שוג'ירו איידה
 | |
| לוטננט-גנרל שוג'ירו איידה | |
| לידה |
8 באוגוסט 1888 ימאגוצ'י, האימפריה היפנית  |
|---|---|
| פטירה |
23 בינואר 1980 (בגיל 91) טוקיו, יפן |
| מדינה |
האימפריה היפנית, יפן  |
| השתייכות |
 הצבא היפני הקיסרי |
| תקופת הפעילות | 1908–1945 (כ־37 שנים) |
| דרגה | לוטננט גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הארמייה ה-1 מפקד הארמייה ה-25 מפקד הארמייה ה-15 מפקד הארמייה ה-30 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
המשלחת לרוסיה מלחמת סין–יפן השנייה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
|
מסדר השמש העולה, דרגה ראשונה | |
  | |
שוג'ירו איידה (ביפנית: 飯田 祥二郎; 8 באוגוסט 1888 – 23 בינואר 1980) היה לוטננט גנרל יפני, שפיקד על ארמיות במהלך מלחמת העולם השנייה וכן על הפלישה היפנית לתאילנד והמערכה על בורמה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איידה נולד בימאגוצ'י, שבאימפריה היפנית. הוא הצטרף לצבא הקיסרי בשנת 1908, ובשנת 1918 הוא כבר החזיק בדרגת קפטן. הוא לקח חלק בהתערבות מדינות ההסכמה במלחמת האזרחים ברוסיה, התערבות שיזמו ארצות הברית בריטניה ויפן במשותף במטרה לעצור את מלחמת האזרחים ברוסיה. בין השנים 1932–1934 מילא מגוון תפקידים ניהוליים. בשנת 1934 מונה כמפקד הרגימנט הרביעי של המשמר הקיסרי (近衛師団). בשנת 1935 ניתן לו לפקד על הדיוויזיה ה-4, הוא החזיק בתפקיד עד שנת 1937.
בשנת 1938, עם פרוץ מלחמת סין–יפן השנייה, מונה איידה למפקד הארמייה ה-1, ולחם בהצטיינות בקרבות נגד הסינים. בנובמבר של אותה שנה הועלה לדרגת לוטננט-גנרל, והועבר לפקד על חיל המצב היפני באי טאיוואן. בשנת 1939 הוחזר לפקד על המשמר הקיסרי, והחזיק בתפקיד עד 1941. עם פרוץ המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במסגרת מלחמת העולם השנייה, הועבר איידה דרומה ופיקד על הארמייה ה-25 שהוצבה בהודו-סין (שנכבשה בידי היפנים בשנת 1940). ב-8 בדצמבר בעקבות סירובו של שליט תאילנד פלק פיבונסונגרם לסייע ליפנים, חצתה הארמייה ה-15, שהייתה אף היא תחת פיקודו של איידה, את הגבול מהודו-סין לתאילנד. תוך יום אחד התפרק הצבא התאילנדי ופיבונסונגרם הסכים לתנאים היפניים.
בינואר 1942 חצה איידה עם הארמייה ה-15 שלו את הגבול לבורמה, פותח בכך את המערכה על בורמה.[1] איידה פתח במתקפה על פרובינציית טֵנָאסֶרים (כיום טאנינת'ארי), שבדרום בורמה. היפנים חצו את מעבר קווקרייק (Kawkareik), ולאחר לחימה עיקשת כבשו את עיר הנמל מוּלמיין (כיום מאולאמין) השוכנת על שפכו של נהר סאלווין. חיילים מדיוויזיית הרגלים ה-17 ההודית ניסו לסגת על מעבר לנהר סיטאנג, אך הם אוגפו על ידי כוחות יפניים.[2] מרבית בורמה נפלה תוך זמן קצר יחסית. בשנת 1943 נקרא חזרה ליפן, אולם פרש משירות פעיל שנה לאחר מכן. עם זאת ב-1945 הוא חזר שוב לצבא, ופיקד על הארמייה ה-30 במנצ'וריה. אולם עם פרוץ מבצע סערת אוגוסט פרקו הסובייטים את הארמייה שלו, והוא עצמו נפל בשבי ושוחרר רק בשנת 1960. הוא מת בטוקיו בשנת 1980 בגיל 91.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Hayashi, Saburo; Cox, Alvin D (1959). Kogun: The Japanese Army in the Pacific War. Quantico, VA: The Marine Corps Association.
- Allen, Louis (1986). Burma: the Longest War 1941-45. J.M. Dent and Sons.
- Latimer, John (2004). Burma: The Forgotten War. John Murray.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שוג'ירו איידה באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה.
- The Pacific War Online Encyclopedia
- סדרי הכוחות היפניים בפלישה לתאילנד, באתר World War II Armed Forces