לדלג לתוכן

תמר אבידר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמר אבידר
תמר אבידר, 2009
תמר אבידר, 2009
לידה 20 ביוני 1930
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בפברואר 2016 (בגיל 85)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר הריאלי העברי בחיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1954 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג עמוס אטינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אבי אטינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תמר אֲבידר (20 ביוני 19309 בפברואר 2016) הייתה עיתונאית וסופרת ישראלית.

ביוגרפיה

תמר רובינוביץ (רביב)[1] נולדה ב-1930 בחיפה. למדה בבית הספר הריאלי העברי והייתה חברה ומדריכה בתנועת הצופים. פיקדה על תלמידים בבית ספרה במסגרת החג"ם. בשנת 1948 הצטרפה לפלמ"ח ושירתה בחטיבת יפתח[2][3]. משנת 1954 עבדה כעיתונאית ועורכת בעיתונים "לאשה", "ידיעות אחרונות", "דבר" ו"מעריב". וכמו כן ערכה מספר ספרים.

הקימה את מוסף "סגנון" במעריב, ויחד עם טומי לפיד את הירחון "אַת".

אבידר פרסמה קרוב לשלושים ספרים, בעיקר בנושאי נשים וזוגיות. ספריה מכילים לרוב סיפורי חיים בעלי אופי משועשע-מריר. פרסמה גם ספרים המכילים ראיונות שערכה במהלך הקריירה העיתונאית שלה.

ב-1977 נשלחה מטעם משרד החוץ לשמש כנספחת לענייני נשים בארצות הברית ושירתה בתפקיד במשך שלוש שנים. חוויה זו תיעדה בספרה "אמריקה שלי".

נישאה למשה אבידר, ולאחר מכן הייתה נשואה במשך 30 שנה לאיש הטלוויזיה עמוס אטינגר, עד גירושיהם. היא אם לשלושה בנים, שניים מנישואיה הראשונים ואחד מנישואיה השניים – אבי אטינגר, שחקן וקומיקאי.

אבידר התגוררה בתל אביב. ב-2011 הוענק לה התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

אבידר נפטרה ב-2016, בגיל 85. נטמנה בבית העלמין ירקון.

ספריה

  • בעל זה דבר מצחיק; [עיטורים: ריקי בן ארי; מבוא: יוסף לפיד], רמת גן: מסדה, 1970.
  • אדם מתחתן רק פעמיים, רמת גן: מסדה, 1971.
  • על אהבה וצרות אחרות; ציורים: אבנר כץ, תל אביב: מסדה, 1973.
  • לא על המין לבדו; ציורים: אבנר כץ, תל אביב: ספרית מעריב, 1974.
  • יפים יפות וכל השאר; צילומים: מיכה ברעם ושלמה ארד, תל אביב: מסדה, 1976.
  • חרוזי אהבה של אשה נשואה, ציורים: סוזי רוסק-אושרוב, רמת גן: מסדה, 1976. (הספר בקטלוג ULI)
  • קשה להיות אשת חברה; רישומים: אבנר כץ, רמת גן: מסדה, 1978.
  • סיפורי המטבח שלי, רמת גן: מסדה, 1979.
  • אמריקה שלי: יומן, גבעתיים: מסדה, 1981. ("אמריקה של דיפלומטיה, מסעות, נופים, אנשים, יהודים וישראלים")
  • עוד יום, עוד שנה---, תל אביב: ספרית מעריב, תשמ"ה 1985. (פרקי ביוגרפיה משפחתיים)
  • חיים ואוהבים, תל אביב: ספרית מעריב, תשמ"ו 1986. ("דברים קטנים [...] המתרחשים כל יום")
  • כשהגרב היה כובע, תל אביב: ספרית מעריב, תשמ"ט 1988. (על שנתה האחרונה כתלמידה בתיכון וקורותיה בפלמ"ח במלחמת העצמאות)
  • שמפניה לארוחת בוקר, תל אביב: ספרית מעריב, תשמ"ט 1989.
  • איך עושים אהבה בג'יבוטי: שורות, תל אביב: ספרית מעריב, תשנ"ב 1992.
  • שוקולד מריר: סיפורים, תל אביב: כנרת, 1993.
  • תמיד מצליח: מתכונים שאי-אפשר להיכשל בהם, ירושלים: כתר (ספריית בישול), 1995.
  • החיים זה לא אוניברסיטה, תל אביב: מודן, 1995. (אוסף עצות שימושיות)
  • אוהבת לבשל פשוט: כשר; [איורים: דינה שר], ירושלים: כתר (ספריית בישול), תשנ"ה.
  • סימנים של אושר ; צילומים: ליהיא לפיד, תל אביב: אריה ניר, תשנ"ו 1996.
  • מכונית לא מוכרים לחברים: ועוד 233 כללי זהב; [צילום: עודד אברבוך], תל אביב: מודן, 1997.
  • אסתר הגדולה: סיפור מהחיים עם מתכונים, תל אביב: א. ניר, תשנ"ח 1997.
  • על אהבה וגברים אחרים, כפר סבא: א. ניר, תשנ"ט 1999.
  • סינדרלה יוצאת אל הנשף, כפר סבא: א. ניר, תש"ס 2000. (שירים)
  • גבר זה דבר אחר, הוד השרון: אסטרולוג, 2004.
  • הסיפור של יהודית: סיפורה של יהודית שטרן-ריקליס; כפי שסופר לתמר אבידר, תל אביב: [חמו"ל], 2005.
  • היו גם פיספוסים: ראיונות ללא הפסקה, הוד השרון: אסטרולוג, 2005. (מבחר מראיונותיה עם אישים ידועים בחברה הישראלית)
  • סקס בעפולה: שירים אירוטיים ועוד השגות על החיים; [עריכה: שלומי אבידר], תל אביב: חרוזים לבנים, תשס"ו 2006.
  • סיפור אקולוגי לילדים
  • תקרת הזכוכית בעיתון יומי

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תמר אבידר בוויקישיתוף

הערות שוליים