מעלית
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין התייחסות לצורת הפעולה של המעלית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין התייחסות לצורת הפעולה של המעלית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
מַעֲלִית היא מתקן תעבורה שנועד להעביר אנשים, ציוד וסחורה בצורה אנכית. המעליות כיום מורכבות מתא שסביבו חלל סגור הנקרא פּיר.
היסטוריה
מעליות קדומות, שפעלו בעזרת חבלים והונעו בכוח אדם, היו קיימות בעולם העתיק. ישנה עדות על מעליות שנבנו על ידי ארכימדס בשנת 216 לפני הספירה.
המהפכה התעשייתית האיצה את פיתוח המעליות. בשנת 1845 בנה ויליאם ארמסטרונג מעלית שהופעלה בכוח הידראולי. בשנת 1853 הציג אלישע אוטיס מעלית בטוחה שצוידה בהתקן המונע את נפילת התא במקרים בהם נקרע החבל.
מבנה המעלית, בקצה של בוכנה ארוכה אשר נעה בתוך גלגל היו משאבות שהחדירו שמן לתוך הגלגל, ובלחץ השמן עלתה הבוכנה שבתוך הגלגל ודחפה את המעלית כלפי מעלה. שחרור של השמן מתוך הגלגל גרם לבוכנה לרדת והמעלית ירדה.
בסוג אחר של מעליות הידראוליות, הבוכנה הייתה מושכת בחבל שהיה מחובר לגלגלים. החבל משך את המעלית כלפי מעלה או כלפי מטה. האדם היה מפעיל מנוף שהיה מותקן בתוך המעלית. גם כיום ישנם בתים גדולים ובתי מלון אשר משתמשים במעליות שמופעלות ביד לצורך העברת מצרכים מקומה לקומה. המעליות קשורות לחבל שעובר על גלגלים ומחובר בקצה למשקולת. משיכה בחבל מעלה את המעלית והמעלית יורדת למטה בכוח משקלה.
ב-23 במרץ 1857 הותקנה מעלית אוטיס הראשונה בניו יורק. פיר המעלית הראשון קדם לה בארבע שנים. הוא נבנה בבניין שבעליו, פטר קופר, המתין להמצאת המעלית הבטוחה. הפיר היה עגול ומאוחר יותר נבנתה עבורו מעלית מיוחדת.
המצאת המעלית במאה ה-19 הייתה אחד הגורמים המשפיעים ביותר להתפתחות גורדי השחקים. מסוף המאה ה-19 החלו להיבנות גורדי שחקים רבים בערים אמריקאיות (בעיקר שיקגו וניו יורק), דבר שלא יכול היה להתאפשר ללא המצאה זו. המעלית הראשונה בארץ ישראל נבנתה בבניין הפסג' ברחוב הרצל בתל אביב, ונקראה בתחילה "מעליה".
מעלית חשמלית
מעלית חשמלית (נקראת גם מעלית חיכוך, Traction Elevator), מונעת על ידי גל חיכוך. החיכוך נוצר בין כבלי התלוי של המעלית לגל החיכוך המונע על ידי מנוע חשמלי.
המעלית החשמלית הראשונה הומצאה ונבנתה בשנת 1880 על ידי המהנדס הגרמני ורנר פון סימנס (Werner von Siemens). פעולתה מבוססת של מתקן-הרמה הנקרא כננת, המונע על ידי מנוע חשמלי. לכננת יש תוף, שעליו כרוכים (מלופפים) הכבלים; בצדם האחד תלוי תא המעלית, ובצדם השני תלויה משקולת-נגד. הכננת מותקנת בראש פיר המעלית. בטיחותן ומהירותן של המעליות החשמליות שופרו במידה ניכרת על ידי פרנק ספרגו.
מעלית הידראולית
מעלית הידראולית, היא מעלית הפועלת בעזרת לחץ שמן. המעלית ההידראולית הומצאה על ידי המהנדס הצרפתי אדו בשנת 1867. פעולתה של מעלית זו מבוססת על בוכנה גדולה המופעלת על ידי לחץ שמן, המעלה את תא המעלית לגובה. את המעלית ההידראולית אפשר עדיין לראות בבתים ישנים נושנים, או במוסכים, שם היא משמשת להרמת הרכב לשם סיכה ותיקונים. כמו כן מותקנות מעליות הידראוליות בבניינים, בעיקר בתוספת לבתים קיימים, על ידי חברות קטנות. כיום ישנן מספר חברות מצומצם אשר הפסיקו לייצר מעליות הידראוליות כגון יצרנית המעליות הפינית KONE.
המעלית בימינו
ישנן מעליות בהן מותקנת דלת אוטומטית. אם אדם נוגע בה בעודה נסגרת, היא נפתחת בצורה אוטומטית שוב. במעליות חדשניות יותר מצויה עין אלקטרונית, השולחת קרן אור לעבר פוטורזיסטור. אדם או חפץ כלשהו העוברים בפתח המעלית וקוטעים את קרן האור, יגרמו לדלתות להישאר פתוחות.
בשנת 2020, בעקבות מגפת הקורונה, הומצאו שיפורים במספר אלמנטים שמונעים מגע יד אדם.[1]
ב-1992 החלו להתקין "בקרת יעד" (Destination_dispatch) בבניינים בעלי מספר מעליות. בבקרה מסוג זה בחירת קומת היעד נעשית בלוח הבקרה של הקומה לפני הכניסה למעלית. המעליות מופעלות על ידי מחשב, המבצע אופטימיזציה ובוחר את המעלית שתבצע נסיעה זו, ומציין לנוסע את הבחירה באמצעות לוח הבקרה.
שיטת בקרה זו מצריכה שינוי הרגלי המשתמש, אולם יתרונה הוא בפעולת מערכת יותר יעילה בדרך כלל מאשר בקרה "מסורתית" באמצעות כפתורי בחירה בתוך המעלית.
המעלית בהלכה
ערך מורחב – מעלית שבת
לצורך שומרי שבת ישנן מעליות שבהן מנגנון מיוחד, המכונה "פיקוד שבת" הגורם להן לעצור אוטומטית בכל קומה וקומה כך שניתן להשתמש בהן ללא חילול שבת.
כמה פוסקים דנו בשאלה האם קיים איסור ייחוד בעליה של איש ואשה במעלית.[2]
דיון הלכתי נוסף הוא לגבי חיוב המעלית במזוזה.[3]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מה באמת עושה כפתור "סגור דלת" במעלית?, באתר כלכליסט, 14 בינואר 2017
- תכנון מעלית חדשה בבניין קיים, אדריכלות ובניה בישראל
- מעלית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אילון גלעד, דוברי העברית התלבטו איך לקרוא לפלא, באתר הארץ, 3 במרץ 2021- דותן גורן, היישוב עולה קומה, באתר סגולה
הערות שוליים
- ^ יפתח כרמלי, בלי לגעת: הכירו את המעליות של עידן הקורונה, באתר ynet, 22 בינואר 2021
- ^ ראו למשל ציץ אליעזר חלק ו סימן מ פרק כב, ובאגרות משה אבן העזר חלק ד סימן סה.
- ^ ראו למשל האם צריך להתקין מזוזה במעלית, באתר דין.
