אדל
 | |
| אדל, 2021 | |
| לידה |
5 במאי 1988 (בת 36) טוטנהאם, הארינגיי, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| שם לידה | אדל לורי בלו אדקינס[1] |
| שם במה |
Adele |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות | מ-2006 |
| מקום לימודים |
מכללת בריט לאמנויות הבמה |
| עיסוק | זמרת-יוצרת • מלחינה • פזמונאית |
| סוגה | פופ[2] • סול[3] |
| סוג קול | מצו-סופרן |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה | גיטרה • פסנתר |
| חברת תקליטים | אקס-אל • קולומביה • Melted Stone |
| בן זוג |
סיימון קונקי (מ–2018 עד–2021) ריץ' פול (2021–הווה) |
| צאצאים |
Angelo Adkins |
| מספר צאצאים |
1 |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
אדל לורי בלו אדקינס MBE (באנגלית: Adele Laurie Blue Adkins; נולדה ב-5 במאי 1988) המוכרת בשמה הפרטי אדל, היא זמרת-יוצרת, מלחינה ופזמונאית בריטית. זוכת פרס האוסקר, פרס גלובוס הזהב, 16 פרסי גראמי, 19 פרסי המוזיקה של בילבורד, 9 פרסי המוזיקה הבריטית, 5 פרסי המוזיקה האמריקאית ועוד עשרות פרסים נוספים אחרים. ידועה גם בקולה הייחודי ובזכות הצלחה מסחרית נדירה, נחשבת לאחת הזמרות המצליחות והפופולריות ביותר בעולם בעשור הראשון והשני של המאה ה-21.
אדל היא אחת מאמני המוזיקה הנמכרים ביותר בעולם, עם מכירות של למעלה מ-168 מיליון תקליטים ברחבי העולם. היא האמנית הנמכרת ביותר של המאה ה-21 בבריטניה,[4] והיא זכתה בתואר האמנית הנמכרת ביותר של העשור של שנות ה-2010 בארצות הברית ובעולם.[5] אלבומי האולפן שלה "21" ו-"25" היו שני האלבומים הנמכרים ביותר של שנות ה-2010 בבריטניה ושניהם מופיעים בין האלבומים הנמכרים ביותר בתולדות המצעד הבריטי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדל נולדה במחוז טוטנהאם שבצפון העיר לונדון, בריטניה. היא בת יחידה לאימה פני אדקינס, מעצבת רהיטים אנגלייה, שילדה אותה כשהייתה בת 18 וחצי לאב וולשי, מארק אוונס, שמעולם לא היה מעורב בחייה. כבר כשהייתה בת 4, הפתיעה אדל את אימה בכישרון השירה שלה. עד גיל 11 היא למדה בבית ספר יסודי בטוטנהאם, ואף הופיעה בו במהלך מספר טקסים. לאחר מכן עברה עם אימה ואביה החורג להתגורר במערב נורווד שבדרום לונדון. בסביבת מגוריה החדשה ובעזרת חבריה נחשפה אדל לסגנון הרית'ם אנד בלוז ולזמרות כמו איווה קסידי, אטה ג'יימס ואלה פיצג'רלד, שבהמשך השפיעו רבות על המוזיקה שלה. בגיל 14 התקבלה אדל ל"בריט", בית ספר לאומנויות בקרוידון שטיפח בעבר כישרונות כמו איימי ויינהאוס, קייט נאש וליאונה לואיס.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת הקריירה המוזיקלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשהייתה נערה, מסרה אדל לחבר טוב שלה עותק של דמו שהקליטה והוא העלה את השיר לאתר מייספייס. הצלחת השיר הביאה עימה הצעה מצד חברת הקלטות שלבסוף אדל נענתה לה בחיוב. מאז ערב חג המולד של שנת 2004, בו עלה עמודה האישי במייספייס, החלה להופיע בברים קטנים באנגליה, כשבסופו של דבר באוקטובר 2007 יצאה למסע הופעות ראשון ברחבי בריטניה.
2009–2007: 19
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2007 הוציאה אדל את הסינגל הראשון שלה, "Hometown Glory", דרך חברת התקליטים Pacemaker Recordings, ותוך זמן קצר חתמה סופית על חוזה הקלטות בחברת התקליטים אקס-אל רקורדינגס. בינואר 2008 הוציאה אדל לאור את הסינגל השני שלה, "Chasing Pavements", שהגיע למקום ה-2 במצעד הסינגלים הבריטי. בהמשך 2008 זכה השיר "Hometown Glory" להופיע מספר פעמים בסדרות אמריקאיות ובריטיות כמו "האנטומיה של גריי", "מגרש ביתי" ו"סקינס", והקליפ שהופק לשיר "Chasing Pavements" היה למשודר ביותר בערוץ VH1 האמריקאי באותה השנה.
ב-28 בינואר 2008 יצא לאור אלבום הבכורה של אדל הנושא את השם 19, כמספר שנות חייה באותה העת. האלבום בגרסתו הרשמית כולל 11 שירים שאדל כתבה והלחינה ובנוסף ביצוע מחודש לשירו של בוב דילן, "Make You Feel My Love", שיצא גם כסינגל הרביעי מתוך האלבום. שירי האלבום עוסקים בקשר רומנטי שניהלה אדל בעבר ומכיל ברובו בלדות בהן היא חושפת את כאבה הנפשי. את סגנון האלבום תיארה אדל במילים "מוזיקת נשמה של לב שבור". האלבום זכה לביקורות טובות מהמבקרים, ששיבחו את יכולות השירה, הכתיבה וההלחנה של היוצרת הצעירה כבר באלבום הבכורה שלה, והיו כאלו שהשוו אותה לאיימי ויינהאוס. ב-28 באפריל 2008, יצא לאור הסינגל השלישי מהאלבום, "Cold Shoulder". ב-2009 זכתה אדל בשני פרסי גראמי, מתוך ארבע מועמדויות, על "Chasing Pavements" ועל פריצתה לעולם המוזיקה.
2014–2010: 21
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 2009, בתום מסע ההופעות שלה בארצות הברית, החלה אדל לעבוד על אלבומה השני, 21, שוב כמספר שנות חייה באותה העת. האלבום יצא בישראל ב-24 בינואר 2011. שנה זו מייצגת מפנה בקריירה של אדל בה היא הפכה לסנסציה עולמית.
להכנת האלבום קדמה תקופה לא קלה לאדל. היא חוותה פרידה מבן זוגה לאחר שנטען שבגד בה. עקב זאת, היא טענה מאוחר יותר שסבלה מדיכאון. עובדות אלו השפיעו על כתיבת השירים, על תוכנם וכן על האלבום עצמו. השירים באלבום הוגדרו כסגנון מוזיקה שורשית בעלת כיוון קאנטרי וקלאסי. בהשוואה לאלבומה הראשון, האלבום השני מאופיין בסגנון יותר מלודרמטי, השפעה ישירה של התקופה שחוותה אדל בשנתיים שקדמו ליציאת האלבום.
הציפיות מהאלבום היו שישחזר את ההצלחה היחסית של האלבום הראשון. בעשור השני של המאה ה-21, מכירות האלבומים והסינגלים ירדו משמעותית; בעידן בו אפשר לשמוע שירים דרך האינטרנט מבלי לקנות דיסק פיזי או להוריד מוזיקה באופן לא חוקי, הציפיות מהאלבום היו כי ימכור כמה מיליונים ברחבי העולם ולא יטביע את חותמו, דבר שהיה נחשב להצלחה. בפועל, האלבום שבר שיאי מכירות והצלחה חסרי תקדים בהיקפם שהפתיעו את תעשיית המוזיקה העולמית.
הסינגל הראשון שיצא מתוך האלבום היה השיר "Rolling in the Deep". הסינגל זכה בתחילה להצלחה פושרת ודורג במקום ה-2 במצעד הסינגלים הבריטי. בשאר המדינות לא התבלט הסינגל בתחילה במצעדים. בינואר 2011 יצא האלבום עצמו בבריטניה ובאירופה והתמקם במקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי. מבקרי מוזיקה לא התרשמו מהאלבום וטענו שחוץ מהסינגל הראשון בו, הרי שאלבום זה נופל מאלבומה הקודם של אדל. אולם, מכירות האלבום החלו להפתיע כאשר האלבום נשאר שבועות רבים בפסגת המצעד הבריטי. ההצלחה של אדל התעצמה לאחר שהופיעה בטקס פרסי המוזיקה הבריטית ב-15 בפברואר. כחודש לפני ההופעה, יצא הסינגל השני מתוך האלבום, "Someone like You", ב-24 בינואר 2011. אדל ביצעה לראשונה את השיר בטקס זה. ההופעה של אדל הייתה עוצמתית ותפסה את תשומת לב הקהל והצופים. מספר ימים לאחר הטקס, התברג הסינגל במקום הראשון במצעד הבריטי, הראשון של אדל שעשה זאת. מכאן ואילך, החל האלבום לשבור שיאי מכירות בבריטניה בפרט ובכל העולם בכלל. ב-22 בפברואר, יצא האלבום בצפון אמריקה. האלבום הפתיע והגיע למקום הראשון במצעד האלבומים האמריקאי בילבורד 200 לאחר שמכר כ-300,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו; הישג מרשים עבור זמרת בעלת הצלחה בינונית ולא כה בולטת עד אז מבחינת מכירות ופופולריות.
הסינגל הראשון מהאלבום המשיך לצבור תאוצה בצפון אמריקה ובעולם, וביולי 2011 היה לסינגל הראשון של אדל להגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי בילבורד הוט 100. לאחריו הגיע למקום הראשון בבילבורד הוט 100 גם הסינגל השני. האלבום עצמו החל לשבור שיאים כאשר שהה במקום הראשון בבילבורד 200 במשך 23 שבועות לא רצופים והפך את אדל לזמרת הראשונה להגיע להישג זה. גם בשאר העולם, שהה האלבום במקומות הראשונים לאורך 2011–2012. מזמרת עם הצלחה יחסית לתקופתה, הפכה לזמרת המצליחה באותה עת עם שיא במכירות ששיפרו את השפל בה הייתה מצויה תעשיית המוזיקה העולמית מבחינת היקף המכירות. שני הסינגלים הראשונים מהאלבום זכו להצלחה רבה וזיכו את אדל בפרסי גראמי. ב-4 ביולי 2011 יצא לאור הסינגל השלישי מן האלבום, "Set Fire to the Rain". הסינגל הרביעי מן האלבום, "Rumour Has It", יצא ב-5 בנובמבר 2011.
ב-2011 ביטלה אדל מספר הופעות בעקבות דלקת גרון שהתפתחה לפוליפ שפיר. לבסוף עברה אדל ניתוח במיתרי הקול שהגביל את יכולות השירה שלה באופן זמני, כך שעד סוף שנת 2011 היא לא יכלה להופיע.[6] בדצמבר 2011 הפך 21 לאלבום הנמכר ביותר בבריטניה במאה ה-21.
בישראל נבחרה אדל לזמרת השנה הן במצעד השנתי של גלגלצ וגולשי וואלה לשנת 2011 והן במצעד המקביל של ynet והרדיו האזורי.[7][8] השיר "Someone like You" נבחר לשיר השנה בשני המצעדים. במצעד של ynet והרדיו האזורי כבשה אדל את כל שלושת המקומות הראשונים.
.jpg)
בשנת 2012, לאחר שהתאוששה מהניתוח שעברה במיתרי הקול, קולה של אדל חזר להישמע כפי שנשמע טרם הניתוח, והיא זכתה בשישה פרסי גראמי. מרבית הפרסים נוגעים לסגנון המוזיקה שלה. כמה מן הזכיות הגדולות היו "אלבום השנה", "אלבום הפופ של השנה", "הקלטת השנה", "שיר השנה" ("Rolling in the Deep"), ו"הופעת הפופ-סולו הטובה של השנה" ("Someone like You"). הופעתה בטקס גראמי וזכיותיה, האיצו את מכירת אלבומה שהמשיך לשבור שיאים בשנה זו. הסינגל השלישי מהאלבום, היה לסינגל השלישי מהאלבום לכבוש את המקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100, במקביל להצלחה במכירות האלבום. נכון לפברואר 2016, האלבום 21, הוא האלבום הנמכר ביותר בעולם בשנים 2011–2012, כאשר מכר למעלה מ-31 מיליון עותקים, מה שהופך אותו לאחד האלבומים הנמכרים בהיסטוריה. בבריטניה הוא האלבום הרביעי הנמכר בכל הזמנים (למעלה מ-4 מיליון מכירות). מומחים ובכירים בתעשיית המוזיקה, ניסו להסביר את ההצלחה הלא צפויה והנדירה של אדל בכך שסגנונה ושיריה הצליחו להתחבר לקהלים שונים באוכלוסייה ובכך תרמו לכמות המאסיבית במכירות. בסוף 2015, הודיע מגזין בילבורד כי 21 הוא האלבום המצליח ביותר בכל הזמנים מבחינת הישגים ושהייה במצעד האמריקאי.
באותה השנה, הוציאה את שיר הנושא לסרט ה-23 בסדרת סרטי ג'יימס בונד שנשא גם את שם הסרט, "Skyfall". השיר זכה להצלחה רבה והגביר את ה-"הייפ" סביב הזמרת באותה התקופה. השיר זכה לשבחים ממבקרים ולבסוף זיכה את אדל בפרס גלובוס הזהב ובפרס אוסקר בקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר. בישראל נבחרה אדל לזמרת השנה במצעד השנתי של גלגלצ וגולשי וואלה לשנת 2012, שנה שנייה ברציפות. בטקס פרסי גראמי 2014 שנערך בלוס אנג'לס, זכה השיר "Skyfall" בפרס גראמי עבור השיר הטוב ביותר שנכתב עבור מדיה חזותית. זוהי הזכייה העשירית של אדל בפרס גראמי.
2015–2017: 25
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-3 באפריל 2012, אישרה אדל כי אלבומה השלישי יצא לכל הפחות בעוד שנתיים, וציינה: "אני צריכה לקחת זמן ולחיות קצת. היו שנתיים טובות בין האלבום הראשון שלי לשני, לכן זה יהיה דומה גם בפעם הזאת". בנוסף ציינה כי גם באלבום הבא היא תכתוב בעצמה את השירים.[9] ביום הולדתה ה-26, פרסמה אדל הודעה בעמוד הטוויטר שלה, בה כתבה: "ביי ביי 25... נתראה שוב השנה".[10] הודעה זה פורשה כרמיזה על אלבומה השלישי, שייקרא "25".[11] לאחר ההצלחה הפנומנלית של אלבומה השני, גברה הציפייה לאלבום הבא של אדל, אולם יציאת האלבום התעכבה ונדחתה. ב-22 באוקטובר 2015, פרסמה בעמוד האינסטגרם שלה כי אלבומה החדש שייקרא "25" ייצא ב-20 בנובמבר 2015.[12]
לאחר כמעט 4 שנים מחוץ לאור הזרקורים, ב-23 באוקטובר 2015, הוציאה אדל בלי התראה מוקדמת את הסינגל הראשון מהאלבום, "Hello", ואיתו גם את הווידאו קליפ לשיר באורך 6 דקות אותו ביים וערך קסבייה דולן ומככב לצידה טריסטן וילדס. הקליפ שבר את שיא הצפיות ביוטיוב לאחר שצבר 27 מיליון צפיות בתוך יממה, ובכך עקפה את השיא הקודם שהחזיקה טיילור סוויפט (20.3 מיליון צפיות), השיא נשבר בשלישית על ידי סוויפט בשנת 2017, עם שירה "Look What You Made Me Do". השיר הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 ושהה בו כעשרה שבועות. ב-17 בנובמבר, שלושה ימים לפני צאת האלבום, יצא הסינגל השני, "When We Were Young".
ב-20 בנובמבר, יצא אלבומה השלישי, 25. האלבום, שהציפייה אליו הייתה גבוהה מלכתחילה, שבר שיאי מכירות עולמיים. כבר בשבוע הראשון ליציאתו מכר בארצות הברית למעלה מ-3 מיליון עותקים ובכך שברה את שיאה של להקת אן סינק עם אלבומם No Strings Attached (שמכר 2.4 מיליון עותקים). יציאת האלבום החזירה את אדל לקדמת הבמה לאחר שבשנים שקדמו ליציאת האלבום (2013–2015), העדיפה אדל לקחת פסק זמן מהקריירה שלה ולהשקיע את זמנה במשפחתה. נכון לספטמבר 2017, מכר האלבום למעלה מ-25 מיליון עותקים.[13]
בטקס גראמי של 2016, הופיעה אדל עם השיר "All I Ask" מתוך האלבום. הופעה זו עלתה לכותרות עקב נפילת המיקרופון במהלך ההופעה, דבר שבלבל את אדל ואף גרם לה לזייף בשידור חי. לאחר הוצאת האלבום, יצאה אדל ב-2016 לסיבוב הופעות ברחבי העולם. באפריל 2016, התפרסם כי אדל היא הזמרת השנייה הכי עשירה בבריטניה.
ב-22 במאי 2016, בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד, זכתה אדל ב-5 פרסים מתוך 8 מועמדויות, ביניהם הפרס החשוב של הערב "אמן השנה", והציגה סינגל ווידאו קליפ חדש - "Send My Love (To Your New Lover)", בעוד שהייתה באירופה בסיבוב ההופעות "Adele Live 2016". ביומו הראשון, הקליפ של השיר "Send My Love" הגיע ללמעלה מ-4.1 מיליון צפיות ביוטיוב.
בטקס גראמי שנערך בפברואר 2017, זכתה אדל בחמשת פרסי גראמי להם הייתה מועמדת: שיר השנה, תקליט השנה והופעת הפופ סולו הטובה ביותר - על שירה "Hello", ואלבום השנה ואלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר - על אלבומה 25. במהלך נאומי הזכייה של אדל לאחר זכייתה בשיר השנה ואלבום השנה, אדל הביעה פרגון, הערכה והערצה רבה לביונסה ולאלבומה Lemonade (שהועמד גם הוא לאלבום השנה), ושברה את פסל גראמי בו זכתה וחלקה אותו עמה.[14][15] בטקס זה אדל שרה למעט השיר "Hello" גם את השיר "Fast Love", כמחווה לג'ורג' מייקל שהלך לעולמו מוקדם יותר באותה השנה. במהלך הביצוע, היו תקלות טכניות, מה שהוביל לכך שהיא הפסיקה לשיר, התנצלה וביקשה לשיר מההתחלה, כל זאת לעיני הקהל שתמך בה והתרגש יחד איתה.[16] באותו ערב שברה אדל את שיאה של הזמרת האמריקאית טיילור סוויפט בכך שזכתה גם כן היא בשני פרסי גראמי על אלבום השנה ובכך טיילור והיא הנשים היחידות שמחזיקות בשני אלבומים שזכו בתואר הזה. בנובמבר באותה שנה יצא הסינגל האחרון מ-25, "Water Under the Bridge". הסינגל זכה להצלחה רבה בעולם ונכנס למצעדים רבים, ובמצעד השבועי של גלגלצ הצליח הסינגל להגיע לצמרת המצעד.
2018–הווה: 30
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי הדיווחים אדל עבדה על אלבום האולפן הרביעי שלה עד 2018. ב-5 במאי 2019, תאריך יום הולדתה ה-31 של אדל, פרסמה אדל תמונות בשחור-לבן שלה עצמה חוגגת את יום הולדתה יחד עם הודעה בחשבון האינסטגרם שלה המשקף את השנה הקודמת. ההודעה הסתיימה ב-"30 יהיה תקליטור בס תופים כדי להרגיש אתכם". ב-15 בפברואר 2020, הודיעה אדל בחתונת חברתה כי אלבום האולפן הרביעי שלה ייצא עד ספטמבר 2020.[17] עם זאת, מאוחר יותר היא אישרה שהפקת האלבום וצאתו התעכבו בשל התפרצות מגפת הקורונה.[18]
ב-24 באוקטובר 2020, הופיעה אדל לראשונה בטלוויזיה מזה כמעט ארבע שנים בהנחיית פרק ה"סאטרדיי נייט לייב", עם האורחת המוזיקלית H.E.R..[19]
ב-1 באוקטובר 2021, החלו להופיע הקרנות ושלטי חוצות של המספר "30" הופיעו על ציוני דרך ובניינים משמעותיים בערים שונות ברחבי העולם, מה שעורר ספקולציות כי אדל אחראית, וש-"30" יהיה הכותרת של אלבומה הרביעי.[20] זמן קצר לאחר מכן, האתר וחשבונות המדיה החברתית של אדל תאמו את האסתטיקה של ההקרנות ושלטי החוצות, מה שרומז שהאלבום החדש שלה יזכה לשם 30,[21] אשר אושר לאחר מכן.[22] ב-5 באוקטובר 2021, אדל הכריזה על הסינגל שלה "Easy on Me", ליציאתו ב-15 באוקטובר.[23] תאריך יציאתו של האלבום הוכרז זמן קצר לאחר מכן ב-19 בנובמבר 2021.[24] ב-7 באוקטובר, הוכרזה כי אדל תככב על השער של נובמבר במגזין ווג וגם ב"ווג הבריטי", האדם הראשון שכיסה בו-זמנית את שני הפרסומים בו-זמנית.[25][26] ב-15 באוקטובר, אדל הוציאה את "Easy on Me", וזכה לביקורות חיובית, ושבר את שיא כל הזמנים הזמנים לצבירת השמעות בספוטיפיי ובאמזון מיוזיק.[27] השיר הופיע לראשונה במקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי, המקום השלישי של אדל בבריטניה, והיה עם המכירות הגבוהות ביותר בשבוע הראשון לסינגל מאז ינואר 2017.[28] כשהיא מגיעה לפסגת בילבורד הוט 100, זה הסינגל החמישי שלה בארצות הברית.[29] 30 הוא האלבום הראשון שלה ששווק ברחבי העולם על ידי קולומביה רקורדס במקום להיות מפוצל בין אקס-אל רקורדינגס ושותפי ההפצה האזוריים של Beggars Group ברוב העולם וקולומביה בצפון אמריקה.[30] ב-30 בנובמבר 2021, אדל הכריזה על המופע הקבוע "Weekends with Adele" בלאס וגאס בתיאטרון הקולוסיאום במלון "Caesars Palace",[31] שהיה אמור להפעול מ-21 בינואר 2022, אך נדחה בעקבות כך שמרבית הצוות שלה חלה בקורונה, דבר שהקשה על ההפקה להרכיב את המופע.[32] התאריכים שנקבעו מחדש, יחד עם שמונה תאריכים נוספים, הוכרזו ב-25 ביולי.[33] רצף ההופעות התקיימו מ-18 בנובמבר 2022 עד 15 ביוני 2024. היא זכתה בפרס אשת השנה במצעד הפזמונים הבינלאומי השנתי של mako וגלגלצ.[34]
ב-29 בנובמבר, יצא הסינגל השני מהאלבום "Oh My God". ב-12 בינואר 2022, יצא הווידאו קליפ הרשמי.
בשנת 2022 נכללה פעם נוספת ברשימת טיים 100.[35]
בסוף ינואר 2024, הכריזה אדל על 4 הופעות חד-פעמיות שיתקיימו בחודש אוגוסט בעיר מינכן, גרמניה,[36] הנקרא "Adele in Munich", זאת לראשונה מאז 2016 שלא הופיעה באירופה. היא סיפרה בחשבון האינסטגרם שלה, כי מספר חודשים לפני היא קיבלה טלפון על תכנון הופעות הקיץ והחליטה לבדוק את הרעיון. עוד חשפה כי מינכן נבחרה כמקום ההופעה בתור בחירה אקראית של המארגנים, שם ייבנה אצטדיון פופ-אפ תחת כיפת השמיים, במיוחד בשביל ההופעות[37].[36][38] מספר ימים לאחר מכן, בעקבות "ביקוש פנומנלי", הכריזה אדל על שישה תאריכים נוספים להופעות.[39] המופע החל ב-2 באוגוסט 2024, וצפוי להסתיים באוקטובר 2024. אדל הצהירה כי היא מתכננת לקחת הפסקה ארוכה מהמוזיקה לאחר סיום הרזידנסי שלה.[40]
אמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]השפעות ומוזיקאים אהובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדל ציינה את להקת הספייס גירלס כבעלת השפעה מרכזית ביחס לאהבתה ותשוקתה למוזיקה, ואמרה כי "הם עשו אותי למה שאני היום"[41] הזמרת לורין היל היא גם אחת ההשפעות העיקריות שלה.[42] בראיון משנת 2011, אדל ציינה כי האלבום של היל "The Miseducation of Lauryn Hill" הוא האלבום האהוב עליה, ובמקביל ציינה כי "האזנתי לתקליט במשך חודש בגיל 8, כל הזמן תהיתי מתי אהיה כל כך נלהבת ממשהו, לכתוב על זה תקליט, למרות שלא ידעתי שאני הולכת לעשות תקליט כשאהיה גדולה יותר"[43] כשגדלה היא גם הקשיבה לשינייד או'קונור,[44] הקרנבריז,[45] בוב מארלי,[46] הקיור,[47] דאסטי ספרינגפילד,[48] וויטני יוסטון,[49] אריתה פרנקלין,[50] סלין דיון,[51] ג'ף באקלי,[52] ואנני לנוקס.[53]
לאחר שעברה לדרום לונדון, היא החלה להתעניין במופעי R&B, כגון אליה,[54] דסטיניז צ'יילד, מרי ג'יי בלייג',[55] ואלישה קיז.[44] אדל הצהירה שאחד הרגעים המכריעים בחייה היה כשראתה את הזמרת פינק מופיעה באקדמיית בריקסטון (אנ') בלונדון. היא אמרה: "זה היה התקליט של M!ssundaztood, אז הייתי בערך בת 13 או 14. אני זוכרת שהרגשתי כאילו הייתי במנהרת רוח, הקול שלה פשוט נגע בי. זה היה מדהים".[56] אדל גם הביעה הערצה ללנה דל ריי, גריימס, Chvrches, FKA Twigs, אלבמה שייקס, קניה ווסט, ריהאנה, בריטני ספירס, פרנק אושן, קווין וסטיבי ניקס.[57]
סגנון מוזיקלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הז'אנרים של אדל כוללים סול, ג'אז ו-R&B. נושאי השירים שלה מתייחסים לעיתים קרובות לשברון לב ומערכות יחסים. אלבומה השני של אדל, 21, חולק את השפעות הפולק והנשמה של אלבום הבכורה שלה, אך קיבל השראה נוספת ממוזיקת קאנטרי ובלוז דרום אמריקאית אליה נחשפה במהלך סיבוב ההופעות שלה ב-2008–2009 "An Evening with Adele" בצפון אמריקה.[58]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדל החלה לצאת עם יזם הצדקה סיימון קונצקי באמצע 2011.[59] בנם אנג'לו ג'יימס נולד ב-19 באוקטובר 2012.[60] בנושא הפיכתה להורה, אדל אמרה שהיא "הרגישה שאני באמת חיה. הייתה לי מטרה, במקום שבו קודם לא הייתה לי".[61] אדל וקונצקי הגישו תיק פרטיות נגד סוכנות צילום בבריטניה שפרסמה תמונות פפראצי פולשניות של בנם שצולמו במהלך טיולים משפחתיים ב-2013.[62] עורכי דין העובדים מטעמם קיבלו פיצויים מהחברה ביולי 2014.[63] אדל גם סיפרה על שסבלה מדיכאון לאחר לידה, חרדה והתקפי פאניקה.[64][65]
בתחילת 2017, הצהובונים החלו לשער כי אדל וקונצקי נישאו בסתר כאשר הם נצפו עונדים טבעות תואמות על הקמיצה שלהם.[66] במהלך נאום הקבלה שלה בטקס פרסי הגראמי השנתי ה-59 לאלבום השנה, נראה שאדל אישרה את הדיווחים הללו כשהיא התייחסה לקונצקי כ"בעלי" כשהודתה לו.[67] היא חזרה על כך במרץ 2017, ואמרה לקהל בהופעה בבריסביין, אוסטרליה, "אני נשואה עכשיו".[68] עם זאת, בראיון ב-2021 לווג הבריטי, היא חשפה שהם למעשה נישאו ב-2018, ונפרדו באותה שנה.[69] במהלך תקופה זו, אדל הפכה לאם בבית.[70] באפריל 2019, נציגיה של אדל אישרו את הפרידה באמצעות סוכנות ידיעות "Associated Press", ואישרו שהיא וקונצקי ימשיכו לגדל את בנם יחד.[71][72] ב-13 בספטמבר 2019, דווח כי אדל הגישה בקשה לגירושין מקונצקי בארצות הברית.[73] גירושיהם הסתיימו ב-4 במרץ 2021.[74]
בשנת 2021, החלה לצאת אדל עם סוכן הספורט האמריקאי ריץ' פול.[69][75] ב-9 באוגוסט 2024, במהלך הופעתה במינכן, חשפה אדל כי הם התארסו.[76]
נכון לסוף שנת 2021, הונה של אדל מוערך בכ-220 מיליון דולר.[77]
מורשת והשפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיתון "Seattle Post-Intelligencer" כינה את אדל כ"מלכת הנשמה" בשל הצלחתה המוקדמת כזמרת-יוצרת מוזיקת נשמה, בעוד שהיא כונתה כ"מלכת הלבבות" על ידי מגזינים כמו "Vogue" ו-"Vanity Fair".[78][79] בשנת 2014, אדל כבר נחשבה ל"אייקון תרבותי בריטי", כאשר צעירים מכל רחבי העולם שמו אותה בין "קבוצת האנשים שהם הכי קשורים לתרבות הבריטית", שכללה את ויליאם שייקספיר, המלכה אליזבת השנייה, דייוויד בקהאם, ג'יי קיי רולינג, הביטלס, צ'רלי צ'פלין ואלטון ג'ון.[80][81]
.jpg)
ריצ'רד ראסל, מייסד חברת התקליטים XL Recordings, החמיא לאדל על כך שיש לה פוטנציאל רב לשנות את האופן שבו נשים נתפסות בתעשיית המוזיקה על ידי "התמקדות במוזיקה ולא במיניות".[82] העיתון האמריקני "הניו יורקר" כינה אותה בתור "זמרת הנשמה החיה הפופולרית ביותר בעולם", בהיותה רק בגיל 27.[83] באתר האינטרנט הרשמי של מגזין ניו יורק "Vulture", הכותבת ג'יליאן מייפס ציינה כי אדל היא "בין האייקונים התרבותיים הנשיים הגדולים הראשונים שהגיעו לדרגים הגבוהים ביותר של הצלחה מסחרית מבלי שתצטרך להפוך את עצמה לבדיחות שמנות בדרך".[84] עיתונאי מגזין "Time", סם לנסקי תיאר אותה כ"קול לכל דור" והצהיר עוד כי "אדל מגשרת בין העבר של מוזיקת הפופ ועתידה".[85]
מגזין בילבורד שיבח את אדל על החייאת תעשיית המוזיקה ב-2011, השנה שבו הוציאה אדל את אלבומה השני-21, וכתב: "היא הייתה נוכחות ייחודית לא רק ב-2011, אלא בכל הפופ של המאה ה-21: זמרת וכותבת שירים מוכשרת בטבעיות עם חופשה."[86] אתר התרבות האוסטרלי "Junkee" והמגזין "Consequence" זיכו אותה על כך שהחייאה את מוזיקת הפופ ואמרו "עידן חדש של פופ שניתן להזדהות איתו" בעקבות ההצלחה הביקורתית והמסחרית של 21.[87][88]
השפעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגזין רולינג סטון רשם את אדל במקום ה-22 ברשימת 200 הזמרות הגדולות בכל הזמנים לשנת 2023[89] ואילו "הטיימס" כינה אותה כזמרת השנייה הטובה ביותר של המאה ה-21 ברשימת 20 זמרות הסולו הטובות ביותר.[90] "Consequence of Sound" דירג את אדל במקום ה-34 ברשימת 100 הזמרות הגדולות בכל הזמנים, ותיאר את קולה כ"אתלטי ואותנטי" ו"כוח לא מתנצל עם כישרון לטון ויכולת להחדיר להופעותיה רגש אמיתי".[91] בשנת 2019, חברת המדיה "Insider" רשמה אותה בין האמנים המובילים של העשור, וכתבה: "האמנות והסגנון שלה פרצו דרך בתקופה של מוזיקת פופ משמחת במיוחד, וסללו את הדרך לאמנים אחרים לשבור את התבנית".[92] אדל ועבודותיה השפיעו על אמני הקלטות רבים, כולל ביונסה,[93] בילי אייליש,[94] ג'ס גלין,[95] קונאן גריי,[96] פרייה ריידינגס,[97] סיגריד,[98] סם סמית',[99] טום ווקר,[100] וליזו.[101]
הישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
אדל מכרה למעלה מ-170 מיליון תקליטים ברחבי העולם עם מכירות של 70 מיליון אלבומים ולמעלה מ-100 מיליון במכירות בודדות (נכון לשנת 2022), מה שהופך אותה לאחת מאמני המוזיקה הנמכרים ביותר בעולם,[102][103][104] והיא אחת האמנים שמביאים את מירב ההכנסות לתעשיית המוזיקה ביום.[102]
בטקס פרסי הגראמי ה-51 בשנת 2009, בגיל 21, זכתה אדל בפרסים בקטגוריות תגלית השנה והופעת הפופ הנשית הטובה ביותר.[105] היא גם הייתה מועמדת בקטגוריות תקליט השנה ושיר השנה.[106] הצלחת אלבום הבכורה שלה, 19, זיכתה את אדל במועמדת לשלושה פרסי המוזיקה הבריטית בקטגוריות אמנית סולו בריטית (אנ'), סינגל השנה הבריטי (אנ') ולאמן החדש הטוב ביותר (אנ').[107] לאחר מכן, ראש ממשלת בריטניה באותה התקופה, גורדון בראון שלח מכתב תודה לאדל ובו כתב "עם הצרות שהמדינה נמצאת בה מבחינה כלכלית, את אור בקצה המנהרה".[108]
אלבומה השני של אדל, 21, זיכה אותה בשישה פרסי גראמי, כולל אלבום השנה; שני פרסי המוזיקה הבריטית, כולל אלבום השנה הבריטי. אדל הייתה האמנית השנייה והאישה הראשונה, שקדם לה הזמר האמריקאי כריסטופר קרוס, שזכתה בכל ארבעת הפרסים הגדולים הכלליים לאורך הקריירה שלה.[109] "ארבעת הפרסים הגדולים" כוללים את אלבום השנה, תקליט השנה, שיר השנה ותגלית השנה. הצלחת האלבום גרמה לזכיות רבות בספר השיאים של גינס.[110] עם 21 שבועות לא רצופים במקום הראשון בארצות הברית, אדל שברה את שיא האלבום הארוך ביותר במקום הראשון על ידי אישה בתולדות בילבורד, כשהיא ניצחה את השיא שהחזיק בעבר בפסקול "The Bodyguard" של ויטני יוסטון.[111] 21 החזיק את השבוע ה-23 במקום הראשון במרץ 2012, מה שהפך אותו לאלבום הארוך ביותר במקום הראשון מאז 1985,[112] והוא הפך לאלבום הרביעי הנמכר ביותר בעשר השנים האחרונות בארצות הברית.[113] 21 הוא גם האלבום השני הנמכר ביותר בבריטניה בכל הזמנים.[114][115] ב-6 במרץ, 21 הגיע ל-30 שבועות לא רצופים במקום הראשון במצעד ה-ARIA האוסטרלי, מה שהפך אותו לאלבום הראשון הכי ארוך באוסטרליה במאה ה-21, ולמקום השני הכי ארוך אי פעם.[116] בשנת 2010, האלבומים 21 או 19 של אדל היו פופולריים מאוד בבריטניה בתקופה מסוימת, ובשלב אחד נמכר עותק כל 7 שניות.[117]
בפברואר 2012 נרשמה אדל במקום החמישי ברשימת 100 הנשים הגדולות במוזיקה של VH1.[118] באפריל 2012, מגזין "Time" ציין את אדל כאחת ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם.[119][120]
בסוף השבוע של 3 במרץ 2012 הפכה אדל לאמנית הסולו הראשונה בעלת שלושה סינגלים בטופ 10 של בילבורד הוט 100 בו-זמנית עם "Rolling in the Deep", "Someone Like You" ו-Set Fire to the Rain וכן לאמנית הראשונה בעלת שני אלבומים בטופ 5 של בילבורד 200 ושני סינגלים בטופ 5 של בילבורד הוט 100 בו זמנית.[121] אדל הגיעה לראש רשימת המוזיקאים העשירים של סאנדיי טיימס לשנת 2012 בבריטניה מתחת לגיל 30,[122] ונכנסה לטופ 10 של "40 מייצרי הכסף המובילים" של מגזין בילבורד.[123]
בטקס פרסי אייבור נובלו לשנת 2012 במאי נבחרה אדל לכותבת השירים של השנה, ו-"Rolling in the Deep" זכה בפרס היצירה הכי מבוצעת של 2011.[124] בטקס פרסי ה-BMI לשנת 2012 שהתקיים בלונדון באוקטובר, אדל זכתה בשיר השנה (על "Rolling in the Deep") כהכרה בכך שהשיר היה המושמע ביותר בטלוויזיה וברדיו בארצות הברית בשנת 2011.[125] בשנת 2013, אדל זכתה בפרס האוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר על סרטו של ג'יימס בונד "סקייפול", עם השיר באותו השם. זהו השיר הראשון של ג'יימס בונד שזוכה באוסקר והחמישי שהיה מועמד אחרי "For Your Eyes Only" (1981), "Nobody Does It Better" (1977), "Live and Let Die" (1973) ו-"The Look of Love" (1967).[126][127] "Skyfall" זכה בפרס המוזיקה הבריטי לסינגל הבריטי הטוב ביותר בטקס פרסי המוזיקה הבריטית ה-33.[128]
ביוני 2013 מונתה אדל למסדר האימפריה הבריטית ברשימת הכבוד לכבוד יום הולדתה של המלכה עבור תרומותיה למוזיקה, והיא קיבלה את הפרס מהנסיך צ'ארלס בארמון בקינגהאם ב-19 בדצמבר 2013.[129][130] בפברואר 2013, היא נבחרה לאחת מ-100 הנשים החזקות ביותר בבריטניה על ידי מגזין "Woman's Hour".[131]
אלבומה השלישי של אדל, 25, שיצא בשנת 2015, הפך לאלבום הנמכר ביותר של אותה השנה ושבר שיאי מכירות כבר בשבוע הראשון במספר שווקים, כולל בריטניה וארצות הברית.[132] 25 היה אלבומה השני שקיבל תעודת יהלום בארצות הברית וזיכה אותה בחמישה פרסי גראמי, כולל פרס הגראמי השני שלה לאלבום השנה, וארבעה פרסי המוזיקה הבריטית, כולל פרס המוזיקה הבריטית השני שלה לאלבום הבריטי.[133] עם 15 פרסים מתוך 18 מועמדויות, אדל זכתה ביותר גראמי מכל אישה אחרת שנולדה מחוץ לארצות הברית.[134] שבעת השבועות שהייתה אדל בראש מצעד האלבומים בבריטניה העלו את הסכום הכולל שלה ל-31 שבועות במקום הראשון בבריטניה עם שלושת האלבומים שלה, ושברו את השיא הקודם של מדונה, של רוב השבועות במקום הראשון במופע נשי בבריטניה.[135] הסינגל המוביל מהאלבום, "Hello", הפך לשיר הראשון בארצות הברית שמכר למעלה ממיליון עותקים דיגיטליים תוך שבוע מאז יציאתו.[136]
בטקס פרסי אייבור נובלו לשנת 2016 נבחרה אדל לכותבת השירים של השנה בפעם השנייה על ידי האקדמיה הבריטית לכותבי שירים, מלחינים וסופרים.[137] באפריל 2016 היא הופיעה בפעם השנייה ברשימת טיים 100 של האנשים המשפיעים בעולם.[138] אדל הוכנסה לשדרת התהילה של רויאל אלברט הול בשנת 2018, מה שהפך אותה לאחת מאחד עשר המקבלים הראשונים של כוכב בשדרה.[139] אלבומי האולפן שלה 21 ו-25 היו שני האלבומים הנמכרים ביותר של שנות ה-2010 בבריטניה.[140] בדצמבר 2019, תחנות הטלוויזיה והרדיו הגדולות בישראל, ביניהם אתר "מאקו" כינו אותה לזמרת העשור של שנות ה-2010.[141]
בשנת 2021 נבחרה אדל לאמנית האלבומים הנמכרת ביותר בבריטניה במאה ה-21, בהתבסס על נתוני חברת המצעדים הרשמית.[142] במאי 2022, מגזין "Time" כלל אותה בפעם השלישית בין 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם בקטגוריית ה"אייקונים".[143] מכיוון שאדל זכתה בפרסי אמי, גראמי ואוסקר, חסר לה פרס טוני כדי להשיג "סטטוס EGOT" החל משנת 2022.[144] בדצמבר 2023, אדל נרשמה ב-100 הנשים של 2023 בכוח הבידור של הוליווד ריפורטר, וקיבלה את פרס המנהיגות של שרי לנסינג.[145]
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – דיסקוגרפיה של אדל, שירים שהוקלטו על ידי אדל
אלבומי אולפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיני אלבומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2009: ITunes Live from SoHo
- 2011: ITunes Festival: London 2011
אלבומי וידאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הופעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיבובי הופעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2008–2009: An Evening with Adele
- 2011: Adele Live
- 2016–2017: Adele Live 2016
- 2022: BST Hyde Park
הופעות קבועות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2022–2024: Weekends with Adele
- 2024: Adele in Munich
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | שם | הערות |
|---|---|---|
| 2007 | Later... with Jools Holland | פרק: 8 ביוני 2007[146] |
| 2008 | פרק: 1 באפריל 2008[147] | |
| Never Mind the Buzzcocks | פרק: 4 באוקטובר 2008[148] | |
| סאטרדיי נייט לייב | פרק: "ג'וש ברולין / אדל"[149] | |
| BBC Electric Proms | 22 באוקטובר 2008[150] | |
| Sound | פרק: 6 בדצמבר 2008[151] | |
| Jools' Annual Hootenanny | פרק: 31 בדצמבר 2008[152] | |
| 2009 | בטי | פרק: "בכוכבים": הופעת קמיע[153] |
| Never Mind the Buzzcocks | פרק: 23 ביולי 2009[154] | |
| 2011 | Later... with Jools Holland | פרק: 6 במאי 2011[155] |
| 2012 | Live at the Royal Albert Hall | תוכנית הכוללת את נקודות השיא של קונצרט אדל ב-21 בספטמבר 2011, כחלק מסיבוב ההופעות שלה "Adele Live".[156] |
| 2015 | Adele at the BBC | פרק מיוחד לטלוויזיה[157] |
| סאטרדיי נייט לייב | פרק: "מתיו מקונוהיי / אדל"[158] | |
| Adele Live in New York City | פרק מיוחד לטלוויזיה גם מפיקה בפועל[159] | |
| 2016 | Glastonbury 2016 | הופעה של אדל בפסטיבל.[160] |
| 2020 | סאטרדיי נייט לייב | פרק: "אדל / H.E.R."[161] |
| 2021 | Adele One Night Only | ספיישל טלוויזיה אמריקאי הכולל הופעות מהאלבום "30" וראיון עם אופרה ווינפרי.[162] |
| An Audience with Adele | ספיישל טלוויזיה בריטית הכולל הופעות מהאלבום "30" וחברי קהל מפורסמים.[163] | |
| 2022 | 42nd Brit Awards | תוכנית פרסי הטלוויזיה הבריטית. |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
ספר: אדל |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
| |
אתר האינטרנט הרשמי של אדל
אדל, ברשת החברתית פייסבוק
אדל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אדל, ברשת החברתית אינסטגרם
אדל, סרטונים בערוץ היוטיוב
אדל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אדל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
אדל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אדל, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
אדל, באתר ספוטיפיי
אדל, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
אדל, באתר Last.fm (באנגלית)
אדל, באתר AllMusic (באנגלית)
אדל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אדל, באתר דיזר
אדל, באתר Yandex.Music (ברוסית)
אדל, באתר Discogs (באנגלית)
אדל, באתר Songkick (באנגלית)- אדל, באתר Genius
- אדל, באתר SecondHandSongs
אדל, באתר בילבורד (באנגלית)
אדל, באתר טיידל (באנגלית)- אדל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שרון מולדאבי, פרופיל 21, באתר ynet, 29 בינואר 2011
- אליוט, יציבה ובוטחת: על האלבום החדש של אדל, באתר nrg, 3 בפברואר 2011
- טום למונט, אובזרבר, אני אוהבת לשמוע את הקהל שלי נושם: ריאיון עם אדל, באתר nrg, 10 באפריל 2011
- טים ג'ונז, הגרדיאן, מישהי כמוה: הנסיקה המהירה של הזמרת אדל, באתר הארץ, 12 באפריל 2011
- שני גורקביץ', "21" של אדל הוא האלבום הנמכר ביותר במאה ה-21 בבריטניה, באתר וואלה, 5 בדצמבר 2011
- ניב הדס, הברבור: אדל היא אשת השנה בתרבות, באתר nrg, 27 בדצמבר 2011
- אור ברנע, בגלל המוזיקה, בגלל הרגש: השנה של אדל, באתר ynet, 30 בדצמבר 2011
- ליהי אלבז, זמרת בהפרעה: מה עובר על אדל?, באתר Xnet, 11 בפברואר 2013
- ענבל חייט, שברון הלב שעומד מאחורי ההצלחה של אדל, באתר onlife, 8 בנובמבר 2015
- פרד אלן, The Interview People, הקול בראש, באתר ישראל היום, 25 בנובמבר 2015
- תמר מרקוביץ', רולינג אין דה שיק: האבולוציה האופנתית של אדל, באתר וואלה, 26 בנובמבר 2015
- בריאן היאט, רולינג סטון, פשוט אדל, באתר ידיעות אחרונות, 8 בדצמבר 2015
מיכל רמתי, בלי קמפיינים פרסומיים ושיווק עצמי: כך הפכה אדל למותג בפני עצמה, באתר TheMarker, 22 בינואר 2016- טל גלעדי, הגברת הראשונה, באתר "ידיעות אחרונות", 26 בנובמבר 2021
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Frehsée, Nicole (22 בינואר 2009). "Meet Adele, the U.K.'s Newest Soul Star" (PDF). Rolling Stone. p. 26. אורכב מ-המקור (PDF) ב-8 בנובמבר 2012. נבדק ב-18 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Pop singer Adele parts with husband". Reuters. 20 באפריל 2019. ארכיון מ-21 באפריל 2019. נבדק ב-9 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jeffries, David. "Adele: AllMusic". AllMusic. נבדק ב-15 באוקטובר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ברנדל לארס, "Adele Is the U.K.’s Best-Selling Female Artist of the 21st Century", בילבורד, (באנגלית), 3 בינואר 2023
- ^ בריאן רולי, Eminem Was The Bestselling Male Artist Of The 2010s, פורבס, (באנגלית), 7 בינואר 2023
- ^ עמי פרידמן, גרון עמוק: המחלה של אדל היא לא סוף הקריירה שלה, באתר nrg, 16 בנובמבר 2011
- ^ אדל כבשה את המצעד הלועזי השנתי של וואלה! וגלגלצ, באתר וואלה, 30 בדצמבר 2011
- ^ אור ברנע, ובמקום הראשון: אדל. וגם בשני. וגם בשלישי!, באתר ynet, 30 בדצמבר 2011
- ^ Adele To Release New Single This Year
- ^ ההודעה בעמוד הטוויטר של אדל
- ^ Adele drops biggest hint yet she is to release a third album imminently after cryptic tweet
- ^ 25 out November 20th
- ^ McIntyre, Hugh. "Adele's '25' Is Now Available In Full On Streaming Platforms For The First Time". Forbes (באנגלית). נבדק ב-2017-09-18.
- ^ צפו: אדל מקללת ועוצרת את ההופעה באמצע טקס פרסי הגראמי, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2017
- ^ Joanna Robinson, Did Adele Really Break Her Grammy in Half for Beyoncé?, Vainty fair
- ^ עמי פרידמן, זוכה ומקללת: אדל כבשה את הגראמי בדרכה, באתר ynet, 13 בפברואר 2017
- ^ "Adele confirms new album set for release in September". NME. ארכיון מ-16 בפברואר 2020. נבדק ב-17 בפברואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Avila, Pamela (28 ביוני 2020). "Adele's New Album Won't Be Released Anytime Soon Because Corona Ain't Over". News. ארכיון מ-28 ביוני 2020. נבדק ב-29 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Adele sings and jokes about weight loss as she hosts Saturday Night Live" (באנגלית בריטית). BBC News. 25 באוקטובר 2020. נבדק ב-25 באוקטובר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Blistein, Jon (1 באוקטובר 2021). "Do These Mysterious '30' Billboards Mean Adele Is Back?". Rolling Stone.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Adele hints at new album after six years with subtle social media change". Rhyl Journal.
- ^ McNeal, Bria. "Adele Says Many Songs On '30' Were Written For Her Son". Nylon.
- ^ Skinner, Tom (5 באוקטובר 2021). "Adele announces comeback single 'Easy On Me', out next week". NME. נבדק ב-5 באוקטובר 2021.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Adele announces 30 album release date as she makes anticipated comeback". Metro. 13 באוקטובר 2021. נבדק ב-13 באוקטובר 2021.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ Adele, Reborn The British Icon Gets Candid About Divorce, Body Image, Romance & Her "Self-Redemption" Record, Vogue November 2021
- ^ "Adele is Vogue's November Cover Star!". Vogue. 7 באוקטובר 2021. נבדק ב-16 באוקטובר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Adele's 'Easy On Me' Dethrones BTS for Most-Streamed Song on Spotify in a Single Day". Billboard (באנגלית). נבדק ב-16 באוקטובר 2021.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Adele makes record-breaking Number 1 debut with Easy On Me". Official Charts Company. נבדק ב-25 באוקטובר 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Trust, Gary (25 באוקטובר 2021). "Adele's 'Easy on Me' Blasts to No. 1 on Billboard Hot 100". Billboard. נבדק ב-26 באוקטובר 2021.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Paine, Andre (13 באוקטובר 2021). "Adele says Hello to Columbia Records UK, 30 album confirmed for November 19". Music Week.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Adele announces Las Vegas residency". BBC. 30 בנובמבר 2021. נבדק ב-30 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jonathan Franklin, Adele postpones Vegas show in tearful post, saying half of her team is out with COVID, Npr
- ^ Jem Aswad, Adele Announces Rescheduled Las Vegas Residency Dates, Variety, 2022-07-25 (באנגלית אמריקאית)
- ^ אלו הזוכים במצעד הבינלאומי של mako וגלגלצ 2021, באתר מאקו, 30 בדצמבר 2021
- ^ Adele: The 100 Most Influential People of 2022, Time (באנגלית)
- ^ 1 2 מיכל יוסקוביץ, לראשונה מאז 2016: הזמרת האהובה חוזרת להופיע, באתר "סרוגים", 31 בינואר 2024
- ^ "Adele announces four concerts in Munich, know the dates and venue". The Economic Times. 2024-01-31. ISSN 0013-0389. נבדק ב-2024-07-31.
- ^ אדל תופיע במינכן באיצטדיון שנבנה במיוחד בשבילה, באתר מאקו, 31 בינואר 2024
- ^ Sachdeva, Maanya, "Adele adds new tour dates to European residency: How to get tickets", אינדפנדנט, 2 בפברואר 2024 (באנגלית)
- ^ Mitchell Peters, Here’s What Adele Has Planned After Her Las Vegas Residency, Billboard, 2024-09-01 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Walker, Marie, "Adele: I Love the Spice Girls!", Now Magazine, 18 בפברואר 2012
- ^ Doeden, Matt, Adele: Soul Music's Magical Voice, Twenty-First Century Books, 1 בינואר 2013
- ^ Darmon, Aynslee, "Adele Gives Epic Shoutout To Lauryn Hill On 20th Anniversary Of 'Miseducation': 'Thank You For Existing', ET Canada, 19 בספטמבר 2018
- ^ 1 2 Toure, Adele Opens Up About Her Inspirations, Looks and Stage Fright, רולינג סטון, 28 באפריל 2011
- ^ Raised On Radio, Adele - Chooses The Tracks Of My Years - Radio Broadcast 2011, BBC Radio 2, 22 במאי 2020
- ^ Bruce, Ken, "Adele – Tracks of My Years", BBC Radio 2, 3 באפריל 2011
- ^ Matt Doeden (2013). "Adele: Soul Music's Magical Voice". p. 72. Twenty-First Century Books
- ^ "The Highlighter presents – Musical Influences: Adele", Nyunews.com, 14 במרץ 2013
- ^ Whitney Houston Honored 10 Years After Her Death with PEOPLE Special Edition, פיפל, 12 בפברואר 2022
- ^ Loughrey, Clarisse, Aretha Franklin death: Elton John and Diana Ross lead tributes to the voice and the legend, The Independent, 16 באוגוסט 2018
- ^ Patterson, Sylvia, "Mad about the girl", האובזרבר, 27 בינואר 2008
- ^ "Adele Says Hearing Pink Sing Changed Her Life", Socialite Life, 12 ביולי 2012
- ^ Providing soundtrack to our lives: Annie Lennox feted by Tutu, Elton, Adele, וייבאק מאשין, 31 בדצמבר 2014
- ^ Adele: The Full Profile, RapTV, 2 באוקטובר 2020
- ^ "Adele: Up close and personal", Bluesandsoul.com, 8 ביולי 2011
- ^ "Adele – Defining Moments", Spinner, 33 בדצמבר 2010
- ^ Sutcliffe, Phil (2015). Queen, Revised Updated: the Ultimate Illustrated History of the Crown Kings of Rock. p. 3. Voyageur Press
- ^ In the Studio: Adele Goes Country on Fall Disc, רולינג סטון, 3 בנובמבר 2015
- ^ "Adele Is Pregnant!". Us Weekly. 29 ביוני 2012. ארכיון מ-15 באוקטובר 2012. נבדק ב-21 באוקטובר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Letkemann, Jessica (21 באוקטובר 2012). "Adele Gives Birth to Baby Boy: Reports". Billboard. ארכיון מ-25 באוגוסט 2016. נבדק ב-22 ביולי 2016.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Bowles, Hamish (12 בפברואר 2016). "Adele Had Us Long Before "Hello"". Vogue. ארכיון מ-17 בפברואר 2016. נבדק ב-20 בפברואר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Adele's son gets payout in privacy case". The Guardian. London. 23 ביולי 2014. ארכיון מ-24 ביולי 2014. נבדק ב-23 ביולי 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Singer Adele wins damages over paparazzi photos of son". BBC News. 23 ביולי 2014. ארכיון מ-23 ביולי 2014. נבדק ב-23 ביולי 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Scutti, Susan. "Adele opens up about her postpartum depression". CNN. ארכיון מ-24 במרץ 2018. נבדק ב-23 במרץ 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Adele emotionally explains why she may never tour again". Stylist (באנגלית). 28 במרץ 2017. ארכיון מ-24 במרץ 2018. נבדק ב-23 במרץ 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Adele Sparks Marriage Rumors After Singer and Simon Konecki Step Out Wearing New Rings". Etonline.com. 3 בינואר 2017. ארכיון מ-9 במרץ 2017. נבדק ב-5 במרץ 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Holcombe, Madeline (13 בפברואר 2017). "Adele confirms she's married by thanking her 'husband' at the Grammys". CNN. ארכיון מ-16 בפברואר 2017. נבדק ב-5 במרץ 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Adele confirms she is married to Simon Konecki". BBC Radio 1 Newsbeat. BBC. 5 במרץ 2017. ארכיון מ-5 במרץ 2017. נבדק ב-5 במרץ 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Hattersley, Giles (7 באוקטובר 2021). "Adele, Reborn: The British Icon Gets Candid About Divorce, Body Image, Romance & Her "Self-Redemption" Record". British Vogue. ארכיון מ-8 באוקטובר 2021. נבדק ב-8 באוקטובר 2021.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Jennifer Lawrence and Adele Surprise Fans by Crashing NYC Gay Bar and Playing Drinking Games". People. ארכיון מ-24 במרץ 2019. נבדק ב-24 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nelson, Jeff; Merrett, Robyn (19 באפריל 2019). "Adele and Husband Simon Konecki Split After More Than 7 Years Together". People. ארכיון מ-20 באפריל 2019. נבדק ב-20 באפריל 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Fekadu, Mesfin (19 באפריל 2019). "Rep: Adele, husband Simon Konecki have separated". Associated Press. ארכיון מ-20 באפריל 2019. נבדק ב-20 באפריל 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Adele files for divorce from husband Simon Konecki". BBC News. 13 בספטמבר 2019. ארכיון מ-13 בספטמבר 2019. נבדק ב-13 בספטמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hitt, Caitlyn (4 במרץ 2021). "Adele and Simon Konecki Finalize Divorce Nearly 2 Years After Announcing Their Split". Us Weekly. ארכיון מ-5 במרץ 2021. נבדק ב-5 במרץ 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Aguirre, Abby (7 באוקטובר 2021). "Adele on the Other Side". Vogue. ארכיון מ-8 באוקטובר 2021. נבדק ב-8 באוקטובר 2021.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Adele tells Munich concert crowd she's engaged, באתר סקיי ניוז, 10 באוגוסט 2024
- ^ מערכת ice, בדרך לשיר שנה נוסף: כמה שווה הזמרת אדל?, באתר אייס, 26 בדצמבר 2021
- ^ "Adele's 30 Is Everything You Want from the Reigning Queen of Hearts—and Much More", Vogue, 16 בנובמבר 2021
- ^ Cover Story: Adele, Queen of Hearts, Vanity Fair, 31 באוקטובר 2016
- ^ Shakespeare 'a cultural icon' abroad, BBC News, 15 בנובמבר 2016
- ^ "Culture, attraction and soft power", British Council, 3 בדצמבר 2016
- ^ Topping, Alexandra, "Adele can change how music industry markets female acts, says label boss", The Guardian, 15 במאי 2021
- ^ Petrusich, Amanda, The Singularity of Adele’s Soul, The New Yorker, 16 בנובמבר 2015
- ^ Mapes, Jillian, In Praise of Adele, My Fat, Flawless Heroine, Vulture, 24 בנובמבר 2015
- ^ Lansky, Sam, Adele Is Music’s Past, Present and Future, Time, 21 בדצמבר 2015
- ^ Unterberger, Andrew, 2011 Was the Year That… Adele Revived the Music Industry, Billboard, 3 בדצמבר 2019
- ^ Murphy, Sam, How Adele’s ‘21’ Heralded A New Era Of Relatable Pop, Junkee, 19 בינואר 2021
- ^ Thiessen, Christopher, Adele’s 21 Brought Sincerity to Pop Music When It Needed It Most, Consequence of Sound, 19 בינואר 2021
- ^ "The 200 Greatest Singers of All Time", Rolling Stone, 1 בינואר 2023
- ^ Cairns, Dan; Wollocombe, Luz, Ranked: the best 20 solo singers of this century, The Times, 23 בינואר 2023
- ^ The 100 Greatest Singers of All Time, Consequence, 21 בדצמבר 2021
- ^ O'Keeffe, Kevin, Adele is the artist of the decade, Insider Inc, 2 בדצמבר 2019
- ^ Beyonce inspired by Adele and Florence And The Machine on new album ‘4’, NME, 15 במאי 2021
- ^ Billie Eilish Interview - On Thailand, Sustainability, and Adele!, THE STANDARD POP, 1 בספטמבר 2022
- ^ Smyth, David, Interview: Mobo shortlisted singer Jess Glynne on being pop's brightest newcomer, Evening Standard, 15 במאי 2021
- ^ "Conan Gray", ריפבליק רקורדס, 18 בדצמבר 2018
- ^ Seaman, Duncan, Freya Ridings on her meteoric rise to fame and her debut album, The Yorkshire Post, 1 באוגוסט 2019
- ^ BBC Sounds, "🥹 @ThisIsSigrid describing how @Adele has inspired her is so lovely 🫶", טוויטר, 5 בנובמבר 2022
- ^ "I Look Up To Her" - Sam Smith On Being Inspired By Adele, 95–106 Capital FM, 9 בדצמבר 2014
- ^ 'Inspiration is everywhere': An interview with Tom Walker", Exeposé, 5 בדצמבר 2018
- ^ Wilkes, Emma, Lizzo says she wants to play the flute for Adele one day, NME, 8 בינואר 2023
- ^ 1 2 Hall, James, Adele, Inc: why the music industry is banking on pop’s $1.5 million-a-day woman, דיילי טלגרף, 15 באוקטובר 2021
- ^ BBC Radio 2 reveals Adele’s 21 is UK’s biggest selling album in All-Female Chart Countdown for National Album Day, BBC Online, 16 באוקטובר 2021
- ^ Davis, Joanna, One of the world's best tribute acts talks about 'being Adele' ahead of her Weymouth show, Dorset Echo, 20 בספטמבר 2019
- ^ Grammy Awards 2009: The full list of winners, The Telegraph, 9 February 2009
- ^ "Nominations for the 51st Grammy Awards", USA Today, 4 בפברואר 2009
- ^ Brit Awards 2009: Winners list, BBC News, 20 בינואר 2009
- ^ Wenn, Prime Minister Thanks Adele For Keeping Britain Happy In Dark Times, Contactmusic.com, 3 ביוני 2009
- ^ Morris, Chris, Adele’s ’21’ wins album of the year at Grammys, Variety, 12 בפברואר 2012
- ^ Kaufman, Gil, . "Adele, Lady Gaga, Justin Bieber Land New Guinness Records", MTV, 14 בספטמבר 2011
- ^ Kaufman, Gil, . "Adele Breaks Record By Selling 730,000 After Grammys – Music, Celebrity, Artist News", MTV, 22 בפברואר 2012
- ^ Caulfield, Keith, Adele’s ’21’: Longest-Running No. 1 Album Since ‘Purple Rain’, Billboard, 29 בפברואר 2012
- ^ Grein, Paul, Chart Watch Extra: Top Albums Of Last 10 Years, Yahoo! Music, 16 במרץ 2012
- ^ Certified Awards Search, איגוד תעשיית ההקלטות הבריטי, 1 במאי 2011
- ^ Adele makes music history again with album chart record, BBC News, 4 באפריל 2011
- ^ Adele's 21 breaks Australian chart record, The Sydney Morning Herald, 10 ביולי 2012
- ^ The songs that truly defined the 2010s, www.bbc.com, 25 בנובמבר 2023
- ^ Graham, Mark, "The 100 Greatest Women in Music", VH1, 13 בפברואר 2012
- ^ Pink, "Adele – 2012 Time 100: The Most Influential People in the World", Time, 19 באפריל 2012
- ^ Crookes, Del, Adele joins Time's 100 most influential people in world, Newsbeat, BBC, 19 באפריל 2012
- ^ Trust, Gary, Adele-ulation: Makes History With Hot 100, Billboard 200 Moves, Billboard, 23 בפברואר 2012
- ^ Lane, Dan, Adele, Cheryl Cole, JLS and Jessie J make Sunday Times’ Rich List, חברת המצעדים הרשמית, 28 ביוני 2012
- ^ Music’s Top 40 Money Makers 2012, Billboard, 9 במרץ 2012
- ^ Adele wins Ivor Novello Awards double, BBC News, 17 במאי 2012
- ^ Adele wins Song of the Year at BMI Awards, BBC News, 10 באוקטובר 2012
- ^ Dean, Sarah, Oscar Nominations 2013: Adele's 'Skyfall', 'Les Miserables' And Daniel Day-Lewis Lead British Hopes, הפינגטון פוסט, 10 בינואר 2013
- ^ Hannah Furness, Oscars 2013: Adele nomination saves total Skyfall snub, The Telegraph, 10 January 2013
- ^ Brit Awards: Emeli Sande leads nominations, BBC News, 10 בינואר 2013
- ^ Bowles, Hamish, Adele Had Us Long Before “Hello”, Vogue, 12 בפברואר 2016
- ^ Birthday Honours: Adele joins Blackadder stars on list, BBC News, 14 ביוני 2013
- ^ "BBC Radio 4, Woman's Hour Power list", Woman's Hour, 15 בפברואר 2013
- ^ Caulfield, Keith, Adele’s ’25’ Official First Week U.S. Sales: 3.38 Million, Billboard, 28 בנובמבר 2015
- ^ Brit Awards 2016: Adele dominates with four awards, BBC, 25 בפברואר 2016
- ^ Grein, Paul, Beyoncé, Taylor Swift & Lady Gaga Could All Move Up List of Female Artists With the Most Grammys, Billboard, 26 בנובמבר 2019
- ^ Adele overtakes Madonna for the most weeks at Number 1 on the Official Album Chart, וייבאק מאשין, 16 בינואר 2016
- ^ Trust, Gary, Adele Says ‘Hello’ to No. 1 Hot 100 Debut; First Song to Sell 1 Million Downloads in a Week, Billboard, 2 בנובמבר 2015
- ^ "The Ivors 2016", האקדמיה הבריטית של פזמונאים, מלחינים וכותבים, 23 במאי 2016
- ^ ג'ניפר לורנס, "Adele", Time, 21 באפריל 2016
- ^ "Adele receives star on the Royal Albert Hall's Walk of Fame", ABC News Radio, 4 בספטמבר 2018
- ^ Ed Sheeran named 'artist of the decade, BBC News, 11 בדצמבר 2019
- ^ זמרת העשור: אדל, באתר מאקו, 31 בדצמבר 2019
- ^ Adele named the UK's Official best-selling female album artists of the century as National Album Day returns for 2021, British Phonographic Industry, 11 במרץ 2021
- ^ Moore, Sam, Adele and Japanese Breakfast named on the ‘Time 100’ list for 2022, NME, 24 במאי 2022
- ^ Hassan, Jennifer, "Adele edges closer to EGOT status with Emmy win", וושינגטון פוסט, 9 בספטמבר 2022
- ^ O'Connell, Mikey O'Connell, "The Hollywood Reporter's 2023 Women in Entertainment Power 100", The Hollywood Reporter, 7 בדצמבר 2023
- ^ "Later.... with Jools Holland – BBC Two England – 8 June 2007 – BBC Genome". The Radio Times (4338): 112. 31 במאי 2007. נבדק ב-20 בספטמבר 2018.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Later Live.... with Jools Holland – BBC Two England – 1 April 2008 – BBC Genome". The Radio Times (4380): 96. 27 במרץ 2008. נבדק ב-20 בספטמבר 2018.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Never Mind the Buzzcocks – BBC Two England – 4 October 2008 – BBC Genome". The Radio Times (4407): 50. 4 באוקטובר 2008. נבדק ב-20 בספטמבר 2018.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "SNL Season 34 Episode 05 - Josh Brolin, Adele - NBC.com". NBC. נבדק ב-20 בספטמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "BBC Electric Proms – BBC Two England – 22 October 2008 – BBC Genome". The Radio Times (4409): 106. 22 באוקטובר 2008. נבדק ב-20 בספטמבר 2018.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Sound – BBC Two England – 6 December 2008 – BBC Genome". genome.ch.bbc.co.uk. נבדק ב-20 בספטמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Jools's Annual Hootenanny – BBC Two England – 31 December 2008 – BBC Genome". The Radio Times (4418): 226. 18 בדצמבר 2008. נבדק ב-20 בספטמבר 2018.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "'Ugly Betty' made Adele famous, and here's how". Entertainment Weekly. נבדק ב-20 בספטמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Never Mind the Buzzcocks – BBC Two England – 23 July 2009 – BBC Genome". The Radio Times (4447): 102. 16 ביולי 2009. נבדק ב-20 בספטמבר 2018.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Episode 5, Series 38, Later... with Jools Holland – BBC Two". BBC. נבדק ב-20 בספטמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Adele: Live At The Royal Albert Hall". BBC1. נבדק ב-28 בדצמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Warner, Sam (21 בנובמבר 2015). "UK TV Ratings: I'm a Celebrity attracts 7 million viewers on Friday night". דיגיטל ספיי. נבדק ב-29 בנובמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "SNL Season 41 Episode 06 - Matthew McConaughey - NBC.com". NBC. נבדק ב-20 בספטמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Watch Adele's 'Live In New York City' Concert Special In Full". Billboard. 15 בדצמבר 2015. נבדק ב-20 בספטמבר 2018.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Adele's Glastonbury set broke BBC most-watched records". דיגיטל ספיי. 29 ביוני 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Next Show!". Twitter. נבדק ב-18 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Petski, Denise (18 באוקטובר 2021). "'Adele One Night Only' Special With Oprah Interview Set On CBS". Deadline (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-3 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Adele to perform exclusive live special for ITV". The Independent (באנגלית). 2 בנובמבר 2021. נבדק ב-3 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה)
| אדל | ||
|---|---|---|
| דיסקוגרפיה • פרסים ומועמדויות • שירים | ||
| אלבומי אולפן | 19 • 21 • 25 • 30 | |
| מיני-אלבומים | ITunes Live from SoHo • iTunes Festival: London 2011 | |
| אלבומי וידאו | Live at the Royal Albert Hall | |
| סיבובי הופעות | An Evening with Adele • Adele Live • Adele Live 2016 • Weekends with Adele • Adele in Munich | |
| ערכים קשורים | Adele at the BBC • Adele Live in New York City • Adele One Night Only | |
| אדל – שירים | ||
|---|---|---|
| 19 | "Hometown Glory" • "Chasing Pavements" • "My Same" • "Cold Shoulder" • "Make You Feel My Love" | |
| 21 | "Rolling in the Deep" • "Someone like You" • "Set Fire to the Rain" • "Rumour Has It" • "Turning Tables" • "Lovesong" | |
| 25 | "Hello" • "River Lea" • "When We Were Young" • "Million Years Ago" • "Send My Love (To Your New Lover)" • "All I Ask" • "Water Under the Bridge" • "Love in the Dark" • "I Miss You" • "Remedy" • "Sweetest Devotion" | |
| 30 | "Strangers by Nature" • "Easy on Me" • "My Little Love" • "Cry Your Heart Out" • "Oh My God" • "Can I Get It" • "I Drink Wine" • "All Night Parking (Interlude)" • "Woman Like Me" • "Hold On" • "To Be Loved" • "Love Is a Game" | |
| השתתפות בסינגלים | "Many Shades of Black" • "Water and a Flame" | |
| שירים אחרים | "I Can't Make You Love Me" • "Skyfall" | |
| אדל - פרסים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אדל
- אמניות קולומביה רקורדס
- מוזיקאיות בריטיות
- מוזיקאיות אנגליות
- מוזיקאים ולשים
- אנגלים ממוצא ולשי
- מלחינים אנגלים
- פזמונאיות בריטיות
- זמרות פופ בריטיות
- זמרות-יוצרות בריטיות
- אמני XL Recordings
- אמנים בריטים הידועים בשם במה
- לונדון: אישים
- מפיקים מוזיקליים בריטים
- זוכות פרס גראמי
- זוכי פרס המוזיקה הבריטית
- זוכי פרס גלובוס הזהב – השיר המקורי הטוב
- זוכי אוסקר: כותבי השיר המקורי הטוב
- זוכי פרס המוזיקה של בילבורד
- זוכי פרס המוזיקה האמריקאית
- זוכי פרס המוזיקה של MTV אירופה
- מלחינות בריטיות
- זמרים בעלי מנעד קולי של 3 אוקטבות
- גיטריסטיות בריטיות
- פסנתרניות בריטיות
- מתופפות
- בריטים שהופיעו ברשימת טיים 100
- פורבס 30Under30
- מתופפים בריטים
- בריטיות שנולדו ב-1988
- בריטים שנולדו ב-1988
- זוכות פרס בחירת הקהל לזמרת השנה