ברוק שילדס
_(cropped).jpg) | |
| שילדס, 2018 | |
| לידה |
31 במאי 1965 (בת 59) מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה |
Brooke Christa Camille Shields |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1966 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
כריס הנצ'י (4 באפריל 2001–?) |
| פרסים והוקרה |
|
| https://brookeshields.komi.io | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
כריסטה ברוק קמיל שילדס (באנגלית: Christa Brooke Camille Shields; נולדה ב-31 במאי 1965) היא שחקנית ודוגמנית אמריקאית. שילדס פרצה לתודעת הקהל המערבי כבר בגיל 12 כשגילמה בקולנוע תפקידי ילדה-נערה בסרטים, שחלקם עוררו מחלוקת בשל הגוון הארוטי שהיה בהם, והמשיכה בקריירת דוגמנות מוצלחת. בשנים מאוחרות יותר ניסתה לשחק בסרטים בעלי אופי שונה ולצאת מדמות הנערה היפה שנחרטה בזיכרון צופי הקולנוע, אולם ללא הצלחה אמיתית[1].
ביוגרפיה
שילדס נולדה בניו יורק, למשפחה קתולית מבוססת. אביה, פרנסיס אלכסנדר שילדס היה איש עסקים עשיר ממנהטן ונצר למשפחת מלוכה אירופאית ואמה, טרי שילדס, הייתה דוגמנית ושחקנית. הוריה התגרשו בילדותה. שילדס התחנכה בבתי ספר בניו ג'רזי.
שילדס עשתה הפסקה בקריירת המשחק שלה בעת שלמדה באוניברסיטת פרינסטון, מ-1983 עד 1987, וסיימה תואר בספרות צרפתית. נושא התזה שלה בסיום לימודיה היה: "החניכה: מתמימות לניסיון: מסע גיל ההתבגרות בסרטיו של לואי מאל, "ילדה יפה" ו"לקומב לוסיין". בעת לימודיה בפרינסטון החלה שילדס להתראיין בפתיחות על חייה הפרטיים ודיברה בגילוי לב על מיניותה ועל נושא הבתולין שהעסיק אותה.
במהלך לימודיה בפרינסטון היא כתבה ספר אוטוביוגרפי שנקרא "On Your Own", ויצא לאור בשנת 1985.
במהלך שנות ה-80 וה-90 עסקו הצהובונים האמריקאים באינטנסיביות בחייה הפרטיים של שילדס. יוחסו לה יחסים רומנטיים עם מספר ידוענים, בהם: טד מק'גינלי, דין קיין, ג'ון קנדי ג'וניור, מייקל בולטון, אלבר השני, נסיך מונקו ומייקל ג'קסון. באפריל 1997 נישאה שילדס לטניסאי האמריקאי אנדרה אגאסי. נישואיהם התקיימו שנתיים עד לגירושין באפריל 1999. באפריל 2001 נישאה שילדס לכריס הנצ'י, כותב לתוכניות טלוויזיה. לזוג נולדו שתי בנות: רוואן פרנסיס (2003) וגריר המונד (2006).
באביב 2005 התראיינה שילדס למספר מגזינים ולתוכנית הטלוויזיה של אופרה וינפרי וחשפה בפני הציבור את מאבקה בדיכאון לאחר לידה ממנו סבלה, תסמונת שכללה תופעות כגון: דיכאון, מחשבות אובדניות, חוסר יכולת להענות לצורכי בתה התינוקת והתפתחות מאוחרת של קשר ותחושה אמהית. ספרה "Down Came the Rain", שיצא לאור באותה שנה, עסק בחוויותיה ובמאבקה בדיכאון לאחר לידה.
בעקבות גילוייה לציבור אודות דרכי התמודדותה בדיכאון לאחר לידה, התפתח ויכוח מתוקשר בין שחקן הקולנוע טום קרוז ובין שילדס. קרוז, שהשתייך לסיינטולוגיה הדוחה את מדע הפסיכיאטריה, גינה את שילדס על כך שנטלה ותמכה בנטילת תרופות נוגדות דיכאון כגון פקסיל. שילדס יצאה בתגובת נגד וטענה כי דבריו של קרוז "חסרי אחריות ומסוכנים". השניים הוסיפו ופרסמו בעיתונות מאמרים בזכות עמדותיהם. לטענת העיתון האמריקאי "USA TODAY", באוגוסט 2006 השלימו השניים לאחר שקרוז התנצל על דבריו.
באוקטובר 2023, שילדס, יחד עם עוד מאות שחקנים, קומיקאים ומנהלי בידור מהוליווד חתמו על מכתב פתוח לנשיא ביידן. הם קראו לשחרור בני ערובה המוחזקים על ידי ארגון הטרור חמאס בעקבות מתקפת הפתע על ישראל. הקמפיין שהושק לצד המכתב נקרא #NoHostageLeftBehind. המכתב מדגיש את הרצון לחופש הן לישראלים והן לפלסטינים לחיות בשלום ומגנה את האלימות של חמאס.[2]
קריירה
קולנוע
כבר בגיל תשע החלה שילדס להשתתף בסרטים. תחילה בתפקיד משנה בסרט האימה "אליס, אליס המתוקה" (אנ') משנת 1976, וב-1978, בסרט הקולנוע השני בהשתתפותה (וסרטה הרביעי בכללי), "ילדה יפה", בבימויו של לואי מאל, שיחקה בתפקיד ראשי וגילמה דמות ילדה המתגוררת עם אמה היצאנית (בגילומה של סוזן סרנדון) בבית בושת. הסרט כלל סצינות עירום של חלק מהשחקניות, כולל סצנת עירום של שילדס עצמה שקוצצה בחלק מהמדינות בהן הוקרן הסרט. הופעתה הפרובוקטיבית של שילדס בת ה-12 (בת 11 בעת שצולם הסרט) ואופיו של הסרט, הביאו לדיון ציבורי בנושא פורנוגרפיית ילדים. שנה לאחר מכן, ב-1979, הופיעה בסרט "וונדה נבאדה" (אנ') שגם בו נכללו סצינות מעוררות מחלוקת אך הפעם ללא הד ציבורי נרחב.
הסרט הבא בו השתתפה ואשר זכה להצלחה ולהד תקשורתי היה סרט הדרמה הנועז "הלגונה הכחולה" (1980), בו כיכבה לצדו של כריסטופר אטקינס (אנ'). השניים גילמו זוג של נער ונערה שספינתם נטרפה בילדותם, והם גדלים על אי טרופי בודד. גם סרט זה כלל מספר סצינות עירום כבני נוער, ומאוחר יותר, העידה שילדס בפני ועדה מטעם הקונגרס האמריקאי כי בחלק מהסצינות הללו הוחלפו כוכבי הסרט על ידי כפילים.
ב-1981, כיכבה שילדס בסרטו של הבמאי האיטלקי פרנקו זפירלי, "אהבת בוסר". ב-1983 השתתפה בסרט "סהרה" (אנ'), שחלקו צולם בישראל, בהפקת גולן-גלובוס בשיתוף עם מטרו גולדווין מאייר. בסרט השתתפו גם השחקנים הישראלים יעקב בן-סירא וגבי עמרני, וצלם הסרט היה דוד גורפינקל (צילום סטילס: יוני המנחם)[3].
שילדס זכתה בפרס People's Choice Award בקטגוריית השחקן הצעיר המועדף במשך ארבע שנים רצופות (מ-1981 עד 1984).
בשנת 1989 כיכבה בסרט "ברנדה סטאר" (אנ'). ב-1993 שיחקה בסרט הקומי "מעוותים" (אנ') לצד קיאנו ריבס.
ב-2010 כיכבה בסרט הקומדיה לכל המשפחה "פראי ועצבני" (אנ'), וגילמה את אשתו של ברנדן פרייזר. בשנת 2011 שיחקה לצד פליסיטי ג'ונס בקומדיה הרומנטית "מסלול לאהבה" (אנ') של הבמאי פיל טרייל (אנ').
בשנת 2021 כיכבה בקומדיה הרומנטית "טירה לחג המולד" (אנ'); סרט מקורי של נטפליקס.
בשנת 2024 כיכבה בקומדיה הרומנטית "אם הכלה", לצידו של בנג'מין בראט; סרט מקורי של נטפליקס.
טלוויזיה
שילדס הופיעה במספר סרטי, סדרות ותוכניות טלוויזיה. ב-1980, היא הייתה האורחת הצעירה ביותר שהופיעה אי פעם בסדרת החבובות וכאורחת בסדרה זו יצרה ביחד עם החבובות את גרסתם להרפתקאות אליס בארץ הפלאות. לאחר כשנה, התארחה בתוכניות "Fridays" ו"סאטרדיי נייט לייב" ששודרו בערוץ ABC והופיעה בתפקיד קומי באחד מפרקי הסיטקום חברים. תפקיד זה הוביל ישירות לבחירתה לתפקיד הראשי בסיטקום אחר, "סוף סוף סוזן" ("Suddenly Susan") של NBC, בו השתתפה מ-1996 ועד 2000. עבור השתתפותה בסדרה זו זכתה ב-1997 בפרס People's Choice Award בקטגוריית "שחקנית חדשה בסדרה" ופעמיים בפרס גלובוס הזהב.
ב-1993, שיחקה שילדס בפרק אחד של הסדרה "זינוק לאתמול".
ב-1999 כיכבה בסרט הטלוויזיה "שוד הבנק הכמעט מושלם" לצד אלסנדרו ניבולה. ב-2001 כיכבה בסרט הטלוויזיה "קשר משפחתי" ("What Makes a Family").
שילדס הופיעה כשחקנית אורחת במספר פרקים בסיטקום "מופע שנות ה-70", בתפקיד פאם ברקהרט, אמה של ג'קי.
שילדס השתתפה כקריינית במופע מוזיקלי על פי הסיפור "The Runaway Bunny" שהולחן על ידי גלן רובר והוקלט על ידי התזמורת הפילהרמונית המלכותית עם הכנר איתי שפירא.
בשנים 2008–2009 הופיעה בתפקיד וונדי הילי בשתי עונות של סדרת הדרמה "ליפסטיק ג'ונגל". באותה שנה גם דובבה את דמותה של קרול פריס בסרט האנימציה "ליגת הצדק: הגבול החדש". בשנת 2010, שיחקה בסרט של ניקלודיאון "הילד שקרא: זאב, זאב" (אנ'), בכיכובה של ויקטוריה ג'סטיס. בשנת 2014 דיבבה לאנגלית את דמותה של בוורלי גודמן בסדרת האנימציה "מר פיקלס".
בשנת 2010 עד 2016 שיחקה במספר פרקים בסדרה הקומית "מקום טוב באמצע" של רשת ABC. כמו כן, הופיעה שילדס בתפקיד משני אך משמעותי בשתיים מתוך חמש עונות הסדרה "ג'יין הבתולה" מבית רשת The CW. הסדרה צולמה במשך חמש שנים ויצאה משידור ב-2019.
בשנת 2013 גילמה את קולונל קאט יאנג בעונה השביעית והאחרונה של סדרת הדרמה "נשות הקבע".
בשנת 2016 שיחקה בסדרת המותחנים "תעלומות בחנות הפרחים" (אנ') של הבמאי ברדלי וולש, כאשר גילמה את אבי נייט, עורכת דין שחוזרת לעיר מולדתה כמנהלת חנות פרחים.
בשנת 2020 שיחקה שילדס לצדו של ג'ייסון אלכסנדר בסרט הקומדיה המקסיקני "My Boyfriend's Meds".
בשנת 2022 שיחקה בסרט "הרמוניה לחג" של רשת HBO Max.
דוגמנות
כבר בגיל 11 חודשים צולמה שילדס לפרסומת. בגיל 15 (1980), החלה לדגמן בסוכנות הדוגמנות איילין פורד ותצלומה הופיע על שער מגזין האופנה "ווג". באותה שנה, הופיעה שילדס בפרסומות טלוויזיה של חברת הג'ינס קלווין קליין. פרסומות הטלוויזיה שלה כללו את המשפט הפרובוקטיבי "אתה רוצה לדעת מה מפריד ביני לבין ג'ינס הקלווין שלי? כלום", שהביאו להצלחת מסע הפרסום ולפרסומה של שילדס.
כתוצאה מהקריירה הכפולה כדוגמנית וכשחקנית, הפכה שילדס בגיל 16 לאחת מהדוגמניות המבוקשות בעולם. המגזין "טיים" דיווח בפברואר 1981 כי שכרה ליום צילומים כדוגמנית עמד על 10 אלף דולר. ב-1983 הופיעה שילדס על שערי מגזיני האופנה הנחשבים בעולם מספר פעמים.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ברוק שילדס (באנגלית)
ברוק שילדס, ברשת החברתית פייסבוק
ברוק שילדס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ברוק שילדס, ברשת החברתית אינסטגרם
ברוק שילדס, ברשת החברתית טיקטוק
ברוק שילדס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ברוק שילדס, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ברוק שילדס, באתר AllMovie (באנגלית)
ברוק שילדס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ברוק שילדס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ברוק שילדס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ברוק שילדס, באתר Discogs (באנגלית)- הופעותיה של ברוק שילדס בסרטים וסדרות טלוויזיה שהוקרנו בישראל, אתר "סרטים"
- יניר דקל, לוליטה במיל', באתר ynet, 12 במאי 2010
- איתי יעקב, ברוק שילדס מעצבת אופנה: איך נראית הלוליטה של האייטיז בגיל 52?, באתר Xnet, 28 בינואר 2018
- ארז עמירן, אייקון מאויר בשבוע: ברוק שילדס מוכיחה שיופי לא נעלם אחרי התיכון, באתר Xnet, 30 במאי 2019
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
- ^ Brooke Shields, allmovie
- ^ Matt Donnelly, Hollywood Stars and Executives Thank President Biden for Leadership, Call for Release of All Hamas Hostages, Variety, 2023-10-23 (באנגלית אמריקאית)
- ^ הילדה הכי יפה בעולם חוששת מסנטר כפול, מעריב, 7 בינואר 1983
| פרס פטל הזהב לשחקנית הגרועה ביותר | ||
|---|---|---|
| 1980–1999 | ברוק שילדס (1980) • בו דרק / פיי דאנאוויי (1981) • פיה זאדורה (1982) • פיה זאדורה (1983) • בו דרק (1984) • לינדה בלייר (1985) • מדונה (1986) • מדונה (1987) • לייזה מינלי (1988) • הת'ר לוקליר (1989) • בו דרק (1990) • שון יאנג (1991) • מלאני גריפית' (1992) • מדונה (1993) • שרון סטון (1994) • אליזבת' ברקלי (1995) • דמי מור (1996) • דמי מור (1997) • ספייס גירלז (1998) • הת'ר דונהיו (1999) | |
| 2000–2019 | מדונה (2000) • מריה קארי (2001) • מדונה / בריטני ספירס (2002) • ג'ניפר לופז (2003) • האלי ברי (2004) • ג'ני מקארתי (2005) • שרון סטון (2006) • לינדזי לוהן (2007) • פריס הילטון (2008) • סנדרה בולוק (2009) • קים קטרל, קריסטין דייוויס, סינת'יה ניקסון ושרה ג'סיקה פארקר (2010) • אדם סנדלר (2011) • קריסטן סטיוארט (2012) • טיילר פרי (2013) • קמרון דיאז (2014) • דקוטה ג'ונסון (2015) • רבקה טרנר (2016) • טיילר פרי (2017) • מליסה מקארתי (2018) • הילרי דאף (2019) | |
| 2020–הווה | קייט הדסון (2020/21) • ג'ינה די ואל (2021) • פרס פטל הזהב (2022) • מייגן פוקס (2023) | |
| פרס פטל הזהב לשחקן המשנה הגרוע ביותר | ||
|---|---|---|
| 1980–1999 | ג'ון אדמס / לורנס אוליבייה (1980) • סטיב פורסט (1981) • אד מקמהון (1982) • ג'ים נאבורס (1983) • ברוק שילדס (1984) • רוב לאו (1985) • ג'רום בנטון (1986) • דייוויד מנדנהול (1987) • דן אקרויד (1988) • כריסטופר אטקינס (1989) • דונלד טראמפ (1990) • דן אקרויד (1991) • טום סלק (1992) • וודי הרלסון (1993) • או. ג'יי. סימפסון (1994) • דניס הופר (1995) • מרלון ברנדו (1996) • דניס רודמן (1997) • ג'ו אסטרחס (1998) • אחמד בסט (1999) | |
| 2000–2019 | ברי פפר (2000) • צ'רלטון הסטון (2001) • היידן כריסטנסן (2002) • סילבסטר סטאלון (2003) • דונלד רמספלד (2004) • היידן כריסטנסן (2005) • מ. נייט שאמלאן (2006) • אדי מרפי (2007) • פירס ברוסנן (2008) • בילי ריי סיירוס (2009) • ג'קסון ראת'בון (2010) • אל פצ'ינו (2011) • טיילור לאוטנר (2012) • ויל סמית' (2013) • קלסי גראמר (2014) • אדי רדמיין (2015) • ג'סי אייזנברג (2016) • מל גיבסון (2017) • ג'ון סי. ריילי (2018) • ג'יימס קורדן (2019) | |
| 2020–הווה | רודי ג'וליאני (2020/21) • ג'ארד לטו (2021) • טום הנקס (2022) • סילבסטר סטאלון (2023) | |
| פרס פטל הזהב לשחקנית המשנה הגרוע ביותר | ||
|---|---|---|
| 1980–1999 | איימי אירווינג (1980) • דיאנה סקרוויד (1981) • איילין קווין (1982) • סיביל דנינג (1983) • לין-הולי ג'ונסון (1984) • בריג'יט נילסן (1985) • דום דה-לואיז (1986) • דריל האנה (1987) • כריסטי מקניקול (1988) • ברוק שילדס (1989) • סופיה קופולה (1990) • שון יאנג (1991) • אסטל גטי (1992) • פיי דאנאוויי (1993) • רוזי אודונל (1994) • מדונה (1995) • מלאני גריפית' (1996) • אליסיה סילברסטון (1997) • מריה פיטילו (1998) • דניס ריצ'רדס (1999) | |
| 2000–2019 | קלי פרסטון (2001) • מדונה (2002) • דמי מור (2003) • בריטני ספירס (2004) • פריס הילטון (2005) • כרמן אלקטרה (2006) • אדי מרפי (2007) • פריס הילטון (2008) • סיינה מילר (2009) • ג'סיקה אלבה (2010) • דייוויד ספייד (2011) • ריהאנה (2012) • קים קרדשיאן (2013) • מייגן פוקס (2014) • קיילי קווקו (2015) • קריסטן ויג (2016) • קים בייסינגר (2017) • קליאן קונוויי (2018) • רבל וילסון (2019) | |
| 2020–הווה | מאדי זיגלר (2020/21) • ג'ודי קיי (2021) • אדריה ארג'ונה (2022) • מייגן פוקס (2023) | |
- ניו יורק: אישים
- דוגמניות אמריקאיות
- שחקניות קולנוע וטלוויזיה אמריקאיות
- שחקניות תיאטרון אמריקאיות
- שחקניות ילדות אמריקאיות
- זוכי פרס פטל הזהב: שחקנים
- ילדי פלא
- דוגמנים אמריקאים
- שחקני קולנוע וטלוויזיה אמריקאים
- שחקני תיאטרון אמריקאים
- שחקנים ילדים אמריקאים
- בוגרות אוניברסיטת פרינסטון
- בוגרי אוניברסיטת פרינסטון
- סופרות ילדים ונוער אמריקאיות
- סופרי ילדים ונוער אמריקאים
- נשים זוכות פרסים
- אמריקאיות שנולדו ב-1965
- אמריקאים שנולדו ב-1965