קיר

ערך זה עוסק באלמנט מבני. אם התכוונתם לערכים אחרים בשם זה, ראו קיר (פירושונים).

קיר הוא אלמנט אדריכלי בסיסי של מבנים המשמש לשתי מטרות עיקריות: הפרדה בין חללי המבנה (בין לצורכי בידוד תרמי ובידוד אקוסטי ובין לצורכי תיחום אזורים והגדרת חללים) ותמיכה סטטית בעומסים כחלק משלד המבנה.

הקיר נועד להפריד בין חלקים שונים של המבנה (החדרים השונים במבנה) ובכך לאפשר שימושים שונים בכל חלל ואזור במבנה. כמו כן משמש הקיר כאלמנט מפריד המאפשר בידוד חלק מסוים מהמבנה מסביבתו (הפנימית או החיצונית). הקיר מפריד בין חדר לחדר וכן מפריד בין פנים המבנה לחוץ המבנה באמצעות בידוד, הן תרמי והן אקוסטי.

הקיר יכול להוות משטח פונקציונלי, המאפשר שימוש בשטחו, בין על ידי התקנת מתקנים שונים על הקיר (תליית ארונות או גופי תאורה על הקיר) או בתוכו של הקיר (העברת קווי חשמל, צנרת מים או ביוב בתוך הקיר). כמו כן הקיר יכול להוות אלמנט עיצובי, בין על ידי היותו בסיס לאלמנטים אחרים (תליית תמונות על הקיר, או ציור על גבי הקיר (פרסקו או גרפיטי), ובין על ידי שימוש בחומרי גלם שונים היוצרים עיצובים שונים באמצעות מראה הקיר עצמו (שימוש בזכוכית, מתכת, עץ או אבן מסוגים שונים).

היסטוריה

כל קיר מכל חומר יכול להיות קיר המתפקד כמחיצה בלבד, או קיר נושא, הנושא חלק מעומסי הבניין. קירות נושאים הם קירות הבנויים מלבנים או עשויים בטון מזוין. בטכנולוגיות המסורתיות של הבנייה, היו נבנים קירות לבנים נושאים בלבד. היכולת לבנות עמודים וקורות התומכים רצפות ותקרות שעליהם מונחים בחופשיות מחיצות כבדות, הייתה מוגבלת. טכנולוגיות הבנייה החל מתחילת המאה ה-20, הכוללות שימוש בבטון מזוין וקורות פלדה כמרכיבים עיקריים בשלד המבנה, איפשרו פריצת דרך באדריכלות בזכות היכולת למקם קירות באופן חופשי בתוכנית המבנה ללא מגבלות קונסטרוקטיביות. בזכות טכנולוגיות אלו ניתק באופן חלקי הקשר בין המבנה לתפקודו וניתנת האפשרות ליצור מערכת חללים פונקציונלית ללא אילוצים הנובעים מיכולתם הפיזית של הקירות הנושאים, החייבים להימצא אחד מעל השני. שינוי זה היווה אחד מהמאפיינים הבסיסיים והמגדירים של האדריכלות המודרנית.

כיום, רוב הקירות בבניינים נבנים כקירות קלים ולא כקירות נושאים, על פני קומה שבה עמודים בלבד. הגישה המכונה "חלל זורם" היא גישה שנולדה מתוך טכנולוגיה זו והיא מקובלת בעיקר בבנייני משרדים רבי קומות. על פי גישה זו, למעט גרעין הבניין שבו המדרגות ופירי המעליות בו נבנים קירות יצוקים מבטון מזוין, תוכנית הקומה ריקה מקירות. באופן זה, כל גוף או עסק השוכר את הקומה יכול לארגן את החלל באופן המתאים לו מבחינה פונקציונלית על ידי בניית קירות קלים, לרוב קירות גבס או מחיצות דקות אשר תפקידן להגדיל את שטח הפנים של החלל או להגדיר בו חללי משנה עבור עובדים. במקומות רבים לא נבנים קירות כלל אלא תאים משרדיים המוגדרים על ידי קירות ומחיצות נמוכות.

גם בבנייני מגורים נהוג כיום לבנות בקירות איטונג או קירות גבס שהם קלים: גם במשקלם שאינו מעמיס רבות על הבניין וגם קלים לבנייה או להזזה לפי הצורך. על ידי עיצוב פנים, ניתן בקלות יחסית להרוס קירות או חלקי קירות וליצור קירות אחרים שמחלקים את החלל אחרת, ללא חשש מפגיעה ביציבות המבנה.

סוגי קירות עיקריים

קיר אבן

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

קיר אבן הוא קיר שנבנה מאבנים.

קיר לבנים

ערך מורחב – בנייה בלבנים

קיר הבנוי מלבנים הוא הקיר הפשוט ביותר מבחינה טכנולוגית וקירות כאלו בונה האדם משחר ההיסטוריה. אומנות הבנייה בלבנים פיתחה במשך ההיסטוריה ובמקומות שונים שיטות שונות להנחת הלבנים, התלויות גם בסוגן וגודלן, אשר בעזרת קומפוזיציה שונה של הנחת הלבנים והדבקתן האופציונלית במלט, ניתן לבנות קיר בעל תכונות אסתטיות ומבניות שונות. כמו כן, קיימות שיטות לחיבור בין קירות במצבים גאומטריים שונים (לדוגמה: בניית קשתות) המאפשרות תמיכתו של הקיר במבנה מורכב, ושיטות ליצירת פתחים (חלונות ודלתות) בתוך הקירות.

קירות לבנים נחשבים ליפים מאוד ולכן נשארים חשופים ולא מטוייחים פעמים רבות. קירות בטון או קירות בלוקים חיצוניים מחופים פעמים רבות על ידי "חיפוי אבן" כדי ליצור מראה של קיר לבנים אך לבנות אותו בפועל בשיטה אחרת. קירות של מבנים רבים מחופים על ידי אבן ירושלמית שנותנת לקיר מראה כאילו נבנה מלבני אבן ובירושלים, בה חזית העשויה מאבן זו היא חוק מחייב בבנייה, זול ובטוח יותר לבנות קיר בטון מחופה אבן מאשר לבנות את הקיר מלבני אבן ירושלמית אמיתיים.

הבעיות המבניות העיקריות של קיר לבנים, מלבד משקלו הגדול יחסית שמכביד על הרכיבים שתחתיו, הן סכנת קריסה בציר האופקי המקביל למישור הקיר ובעיות גזירה בכיוון אלכסוני של 45 מעלות על גבי מישור הקיר. מאמצי הגזירה יוצרים פעמים רבות סדקים הנראים בקיר בצורת "זיגזג" אלכסוני לאורך הפוגות (הרווחים שבין הלבנים).

קיר בטון

קירות בטון יכולים לתפקד כקיר נושא, במקום קיר לבנים, או להיות בעלי מסגרת בטון בלבד ומילויה בחומר בנייה אחר. כמעט תמיד מדובר בבטון מזוין המעניק לקיר חוזק מבני רב יותר. קיר נושא מבטון מזוין נדרש על פי הספרות המקצועית בעובי מינימלי של 20 ס"מ, ועם שתי רשתות ברזל בקוטר מינימלי של 8 מ"מ ופסיעות של 20 ס"מ. יש והחישוב הסטטי מכתיב עובי יותר גדול או זיון יותר צפוף מהמינימום הנדרש. קירות בטון שלא עומדים בתנאים לעיל מבחינת עובי וכמות הזיון, אינם קירות נושאים. בבנייה המודרנית, קירות בטון נבנים כאמור סביב גרעיני הבניין, שם מתפקדים כקירות נושאים ובנוסף מתפקדים יחד כעמוד אחד מרכזי גדול העוזר בייצוב הבניין כולו. כמו כן, קירות בטון נבנים סביב ממ"דים ומקלטים.

קיר בלוקים (או לבנים קלות)

בבנייה כיום, יותר קל ונוח להשתמש בבלוקי בטון אווריריים או בלוקי איטונג כדי לבנות קירות רגילים, שאינם נושאים. קירות אלה כבדים יותר מקירות גבס אך יכולים לשמש לקיר חיצוני. יתרון נוסף הוא יכולתם להחזיק בקלות יחסית משקל נוסף כגון ארונות קיר, מדפים כבדים וכדומה על ידי חיבור אלו בהברגות עם דיבלים. בקירות גבס לעומתם ניתן לחבר אלמנטים נוספים רק אל קורותיהם הפנימיות (ראו המשך). קירות אלה תמיד מטוייחים בטיח מסוג שהוא או מחופים בחומר אחר לטובת העיצוב. קירות בלוקים שכיחים עם בעוביים בין 7 ס"מ ל־15 ס"מ כקירות פנים ו- 20 ס"מ ויותר כקירות חוץ. קירות בלוקים אינם קירות נושאים.

קיר גבס

ערך מורחב – בנייה מגבס

קיר גבס נחשב לסוג הקיר הקל ביותר והפשוט ביותר של הקירות והוא משמש לחלוקה פנימית של חללים בלבד. קיר גבס רגיל אינו עמיד בפני מים ולכן אינו יכול לשמש כקיר חיצוני של בניין. מסיבה זו גם לא נבנה בצמוד לרצפה אלא במרווח קל ממנה המחופה בפאנל מחומר אחר. כמו כן, יכולות הבידוד שלו נמוכות יחסית. קיר גבס בנוי מלוחות גבס דקים, לרוב בעובי של 12 מ"מ, המחוברים ומחוזקים על ידי קורות פח פלדה מגולוון. קורות הפח, שגם הן קלות יחסית, משמשות כשלד הקיר ולוחות הגבס למעשה הם רק החיפוי החיצוני של הקיר. עובי הקיר יכול להיות דק מאוד (עד 7 ס"מ לכל הפחות) וניתן בקלות לעצבו בצורות שונות, לרבות מעגליות, ולכלול בחלל שבין קורות הפח מערכות בניין שונות.

ישנם לוחות גבס לשימוש חיצוני, הם עטופים גיזת סיבי זכוכית ולא נייר וליבת הגבס משולבת סיליקונים וחומרים נוספים דוחי לחות ורטיבות. הפטנט על לוח הגבס החיצוני דנסגלאס השייך לחברת ג'ורג'יה פאסיפיק פג בשנת 2012. אז, החלו להופיע בשוק לוחות מתחרים המיוצרים על בסיס הפטנט שפג. בישראל נוכחים בעיקר לוחות הדנסגלאס והסופרבורד (שמיוצר בישראל). עלותם הנמוכה והפשטות שבבניית קירות גבס הפכו אותם למוצר פופולרי ביותר של עיצוב פנים. נעשה שימוש נפוץ גם בצמנטבורד (לוח בטון מעורבב עם שבבי עץ), לוחות עץ וחומרים קלים נוספים, באופן דומה לקירות הגבס, אלא עם תכונות עיצוביות שונות.

קיר מסך

ערך מורחב – קיר מסך

קיר מסך הוא קיר, לרוב מזכוכית, שאינו נושא דבר וגם את משקלו העצמי נושאים אלמנטים אחרים, לרוב עמודים וקורות עשויים אלומיניום. קיר מסך הוא אלמנט נפוץ מאוד בבניינים חדשים יחסית (מתחילת המאה ה-20 ואילך) והוא פופולרי במיוחד בבניני משרדים ומבני ציבור הרוצים לייצר תדמית "היי-טקית". קיר מסך יכול להיות חזית שלמה של בניין בעל שלד פלדה או בטון והוא מהווה למעשה "מסך" חיצוני בלבד שאינו קשור בשאר המבנה. יתרונו הגדול של קיר המסך הוא משקלו הקל ביחס לאבן, מהירות ההתקנה שלו וכמות האור הגדולה מאוד שיכולה לחדור דרכו לעומת קירות אחרים בהם קיימים פתחים מצומצמים להחדרת האור. יתרון זה היה גם חיסרון במקומות בהן השמש חזקה במיוחד וגורמת לאפקט חממה בתוך הבניין בגלל קירוי הזכוכית הגדול. עם התקדמות טכנולוגיית הזכוכית ניתן לשלב זכוכיות בעלות ציפויים שבולמים אור וקרינה.

קיר טיפוס

ערך מורחב – טיפוס קירות

טיפוס קירות הוא ענף ספורט אתגרי שבו על הספורטאי להגיע בטיפוס לסופו של מסלול על הקיר, תוך שימוש באחיזות ידיים ורגליים, המפוזרות על הקיר ומחוברות אליו בברגים.

מסלולים על קירות טיפוס אינם תמיד מאונכים. למעשה, ניתן לבנות מסלולים קשים יותר או פחות על פי שיפוע הקיר ועל פי גודל האחיזות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

חומות, דף שער בספרייה הלאומית

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: קיר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קיר