סרפד – הבדלי גרסאות

סרפד
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	סרפדאים
משפחה:	סרפדיים
סוג:	סרפד
שם מדעי
	Urtica; ‏לינאוס, 1753

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־08:16, 13 בפברואר 2024

סִרפָּד (שם מדעי: Urtica), הוא סוג צמחים חד-שנתיים או רב-שנתיים בעלי שערות צורבות ולא צורבות על אותו פרט ממשפחת הסרפדיים. תפוצתו קוסמופוליטית, אך כוללת בעיקר אזורים בעלי אקלים ממוזג . סוג זה המונה 70 מינים מהם 4 בישראל וסביבתה^[1]^[2]^[3]. מרבית המינים בסוג זה הם צמחים עשבוניים רב-שנתיים, אולם חלקם חד-שנתיים ומיעוטם דמוי-שיח. מרבית מיני הסרפד מכוסים בשערות צורבות, היכולות לגרום לגירוי המתבטא באדמומיות ובתחושת גירוד, לאחר חיכוך בהן. שערותיהם של מרבית המינים מכילות רעלנים, ביניהם חומצה פורמית, סרוטונין והיסטמין; עם זאת, מחקרים שבוצעו ב-2006 (Fu et al) מצאו כי שערותיו של המין Urtica thunbergiana מכילות דווקא חומצה טרטרית וחומצה אוקסלית.

הצריבה של הסרפד בעת מגע קל בעלים מתאפשרת מכיוון שחלקן העליון של השערות הצורבות שעל העלים הן נוקשות, שבירות וחלולות, ובעת הדקירה נשבר קצה השערה, ולעור מוזרק החומר הצורב, במעין פעולת מחט של מזרק. לסרפד יש תכונות רפואיות, שהיו ידועות כבר בימי קדם. השתמשו בו לריפוי מחלות דם, מחלות בדרכי השתן, מחלות בכליות, ומחלות ראומטיות.

גובהם של הסרפדים נע בין 10 ל-250 סנטימטרים.

מורפולוגיה

עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, חד-ביתיים או דו-ביתיים, בעלי שערות צורבות ולא צורבות על אותו פרט.

הגבעולים מחורצים (מתולמים) או רְבוּעִים (בעלי 4 צלעות)^[4]. הפטוטרות והלוואים קיימים,

העלים נגדיים ומצליבים זה לזה (זוגות העלים העוקבים ממוקמים בזווית ישרה זה לזה), פשוטים ומשוננים עד שסועים (האונות דמוי חרוט). הלוואים חופשיים זה מזה או מאוחים זה לזה. במקרה האחרון, משני צידי המפרק יושב לוואי אחד הנוצר מאיחוי שני לוואים סמוכים השייכים לשני עלים שונים (למשל, סרפד קרומי וסרפד החולה).

התפרחות הן חד-מיניות (זכריות או נקביות) או דו-מיניות (זכריות וגם נקביות) והן על אותה תפרחת של אותו פרט או של פרט אחר. התפרחות חיקיות, דמויות שיבולת (עגילים, catkins) או קבוצה קטנה וצפופה דמוית כדור של תִּפְרַחַת מְסֻיֶּמֶת. הפרחים החד-מיניים, ללא חפים, עם עטיף ירוק בן 4 עלי עטיף.

הפרחים הזכריים בעלי 4 אבקנים, שערוכים מול עלי עטיף שווים ועם שריד של שחלה מנוונת שהתפתחותה ראשונית.

הפרחים הנקביים עם 4 עלי עטיף מהם 2 חיצוניים קטנים בהרבה מהפנימיים; השחלה אחת ובעלת צלקת יושבת (ללא עמוד שחלה)^[5].

הפרי הוא אגוזית פחוסה במקצת, מוארכת, כלואה בתוך עטיף שעיר, משתייר ומתפרה (גדל עם הפרי). האגוזית הוא פרי יבש, לא נפתח, שנוצר מעלה שחלה אחד של שחלה עילית ומכיל זרע אחד. הזרע חופשי או מחובר בצורה רופפת או הדוקה לעטיף הפרח המשתייר^[6].

מיני הסרפד בישראל

בישראל גדלים ארבעה מינים מהסוג סרפד, מהם שלושה מינים חד-שנתיים בעלי שורש שיפודי ומין אחד רב-שנתי ונדיר (סרפד החולה) בעל קנה שורש.

סרפד הכדורים (Urtica pilulifera): צמח עשבוני חד-שנתי ואלרגני^[7], התפרחות הנקביות של הצמח עשויות בצורת כדור שקוטרו כס"מ אחד. מין זה נפוץ כמעט בכל ישראל.
סרפד צורב (Urtica urens)^[7] - בכל מפרק של הגבעול 4 לוואים, זוג לכל עלה. התפרחות אינן כדוריות, התפרחות הזכריות קצרות ואינן ארוכות ומפושקות (בשונה מסרפד קרומי). תפוצתו העולמית משתרעת מהאזורים החמים של אירו-אסיה ושל צפון מזרח אפריקה הטרופית וצפונה.
סרפד קרומי (Urtica membranacea) - צמח עשבוני חד-שנתי. בכל מפרק ישנם רק 2 לוואים ירוקים. התפרחות הזכריות ארוכות, 5 עד 10 ס"מ ומפושקות, צירן משוטח, בעל 2 כנפיים צדדיות וקרומיות. הפרחים יושבים בצדו העליון של הציר. תפוצתו העולמית משתרעת במזרח התיכון ובישראל הוא מצוי בשפלה, נמצא גם בירושלים.
סרפד חולה (Urtica kioviensis) - צמח עשבוני רב-שנתי נדיר, גדל בבתי גדול לחים בבקעת החולה. התפרחות הנקביות דומות לעגיל או שיבולת ואינן עגולות. ראש העלה מסתיים בחוד או שן צרה שאורכה גדול פי 2 או יותר משאר שני העלים.

הסרפד ביהדות

הסרפד נזכר במקרא פעם אחת בנבואת הנחמה של ישעיהו כצמח חסר ערך המנוגד לעצים רב-שנתיים וירוקי עד: ”תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס, וְהָיָה לַה' לְשֵׁם, לְאוֹת עוֹלָם לֹא יִכָּרֵת.”^[8] בשל התקבולת ל"נעצוץ" ולפי הקשר הפסוק, רבים הם הפרשנים המסכימים שמדובר בצמח קוצני, אך אין לסרפד מסורת זיהוי אחידה ולכן הוא אינו ניתן לזיהוי וסבירות זיהויו נמוך. חלק מהחוקרים המודרניים צידדו בזיהוי של תרגום הוולגטה עם הצמח Urtica, ומכאן התקבל שמו העברי המודרני^[9].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סרפד בוויקישיתוף

סרפד, באתר ITIS (באנגלית)
סרפד, באתר NCBI (באנגלית)
סרפד, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
סרפד, באתר Tropicos (באנגלית)
סרפד, באתר GBIF (באנגלית)
סרפד, באתר IPNI (באנגלית)

הערות שוליים

^ Urtica L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ Urtica L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet
^ סרפד, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 92-94
^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, כנה ירושלים 1998: כנה, 1998, עמ' 100-102
^ Urticaceae, Flora of North America, ‏14-1-2021
^ ¹ ² מין זה הוא אלרגני לפי הספרות הבוטנית
^ ספר ישעיהו, פרק נ"ה, פסוק י"ג
^ זהר עמר, צמחי המקרא, ירשלים: ראובן מס, 2012, עמ' 205

[1] Urtica L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[2] Urtica L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet

[3] סרפד, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[4] מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 92-94

[5] נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, כנה ירושלים 1998: כנה, 1998, עמ' 100-102

[:0-6] Urticaceae, Flora of North America, ‏14-1-2021

[ריבוי-7] ¹ ² מין זה הוא אלרגני לפי הספרות הבוטנית

[8] ספר ישעיהו, פרק נ"ה, פסוק י"ג

[9] זהר עמר, צמחי המקרא, ירשלים: ראובן מס, 2012, עמ' 205

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 |שם מדעי=Urtica
 }}
-'''סִרפָּד''' (שם מדעי: ''Urtica''), הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] המכיל בין 30 ל-45 [[צומח|צמחים]] [[בעלי פרחים]] ממשפחת ה[[סרפדיים]], שתפוצתם [[קוסמופוליטיות (ביולוגיה)|קוסמופוליטית]], אך כוללת בעיקר אזורים בעלי [[אקלים ממוזג]]. מרבית המינים בסוג זה הם [[צמח רב-שנתי|צמחים רב-שנתיים]] ו[[עשב]]וניים, אולם חלקם [[צמח חד-שנתי|חד-שנתיים]] ומיעוטם דמוי-[[שיח]]. מרבית מיני הסרפד מכוסים בשערות צורבות, היכולות לגרום לגירוי המתבטא באדמומיות ובתחושת גירוד, לאחר [[חיכוך]] בהן. שערותיהם של מרבית המינים מכילות [[רעלן|רעלנים]], ביניהם [[חומצה פורמית]], [[סרוטונין]] ו[[היסטמין]]; עם זאת, מחקרים שבוצעו ב-2006 (Fu et al) מצאו כי שערותיו של המין ''Urtica thunbergiana'' מכילות דווקא [[חומצה טרטרית]] ו[[חומצה אוקסלית]].
+'''סִרפָּד''' (שם מדעי: ''Urtica''), הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] צמחים חד-שנתיים או רב-שנתיים בעלי שערות צורבות ולא צורבות על אותו פרט ממשפחת ה[[סרפדיים|סרפדיים.]] תפוצתו [[קוסמופוליטיות (ביולוגיה)|קוסמופוליטית]], אך כוללת בעיקר אזורים בעלי [[אקלים ממוזג]] . סוג זה המונה 70 מינים מהם 4 בישראל וסביבתה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://powo.science.kew.org/taxon/urn:lsid:ipni.org:names:30002031-2|כותרת=Urtica L.|אתר=POWO plants of the World Online. Published on the Internet}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldfloraonline.org/taxon/wfo-4000039887|כותרת=Urtica L|אתר=WFO: World Flora Online. Published on the Internet}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://flora.org.il/plants/systematics/urtica/|כותרת=סרפד|אתר=צמחיית ישראל וסביבתה}}</ref>. מרבית המינים בסוג זה הם [[צמח רב-שנתי|צמחים עשבוניים רב-שנתיים]], אולם חלקם [[צמח חד-שנתי|חד-שנתיים]] ומיעוטם דמוי-[[שיח]]. מרבית מיני הסרפד מכוסים בשערות צורבות, היכולות לגרום לגירוי המתבטא באדמומיות ובתחושת גירוד, לאחר [[חיכוך]] בהן. שערותיהם של מרבית המינים מכילות [[רעלן|רעלנים]], ביניהם [[חומצה פורמית]], [[סרוטונין]] ו[[היסטמין]]; עם זאת, מחקרים שבוצעו ב-2006 (Fu et al) מצאו כי שערותיו של המין ''Urtica thunbergiana'' מכילות דווקא [[חומצה טרטרית]] ו[[חומצה אוקסלית]].
 הצריבה של הסרפד בעת מגע קל בעלים מתאפשרת מכיוון שחלקן העליון של השערות הצורבות שעל העלים הן נוקשות, שבירות וחלולות, ובעת הדקירה נשבר קצה השערה, ולעור מוזרק החומר הצורב, במעין פעולת מחט של מזרק. לסרפד יש תכונות רפואיות, שהיו ידועות כבר בימי קדם. השתמשו בו לריפוי מחלות דם, מחלות בדרכי השתן, מחלות בכליות, ומחלות ראומטיות.
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 == מורפולוגיה ==
 [[קובץ:סרפד קרומי בשער בניין זנוח.jpg|ממוזער|סרפד קרומי ברחוב הנשיא בירושלים]]
-עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, חד-ביתיים או דו-ביתיים, בעלי שערות צורבות.
+עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, חד-ביתיים או דו-ביתיים, בעלי שערות צורבות ולא צורבות על אותו פרט.
 הגבעולים מחורצים (מתולמים) או רְבוּעִים (בעלי 4 צלעות)<ref>{{צ-ספר|מחבר=מיכאל זהרי|שם=מגדיר חדש לצמחי ישראל|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1989|עמ=92-94|מהדורה=מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת}}</ref>. הפטוטרות והלוואים קיימים,