לדלג לתוכן

תמר אבידר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־17:12, 31 במאי 2024 מאת KotzBot (שיחה | תרומות) (הוספת תבנית:פרופילי קולנוענים-מוזיקאים בקישורים חיצוניים (תג))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
תמר אבידר
תמר אבידר, 2009
תמר אבידר, 2009
לידה 20 ביוני 1930
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בפברואר 2016 (בגיל 85)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה תמר רובינוביץ
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר הריאלי העברי בחיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19542016 (כ־62 שנים)
בן או בת זוג עמוס אטינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אבי אטינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תמר אֲבידר (20 ביוני 19309 בפברואר 2016) הייתה עיתונאית וסופרת ישראלית.

נולדה בשם תמר רובינוביץ בחיפה, ארץ ישראל לפני קום המדינה, הוריה עברתו את שם המשפחה אחר כך לרביב. אביה היה פועל בבתי המלאכה של הרכבת המנדטורית, וכל המשפחה, הורים ושלושה ילדים גרו בדירת חדר. הוריה הקפידו על חינוכה והיא נשלחה ללמוד בבית הספר הריאלי העברי, והייתה חברה ומדריכה בתנועת הצופים. פיקדה על תלמידים בבית ספרה במסגרת הפעילות נוער בהגנה[1]. בשנת הלימודים האחרונה בתיכון, בשנת 1947, הצטרפה לפלמ"ח ושירתה בחטיבת יפתח, השתתפה בכיבוש צפת ובמבצע דני. לאחר המלחמה ייסדה עם חברי הגרעין שלה בצופים את קיבוץ פלמחים, אך עזבה לאחר זמן קצר[2].

בגיל 21 נישאה למשה אבידר, ועברה לגור בתל אביב. בשנת 1954 כתבה מאמר קצר ששלחה לשבועון "לאשה", ובעקבותיו הזמין אותה עורך השבועון דוד קרסיק לשמש ככתבת[3]. העיתונאית שושנה שגב שימשה לה כחונכת בתחילת דרכה. לאחר 5 שנים ב"לאשה" עברה לתפקיד עורכת מדור האשה ב"דבר". אחרי זמן קצר עברה ל"מעריב", לעבוד יחד עם טומי לפיד במדור שערך, שנקרא "שיחות מעריב", מדור חברה ורכילות. בשנת 1967 עברה עם לפיד לייסד את הירחון "אַת" של קבוצת מעריב, ושימשה כסגנית עורכת. אחר כך הקימה וערכה את מוסף "סגנון" של מעריב[2].

אבידר פרסמה קרוב לשלושים ספרים, בעיקר בנושאי נשים וזוגיות. ספריה מכילים לרוב סיפורי חיים בעלי אופי משועשע-מריר. פרסמה גם ספרים המכילים ראיונות שערכה במהלך הקריירה העיתונאית שלה.

ב-1977 נשלחה מטעם משרד החוץ לשמש כנספחת לענייני נשים בארצות הברית ושירתה בתפקיד במשך שלוש שנים. חוויה זו תיעדה בספרה "אמריקה שלי".

ב-2011 הוענק לה התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1951 התחתנה עם משה אבידר. בשנת 1963 פגשה במסגרת עבודתה את עמוס אטינגר, שהיה אז כתב קול ישראל[2]. לאחר מכן הייתה נשואה לאטינגר במשך 30 שנה, עד גירושיהם. היא אם לשלושה בנים, שניים מנישואיה הראשונים ואחד מנישואיה השניים – אבי אטינגר, שחקן וקומיקאי.

אבידר התגוררה בתל אביב.

אבידר נפטרה ב-2016, בגיל 85. נטמנה בבית העלמין ירקון.

  • בעל זה דבר מצחיק; [עיטורים: ריקי בן-ארי; מבוא: יוסף לפיד], רמת גן: מסדה, 1970.
  • אדם מתחתן רק פעמיים, רמת גן: מסדה, 1971.
  • על אהבה וצרות אחרות; ציורים: אבנר כץ, תל אביב: מסדה, 1973.
  • לא על המין לבדו; ציורים: אבנר כץ, תל אביב: ספרית מעריב, 1974[4].
  • יפים יפות וכל השאר; צילומים: מיכה ברעם ושלמה ארד, תל אביב: מסדה, 1976.
  • חרוזי אהבה של אשה נשואה, ציורים: סוזי רוסק-אושרוב, רמת גן: מסדה, 1976. (הספר בקטלוג ULI)
  • קשה להיות אשת חברה; רישומים: אבנר כץ, רמת גן: מסדה, 1978.
  • סיפורי המטבח שלי, רמת גן: מסדה, 1979.
  • אמריקה שלי: יומן, גבעתיים: מסדה, 1981. ("אמריקה של דיפלומטיה, מסעות, נופים, אנשים, יהודים וישראלים")
  • עוד יום, עוד שנה---, תל אביב: ספרית מעריב, תשמ"ה 1985. (פרקי ביוגרפיה משפחתיים)
  • חיים ואוהבים, תל אביב: ספרית מעריב, תשמ"ו 1986. ("דברים קטנים [...] המתרחשים כל יום")
  • כשהגרב היה כובע, תל אביב: ספרית מעריב, תשמ"ט 1988. (על שנתה האחרונה כתלמידה בתיכון וקורותיה בפלמ"ח במלחמת העצמאות)
  • שמפניה לארוחת בוקר, תל אביב: ספרית מעריב, תשמ"ט 1989.
  • איך עושים אהבה בג'יבוטי: שורות, תל אביב: ספרית מעריב, תשנ"ב 1992.
  • שוקולד מריר: סיפורים, תל אביב: כנרת, 1993.
  • תמיד מצליח: מתכונים שאי-אפשר להיכשל בהם, ירושלים: כתר (ספריית בישול), 1995.
  • החיים זה לא אוניברסיטה, תל אביב: מודן, 1995. (אוסף עצות שימושיות)
  • אוהבת לבשל פשוט: כשר; [איורים: דינה שר], ירושלים: כתר (ספריית בישול), תשנ"ה.
  • סימנים של אושר ; צילומים: ליהיא לפיד, תל אביב: אריה ניר, תשנ"ו 1996.
  • מכונית לא מוכרים לחברים: ועוד 233 כללי זהב; [צילום: עודד אברבוך], תל אביב: מודן, 1997.
  • אסתר הגדולה: סיפור מהחיים עם מתכונים, תל אביב: א. ניר, תשנ"ח 1997.
  • על אהבה וגברים אחרים, כפר סבא: א. ניר, תשנ"ט 1999.
  • סינדרלה יוצאת אל הנשף, כפר סבא: א. ניר, תש"ס 2000. (שירים)
  • גבר זה דבר אחר, הוד השרון: אסטרולוג, 2004.
  • הסיפור של יהודית: סיפורה של יהודית שטרן-ריקליס; כפי שסופר לתמר אבידר, תל אביב: [חמו"ל], 2005.
  • היו גם פיספוסים: ראיונות ללא הפסקה, הוד השרון: אסטרולוג, 2005. (מבחר מראיונותיה עם אישים ידועים בחברה הישראלית)
  • סקס בעפולה: שירים אירוטיים ועוד השגות על החיים; [עריכה: שלומי אבידר], תל אביב: חרוזים לבנים, תשס"ו 2006.
  • סיפור אקולוגי לילדים
  • תקרת הזכוכית בעיתון יומי

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תמר אבידר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תמר אבידר, באתר הפלמ"ח
  2. ^ 1 2 3 שרית ישי לוי, הדברים הקטנים של החיים, חדשות, 23 בינואר 1989
  3. ^ נווית זומר, התחלה עס אטינגר ברכבת, חדשות, 28 בספטמבר 1986
  4. ^ אלי קינן, למה מין, דבר, 14 במרץ 1975