לדלג לתוכן

אופטיקה אדפטיבית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירה באמצעות תרגום הדף "Adaptive optics"
יצירה באמצעות תרגום הדף "Adaptive optics"
שורה 74: שורה 74:


אופטיקה אדפטיבית, משמשת גם [[מלקחיים אופטיים|במלקחיים אופטיים]] כדי למקד באופן דינמי את קרני הלייזר המשמשות למיקרו-מניפולציה של דגימות ביולוגיות.
אופטיקה אדפטיבית, משמשת גם [[מלקחיים אופטיים|במלקחיים אופטיים]] כדי למקד באופן דינמי את קרני הלייזר המשמשות למיקרו-מניפולציה של דגימות ביולוגיות.

== ייצוב קרן ==
דוגמה פשוטה ליצוב קרן היא ייצוב המיקום והכיוון של קרן הלייזר בין מודולים במערכת תקשורת אופטית גדולה בחלל חופשי, כאשר התיקון מופעל על תושבות המראה ([[:en:Mirror_mount|mirror mount]]).

== ראה גם ==

* [[אופטיקה פעילה]]
* משקפי ראייה במיקוד מתכוונן
* [[קוטר זוויתי]]
* [[קוטר זוויתי|גודל זוויתי]]
* תיקון אטמוספרי (להדמיית לוויין של כדור הארץ)
* קלייר מקס, חלוצת אופטיקה אדפטיבית
* מראה מעוותת
* תדר גריןווד
* [[הולוגרפיה|הולוגרפיה: הולוגרפיה בזמן אמת]]
* [[מייצב תמונה|ייצוב תמונה]]
* רשימה של חלקי טלסקופ ובנייה
* [[אופטיקה לא ליניארית|אופטיקה לא לינארית: צימוד פאזה אופטי]]
* משפט ואן סיטרט-זרניקי#אופטיקה אדפטיבית
* [[חזית גל]]
* [[חזית גל|חיישן חזית גל]]
* וויליאם האפר, חלוץ אופטיקה אדפטיבית

== קישורים חיצוניים ==

* [http://aoim.pd.ifn.cnr.it/ הסדנה הבינלאומית העשירית בנושא אופטיקה אדפטיבית לתעשייה ורפואה, פדובה (איטליה), 15-19 ביוני 2015]
* [http://www.ctio.noao.edu/~atokovin/tutorial/intro.html הדרכת אופטיקה אדפטיבית ב-CTIO] A. Tokovinin
* [http://www.adaptiveoptics.org/Establishments.html קבוצות מחקר וחברות עם תחומי עניין באופטיקה אדפטיבית]
* [https://web.archive.org/web/20120324054430/http://www.aura-astronomy.org/news/Archive/hst_vs_ao_2.pdf טלסקופים מבוססי חלל לעומת קרקעיים עם אופטיקה אדפטיבית]
* [http://www.eso.org/public/announcements/ann11078/ עשר שנים של VLT Adaptive Optics] (ESO : ann11078 : 25 בנובמבר 2011)
* [http://cfao.ucolick.org/ מרכז לאופטיקה אדפטיבית]
<nowiki>
<nowiki>
[[קטגוריה:מכשירים אופטיים]]
[[קטגוריה:מכשירים אופטיים]]

גרסה מ־08:15, 1 בינואר 2024

ניתן למדוד את חזית הגל של תמונה מעוותת (משמאל) באמצעות חיישן חזית גל (במרכז) ולאחר מכן להפעיל תיקונים מקומיים ודינמיים באמצעות מראה גמישה (מימין).

אופטיקה מסתגלת, או בשמה הלועזי אופטיקה אדפטיבית היא טכניקה של עיוות עדין ומדויק של מראה על מנת לפצות על עיוות האור (distortion). טכניקה זו משמשת בטלסקופים אסטרונומיים[1] ובמערכות תקשורת לייזר כדי להסיר את ההשפעות של עיוות אטמוספרי, במיקרוסקופיה, בייצור זיכרון אופטי,[2] בנגני DVD[3] ובמערכות הדמיה של הרשתית להפחתת אברציות אופטיות בתוך העין.[4] אופטיקה אדפטיבית פועלת על ידי מדידת העיוותים בחזית הגל ופיצוי עליהם באמצעות מכשיר המתקן את השגיאות הללו כגון מראה גמישה (אנ') או מערך של גבישים נוזליים.


שיטות אחרות להשגת כושר הפרדה העולה על המגבלה שנכפית על ידי העיוות האטמוספרי הן הדמיית כתמים (אנ'), סינטזת צמצם (אנ') והדמייה ממוזלת (אנ'), או על ידי יציאה מחוץ לאטמוספירה עם טלסקופי חלל, כגון טלסקופ החלל האבל. אין לבלבל בין אופטיקה אדפטיבית לבין אופטיקה אקטיבית (אופטיקה פעילה), שמשמשת גם היא לתיקון הגיאומטריה של מראת טלסקופ אך פועלת בקבועי זמן ארוכים יותר ומתקנת מקורות שגיאה אחרים כמו רוח וטמפרטורה.

היסטוריה

מראה אדפטיבית מהסוג הנקרא "מעטפת דקה", יוצרה עבור ה"טלסקופ הגדול מאוד", 2011.[5]

הרעיון של אופטיקה אדפטיבית נחזה לראשונה על ידי הוראס וו. בבקוק ב-1953,[6][7] והיה בשימוש גם בספרי מדע בדיוני, כמו ברומן טאו אפס של פול אנדרסון (1970), אך הוא לא נכנס לשימוש נפוץ עד שההתקדמות בטכנולוגיית המחשבים במהלך שנות ה-90 הפכה את הטכניקה למעשית.

חלק מהפיתוח הראשוני בנושא אופטיקה אדפטיבית נעשה על ידי הצבא האמריקאי במהלך המלחמה הקרה ונועד לשימוש במעקב אחר טילים ולוויינים סובייטים.[8]

מערכות מיקרו-אלקטרו-מכניות (MEMS), מראות גמישות ומראות גמישות מבוססות מגנטיות הן כיום הטכנולוגיה הנפוצה ביותר בישומי עיצוב חזית גל עבור אופטיקה אדפטיבית, בגלל המגוון שלהן, טווח התנועה, בשלות הטכנולוגיה ויכולתן לתקן את חזית הגל ברזולוציה גבוהה.

תיקון הטיה (Tip-tilt)

הצורה הפשוטה ביותר של אופטיקה אדפטיבית היא תיקון הטיה (tip-tilt),[9] שהיא תיקון הטיות של חזית הגל בשני מימדים (שהוא שווה ערך לתיקון המיקום של חלקי התמונה). תיקון זה מבוצע בשילוב של מראות המוטות בזויות קטנות בשני צירים ניצבים עם מראה גמישה. בדרך זו ניתן לתקן חלק ניכר מהאברציות האופטיות שנגרמות על ידי האטמוספירה.[10]

מראות תיקון הטיה הן למעשה מערך מראות שיש לו רק קטע אחד שיכול לשנות זוית, במקום מערך של מראות רבות שיכולות כולן לשנות זויות באופן בלתי תלוי זו בזו. בשל הפשטות היחסית של מראות כאלה והיותן בעלות תחום תנועה גדול, כלומר בעלות כוח תיקון גדול, רוב מערכות האופטיקה האדפטיבית משתמשות בהן כשלב ראשון, כדי לתקן אברציות מסדר נמוך. לאחר מכן ניתן לתקן אברציות מסדר גבוה באמצעות מראות גמישות.[11]

אסטרונומיה

ראייה אטמוספרית

תמונות תשליל (נגטיב) של כוכב דרך טלסקופ. משמאל רואים סרט בהילוך איטי של כוכב כאשר מערכת האופטיקה האדפטיבית כבויה. מימין רואים סרט בהילוך איטי של אותו כוכב כאשר מערכת האופטיקה האדפטיבית מופעלת.

כאשר אור מכוכב או מעצם אסטרונומי אחר מגיע לאטמוספירה של כדור הארץ, מערבולות אטמוספריות (שמקורן, למשל, באינטראקציה בין שכבות אויר בטמפרטורות שונות ובמהירויות רוח שונות) עלולה לעוות ולהזיז את התמונה בדרכים שונות. תמונות המופקות על ידי כל טלסקופ שקוטרו גדול מ 20 סנטימטרים (0.20 מטרים; 7.9 אינץ') סובלות מטשטוש על ידי עיוותים אלה.

חישה ותיקון של חזית גל

מערכת אופטיקה אדפטיבית מנסה לתקן את העיוותים בחזית הגל באמצעות מערכת שכוללת חיישן חזית גל שמנצל חלק מהאור המגיע, מראה גמישה (שניתנת לעיוות ונמצאת בנתיב האופטי), ומחשב שמקבל קלט מהגלאי.[12] חיישן חזית הגל מודד את העיוותים שהאטמוספירה גרמה, בקבוע זמן של אלפיות השניה; המחשב מחשב את צורת המראה האופטימלית כדי לתקן את העיוותים ושולח את הפקודות לעיצוב הדרוש של פני השטח של המראה הגמישה. לדוגמה, טלסקופ שקוטרו 8–10 מטרים (800–1,000 סנטימטרים; 310–390 אינץ') כמו VLT או Keck, יכול לייצר תמונות מתוקנות ברזולוציה זוויתית של 30-60 אלפיות של שנייות-קשת (mas), באורכי גל באינפרא אדום, בעוד שהרזולוציה ללא תיקון היא בסדר גודל של שניית קשת.

על מנת לבצע תיקון אופטיקה אדפטיבית, יש למדוד את חזית הגל הנכנסת כפונקציה של המיקום במישור הצמצם של הטלסקופ. בדרך כלל צמצם הטלסקופ העגול מחולק למערך של פיקסלים בחיישן חזית הגל, בין אם באמצעות מערך של עדשות קטנות (חיישן חזית גל ע"ש Shack-Hartmann (אנ'), או באמצעות חיישן עקמומיות או פירמידה הפועלים על תמונות של צמצם הטלסקופ. המערכת מחשבת את הפרעה הממוצעת של חזית הגל בכל פיקסל. ערכי חזיתות הגלים בכל פיקסל מוזנים אל המראה הגמישה וזו משמשת לתיקון שגיאות חזית הגל אותן יצרה האטמוספירה. אין צורך בידע מוקדם על הצורה או הגודל של העצם האסטרונומי - אפילו עצמים במערכת השמש שאינם נקודתיים יכולים להשתמש בחיישן חזית הגל של Shack-Hartmann, ותופעות דינאמיות על פני השמש נצפות בדרך כלל בטלסקופים סולאריים תוך שימוש באופטיקה אדפטיבית. המראה הגמישה מתקנת את האור הנכנס לטלסקופ כך שהתמונות נראות חדות.

שימוש בכוכבים מנחים

כוכבים מנחים טבעים

מכיוון שלעתים קרובות מטרת מחקר מדעי היא קלושה מדי מכדי לשמש ככוכב ייחוס למדידת צורת חזיתות הגלים האופטיות, ניתן להשתמש במקום זאת בכוכב מנחה בהיר יותר המצוי בקרבת מקום. האור מהמטרה המדעית עובר בערך דרך אותה מערבולת אטמוספרית כמו האור של כוכב הייחוס ולכן גם תמונתו מתוקנת, אם כי בדרך כלל בדיוק נמוך יותר מאשר האור מכוכב היחוס.

הצורך בכוכב ייחוס משמעו שמערכת אופטיקה אדפטיבית לא יכולה לעבוד בכל איזור בשמיים, אלא רק במקום בו ניתן למצוא כוכב מנחה שעוצמת הבהירות שלו מספקת (עבור מערכות עכשוויות, מדובר בערך בבהירות נראית של 12-15), הנמצא קרוב מאוד למושא התצפית. אילוץ זה מגביל מאוד את יישום הטכניקה לתצפיות אסטרונומיות. מגבלה מהותית נוספת היא שדה הראייה הקטן עבורו תיקון האופטיקה האדפטיבית נחשב טוב. ככל שהמרחק הזוויתי מהכוכב המנחה גדל, איכות התמונה יורדת. טכניקה המכונה "אופטיקה אדפטיבית מרובת צימודים" ("multiconjugate adaptive optics") משתמשת במספר גלאים ומספר מראות גמישות כדי להשיג שדה ראייה גדול יותר (יותר מדקת קשת אחת).[13]

כוכבים מנחים מלאכותים

קרן לייזר מכוונת למרכז שביל החלב. ניתן להשתמש בהחזר משכבה אטמוספירית גבוהה ככוכב מנחה עבור מערכת אופטיקה אדפטיבית.

חלופה לכוכב בהיר מספיק המצוי קרוב מספיק למושא המחקר היא החזר מקרן לייזר היוצר מקור אור ייחוס מלאכותי. ישנם שני סוגים של LGS: כוכב מנחה מבוסס פיזור ריילי וכוכב מנחה מבוסס נתרן. כוכב מנחה מבוסס פיזור ריילי פועלים על ידי מדידת פיזור הלייזר בגבהים שבין 15–25 ק"מ (49,000–82,000 ft), בדרך כלל באורכי גל אולטרה סגול קרוב. כוכב מנחה מבוסס נתרן משתמשים בקרינת לייזר באורך גל של 589 ננומטר כדי לעורר תהודה אטומית באטומי נתרן המצויים גבוה יותר, במזוספרה ובתרמוספירה, שנראים אז "זוהרים". לאחר מכן, הכוכב המנחה יכול לשמשלמדידת השינוי בחזית הגל באותו אופן כמו כוכב מדריך טבעי – אלא שכוכבי ייחוס טבעיים (הרבה יותר חלשים) עדיין נדרשים עבור מידע על מיקום התמונה (הטיה, tip/tilt). לעיתים קרובות משתמשים בליזר פולסים, כאשר מדידת האטמוספירה מוגבלת לחלון זמן של כמה מיקרו-שניות לאחר הפעלת הפולס. שיטה זו מאפשרת למערכת להתעלם מרוב האור המפוזר בגובה הקרקע; רק אור שעבר במשך כמה מיקרו-שניות אל רום האטמוספירה ובחזרה מזוהה על ידי המערכת.

הדמיית רשתית

איור של מערכת אופטיקה אדפטיבית (מפושטת). האור פוגע תחילה במראת הטיה (TT) ולאחר מכן במראה גמישה (DM) המתקנת את חזית הגל. חלק מהאור נדגם על ידי מפצל אלומה (BS) ומועבר לחיישן חזית הגל ולחומרת הבקרה ששולחת אותות מעודכנים למראות ה-DM וה-TT.

אברציות של העין הן עיוותים בחזית הגל העוברת דרך אישון העין. אברציות אופטיות אלו פוגעות באיכות התמונה הנוצרת על הרשתית, ולעיתים מחייבות הרכבת משקפיים או עדשות מגע. במקרה של הדמיית רשתית, חזית הגל המוחזרת מהרשתית סובלת מעיוותים דומים, מה שמוביל לחוסר יכולת להבחין במבנה המיקרוסקופי (תאים ונימים) של הרשתית. משקפיים ועדשות מגע מתקנים "סטיות מסדר נמוך", כגון חוסר מיקוד ואסטיגמציה, אשר נוטים להיות קבועים לפרקי זמן ארוכים (חודשים או שנים). בעוד שתיקון של אלה מספיק לתפקוד ראייה תקין, הוא בדרך כלל אינו מספיק כדי להשיג רזולוציה מיקרוסקופית. בנוסף, כדי להשיג רזולוציה מיקרוסקופית, יש לתקן גם אברציות מסדר גבוה, כגון שביט (קומה), אברציה כדורית וטרפויל. אברציות מסדר גבוה, שלא כמו אברציות מסדר נמוך, אינן יציבות לאורך זמן, ועשויות להשתנות בקבועי זמן של 0.1 שניות עד 0.01 שניות. תיקון הסטיות הללו דורש מדידה ופיצוי מתמשכים בתדר גבוה.

מדידת אברציות של העין

אברציות של העין נמדדות בדרך כלל באמצעות חיישן חזית גל, והסוג הנפוץ ביותר של חיישן חזית הגל הוא Shack-Hartmann. אברציות של העין נגרמות מאי אחידות בפאזה המרחבית של חזית הגל המוחזרת מהעין. בחיישן חזית גל של Shack-Hartmann, אברציות אלו נמדדות על ידי הצבת מערך דו מימדי של עדשות קטנות במישור המצומד לאישון העין, ושבב CCD במישור המוקד האחורי של העדשות. העדשות גורמות למיקוד כתמים על ה-CCD, ואלגוריתם מחשב את מיקום מרכזי הכתמים. מיקומי הכתמים הללו מושווים למיקומם של כתמי הייחוס, והתזוזות בין השניים משמשות לקביעת העקמומיות המקומית של חזית הגל, מה שמאפשר לשחזר את חזית הגל ולקבל אומדן של אי אחידות הפאזה הגורמת לאברציה.

תיקון אברציות של העין

לאחר ששגיאות הפאזה המקומיות בחזית הגל נמדדו, ניתן לתקן אותן על ידי הצבת מאפנן פאזה (לדוגמא: מראה גמישה) במישור נוסף המצומד גם הוא לאישון העין. ניתן להשתמש בשגיאות הפאזה כדי לשחזר את חזית הגל, מידע בו ניתן להשתמש כדי לשלוט במראה הגמישה. לחלופין, ניתן להשתמש בשגיאות הפאזה המקומיות ישירות כדי לחשב את הוראות התיקון למראה הגמישה.

תיקון בחוג פתוח לעומת תיקון בחוג סגור

אם שגיאת חזית הגל נמדדת לפני שתוקנה על ידי הרכיב המתקן את חזית הגל, אזי הפעולה היא בחוג פתוח.

אם שגיאת חזית הגל נמדדת לאחר שתוקנה על ידי מתקן חזית הגל, אזי הפעולה היא בחוג סגור. במקרה האחרון יהיו שגיאות חזית הגל שנמדדו קטנות, ויש סיכוי גבוה יותר שטעויות במדידה ובתיקון יוסרו. תיקון בחוג סגור הוא הנורמה.

יישומים

אופטיקה אדפטיבית יושמה לראשונה בהדמיית רשתית בהארת הצפה (flood-illumination) כדי לייצר תמונות של תאי קונוס בודדים בעין האנושית. טכניקה זו גם שימשה בשילוב עם סריקת לייזר אופטלמוסקופית כדי להפיק בנוסף לתמונות של קונוסים בודדים גם את התמונות הראשונות של מיקרו-וסקולטורה ברשתית, זרימת דם ותאי אפיתל פיגמנט ברשתית. אופטיקה אדפטיבית בשילוב עם טומוגרפיה קוהרנטית אופטית אפשרה לאסוף את התמונות התלת מימדיות הראשונות של קולטני אור בתאי קונוס חיים.[14]

מיקרוסקופיה

ניתן להשתמש במראה גמישה כדי לתקן שגיאות בחזית הגל בטלסקופ אסטרונומי.

במיקרוסקופיה, אופטיקה אדפטיבית משמשת לתיקון אברציות שנגרמו כתוצאה ממעבר אור דרך הדגימה הנבדקת.[15] תיקון חזית הגל הנדרש נמדד ישירות באמצעות חיישן חזית הגל או מוערך באמצעות טכניקות אופטיקה אדפטיבית ללא חיישן.

שימושים אחרים

GRAAL הוא מכשיר אופטיקה אדפטיבית המשתמש בליזר למדידות בשכבת האטמוספרה הנמוכה (שכבת קרקע).[16]

אופטיקה אדפטיבית משמשת לאסטרונומיה סולארית במצפי כוכבים כמו טלסקופ השמש השוודי 1-מ' (אנ'), טלסקופ השמש דאן (אנ') ומצפה השמש ביג בר (אנ'). כמו כן, טכנולוגיה זו צפויה ללאפשר ריכוז קרן ליזר במעבר דרך אטמוספירה טורבולנטית עבור נשק לייזר קרקעי ואוירי, על מנת להשמיד מטרות ממרחק גדול - כולל לוויינים במסלול. הדוגמה העיקרית לכך היא תוכנית הלייזר המוטס של הסוכנות להגנה מפני טילים.

אופטיקה אדפטיבית שימשה כדי לשפר את הביצועים של מערכות תקשורת אופטיות קלאסיות ומערכות קוונטיות בחלל חופשי, וכדי לשלוט על הפלט המרחבי של סיבים אופטיים.

אופטיקה אדפטיבית ואופטיקה פעילה מפותחת גם לשימוש במשקפיים כדי להשיג ראייה טובה יותר מ-6-6, טכנולוגיה המתוכננת לישום ביישומים צבאיים.

שימוש נוסף של אופטיקה אדפטיבית הוא בשיפור איכות קרן הליזר בישומי חיתוך באמצעות לייזר.

אופטיקה אדפטיבית, משמשת גם במלקחיים אופטיים כדי למקד באופן דינמי את קרני הלייזר המשמשות למיקרו-מניפולציה של דגימות ביולוגיות.

ייצוב קרן

דוגמה פשוטה ליצוב קרן היא ייצוב המיקום והכיוון של קרן הלייזר בין מודולים במערכת תקשורת אופטית גדולה בחלל חופשי, כאשר התיקון מופעל על תושבות המראה (mirror mount).

ראה גם

קישורים חיצוניים

[[קטגוריה:מכשירים אופטיים]] [[קטגוריה:טלסקופים]]

  1. ^ 10.19 אופטיקה מסתגלת | מצפה הכוכבים כנרת
  2. ^ Booth, Martin J.; Schwertner, Michael; Wilson, Tony; Nakano, Masaharu; Kawata, Yoshimasa; Nakabayashi, Masahito; Miyata, Sou (1 בינואר 2006). "Predictive aberration correction for multilayer optical data storage" (PDF). Applied Physics Letters. 88 (3): 031109. Bibcode:2006ApPhL..88c1109B. doi:10.1063/1.2166684. אורכב מ-המקור (PDF) ב-26 בספטמבר 2020. נבדק ב-30 בדצמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ "Improved Adaptive Optics Mirror Delivered". ESO Announcement. נבדק ב-30 בדצמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Palca, Joe (24 ביוני 2013). "For Sharpest Views, Scope The Sky With Quick-Change Mirrors". NPR. נבדק ב-30 בדצמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Improved Adaptive Optics Mirror Delivered". ESO Announcement. נבדק ב-30 בדצמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Babcock, H. W. (1953). "The Possibility of Compensating Astronomical Seeing". Publications of the Astronomical Society of the Pacific. 65 (386): 229. Bibcode:1953PASP...65..229B. doi:10.1086/126606.
  7. ^ "'Adaptive optics' come into focus". BBC. 18 בפברואר 2011. נבדק ב-24 ביוני 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Palca, Joe (24 ביוני 2013). "For Sharpest Views, Scope The Sky With Quick-Change Mirrors". NPR. נבדק ב-30 בדצמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Watson, Jim (17 באפריל 1997). Tip-Tilt Correction for Astronomical Telescopes using Adaptive Control (PDF). Wescon – Integrated Circuit Expo 1997. {{cite conference}}: (עזרה)
  10. ^ Adaptive Optics without trouble | Technical articles | Technical documents, www.okotech.com (באנגלית)
  11. ^ Adaptive Optics without trouble | Technical articles | Technical documents, www.okotech.com (באנגלית)
  12. ^ Hippler, Stefan (2019). "Adaptive Optics for Extremely Large Telescopes". Journal of Astronomical Instrumentation. 8 (2): 1950001–322. arXiv:1808.02693. Bibcode:2019JAI.....850001H. doi:10.1142/S2251171719500016.
  13. ^ Rigaut, François; Neichel, Benoit (14 בספטמבר 2018). "Multiconjugate Adaptive Optics for Astronomy". Annual Review of Astronomy and Astrophysics. 56 (1): 277–314. arXiv:2003.03097. doi:10.1146/annurev-astro-091916-055320. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Zhang, Yan; Cense, Barry; Rha, Jungtae; Jonnal, Ravi S.; Gao, Weihua; Zawadzki, Robert J.; Werner, John S.; Jones, Steve; Olivier, Scot; Miller, Donald T. (2006). "High-speed volumetric imaging of cone photoreceptors with adaptive optics spectral-domain optical coherence tomography". Optics Express. 14 (10): 4380–94. Bibcode:2006OExpr..14.4380Z. doi:10.1364/OE.14.004380. PMC 2605071. PMID 19096730.
  15. ^ Marx, Vivien (1 בדצמבר 2017). "Microscopy: hello, adaptive optics". Nature Methods. 14 (12): 1133–1136. doi:10.1038/nmeth.4508. PMID 29190270. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ "GRAAL on a Quest to Improve HAWK-I's Vision". ESO Picture of the Week. 7 בנובמבר 2011. נבדק ב-18 בנובמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)