לדלג לתוכן

מצבת הזיכרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־19:26, 28 באוגוסט 2023 מאת טרודי (שיחה | תרומות) (הוספת פרט, קישור לוויקיטקסט)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
מצבת הזיכרון בבית הקברות הצבאי אל-עלמיין

מַצֵּבַת הַזִּכָּרוֹןאנגלית: Stone of Remembrance) היא גלעד המוצב בבתי קברות צבאיים ואתרי הנצחה בריטיים לחללי מלחמות העולם.

עיצוב המצבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצבה עוצבה ב-1917 בידי האדריכל הבריטי סר אדווין לצ'נס (Edwin Lutyens) עבור ועדת חבר העמים לקברי מלחמה, המופקדת על הנצחת חללי חבר העמים הבריטי בשתי מלחמות העולם. צורתה מבוססת על הגאומטריה שבעיצובו של הפרתנון, אף על פי שהעיצוב נמנע בכוונה תחילה מזיהוי עם דת מסוימת. אבן המצבה נחה על גבי במה בת שלוש מדרגות, וחזותה היא כשל ארון קבורה או מזבח. ממדי המצבה הם 3.5 מטרים לאורך ו-1.5 מטרים לגובה, ומשקלה 10 טונות. המצבה עוצבה תוך שימוש באנטזיס על מנת לתקן את העיוות האופטי הנוצר בהתבוננות בה מלמטה.[1]

המצבה, כמו צלב ההקרבה שעוצב על ידי האדריכל רג'ינלד בלומפילד (Reginald Bloomfield), היא מרכיב עיצובי סטנדרטי של בתי הקברות הצבאיים הבריטיים, אך בעוד גובה הצלב וממדיו משתנים בהתאם לממדי האתר בו הוא מוצב (הגובה נע מ-5.4 מ' ועד 9 מ'), ממדי המצבה קבועים, וזאת על פי דרישתו של לצ'נס. לכן הוחלט להציב את האבן בדרך כלל רק בבתי קברות גדולים יחסית – כאלו שיש בהם אלף קברים או יותר.[1]

על גבי אבן המצבה חרותה הכתובת "Their Name Liveth for Evermore" ("שמם יחיה לדור ודור"), הלקוחה מתרגום המלך ג'יימס לספר בן סירא, פרק מ"ד, פסוק י"ג. מילים אלה הוצעו לוועדה על ידי הסופר רודיארד קיפלינג, היועץ הלשוני שלה, אשר בנו נהרג במלחמת העולם הראשונה.

על פי המסורת, המקום להנחת זרי פרחים במהלך טקסי זיכרון הנערכים בבתי הקברות הצבאיים הבריטיים הוא למרגלות אבן המצבה.

המצבה על קבר חיים ויצמן, נשיא מדינת ישראל הראשון, ורעייתו ורה, עוצבה בהשראת עיצוב מצבת הזיכרון, לציון אבלם על נפילת בנם מיכאל במלחמת העולם השנייה.[2]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצבת הזיכרון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Skelton, Gliddon (2008)
  2. ^ מקור: אתר יד חיים ויצמן.