אירופלוט

אירופלוט
Аэрофлот

איירבוס A320-200 של החברה
נתונים כלליים
בורסה	בורסת מוסקבה (13 בפברואר 2004–AFLT)
מוטו	שלכם, בכנות, אירופלוט Искренне ваш, Аэрофлот
תקופת הפעילות	1923–הווה (כ־101 שנים)
חברת אם	ממשלת הפדרציה הרוסית
חברות בנות	אורורה פובדה רוסיה
מיקום המטה	מולז'אנינובסקי, צפון מוסקבה, רוסיה
ענפי תעשייה	air cargo, תחבורה אווירית
הכנסות	491,733,000,000 רובל רוסי (נכון ל־2021)
רווח תפעולי	−5,015,000,000 רובל רוסי (נכון ל־2021)
רווח	−34,460,000,000 רובל רוסי (נכון ל־2021)
הון עצמי	−146,438,000,000 רובל רוסי (נכון ל־2021)
מנכ"ל	סרגיי אלכסנדרובסקי
עובדים	30,328 (נכון ל־2019)
נתוני חברת תעופה
יאט"א SU ICAO AFL אות קריאה AEROFLOT
בסיס פעולה מרכזי נמל התעופה שרמטייבו בסיס פעולה משני נמל התעופה פולקובו מועדון הנוסע המתמיד AeroFlot Bonus צי מטוסים 247 + 171 בהזמנה מספר יעדים 146 ברית חברות תעופה סקאיי טים
http://www.aeroflot.com

הלוגו הישן של החברה

אירופלוט (ברוסית: Аэрофлот — Российские авиалинии) היא חברת התעופה הלאומית של רוסיה, הנחשבת לחברת התעופה הגדולה ביותר בפדרציה הרוסית ואשר יחד עם חברות הבת שלה רוסיה, אורורה ופובדה מרכיבה את קבוצת החזקות התעופה הגדולה ברוסיה. בסיסה הוא בנמל התעופה שרמטייבו במוסקבה. בשיאה, נחשבה אירופלוט לחברת התעופה הגדולה בעולם.

בשנת 2018 זכתה החברה בתואר "מחלקת העסקים הטובה ביותר" ובמשך שנתיים רצופות (2018-2019) הוכתרה לחברת התעופה הטובה ביותר במזרח אירופה על פי המגזין הבריטי Business Traveller.

החל מתאריך ה-8 במרץ 2022 הפסיקה החברה את טיסותיה הבין לאומיות, כולל מישראל, בשל חשש מהחרמת מטוסים כחלק מהסנקציות המערביות

תולדות החברה

ב-1921, מיד לאחר הקמת ברית המועצות על חורבות האימפריה הרוסית ולקראת סיומה של מלחמת האזרחים ברוסיה, הממשל החדש הקים את מועצת התעופה האזרחית (Совета по гражданской авиации), שתפקידה היה לפקח על המינהל הראשי של הצי האווירי (Главное управление воздушного флота), שמה הרשמי של אארופלוט בתחילה. ב-1 במאי 1922 החלו טיסות סדירות בקו מוסקבה-קניגסברג-ברלין וב-15 ביולי 1923 הטיסות בקו מוסקבה-ניז'ני נובגורוד.

ב-17 במרץ 1923 הוקמה דוברוליוט, החברה הרוסית לצי אווירי מתנדב (Российское общество Добровольного воздушного флота — Добролёт). המטוסים הראשונים היו מתוצרת גרמניה, רובם מתוצרת פוקר, שאז ישבה בגרמניה. החל משנת 1935 ועד לשנת 1991 צי המטוסים של החברה כלל תוצרת ברית המועצות בלבד - איליושין, טופולב וסוחוי. ב-25 בפברואר 1932 על בסיס דוברוליוט הוקם המינהל הראשי לצי האוויר האזרחי (Главное управление Гражданского воздушного флота ,ГУ ГВФ) שנודע בשם "אירופלוט". 15 שנה לאחר מכן הייתה החברה לחברת התעופה הגדולה ביותר בעולם ונותרה כזו עד שנת 1991 עת פורקה לעשרות ומאות חברות תעופה קטנות. בינואר 1971 החברה הייתה לחברה הלאומית והמונופול על כל הטיסה האזרחית בברית המועצות כשבשיא התפתחותה החברה ביצעה טיסות לכל היבשות. ב-1976 אירופלוט הייתה חברת התעופה הראשונה בעולם שהטיסה למעלה ממאה מיליון נוסעים בשנה. אירופלוט ביצעה נחיתות בנמל התעופה שאנון, באירלנד, מאחר שהיה זה נמל התעופה המערבי היחיד שהתיר לחברת התעופה הסובייטית לנחות בשטחו. ב-1989 הייתה אארופלוט לחברה ביאט"א.

בשנת 1983, בעקבות החלטת נשיא ארצות הברית רונלד רייגן, נאסר על החברה לבצע טיסות לארצות הברית. היה זה בעקבות תקרית טיסה 007 של קוריאן אייר, בה יורט מטוס אזרחי דרום קוריאני.

עם התפרקות ברית המועצות, הפכה אירופלוט מחברת התעופה הגדולה ביותר בהיסטוריה עם יכולת נשיאה של 130 מיליון נוסעים בשנה, בשנות ה-80, לחברת תעופה קטנה, לאחר שהתפרקה ל-300 חברות תעופה שונות. החברה אמנם עודנה נתפסת כחברת התעופה הלאומית של רוסיה, אך היא כבר איננה מהווה מונופול ברוסיה, היות שחברות נוספות רבות הופיעו בשוק. אירופלוט לא חמקה מגל ההפרטות שהתחולל ברוסיה בעקבות הפרסטרויקה של מיכאיל גורבצ'וב, ובשנת 1994 עברה הפרטה מסיבית, כאשר 51% מהמניות נותרו בידי המדינה. במהלך שנות ה-90, התרכזה החברה בטיסות בינלאומיות ורק במחצית השנייה של שנות ה-90, החלה לשוב לשוק הפנימי תוך תחרות עם עשרות ומאות חברות תעופה חדשות שהוקמו.

החל מתחילת שנת 2000, החברה החלה בהליכי מודרניזציה מזורזים שבמסגרתם נרכשו מטוסים מתוצרת מערבית, מאחר שהתעשייה האווירית ברוסיה הייתה בשפל תקציבי וביצועי. אארופלוט רכשה מטוסי איירבוס A320 מאירופה, ומטוסי בואינג 767 מתוצרת ארצות הברית. ב-2004 צי המטוסים של החברה הכיל 100 מטוסים. ב-2004 אארופלוט החלה להיכנס לשוק הטיסות הפנימיות ברוסיה, שהיה בשליטתה של S7 איירליינס - מפעילת טיסות הפנים הגדולה ברוסיה ובמזרח אירופה. ב-14 באפריל 2006 הצטרפה החברה לברית חברות התעופה סקאיי טים.

ב-2006 אירופלוט רכשה את חברת התעופה של ארכנגלסק והפכה אותה לחברת-הבת "אירופלוט נורד" (נורדאוויה כיום), כצעד להתפשטות לשוק הטיסות הפנימיות. בספטמבר 2008, הודיעה אירופלוט על הפסקת שיתוף הפעולה עם חברת אירופלוט נורד, בשל התרסקות טיסת 821 של "אירופלוט נורד" באזור פרם, וב-2009 הושמט השם "אירופלוט" משם החברה ותחילה נקראה "נורד" ולבסוף "נורדאוויה". במרץ 2011 חברת התעופה נורדאוויה נמכרה לנורילסקי ניקל.

החל מיולי 2009 החברה חתומה על הסכם עם צסק"א מוסקבה כספונסר של מועדון זה. באוקטובר 2010 החברה חתמה על הסכם ספונסר עם קבוצת הכדורסל ניו ג'רזי נטס.

באוגוסט 2015 החלה החברה במגעים לרכישת חברת התעופה טראנסאארו, המצויה בקשיים כלכליים, צעד שהיה הופך את אארופלוט לחברת התעופה הגדולה ביותר ברוסיה. בספטמבר 2015 נודע כי בכוונת החברה לאחד 3 מחברות הבת שלה לחברת תעופה מסחרית לתובלת מטענים בשם "רוסיה". בסופו של דבר העסקה בוטלה.

סמלה של החברה הוא כנפיים עם מגל ופטיש. החברה תכננה להוריד את המגל והפטיש, שריד לתקופה הסובייטית, המשרה אי נוחות לחלק מהאנשים. אולם סקרים שעשתה גילו כי זהו סמל שמועדף על רבים והוא הפך למזוהה עם החברה וכתוצאה מכך התוכניות לשנותו נגנזו.

בינואר 2017 חברות התעופה דונאוויה ואורנבורג איירליינס מוזגו לתוך חברת התעופה "רוסיה". בשנת 2017 הטיסה החברה כ 50 - מיליון נוסעים.

באפריל 2022 החברה הפסיקה את טיסותיה הבינלאומיות בשל חשש מהחרמת מטוסיה, במסגרת הסנקציות המערבית שהושתו על רוסיה בשל הפלישה לאוקראינה. כיום אירופלוט ממשיכה לטוס ליעדים בינלאומיים כמו מצרים, טורקיה, סין , ו-איחוד האמירויות הערביות אך אינה טסה לארצות הברית ולמדינות מערב אירופה.

ממשלת רוסיה מחזיקה 51.17% מהמניות של החברה. החברה נמצאת ברשימת החברות האסטרטגיות של ממשלת רוסיה, דבר המאפשר החזקות זרות עד ל-49% בלבד. ממשלת רוסיה ממנה את מנכ"ל החברה, כאשר שר התחבורה משמש כיו"ר דירקטוריון החברה.

צי המטוסים

צי המטוסים של החברה הוא הצעיר בעולם מתוך חברות המפעילות מעל 100 מטוסים.

צי המטוסים של החברה נכון לפברואר 2020:

כלי טיס	בצי	בהזמנה	נוסעים				הערות
			W	W	E	סה"כ
איירבוס A320-200	76	—	20	—	120	140
			8	—	150	158
איירבוס A320neo	—	6	טרם נקבע
איירבוס A321-200	33	—	28	—	142	170
			16	—	167	183
איירבוס A321neo	—	3	טרם נקבע
איירבוס A330-200	5	—	34	—	207	241
איירבוס A330-300	12	—	34	—	268	302
איירבוס A350-900	1	14	28	24	264	316	יימסרו בשנים 2019-2023
בואינג 737-800	47	—	20	—	138	158
בואינג 777-300ER	19	3	30	48	324	402
סוחוי סופרג'ט 100	54	95	12	—	75	87
MC-21	—	50	16	—	159	175	ייכנסו לשירות בשנים 2018-2024.
סה"כ	247	171

פעילות החברה בישראל

החברה, יחד עם חברות הבת שלה, מפעילה 46 טיסות שבועיות בין שתי המדינות:

נכון לדצמבר 2018 - 36 טיסות שבועיות מנמל התעופה שרמטייבו לנמל התעופה בן-גוריון - מבוצעות בכל סוגי המטוסים של החברה, ובעיקר הגדולים שביניהם. הקו בין שתי הערים נחשב לאחד הקווים העמוסים של החברה .

טיסה יומית מנמל התעופה הבינלאומי פולקובו בסנקט פטרבורג לנמל התעופה בן-גוריון - מבוצעות על ידי החברה הבת רוסייה (חברת תעופה) במטוסי איירבוס A320.

2 טיסות שבועיות מרוסטוב על הדון לתל אביב - על ידי חברת הבת רוסייה (חברת תעופה) במטוסי איירבוס A319.

בעונת החורף מפעילה החברה שתי טיסות שבועיות ממוסקבה לנמל התעופה עובדה במטוסי איירבוס A320.

חברות בת

• Jet-Airlines Vostok - מפעילת טיסות לאח"מים
• אירופלוט נורד
• אירופלוט קרגו - מפעילת טיסות מסחר ותובלה
• רוסיה
• פובדה

הסכמים לשותפות קוד

החברה חתומה על הסכמים לשותפות קוד עם 29 חברות.

גלריה

• 
  מטוס ANT-20bis "מקסים גורקי", בו עשתה אארופלוט שימוש במהלך מלחמת העולם השנייה.
• מטוסי אירופלוט בנמל התעופה שרמטייבו במוסקבה.
• 
  איליושין Il-86 בצבעי החברה בתחילת שנות ה-2000
• 
  מטוסי איירבוס A319 של החברה
• 
  איירבוס A330 של החברה בצביעת סקאיי טים
• 
  מטוס איירבוס A310 בצביעה אופיינית לשנות ה-90.
• 
  בואינג 767 של החברה בצביעה מיוחדת לרגל אולימפיאדת בייג'ינג
• 
  בואינג 777-300ER של החברה ממריא מנמל התעופה בן-גוריון
• 
  דיילת של החברה.

ראו גם

• טיסה 593 של אירופלוט
• טיסה 1492 של אירופלוט

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אארופלוט בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אירופלוט
• אירופלוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• אירופלוט, ברשת החברתית פייסבוק
• אירופלוט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אירופלוט, ביישום טלגרם
• אירופלוט, ברשת החברתית אינסטגרם
• אירופלוט, ברשת החברתית VK
• אירופלוט, סרטונים בערוץ היוטיוב

מדיה וקבצים בנושא אארופלוט באתר Airliners.net

• אנדרו קריימר, ניו יורק טיימס, מוסקבה, התרסקות נוספת של מטוס מדגם "איליושין", באתר הארץ, 13 באוגוסט 2009
• עמרי זרחוביץ', למרות התחרות - המגל והפטיש עדיין שולטים בשמי רוסיה, באתר TheMarker‏, 6 בספטמבר 2015