אלכסנדר גרהם בל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:43, 10 ביולי 2008

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תבנית:ממציא

גלויה שהייתה בשימוש בארצות הברית ב-1910, המלמדת על דגמי הטלפון שהיו אז

אלכסנדר גרהם בל (באנגלית: Alexander Graham Bell‏ 3 במרץ 1847 - 2 באוגוסט 1922), מדען וממציא, מייסד חברת הטלפון בל, שנחשב על פי רוב לממציא הטלפון.

הפטנט של המצאת הטלפון נרשם על שמו של בל, אך סביב זכות הראשונים להמצאה זו התעוררה מחלוקת. סביב זכות בשנת 2002 קבע בית הנבחרים של ארצות הברית כי יש להוקיר את תרומתו של אנטוניו מאוצ'י, אך מרבית החוקרים המודרניים סבורים שבל לא הושפע מעבודתו של מאוצ'י.

קורות חייו

בל נולד באדינבורו שבסקוטלנד, דור שלישי במשפחה שעסקה בחקר הקול האנושי: סבו התמחה באמנות הדיבור בלונדון, ואביו קנה לו שם בהמצאת "הדיבור הנראה" - שיטה להוראת דיבור לחרשים באמצעות סמלים שציינו חלקים שונים של הלשון, השפתיים והגרון. מגיל צעיר התבלט בדמיונו העשיר וביכולת ההמצאה שלו. עד גיל 15 הספיק בל הצעיר להמציא ספינת סנפיר המחליקה על המים; עפיפון בצורת פירמידה, המסוגל לשאת אדם; סביבון שבכה כשסובבו אותו, ומכשיר שצעק "הצילו!" כשסחררו אותו. על המצאות אלה אמר: "הממציא אינו יכול שלא להמציא, כשם שאין הוא יכול שלא לחשוב או לנשום". בהמשך הפנה בל את רוב מרצו לחקר ולהמצאת מכשירי עזר לחרשים, הן בשל העיסוק המשפחתי והן בשל העובדה שאמו התחרשה בילדותה. כשגדל, התמסר בל לקהילת החרשים באדינבורו, אך לאחר ששני אחיו מתו משחפת, החליטה המשפחה לעקור מסקוטלנד לקנדה.

בשנת 1873 השתקעה משפחת בל בקנדה, ובל הצעיר המשיך בלימוד חירשים ושמעו יצא ברחבי קנדה וארצות הברית. הוא גם החל להתעניין בתחום התקשורת הטלפונית, ואף המציא פסנתר היכול לשדר את נגינתו למרחק בעזרת אותות חשמליים.

כעבור שנתיים עקר בל בגפו לבוסטון, שנחשבה אז למרכז המדע והטכנולוגיה של אמריקה. הוא החל להתעמק ב"טלגרף ההרמוני", המסוגל להעביר מספר רב של תשדורות במקביל דרך קו אחד, והבין כי עליו ליצור מערכת מורכבת של אלקטרומגנטים, רכיבי מעגל, מקלטים ומשדרים. באותה עת הצטרף אליו טום ווטסון, חשמלאי צעיר שעבד בחנות אביזרי חשמל בבוסטון, והגיב בתחילה בהססנות זהירה: "חשבתי אז שיש צורך בלפחות תריסר עובדים צעירים ונמרצים, כדי להגשים את כל רעיונותיו המסחררים של בל", התוודה לימים. השניים פנו למשקיעים ופטרונים, כדי לזכות בתמיכה כספית. במיוחד חיזר בל אחרי גָרְדִינֶר הָבָּרְד, מעשירי בוסטון, ששימש כעורך דין לפטנטים ופטרון לאמנות. הלה הגיב בזלזול מופגן כלפי בל וכתב לו: "נטיית לבך היא לנהות אחר כל דבר חדש שאתה מוצא בו עניין, בלי להגשים כל דבר של ערך". בל לא ויתר, ובסופו של דבר, לאחר כמה שנים, אף נישא למֶייבֶּל, בתו של הָבָּרְד, שאף היא התחרשה בילדותה (בדומה לאמו).

פריצת הדרך

ללא תמיכה כספית וללא עידוד, עמלו בל וווטסון במשך כשנתיים נוספות על יצירת מכשיר להעברת צלילים בצורת אותות חשמליים. ב-10 במרץ 1876 הצליח המכשיר להעביר בפעם הראשונה צלילים מחדר לחדר, בדמות המשפט שאמר בל לווטסון: Watson, come here, I need you. משפט זה הפך למטבע לשון בקרב ממציאים. כבר המחרת רשם בל לרשום את פטנט מספר 174,465, העוסק ב"שיטה להעביר דיבור או כל צליל אחר בצורה טלגראפית... בעזרת יצירת אותות חשמליים, בדומה לתנודות האוויר המלוות את הדיבור או הצליל." כדי לשכנע את רשם הפטנטים באיכותו של מכשיר הפלא החדש, זימר בל את המנון אנגליה אל הפומית. הייתה זו הפעם הראשונה שאדם זר ראה במו עיניו מהו טלפון: אמצעי תקשורת, המאפשר העברה דו-כיוונית של קול כאותות חשמליים בעזרת כבלים מוליכים מנחושת.

התפתחות הטלפון

שנה לאחר מכן הקים בל את חברת הטלפונים "בל", שהציעה מערכת לניהול שיחה בין אנשים ממרחק של קילומטרים רבים זה מזה. ב-1883 הותקנה מערכת הטלפון הראשונה בין שתי ערים מרכזיות באמריקה - בוסטון וניו יורק. בשונה ממכשיר הטלפון המוכר לנו, לא כללו הדגמים הראשונים חוגה או לחצנים, אלא המתקשר היה מרים את השפופרת, וסוגר בכך מעגל חשמלי שחיבר אותו למרכזיית טלפונים. המרכזנית קישרה אותו עם מנוי אחר אתו ביקש לשוחח על ידי כבל שחיבר בין השקע שלו לשקע רעהו.

מי ששם קץ לשיטה ידנית זו היה קברן בשם אדמונד סְטְרָאוּגֶ'ר, שסבר כי המרכזניות מפלות אותו לרעה, כאשר בכל פעם שהתקשר מישהו וביקש את שירותיו של קברן, הן חיברו אותו לקברן המתחרה. בשנת 1898 המציא סְטְרָאוּגֶ'ר את המרכזייה האוטומטית, שקישרה לראשונה בין מנויים על פי מספרי טלפון, ללא תיווך מרכזניות. המצאת המרכזייה האוטומטית הביאה לזינוק בשימוש בטלפון, והפכה אותו לאחד המכשירים השימושיים ביותר, עד כי ב-1910 כבר היה לאחד מכל 13 אמריקנים טלפון בבית.

מהפכה נוספת התחוללה בשנת 1920, כאשר נחנך לראשונה קו הטלפון הראשון מחוף לחוף בארצות הברית. בל וווטסון הוזמנו לטקס החגיגי של חנוכת הקו. בל הרים את השפופרת בחוף המערבי, וווטסון המתין לשיחתו בחוף המזרחי. קריאתו של בל, שעברה מרחק של יותר מ-5,000 ק"מ היתה: "Watson, come here, I need you". הקהל פרץ בצחוק, וווטסון השיב: "בסדר, רק שהפעם זה ייקח לי יותר זמן..."

המצאות נוספות של בל

לאחר שזכה בל בפטנט, המשיך בניסויו וחקר את תחום העברת צלילים בעזרת אור, מה שהפך לבסוף לסיבים האופטיים של ימינו. בנוסף עסק גם במחקר רפואי; המציא אמצעים שונים ללימוד דיבור לחרשים, ואף עמד בקשר עם העיוורת-חרשת-אילמת המפורסמת, הלן קלר. בסה"כ רשם בל במהלך חייו 18 פטנטים על שמו, ועוד מספר פטנטים שאותם חלק עם אחרים. הוא גם ייסד את האגודה הגאוגרפית הלאומית, הידועה בעיקר בזכות המגזין נשיונל ג'אוגרפיק.

ב-2 באוגוסט 1922 נפטר בל באחוזתו השקטה בקנדה. בעת הלווייתו דממו כל מכשירי הטלפון בעולם למשך דקה אחת. על שמו של בל קרויה יחידת המידה דציבל.

מתחרים על המצאת הטלפון

במשך עשרות שנים, מאז רשם בל את הטלפון כפטנט, הוגשו יותר מ-600 תביעות משפטיות נגדו ונגד חברת הטלפונים שהקים, בטענה כי הפטנט כלל לא שלו, וכי את כל הידע שלו גנב או קנה במרמה מן הממציאים האמיתיים. אחד התובעים היה אמריקני בשם אלישע גְרֶיי, שהגיע בשנת 1876 למשרדי רישום הפטנטים, פחות משעתיים אחרי בל, כדי לרשום את פטנט הטלפון על שמו, ונדחה. בל טען בבית המשפט כי אינו מכיר את גְרֶיי, ושלא גנב ממנו דבר. "לרוע מזלו של גְרֶיי", טען בל, "המצאנו שנינו דבר דומה, אלא שאני הספקתי לרשום את הפטנט לפניו". בסופו של דבר הודה גְרֶיי בהבדלים המהותיים שבין המכשיר שלו ובין זה של בל, ונסוג מתביעתו. אגב, אין זה מקרה שדווקא באותם ימים הומצאו במקביל מערכות להעברת קול, שכן כבר אז היו ידועים שני עקרונות מדעיים חשובים: היכולת להפוך רטט מתכתי לתנודות חשמליות, וההבנה שזרם חשמלי יוצר שדה מגנטי - שני עקרונות שהניחו את היסודות לטכנולוגיה הטלפונית.

אדם נוסף שתבע את בל הוא הגרמני יוֹהָן פיליפ רָייס, שהצליח להרכיב ב-1863 מערכת שהעבירה קול למרחקים קצרים ופעלה על עיקרון זהה לטלפון. בל ניצח במשפט נגדו, לאחר שטען כי המכשיר של רייס אינו מפותח דיו, ואינו מסוגל להעביר קול בתדרים שונים. רק ב-2003 התברר כי בל המעיט כנראה בערך המכשיר הגרמני, שבהחלט העביר קול אנושי ממקום למקום, אפילו שהיה זה בעוצמה נמוכה מאד.

התביעה המשמעותית ביותר שהוגשה נגד בל הייתה של ממציא אמריקני ממוצא איטלקי בשם אנטוניו מֶאוּצִ'י, שטען כי בל גנב ממנו את מסמכי הפטנט, תוך ניצול תמימותו. מֶאוּצִ'י הצליח להוכיח כי הכין רישומים ראשונים של טלפון פרימיטיבי כבר ב-1849 (כאשר בל היה בן שנתיים). ב-1860 הפליגו הוא ואשתו לניו יורק, כדי להציג את הטלפון בפני משקיעים פוטנציאליים. בעת ההפלגה אירע פיצוץ בספינה, מֶאוּצִ'י נכווה קשות, והשניים ירדו בחוף ניו יורק בעירום וחוסר כל. האשה מכרה את כל עבודותיו של בעלה, כולל הטלפון הראשון, לסוחר גרוטאות, כדי שיהיה להם ממה להתקיים. בשל עוניים הרב, הצליח מֶאוּצִ'י לרשום לעצמו רק פטנט זמני (רישום פטנט עלה אז 250 דולר), אשר תקפו פקע ב-1874. בל, כך טען, עיין במסמכי הפטנט, וכשפקע, ניכס את ההמצאה לעצמו. בית המשפט לא התרשם מטענותיו של מֶאוּצִ'י, במיוחד שהלה הגיש 14 בקשות פטנט שונות (שאושרו כולן) בין השנים 1883-1859.

שנות התביעות הקשות והארוכות התישו את כוחו של בל, למרות שניצח בכולן ללא יוצאת מן הכלל. הרמזים כאילו גנב את המצאתו מאחרים, העיקו עליו, עד שאמר: "נמאס לי מהטלפון! אין לי כל עניין בו, חוץ משעשוע לשעות הפנאי". לבסוף מכר בכסף רב את מניותיו בחברת הטלפונים שהקים, ופרש מעולם העסקים. בשנת 1893 פקע תוקף הפטנט בכל מקרה, והשאלה בדבר זהות הממציא "האמיתי" הפכה לחסרת חשיבות כלכלית. באחרית ימיו אמר: "כה התנתקתי ממכשיר הטלפון, עד כי לפעמים אני שואל את עצמי אם אמנם אני הוא שהמצאתי אותו, או שמא זה היה מישהו אחר שקראתי עליו?"

ב-16 ביוני 2002 הכריז בית הנבחרים של ארצות הברית כי מֶאוּצִ'י הוא ממציא הטלפון האמיתי, וכי בל מצא את מסמכיו וניצל אותם לטובתו^[^{דרוש מקור]}. הקביעה עוררה זעם רב בקרב מנהלי משרד הפטנטים בוושינגטון, והם התעקשו כי מאחר שכל רישומיו של מֶאוּצִ'י אבדו באותה שריפה באוניה, אין כל דרך לקבוע שמדובר באותה ההמצאה. כך או כך, נראה שבל ייזכר לנצח כממציא הטלפון, אפילו שהתעקש כל ימיו שבכרטיס הביקור שלו יירשם רק "מורה לחרשים".

בל וקהילתם החירשים

בל נולד לאישה חירשת, נישא לאישה חירשת ופיתח טכנולוגיות שיועדו לעזור לכבדי שמיעה לשמוע טוב יותר. הוא גם לימד במשך תקופת מה בבית ספר לחירשים. על פי הסרט התעודי (2007) Through Deaf Eyes, יש לקהילה החירשת האמריקנית רגשות מעורבים כלפיו. מצד אחד הוא קידם את הטכנולוגיה המסייעת ללקויי שמיעה, את המודעות לצרכי החירשים, את למידת קריאת השפתיים ואת למידת הדיבור הקולי למרות החירשות. מהצד השני, הטלפון שהוא המציא היה בלתי נגיש לחירשים במשך 65 שנים, עד להמצאת הTTY והרצון שלו, שפחות אנשים יוולדו חירשים, הוביל אותו לצעדים קיצוניים שפגעו בקהילת החירשים.

על פי הסרט, כיום אנו יודעים ש90% מהחירשים נולדים להורים שומעים וש-90% מהילדים ששני הוריהם חירשים הם שומעים. אולם בל סבר שמניעת חתונות בין חירשים תוריד משמעותית את מספר האנשים שנולדים חירשים. בל ניצל את המוניטין שלו כממציא, כדי לשכנע בכירים במערכת החינוך האמריקנית לסגור מועדונים וארגונים של חירשים, לאסור את השימוש בשפת הסימנים האמריקנית בבתי הספר, להקדיש את רוב זמן ההוראה בבתי הספר לחירשים ללימוד קריאת שפתיים ודיבור קולי ולפטר מורים חירשים שאינם משתמשים בקולם בבירור.

לטענת גורמים שונים בקהילת החירשים, תוצאת המהלך הזה פגמה קשות בהשכלת החירשים ובתדמיתם העצמית. אנשים חירשים סיימו בית ספר תיכון כשההישג העיקרי שלהם בו היה דיבור קולי שגם הוא לא היה ברור במיוחד. בוגרי התיכון לחירשים היו כמעט בורים מכל בחינה אחרת והתקשו להתערות בחברה משום שהתביישו הן בבורותם והן בדיבורם הבלתי ברור. המעטים שכן הצליחו לקרוא שפתיים היטב וגם לדבר ברור כמו אדם שומע, נדרשו להשקעת מאמץ רב בעצם התקשורת עם סביבתם משום שהפעלת טכניקות אלה היא דורשנית ביותר. הם יכלו להתרכז בקושי בכל עשייה אחרת ולכן, כמו שאר החירשים, אפילו הם התקשו להתפרנס. מעבר לזאת, איסור השימוש בשפת הסימנים האמריקנית במוסדות החינוך כמעט והכחיד שפה זו. לקהילת החירשים לקח כמה עשורים להחזיר את השימוש בשפת הסימנים אל מוסדות החינוך ולחזור ולפתח את השפה.

יש הטוענים^[^{דרוש מקור]} שכדי לשכנע את בכירי משרד החינוך האמריקני לאסור את השימוש השפת הסימנים ולסגור ארגוני חירשים, בל השתמש בטעונים לאומניים. על פי טעונים אלה, שפת הסימנים האמריקנית היא פיתוח של שפת הסימנים הצרפתית ולכן היא מהווה איום לתרבות האמריקנית. יש גם הטוענים שרעיונותיו של בל נגד נישואי חירשים והתרבות חירשים נשמעים דומים לרעיונות טהרת הגזע. אולם, טעון זה מופרך לחלוטין משום שהדוגלים בטהרת הגזע ניסו למנוע מכל נכה כל זכות להורות. בל ניסה למנוע מחירשים רק נישואים עם חירשים אחרים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

עופר שמואלי, מי באמת המציא את הטלפון?, באתר ynet

אבני דרך, עשר ההמצאות הטכנולוגיות הגדולות, באתר ifeel
הסרט התיעודי Through Deaf Eyes
האתר של אגודת אלכסנדר גרהם בל למען החרשים

תבנית:Link FA

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 [[תמונה:1896 telephone.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם טלפון מ-1896]]
 [[תמונה:CandlestickTelephoneGal.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גלויה שהייתה בשימוש בארצות הברית ב-1910, המלמדת על דגמי הטלפון שהיו אז]]
-'''אלכסנדר גרהם בל''' (ב[[אנגלית]]: Alexander Graham Bell;&rlm; [[3 במרץ]] [[1847]] - [[2 באוגוסט]] [[1922]]), מייסד [[חברת הטלפון בל]], שנחשב על פי רוב ל[[ממציא]] ה[[טלפון]]. בשנת [[2002]] קבע [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס האמריקני]] כי הממציא הוא [[אנטוניו מאוצ'י]], וכי בל מצא את מסמכיו וניצל אותם לטובתו.
+'''אלכסנדר גרהם בל''' (ב[[אנגלית]]: Alexander Graham Bell{{כ}} [[3 במרץ]] [[1847]] - [[2 באוגוסט]] [[1922]]), [[מדען]] ו[[ממציא]], מייסד [[חברת הטלפון בל]], שנחשב על פי רוב ל[[ממציא]] ה[[טלפון]].
+ה[[פטנט]] של המצאת הטלפון נרשם על שמו של בל, אך סביב זכות הראשונים להמצאה זו התעוררה מחלוקת. סביב זכות בשנת [[2002]] קבע [[בית הנבחרים של ארצות הברית]] כי יש להוקיר את תרומתו של [[אנטוניו מאוצ'י]], אך מרבית החוקרים המודרניים סבורים שבל לא הושפע מעבודתו של מאוצ'י.
 ==קורות חייו==
-בל נולד ב[[אדינבורו]] שב[[סקוטלנד]] כ[[דור (תקופה)|דור]] שלישי במשפחה שעסקה בחקר ה[[קול]] האנושי: סבו התמחה באמנות הדיבור ב[[לונדון]], ואביו קנה לו שם בהמצאת "הדיבור הנראה" - שיטה להוראת דיבור ל[[חרש]]ים באמצעות סמלים שציינו חלקים שונים של ה[[לשון (איבר)|לשון]], ה[[שפתיים]] וה[[גרון]]. מגיל צעיר הוא התבלט בדמיונו העשיר וביכולת ההמצאה שלו. עד גיל 15 הספיק בל הצעיר להמציא ספינת סנפיר המחליקה על ה[[מים]]; [[עפיפון]] בצורת [[פירמידה (גאומטריה)|פירמידה]], המסוגל לשאת אדם; [[סביבון]] שבכה כשסובבו אותו, ומכשיר שצעק "הצילו!" כשסחררו אותו. על המצאות אלה אמר: "הממציא אינו יכול שלא להמציא, כשם שאין הוא יכול שלא לחשוב או לנשום". בהמשך הפנה בל את רוב מרצו לחקר ולהמצאת מכשירי עזר לחרשים, הן בשל העיסוק המשפחתי והן בשל העובדה שאמו התחרשה בילדותה. כשגדל, התמסר בל לקהילת החרשים באדינבורו, אך לאחר ששני אחיו מתו מ[[שחפת]], החליטה המשפחה לעקור מסקוטלנד ל[[קנדה]].
+בל נולד ב[[אדינבורו]] שב[[סקוטלנד]], דור שלישי במשפחה שעסקה בחקר ה[[קול]] האנושי: סבו התמחה באמנות הדיבור ב[[לונדון]], ואביו קנה לו שם בהמצאת "הדיבור הנראה" - שיטה להוראת דיבור ל[[חרש]]ים באמצעות סמלים שציינו חלקים שונים של ה[[לשון (איבר)|לשון]], ה[[שפתיים]] וה[[גרון]]. מגיל צעיר התבלט בדמיונו העשיר וביכולת ההמצאה שלו. עד גיל 15 הספיק בל הצעיר להמציא ספינת סנפיר המחליקה על ה[[מים]]; [[עפיפון]] בצורת [[פירמידה (גאומטריה)|פירמידה]], המסוגל לשאת אדם; [[סביבון]] שבכה כשסובבו אותו, ומכשיר שצעק "הצילו!" כשסחררו אותו. על המצאות אלה אמר: "הממציא אינו יכול שלא להמציא, כשם שאין הוא יכול שלא לחשוב או לנשום". בהמשך הפנה בל את רוב מרצו לחקר ולהמצאת מכשירי עזר לחרשים, הן בשל העיסוק המשפחתי והן בשל העובדה שאמו התחרשה בילדותה. כשגדל, התמסר בל לקהילת החרשים באדינבורו, אך לאחר ששני אחיו מתו מ[[שחפת]], החליטה המשפחה לעקור מסקוטלנד ל[[קנדה]].
-בשנת [[1873]] השתקעה משפחת בל בקנדה, ובל הצעיר המשיך בלימוד חירשים ששמעו יצא ברחבי [[קנדה]] ו[[ארצות הברית]]. אז הוא גם החל להתעניין בתחום התקשורת הטלפונית, ואף המציא [[פסנתר]] היכול לשדר את נגינתו למרחק בעזרת אותות [[חשמל|חשמליים]].
+בשנת [[1873]] השתקעה משפחת בל בקנדה, ובל הצעיר המשיך בלימוד חירשים ושמעו יצא ברחבי [[קנדה]] ו[[ארצות הברית]]. הוא גם החל להתעניין בתחום התקשורת הטלפונית, ואף המציא [[פסנתר]] היכול לשדר את נגינתו למרחק בעזרת אותות [[חשמל|חשמליים]].
-כעבור שנתיים עקר בל בגפו ל[[בוסטון]], שנחשבה אז למרכז ה[[מדע]] וה[[טכנולוגיה]] של [[אמריקה]]. הוא החל להתעמק ב"טלגרף ההרמוני", המסוגל להעביר מספר רב של תשדורות במקביל דרך קו אחד, והבין כי עליו ליצור מערכת מורכבת של [[אלקטרומגנטיות|אלקטרומגנטים]], רכיבי מעגל, מקלטים ומשדרים. באותה עת הצטרף אליו [[טום ווטסון]], חשמלאי צעיר שעבד בחנות אביזרי חשמל בבוסטון, והגיב בתחילה בהססנות זהירה: "חשבתי אז שיש צורך בלפחות [[תריסר]] עובדים צעירים ונמרצים, כדי להגשים את כל רעיונותיו המסחררים של בל", התוודה לימים. השניים פנו למשקיעים ופטרונים, כדי לזכות בתמיכה כספית. במיוחד חיזר בל אחרי גָרְדִינֶר הָבָּרְד, מעשירי בוסטון, ששימש כ[[עורך דין]] ל[[פטנט]]ים ופטרון לאמנות. הלה הגיב בזלזול מופגן כלפי ה[[מדען]] הצעיר וכתב לו: "נטיית לבך היא לנהות אחר כל דבר חדש שאתה מוצא בו עניין, בלי להגשים כל דבר של ערך". בל לא ויתר, ובסופו של דבר, לאחר כמה שנים, אף [[נישואים|נישא]] למֶייבֶּל, בתו של הָבָּרְד, שאף היא התחרשה בילדותה (בדומה לאמו).
+כעבור שנתיים עקר בל בגפו ל[[בוסטון]], שנחשבה אז למרכז ה[[מדע]] וה[[טכנולוגיה]] של [[אמריקה]]. הוא החל להתעמק ב"טלגרף ההרמוני", המסוגל להעביר מספר רב של תשדורות במקביל דרך קו אחד, והבין כי עליו ליצור מערכת מורכבת של [[אלקטרומגנטיות|אלקטרומגנטים]], רכיבי מעגל, מקלטים ומשדרים. באותה עת הצטרף אליו [[טום ווטסון]], חשמלאי צעיר שעבד בחנות אביזרי חשמל בבוסטון, והגיב בתחילה בהססנות זהירה: "חשבתי אז שיש צורך בלפחות תריסר עובדים צעירים ונמרצים, כדי להגשים את כל רעיונותיו המסחררים של בל", התוודה לימים. השניים פנו למשקיעים ופטרונים, כדי לזכות בתמיכה כספית. במיוחד חיזר בל אחרי גָרְדִינֶר הָבָּרְד, מעשירי בוסטון, ששימש כ[[עורך דין]] ל[[פטנט]]ים ופטרון לאמנות. הלה הגיב בזלזול מופגן כלפי בל וכתב לו: "נטיית לבך היא לנהות אחר כל דבר חדש שאתה מוצא בו עניין, בלי להגשים כל דבר של ערך". בל לא ויתר, ובסופו של דבר, לאחר כמה שנים, אף [[נישואים|נישא]] למֶייבֶּל, בתו של הָבָּרְד, שאף היא התחרשה בילדותה (בדומה לאמו).
-==בל והקהילה החירשת==
-בל נולד לאישה [[חירש]]ת, נישא לאישה חירשת ופיתח טכנולוגיות שיועדו לעזור לכיבדי שמיעה לשמוע טוב יותר. הוא גם לימד במשך תקופת מה בבית ספר לחירשים. על פי הסרט התעודי (2007) THROUGH DEAF EYES, יש לקהילה החירשת האמריקנית רגשות מעורבים כלפיו. מצד אחד הוא קידם את [[טכנולוגיה מסייעת|הטכנולוגיה המסייעת]] ללקויי שמיעה, את המודעות לצרכי החירשים, את למידת קריאת השפתיים ואת למידת הדיבור הקולי למרות החירשות. מהצד השני, הטלפון שהוא המציא היה בלתי [[נגישות|נגיש]] לחירשים במשך 65 שנים, עד להמצאת ה[[נגישות מידע ותקשורת|TTY]] והרצון שלו, שפחות אנשים יוולדו חירשים, הוביל אותו לצעדים קיצוניים שפגעו בקהילה החירשת.
-על פי הסרט, כיום אנו יודעים ש90% מהחירשים נולדים להורים שומעים וש90% מהילדים ששני הורייהם חירשים הם שומעים. אולם בל סבר שמניעת חתונות בין חירשים תוריד משמעותית את מספר האנשים שנולדים חירשים. בל ניצל את המוניטין שלו כממציא, כדי לשכנע בכירים במערכת החינוך האמריקנית לסגור מועדונים וארגונים של חירשים, לאסור את השימוש ב[[שפת הסימנים]] האמריקנית בבתי הספר, להקדיש את רוב זמן ההוראה בבתי הספר לחירשים ללימוד קריאת שפתיים ודיבור קולי ולפטר מורים חירשים שאינם משתמשים בקולם בבירור.
-לטענת גורמים שונים בקהילה החירשת, תוצאת המהלך הזה פגמה קשות בהשכלת החירשים ובתדמיתם העצמית. אנשים חירשים סיימו בית ספר תיכון כשההישג העיקרי שלהם בו היה דיבור קולי שגם הוא לא היה ברור במיוחד. בוגרי התיכון לחירשים היו כמעט בורים מכל בחינה אחרת והתקשו להתערות בחברה משום שהתביישו הן בבורותם והן בדיבורם הבלתי ברור. המעטים שכן הצליחו לקרוא שפתיים הייטב וגם לדבר ברור כמו אדם שומע, נדרשו להשקעת מאמץ רב בעצם התקשורת עם סביבתם משום שהפעלת טכניקות אלה היא דורשנית ביותר. הם יכלו להתרכז בקושי בכל עשייה אחרת ולכן, כמו שאר החירשים, אפילו הם התקשו להתפרנס. מעבר לזאת, איסור השימוש בשפת הסימנים האמריקנית במוסדות החינוך כמעט והכחיד שפה זו. לקהילה החירשת לקח כמה עשורים להחזיר את השימוש בשפת הסימנים אל מוסדות החינוך ולחזור ולפתח את השפה.
-יש הטוענים שכדי לשכנע את בכירי משרד החינוך האמריקני לאסור את השימוש השפת הסימנים ולסגור ארגוני חירשים, בל השתמש בטעונים לאומניים. על פי טעונים אלה, שפת הסימנים האמריקנית היא פיתוח של שפת הסימנים הצרפתית ולכן היא מהווה איום לתרבות האמריקנית. יש גם הטוענים שרעיונותיו של בל נגד נישואי חירשים והתרבות חירשים נשמעים דומים לרעיונות טהרת הגזע. אולם, טעון זה מופרח לחלוטין משום שהדוגלים בטהרת הגזע ניסו למנוע מכל נכה כל זכות להורות. בל ניסה למנוע מחירשים רק נישואים עם חירשים אחרים.
 ==פריצת הדרך==
-ללא תמיכה כספית וללא עידוד, עמלו בל וווטסון במשך כשנתיים נוספות על יצירת מכשיר להעברת [[צליל]]ים בצורת אותות חשמליים. ב-[[10 במרץ]] [[1876]] הצליח המכשיר להעביר בפעם הראשונה צלילים מחדר לחדר, בדמות המשפט שאמר בל לווטסון: Watson, come here, I need you. משפט זה הפך למטבע לשון בקרב ממציאים. כבר המחרת רשם בל לרשום את פטנט מספר 174,465, העוסק ב"שיטה להעביר דיבור או כל צליל אחר בצורה טלגראפית... בעזרת יצירת אותות חשמליים, בדומה לתנודות ה[[אוויר]] המלוות את הדיבור או הצליל." כדי לשכנע את רשם הפטנטים באיכותו של מכשיר הפלא החדש, זימר בל את [[המנון]] [[אנגליה]] אל הפומית. הייתה זו הפעם הראשונה שאדם זר ראה במו עיניו מהו טלפון: אמצעי תקשורת, המאפשר העברה דו כיוונית של קול כאותות חשמליים בעזרת כבלים מוליכים מנחושת. למרבה האירוניה, דווקא אמו ואשתו של בל לא זכו ליהנות מהמצאתו, בשל חירשותן.
+ללא תמיכה כספית וללא עידוד, עמלו בל וווטסון במשך כשנתיים נוספות על יצירת מכשיר להעברת [[צליל]]ים בצורת אותות חשמליים. ב-[[10 במרץ]] [[1876]] הצליח המכשיר להעביר בפעם הראשונה צלילים מחדר לחדר, בדמות המשפט שאמר בל לווטסון: Watson, come here, I need you. משפט זה הפך למטבע לשון בקרב ממציאים. כבר המחרת רשם בל לרשום את פטנט מספר 174,465, העוסק ב"שיטה להעביר דיבור או כל צליל אחר בצורה טלגראפית... בעזרת יצירת אותות חשמליים, בדומה לתנודות ה[[אוויר]] המלוות את הדיבור או הצליל." כדי לשכנע את רשם הפטנטים באיכותו של מכשיר הפלא החדש, זימר בל את [[המנון]] [[אנגליה]] אל הפומית. הייתה זו הפעם הראשונה שאדם זר ראה במו עיניו מהו טלפון: אמצעי תקשורת, המאפשר העברה דו-כיוונית של קול כאותות חשמליים בעזרת כבלים מוליכים מנחושת.
 ==התפתחות הטלפון==
-שנה  לאחר מכן כבר הקים בל את חברת הטלפונים "בל", שהציעה מערכת לניהול שיחה בין אנשים ממרחק של [[קילומטר]]ים רבים זה מזה. ב-1883 כבר הותקנה מערכת הטלפון הראשונה בין שתי ערים מרכזיות באמריקה - בוסטון ו[[ניו יורק]]. בשונה ממכשיר הטלפון המוכר לנו, לא כללו הדגמים הראשונים חוגה או לחצנים, אלא המתקשר היה מרים את השפופרת, וסוגר בכך מעגל חשמלי שחיבר אותו למרכזיית טלפונים. המרכזנית  קישרה אותו עם מנוי אחר איתו ביקש לשוחח על ידי כבל שחיבר בין השקע שלו לשקע רעהו.
+שנה  לאחר מכן הקים בל את חברת הטלפונים "בל", שהציעה מערכת לניהול שיחה בין אנשים ממרחק של [[קילומטר]]ים רבים זה מזה. ב-1883 הותקנה מערכת הטלפון הראשונה בין שתי ערים מרכזיות באמריקה - בוסטון ו[[ניו יורק]]. בשונה ממכשיר הטלפון המוכר לנו, לא כללו הדגמים הראשונים חוגה או לחצנים, אלא המתקשר היה מרים את השפופרת, וסוגר בכך מעגל חשמלי שחיבר אותו למרכזיית טלפונים. המרכזנית קישרה אותו עם מנוי אחר אתו ביקש לשוחח על ידי כבל שחיבר בין השקע שלו לשקע רעהו.
 מי ששם קץ לשיטה ידנית זו היה קברן בשם אדמונד סְטְרָאוּגֶ'ר, שסבר כי המרכזניות מפלות אותו לרעה, כאשר בכל פעם שהתקשר מישהו וביקש את שירותיו של קברן, הן חיברו אותו לקברן המתחרה. בשנת 1898 המציא סְטְרָאוּגֶ'ר את המרכזייה האוטומטית, שקישרה לראשונה בין מנויים על פי מספרי טלפון, ללא תיווך מרכזניות. המצאת המרכזייה האוטומטית הביאה לזינוק בשימוש בטלפון, והפכה אותו לאחד המכשירים השימושיים ביותר, עד כי ב-1910 כבר היה לאחד מכל 13 אמריקנים טלפון בבית.
-מהפכה נוספת התחוללה בשנת 1920, כאשר נחנך לראשונה קו הטלפון הראשון מחוף לחוף בארצות הברית. בל וווטסון שהיו עדיין בחיים, הוזמנו לטקס החגיגי של חנוכת הקו. בל הרים את השפופרת בחוף המערבי, וווטסון המתין לשיחתו בחוף המזרחי. קריאתו של בל, שעברה מרחק של יותר מ-5,000 ק"מ היתה: "Watson, come here, I need you". הקהל פרץ בצחוק, וווטסון השיב: "בסדר, רק שהפעם זה ייקח לי יותר זמן..."
+מהפכה נוספת התחוללה בשנת 1920, כאשר נחנך לראשונה קו הטלפון הראשון מחוף לחוף בארצות הברית. בל וווטסון הוזמנו לטקס החגיגי של חנוכת הקו. בל הרים את השפופרת בחוף המערבי, וווטסון המתין לשיחתו בחוף המזרחי. קריאתו של בל, שעברה מרחק של יותר מ-5,000 ק"מ היתה: "Watson, come here, I need you". הקהל פרץ בצחוק, וווטסון השיב: "בסדר, רק שהפעם זה ייקח לי יותר זמן..."
-==המצאת הטלפון הסלולארי==
-חברת "בל" המשיכה לפתח את ההמצאה, וב-1924 פיתחה מערכת טלפון משוכללת ראשונה, שהותקנה בניידות [[משטרה]] בניו-יורק. ב-[[1964]] הציגה החברה טלפון, שאִפשר לבצע שיחות [[וידאו]], ובשנת [[1978]] חנכה החברה (שנקראה אז AT&T) מערכת טלפונית אלחוטית, שפעלה על מעבר בין תאי שטח: כל אזור גאוגרפי חולק לתאי שטח (cells) וירטואליים, שאפשרו לדובר בטלפון נייד לעבור מתא שטח אחד לאחר, מבלי ששיחתו תיקטע. כך נולד הטלפון הסלולארי.
 ==המצאות נוספות של בל==
-לאחר שזכה בל בפטנט, המשיך בניסויו וחקר את תחום העברת צלילים בעזרת [[אור]], מה שהפך לבסוף ל[[סיב אופטי|סיבים האופטיים]] של ימינו. בנוסף עסק גם במחקר [[רפואה|רפואי]]; המציא אמצעים שונים ללימוד דיבור לחרשים, ואף עמד בקשר עם העיוורת-חרשת-אילמת המפורסמת, [[הלן קלר]]. בסה"כ רשם בל במהלך חייו 18 פטנטים על שמו, ועוד מספר פטנטים שאותם חלק עם אחרים. הוא גם ייסד את האגודה ה[[גאוגרפיה|גאוגרפית]] הלאומית, הידועה בעיקר בזכות המגזין [[נשיונל ג'אוגרפיק]].
+לאחר שזכה בל בפטנט, המשיך בניסויו וחקר את תחום העברת צלילים בעזרת [[אור]], מה שהפך לבסוף ל[[סיב אופטי|סיבים האופטיים]] של ימינו. בנוסף עסק גם במחקר [[רפואה|רפואי]]; המציא אמצעים שונים ללימוד דיבור לחרשים, ואף עמד בקשר עם העיוורת-חרשת-אילמת המפורסמת, [[הלן קלר]]. בסה"כ רשם בל במהלך חייו 18 פטנטים על שמו, ועוד מספר פטנטים שאותם חלק עם אחרים. הוא גם ייסד את האגודה הגאוגרפית הלאומית, הידועה בעיקר בזכות המגזין [[נשיונל ג'אוגרפיק]].
-ב-[[2 באוגוסט]] [[1922]] הוא נפטר באחוזתו השקטה בקנדה. בעת הלווייתו דממו כל מכשירי הטלפון בעולם למשך דקה אחת. על שמו של בל קרויה יחידת המידה [[דציבל]].
+ב-[[2 באוגוסט]] [[1922]] נפטר בל באחוזתו השקטה בקנדה. בעת הלווייתו דממו כל מכשירי הטלפון בעולם למשך דקה אחת. על שמו של בל קרויה יחידת המידה [[דציבל]].
 ==מתחרים על המצאת הטלפון==
@@ שורה 58: / שורה 48: @@
 אדם נוסף שתבע את בל הוא הגרמני יוֹהָן פיליפ רָייס, שהצליח להרכיב ב-[[1863]] מערכת שהעבירה קול למרחקים קצרים ופעלה על עיקרון זהה לטלפון. בל ניצח במשפט נגדו, לאחר שטען כי המכשיר של רייס אינו מפותח דיו, ואינו מסוגל להעביר קול בתדרים שונים. רק ב-[[2003]] התברר כי בל המעיט כנראה בערך המכשיר הגרמני, שבהחלט העביר קול אנושי ממקום למקום, אפילו שהיה זה בעוצמה נמוכה מאד.
-התביעה המשמעותית ביותר שהוגשה נגד בל הייתה של ממציא אמריקני ממוצא איטלקי בשם [[אנטוניו מאוצ'י|אנטוניו מֶאוּצִ'י]], שטען כי בל גנב ממנו את מסמכי הפטנט, תוך ניצול תמימותו. מֶאוּצִ'י הצליח להוכיח כי הכין רישומים ראשונים של טלפון פרימיטיבי כבר ב-[[1849]] (כאשר בל היה בן שנתיים). ב-[[1860]] הפליגו הוא ואשתו לניו יורק, כדי להציג את הטלפון בפני משקיעים פוטנציאליים. בעת ההפלגה אירע פיצוץ בספינה, מֶאוּצִ'י נכווה קשות, והשניים ירדו בחוף ניו יורק בעירום וחוסר כל. האשה מכרה את כל עבודותיו של בעלה, כולל הטלפון הראשון, לסוחר גרוטאות, כדי שיהיה להם ממה להתקיים. בשל עוניים הרב, הצליח מֶאוּצִ'י לרשום לעצמו רק פטנט זמני (רישום פטנט עלה אז 250 דולר), אשר תקפו פקע ב-[[1874]]. בל, כך טען, עיין במסמכי הפטנט, וכשפקע, ניכס את ההמצאה לעצמו. בית המשפט לא התרשם מטענותיו של מֶאוּצִ'י, במיוחד שהלה הגיש 14 בקשות פטנט שונות (שאושרו כולן) בין השנים 1859-1883.
+התביעה המשמעותית ביותר שהוגשה נגד בל הייתה של ממציא אמריקני ממוצא איטלקי בשם [[אנטוניו מאוצ'י|אנטוניו מֶאוּצִ'י]], שטען כי בל גנב ממנו את מסמכי הפטנט, תוך ניצול תמימותו. מֶאוּצִ'י הצליח להוכיח כי הכין רישומים ראשונים של טלפון פרימיטיבי כבר ב-[[1849]] (כאשר בל היה בן שנתיים). ב-[[1860]] הפליגו הוא ואשתו לניו יורק, כדי להציג את הטלפון בפני משקיעים פוטנציאליים. בעת ההפלגה אירע פיצוץ בספינה, מֶאוּצִ'י נכווה קשות, והשניים ירדו בחוף ניו יורק בעירום וחוסר כל. האשה מכרה את כל עבודותיו של בעלה, כולל הטלפון הראשון, לסוחר גרוטאות, כדי שיהיה להם ממה להתקיים. בשל עוניים הרב, הצליח מֶאוּצִ'י לרשום לעצמו רק פטנט זמני (רישום פטנט עלה אז 250 דולר), אשר תקפו פקע ב-[[1874]]. בל, כך טען, עיין במסמכי הפטנט, וכשפקע, ניכס את ההמצאה לעצמו. בית המשפט לא התרשם מטענותיו של מֶאוּצִ'י, במיוחד שהלה הגיש 14 בקשות פטנט שונות (שאושרו כולן) בין השנים 1883-1859.
-שנות התביעות הקשות והארוכות התישו את כוחו של בל, למרות שניצח בכולן ללא יוצאת מן הכלל. הרמזים כאילו גנב את המצאתו מאחרים, העיקו עליו, עד שאמר: "נמאס לי מהטלפון! אין לי כל עניין בו, חוץ משעשוע לשעות הפנאי". לבסוף מכר בכסף רב את מניותיו בחברת הטלפונים שהקים, ופרש מעולם העסקים. בשנת 1893 פקע תוקף הפטנט בכל מקרה, והשאלה בדבר זהות הממציא "האמיתי" הפכה ללא רלוונטית. באחרית ימיו אמר: "כה התנתקתי ממכשיר הטלפון, עד כי לפעמים אני שואל את עצמי אם אמנם אני הוא שהמצאתי אותו, או שמא זה היה מישהו אחר שקראתי עליו?"
+שנות התביעות הקשות והארוכות התישו את כוחו של בל, למרות שניצח בכולן ללא יוצאת מן הכלל. הרמזים כאילו גנב את המצאתו מאחרים, העיקו עליו, עד שאמר: "נמאס לי מהטלפון! אין לי כל עניין בו, חוץ משעשוע לשעות הפנאי". לבסוף מכר בכסף רב את מניותיו בחברת הטלפונים שהקים, ופרש מעולם העסקים. בשנת 1893 פקע תוקף הפטנט בכל מקרה, והשאלה בדבר זהות הממציא "האמיתי" הפכה לחסרת חשיבות כלכלית. באחרית ימיו אמר: "כה התנתקתי ממכשיר הטלפון, עד כי לפעמים אני שואל את עצמי אם אמנם אני הוא שהמצאתי אותו, או שמא זה היה מישהו אחר שקראתי עליו?"
+ב-[[16 ביוני]] [[2002]] הכריז בית הנבחרים של ארצות הברית כי מֶאוּצִ'י הוא ממציא הטלפון האמיתי, וכי בל מצא את מסמכיו וניצל אותם לטובתו{{מקור}}. הקביעה עוררה זעם רב בקרב מנהלי משרד הפטנטים בוושינגטון, והם התעקשו כי מאחר שכל רישומיו של מֶאוּצִ'י אבדו באותה שריפה באוניה, אין כל דרך לקבוע שמדובר באותה ההמצאה. כך או כך, נראה שבל ייזכר לנצח כממציא הטלפון, אפילו שהתעקש כל ימיו שבכרטיס הביקור שלו יירשם רק "מורה לחרשים".
+==בל וקהילתם החירשים==
+בל נולד לאישה [[חירש]]ת, נישא לאישה חירשת ופיתח טכנולוגיות שיועדו לעזור לכבדי שמיעה לשמוע טוב יותר. הוא גם לימד במשך תקופת מה בבית ספר לחירשים. על פי הסרט התעודי (2007) Through Deaf Eyes, יש לקהילה החירשת האמריקנית רגשות מעורבים כלפיו. מצד אחד הוא קידם את [[טכנולוגיה מסייעת|הטכנולוגיה המסייעת]] ללקויי שמיעה, את המודעות לצרכי החירשים, את למידת קריאת השפתיים ואת למידת הדיבור הקולי למרות החירשות. מהצד השני, הטלפון שהוא המציא היה בלתי [[נגישות|נגיש]] לחירשים במשך 65 שנים, עד להמצאת ה[[נגישות מידע ותקשורת|TTY]] והרצון שלו, שפחות אנשים יוולדו חירשים, הוביל אותו לצעדים קיצוניים שפגעו בקהילת החירשים.
+על פי הסרט, כיום אנו יודעים ש90% מהחירשים נולדים להורים שומעים וש-90% מהילדים ששני הוריהם חירשים הם שומעים. אולם בל סבר שמניעת חתונות בין חירשים תוריד משמעותית את מספר האנשים שנולדים חירשים. בל ניצל את המוניטין שלו כממציא, כדי לשכנע בכירים במערכת החינוך האמריקנית לסגור מועדונים וארגונים של חירשים, לאסור את השימוש ב[[שפת הסימנים]] האמריקנית בבתי הספר, להקדיש את רוב זמן ההוראה בבתי הספר לחירשים ללימוד קריאת שפתיים ודיבור קולי ולפטר מורים חירשים שאינם משתמשים בקולם בבירור.
+לטענת גורמים שונים בקהילת החירשים, תוצאת המהלך הזה פגמה קשות בהשכלת החירשים ובתדמיתם העצמית. אנשים חירשים סיימו בית ספר תיכון כשההישג העיקרי שלהם בו היה דיבור קולי שגם הוא לא היה ברור במיוחד. בוגרי התיכון לחירשים היו כמעט בורים מכל בחינה אחרת והתקשו להתערות בחברה משום שהתביישו הן בבורותם והן בדיבורם הבלתי ברור. המעטים שכן הצליחו לקרוא שפתיים היטב וגם לדבר ברור כמו אדם שומע, נדרשו להשקעת מאמץ רב בעצם התקשורת עם סביבתם משום שהפעלת טכניקות אלה היא דורשנית ביותר. הם יכלו להתרכז בקושי בכל עשייה אחרת ולכן, כמו שאר החירשים, אפילו הם התקשו להתפרנס. מעבר לזאת, איסור השימוש בשפת הסימנים האמריקנית במוסדות החינוך כמעט והכחיד שפה זו. לקהילת החירשים לקח כמה עשורים להחזיר את השימוש בשפת הסימנים אל מוסדות החינוך ולחזור ולפתח את השפה.
+יש הטוענים{{מקור}} שכדי לשכנע את בכירי משרד החינוך האמריקני לאסור את השימוש השפת הסימנים ולסגור ארגוני חירשים, בל השתמש בטעונים לאומניים. על פי טעונים אלה, שפת הסימנים האמריקנית היא פיתוח של שפת הסימנים הצרפתית ולכן היא מהווה איום לתרבות האמריקנית. יש גם הטוענים שרעיונותיו של בל נגד נישואי חירשים והתרבות חירשים נשמעים דומים לרעיונות טהרת הגזע. אולם, טעון זה מופרך לחלוטין משום שהדוגלים בטהרת הגזע ניסו למנוע מכל נכה כל זכות להורות. בל ניסה למנוע מחירשים רק נישואים עם חירשים אחרים.
-ב-[[16 ביוני]] [[2002]] הכריז הקונגרס האמריקני כי מֶאוּצִ'י הוא ממציא הטלפון האמיתי, וכי בל מצא את מסמכיו וניצל אותם לטובתו. הקביעה עוררה זעם רב בקרב מנהלי משרד הפטנטים בוושינגטון, והם התעקשו כי מאחר שכל רישומיו של מֶאוּצִ'י אבדו באותה שריפה באוניה, אין כל דרך לקבוע שמדובר באותה ההמצאה. כך או כך, נראה שבל ייזכר לנצח כממציא הטלפון, אפילו שהתעקש כל ימיו שבכרטיס הביקור שלו יירשם רק "מורה לחרשים".
 ==ראו גם==
@@ שורה 70: / שורה 70: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Alexander Graham Bell|שם ויקישיתוף=אלכסנדר גרהם בל}}
-*[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3057702,00.html מי באמת המציא את הטלפון?], עופר שמואלי על המצאת הטלפון
+{{ynet|עופר שמואלי|מי באמת המציא את הטלפון?|3057702}}
 *{{אבני דרך|3312|עשר ההמצאות הטכנולוגיות הגדולות}}
-*הסרט התעודי [http://www.pbs.org/weta/throughdeafeyes Through Deaf Eyes]
+*הסרט התיעודי [http://www.pbs.org/weta/throughdeafeyes Through Deaf Eyes]
 * [http://www.agbell.org/DesktopDefault.aspx| האתר של אגודת אלכסנדר גרהם בל למען החרשים]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אלכסנדר גרהם בל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלכסנדר גרהם בל