אלן אספה
לידה |
15 ביוני 1947 (בן 77) אז'ן, צרפת |
---|---|
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום מגורים | צרפת |
מקום לימודים | |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | Joachim von Zanthier, William Guerin, אלן ברנאר, David Clément, Fabrice Gerbier, Arnaud Landragin, Jérôme Estève, Christophe Jurczak, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
פרסים והוקרה |
|
אתר רשמי | |
תרומות עיקריות | |
מחקרים וניסויים במכניקת הקוונטים, הוכחת משפט בל | |
אלן אספה (בצרפתית: Alain Aspect; נולד ב-15 ביוני 1947) הוא פיזיקאי העוסק בתורת הקוונטים, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2022 וחתן פרס וולף בפיזיקה לשנת 2010.[1]
ידוע בעיקר בשל ניסויים שערך בשנת 1981. תוצאות הניסוי היוו אישוש למשפט בל ולתורת הקוונטים ושללו את טענתם של אלברט איינשטיין, בוריס פודולסקי ונתן רוזן לפיה תורת הקוונטים אינה שלמה ויש להחליפה בתאוריות משתנים חבויים לוקליים. התוצאות הראו שלכאורה הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן אכן מתרחש במציאות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אספה נולד ב-1947, בעיר אז'ן שבדרום-מערב צרפת. הוא למד לתואר ראשון ב'אקול נורמל סופרייר' בקשאן שבדרום פריז ולתואר שני באוניברסיטת אורסיי. עם סיום התואר בשנת 1969 הוא לימד שלוש שנים בקמרון כשרות לאומי ובשנת 1975 החל את לימודי הדוקטורט ב'אקול נורמל סופרייר' בקשאן במקביל לעבודתו שם כמרצה זוטר. בזמן לימודיו ביצע את הניסויים שהפרו את אי-שוויון בל והיוו ראיה לנכונותו של משפט בל.
עם סיום לימודיו בשנת 1985 עבר לעבוד בקולז' דה פראנס, שם יחד עם קלוד כהן-טנוג'י חקר קירור באמצעות לייזרים. ב-1992 מונה לחוקר בכיר במרכז הלאומי למחקר מדעי של צרפת ומאז הוא חוקר נושאים הקשורים בעיבוי בוז-איינשטיין ומלמד באקול פוליטקניק בפריז.
אספה הוא חבר באקדמיה הצרפתית למדעים ובאקדמיה הצרפתית לטכנולוגיה.
בשנת 2010 זכה בפרס וולף בפיזיקה יחד עם פרופסור ג'ון פ' קלאוזר ופרופסור אנטון ציילינגר. חבר השופטים העניק להם את הפרס "על ההישגים הקונספטואליים והעבודה הניסויית שתרמו ליסודות הפיזיקה הקוונטית, ובמיוחד על ניסויים שהלכו והשתכללו בבחינת הנכונות של אי-שוויונות בֶל או הרחבותיהם תוך כדי ניצול של מצבים קוונטים שזורים". בשנת 2013 זכה הן במדליית הזהב הבינלאומית ע"ש נילס בוהר והן במדליית נילס בוהר של אונסק"ו. בשנת 2013 הוענק לו גם פרס בלצן לעיבוד מידע ותקשורת קוונטית.
כוכב הלכת המינורי 33163 Alainaspect נקרא על שמו.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דף הבית של אספה במרכז הלאומי למחקר מדעי של צרפת (באנגלית)
- אלן אספה, באתר פרס נובל (באנגלית)
- אלן אספה, באתר גוגל סקולר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שירות הידען, מגלה ההרצפטין וחוקרים בתחום מכניקת הקוונטים בין זוכי פרסי וולף לשנת 2010, באתר "הידען", 2 בפברואר 2010
- ^ "M.P.C. 118219" (PDF). Minor Planet Center. 8 בנובמבר 2019. נבדק ב-12 בנובמבר 2019.
{{cite web}}
: (עזרה)
זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
---|---|---|
1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) |
- פיזיקאים צרפתים
- סגל קולז' דה פראנס
- חברי האקדמיה הצרפתית למדעים
- צרפתים חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- זוכי פרס וולף לפיזיקה
- סגל אקול פוליטקניק
- זוכי מדליית אלברט איינשטיין
- פיזיקאים שעל שמם כוכב לכת מינורי
- זוכי מדליית הזהב הבין-לאומית ע"ש נילס בוהר
- זוכי מדליית אונסק"ו ע"ש נילס בוהר
- זוכי מדליית הזהב של CNRS
- צרפתים שנולדו ב-1947
- חברי האקדמיה אירופיאה