אדריאנו
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
17 בפברואר 1982 (בן 42) ריו דה ז'ניירו שבברזיל | |||
שם מלא | אדריאנו לייטה ריביירו | |||
גובה | 1.90 מטר | |||
עמדה | חלוץ | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
אדריאנו לייטה ריביירו (בפורטוגזית: Adriano Leite Ribeiro; נולד ב-17 בפברואר 1982 בריו דה ז'ניירו שבברזיל) הידוע בקיצור כאדריאנו, הוא כדורגלן עבר ברזילאי אשר שיחק בעמדת החלוץ.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדריאנו התחיל את הקריירה בקבוצת הנוער של פלמנגו בליגה הברזילאית, בשנת 1999. בשנת 2000 הוא קודם לקבוצה הבוגרת. הפריצה הגדולה שלו הגיעה בשנת 2001 כשהוא עבר לאינטר מילאנו ואת הגול הראשון הבקיע מול ריאל מדריד. בשנת 2002 הושאל השחקן לפיורנטינה ובקיץ 2002 הוא עובר לפארמה, שם שיחק עם אדריאן מוטו, והבקיע 22 שערים ב-36 משחקים.
אדריאנו חזר לאינטר בשנת 2004 עם חוזה לארבע שנים וחצי והבקיע 15 שערים ב-16 משחקים בעונת 2004/2005. החל מה-11 ביולי 2004 ועד ה-25 ביוני 2005, אדריאנו הבקיע 40 שערים בכל המסגרות, כולל בנבחרת. כיבושיו הרבים הביאו לחתימת חוזה עם אינטר עד ל-30 ביוני 2010.
למרות כיבושיו הרבים ויכולת גבוהה שהציג החלוץ, עתידו של אדריאנו באינטר הוטל בספק עקב תפקוד לא ספורטיבי בין המשחקים הכולל בילויים ליליים לפני משחקים, תזונה לא נכונה ואף חשד לשימוש בחומרים אסורים. יש האומרים שמותו של אביו, אליו היה קשור מאד, בשנת 2004, שבר את נפשו. אביו היה בן 45 במותו, ואדריאנו צעיר בן 24, שהחל לנהל אורח חיים לא ספורטיבי שכלל לשתיית אלכוהול מרובה[1]. לבאוקטובר2006 מאמן נבחרת ברזיל, דונגה, ניפה אותו מההרכב, ואף קרא לו "לשנות את ההתנהגות ולהתרכז בכדורגל". בפברואר 2007 החליט מאמן אינטר דאז, רוברטו מאנצ'יני, לספסל את השחקן עקב בילויים ליליים של השחקן.
ב-9 באפריל 2009 הודיע השחקן כי הוא לוקח הפסקה מעולם הכדורגל ופורש מכדורגל מקצועני עקב "אובדן שמחה". הוא חזר לשחק כדורגל כחודש אחרי הפרישה, בקבוצת פלמנגו הברזילאית שבה התחיל את הקריירה, והבקיע שער ניצחון כבר במשחק הבכורה. בדצמבר 2009 זכתה פלמנגו באליפות ברזיל לאחר ניצחון במחזור הסיום, רבות בזכות אדריאנו אשר הבקיע 19 שערים, והכריז כי סוף כל סוף "שמחת החיים" שלו שבה.
במאי 2010 חתם ברומא מהסרייה א' על חוזה לשלוש שנים בו הוא אמור היה להשתכר ברוטו קרוב ל-5 מיליון אירו בשנה. במרץ 2011 החליטה רומא, בגלל בעיות משמעת חוזרות ונשנות של השחקן, לסיים את ההתקשרות עמו. אדריאנו חזר לברזיל לקבוצת קורינתיאנס במדיה זכה באליפות ברזיל בשנת 2011. ב-13 במרץ 2012 שוחרר אדריאנו מקורינתיאנס וחזר לקבוצת פלמנגו אך לא שיחק באף משחק של הקבוצה. ב-6 בינואר 2014 חתם בקבוצת אתלטיקו פרנאאנסה.
ב-26 בדצמבר 2014 חתם בלה האבר מליגת המשנה הצרפתית לחצי שנה, אך בסופו של דבר המעבר לא יצא אל הפועל ואדריאנו לא שיחק בקבוצה. ב-29 בינואר 2016 חתם אדריאנו במיאמי יונייטד מהליגה הרביעית בארצות הברית, וכבר בהופעת הבכורה שלו כבש את שערו הראשון בקבוצה.
נבחרת ברזיל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמנו, נחשב אדריאנו בעיני רבים ליורשו של רונאלדו. בגביע הקונפדרציות של 2005, אדריאנו היה השחקן המצטיין ואף קיבל את תואר מלך השערים עם חמישה כיבושים. בגמר הוא הוביל את ברזיל לניצחון 4-1 על ארגנטינה כשכבש שני שערים.
אדריאנו היה בסגל הברזילאי למונדיאל 2006. הוא פתח במשחק הפתיחה שנערך ב-18 ביוני, והבקיע את השער הראשון בניצחון 2-0 על אוסטרליה. הוא גם הבקיע את השער השני בניצחון 3-0 על גאנה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 ביוני 2006 נולד בנו הבכור בריו דה ז'ניירו.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עם פלמנגו
- אליפות ברזיל: 2000, 2001, 2009
- הגביע הברזילאי: 2001
- עם אינטר מילאן
- אליפות איטליה: 2006, 2007
- הגביע האיטלקי: 2005, 2006
- הסופר קאפ האיטלקי: 2005, 2006
- עם קורינתיאנס
- אליפות ברזיל: 2011
נבחרת ברזיל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קופה אמריקה: 2004
- גביע הקונפדרציות: 2005
- גביע העולם בכדורגל עד גיל 17: 1999
- אליפות אמריקה הדרומית לנבחרת הצעירה: 2001
אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קופה אמריקה של 2004: מלך השערים
- גביע הקונפדרציות של 2005: מצטיין הטורניר, מלך השערים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדריאנו, ברשת החברתית פייסבוק
- אדריאנו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אדריאנו, ברשת החברתית אינסטגרם
- אדריאנו, באתר Transfermarkt
- אדריאנו, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- אדריאנו, באתר Soccerway
- אדריאנו, באתר BDFutbol
- אדריאנו, באתר WorldFootball.net
- אדריאנו, באתר National Football Teams
- אדריאנו, באתר FootballDatabase.eu
- אדריאנו, באתר ESPN
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורי לוי, פרק 49: עלייתו ונפילתו של הקיסר אדריאנו, באתר כאן הסכתים, "שער למונדיאל", אוגוסט 2021
נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 2004 (מקום ראשון) | ||
---|---|---|
1 ז'וליו סזאר • 2 מנסיני • 3 לואיזאו • 4 חואן • 5 רנאטו • 6 גוסטבו נרי • 7 אדריאנו • 8 קלברסון • 9 לואיס פביאנו • 10 אלכס • 11 אדו • 12 פאביו • 13 מאייקון • 14 בורדון • 15 כריס • 16 דודו סראנסה • 17 אדריאנו קורייאה • 18 ז'וליו בפטיסטה • 19 דייגו • 20 פליפה • 21 ריקרדו אוליביירה • 22 ואגנר לאב • מאמן: פריירה |
נבחרת ברזיל – מונדיאל 2006 | ||
---|---|---|
1 דידה • 2 קאפו • 3 לוסיו • 4 חואן • 5 אמרסון • 6 רוברטו קרלוס • 7 אדריאנו • 8 קאקה • 9 רונאלדו • 10 רונאלדיניו • 11 זה רוברטו • 12 רוג'ריו סני • 13 סיסיניו • 14 לואיזאו • 15 כריס • 16 ז'ילברטו • 17 ז'ילברטו סילבה • 18 מיניירו • 19 ז'וניניו • 20 ריקארדיניו • 21 פרד • 22 ז'וליו סזאר • 23 רוביניו • מאמן: פריירה |
- כדורגלנים ברזילאים
- חלוצי כדורגל ברזילאים
- ריו דה ז'ניירו: כדורגלנים
- כדורגלני פלמנגו
- כדורגלני סאו פאולו
- כדורגלני אינטר מילאנו
- כדורגלני פיורנטינה
- כדורגלני פארמה
- כדורגלני רומא
- כדורגלני קורינתיאנס
- כדורגלני אתלטיקו פרנאאנסה
- כדורגלני לה האבר
- כדורגלני נבחרת ברזיל
- כדורגלני גביע הקונפדרציות 2003
- כדורגלני קופה אמריקה 2004
- כדורגלני גביע הקונפדרציות 2005
- כדורגלני מונדיאל 2006
- ספורטאים ברזילאים באיטליה
- ספורטאים זרים בארצות הברית
- ברזילאים שנולדו ב-1982