גוודלחרה (ספרד)
| |||
 | |||
| מדינה |
 ספרד | ||
|---|---|---|---|
| קהילה אוטונומית |
 קסטיליה-לה מנצ'ה | ||
| ראש העיר | Alberto Rojo Blas | ||
| בירת העיר |
Guadalajara City  | ||
| תאריך ייסוד | המאה ה-8 | ||
| שטח | 235.51 קמ"ר | ||
| גובה | 708 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 89,010 (2023) | ||
| ‑ צפיפות | 335 נפש לקמ"ר (2008) | ||
| קואורדינטות | 40°37′59″N 3°19′0″W / 40.63306°N 3.31667°W | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.guadalajara.es/ | |||
  | |||
גוודלחרה (בספרדית: Guadalajara) היא עיר בספרד, בקהילה האוטונומית של קסטיליה-לה מנצ'ה ובאזור הגאוגרפי של לה אלכריה שבמרכז ספרד. העיר היא בירת נפת גוודלחרה. גוודלחרה נמצאת כ-60 ק"מ מצפון-מזרח למדריד, על גדת נהר הנרס. אוכלוסייתה מונה 83,609 נפש (נכון לשנת 2008).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילתו של היישוב גוודלחרה אינה ברורה. קיימות עדויות כתובות על קיומו של יישוב באזור בשם אריאכה, אשר נוסד ככל הנראה על ידי תרבות שקדמה לתקופת האימפריה הרומית. אולם, לא נמצאו ראיות ארכאולוגיות לקיומו של יישוב זה.
יסוד העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]גוודלחרה נוסדה בידי המורים במאה ה-8. שמה המקורי היה ואדי אל-חג'ארה (בערבית: وادي الحجارة; מילולית: ואדי הסלעים, "וואדי אל חגארה" בערבית יהודית). ייתכן כי שמה של העיר מרמז על שמו של היישוב העתיק שהיה במקום, אריאקה (Arriaca), שמשמעותו בשפה האיברית הקדומה הייתה כנראה "נהר סלעי" או "דרך סלעית". המורים בנו בעיר מספר מבנים גדולים, בהם טירה ומסגד, אשר הפך לאחר הכיבוש הנוצרי לקתדרלת סנטה מריה.
הכיבוש הנוצרי וימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1085 נכבשה גוודלחרה בידי צבא אלפונסו השישי מלך לאון וקסטיליה. עד לשנת 1212, עת התחולל קרב לאס נבאס דה טולוסה, סבלה העיר מפשיטות שושלת אלמורביד הברברית. למרות זאת היגרה לעיר אוכלוסייה נוצרית מצפון חצי האי האיברי. בשנת 1133 קבלה העיר לראשונה רישיון לעסוק במסחר (fuero) מידי המלך אלפונסו השביעי. רישיון זה חודש בשנת 1219 בידי המלך פרננדו השלישי. בתקופת מלכות אלפונסו העשירי מלך קסטיליה, חסותו של המלך עודדה את התפתחות כלכלת העיר.
העידן המודרני
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחצית הראשונה של המאה ה-19 ידעה העיר שני אירועים עיקריים אשר פגעו בהתפתחותה. הראשון היה המלחמה הפנינסולרית (1808-1814), שהייתה מאבק שליטה על חצי האי האיברי בין צרפת ובעלות בריתה של ספרד, בריטניה ופורטוגל. העיר נכבשה בשנת 1808 בידי כוחות צרפת והוחרבה. בשנת 1822 נסגר בעיר בית החרושת המלכותי לטקסטיל (בספרדית: Real Fábrica de Paños), שהיווה מקור תעסוקה מרכזי. בשנת 1840 נקבעה גוודלחרה כבירת נפת גוודלחרה. במאה ה-19 אף הועתקה לעיר האקדמיה למהנדסים צבאיים. בתקופה שבין מחצית המאה ה-19 לרבע הראשון של המאה ה-20 התפתחה העיר באיטיות. מלחמת האזרחים בספרד (1936-1939) זרעה חורבן בעיר. בשנת 1959 זכתה גוודלחרה להיכלל בתוכנית פיתוח מיוחדת שנועדה להעביר מפעלי תעשייה מתמחים מן האזור צפוף האוכלוסין של מדריד אל הפריפריה. מאז הפכה גוודלחרה לאחת מן הערים עם הצמיחה המהירה ביותר בספרד. בניית תחנה רכבת ברשת AVE על הקו המהיר ממדריד, צפויה להגדיל את תושבי העיר בכ-30,000 נפש. בשנים הראשונות של המאה ה-21 ידעה העיר אף עליה תלולה במחירי הדירות.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוודלחרה, מקסיקו
גוודלחרה, קולומביה
ליבורנו, איטליה
ניטרה, סלובקיה
נונאיטון אנד בדוורת', בריטניה- פארמה, איטליה
רואנה, צרפת
הגדה לפסח
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגדה של פסח. רמ"ב. ואדי אלחגארה היא הגדה של פסח הראשונה שהודפסה. היא נדפסה בעיר גוודלחרה בספרד בשנת 1482. עותק יחידי נמצא בספרייה הלאומית בירושלים. ההגדה כוללת רק טקסט ואין בה לא ציורים ולא תווים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גוודלחרה (בספרדית)- הגדה מוואדי אל חגארה - תיאור ההגדה וסריקה מלאה באתר הספרייה הלאומית
גוודלחרה (ספרד), דף שער בספרייה הלאומית
