אולהה קובליאנסקה
 | |
| 1899 (בגיל 36) | |
| לידה |
27 בנובמבר 1863 גורה הומורולוי, אוסטרו-הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
21 במרץ 1942 (בגיל 78) צ'רנוביץ, רומניה |
| מדינה | האימפריה האוסטרו-הונגרית, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית |
| מקצוע | סופרת, פמיניסטית |
אוֹלְהָה יוליאניבנה קוֹבֶּלְיאנְסְקָה (באוקראינית Ольга Юліанівна Кобилянська; 27 בנובמבר 1863 גורה הומורולוי, בוקובינה, אוסטרו-הונגריה - 21 במרץ 1942 צ'רנוביץ, רומניה) הייתה סופרת מודרניסטית ופמיניסטית אוקראינית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוצא משפחתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]קובליאנסקה נולדה ב-גורה הומורולוי בבוקובינה (כעת במחוז סוצ'אבה, רומניה), רביעית בין שבעה ילדים, לעובד מדינה זוטר (של האימפריה האוסטרו-הונגרית) בשם יוליאן יאקוביץ' קובליאנסקי, שהיה נצר למשפחת אצולה ממרכז אוקראינה, ולמריה ורנר, פולניה ממוצא גרמני. אמהּ נטבלה בזרם הנצרות היווני-קתולי, ולמדה אוקראינית בניב המקומי. לאמהּ היה קשר משפחתי רחוק למשורר הגרמני זכריאס ורנר. אחד מאחיה של אולהה, סטפּאן יוליאנוביץ', הפך צייר דיוקנאות; אח אחר, יוליאן יוליאנוביץ', היה לפילולוג וחיבר כמה ספרי לימוד בלטינית.
ראשית דרכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קובליאנסקה זכתה לארבע שנים בלבד של השכלה פורמלית, בשפה הגרמנית, ואת עיקר השכלתה רכשה בכוחות עצמה.[1] את יצירותיה הראשונות חיברה בגרמנית, החל משנת 1880, ושלחה לכתבי עת בברלין ובווינה. לצד גרמנית, שלטה גם באוקראינית ובפולנית. בשנת 1868 קיבל אביה משרה בסוצ'אבה, והמשפחה עקרה לשם עמו. שם פגשה באולהה אוסטיאנוביץ', בתו של הסופר האוקראיני מיקולה אוסטיאנוביץ'. בשנת 1889 עקרה לאחוזת הורי אמהּ, בכפר דֶמְקָה (Dymka; כיום בנפת הלבוקה, במחוז צ'רנוביץ). בשנת 1973 נחנך שם מוזיאון לזכרה.
צ'רנוביץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1891 עקרה קובליאנסקה לצ'רנוביץ. שם פגשה את הרופאה (הראשונה באוקראינה) והפמיניסטית סופיה אוקונבסקה ואת הסופרת הפמיניסטית נטליה קוברינסקה. בשנת 1894 הייתה בין יוזמי הקמת אגודת הנשים הרותניות בבוקובינה (Общество русских женщин), ומסמך היסוד של האגודה כלול בעלון שפרסמה בשם "דברים אחדים על רעיון התנועה הפמיניסטית". היא החליפה את שפת היצירה שלה לשפה האוקראינית בהשפעת אוקונובסקה וקוברינסקה. בין יצירותיה הבולטות היה רומן בשם הנסיכה (Царівна), שפורסם בהמשכים בכתב העת "בוקובינה" החל משנת 1895, ואשר שיקף את רעיונותיה הפוליטיים והחברתיים, שהיו פרוגרסיביים ומושפעים מן הרומנטיקה הגרמנית ומכתבי פרידריך ניטשה. המבקרת מרתה בוהצ'בסקי-צ'ומיאק כינתה את הרומן "הרומן הפמיניסטי הראשון והעקבי ביותר בספרות האוקראינית".[1][2]
הנובלה Valse melancolique (הכותרת בצרפתית במקור, על אף שהיצירה באוקראינית) עוסקת בחייהן של שלוש נשים משכילות, שמחפשות, כל אחת בדרכה, מימוש עצמי והגשמה אמנותית. היא הייתה חלוצית בספרות האוקראינית בתיאור היחסים הקרובים בין נשים, והלכה נגד הזרם המקובל באותה עת, שנטה לתאר נשים בצורה אידיאלית ומגבילה, לפי האבטיפוס של האשה הכפרית הנבערת והחרוצה.[1]
קובליאנסקה הוסיפה לפרסם בכתבי עת מקומיים כגון Світ ו-Українська хата.
במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19 ניהלה קובליאנסקה מערכת יחסים רומנטית עם המבקר הספרותי אוסיפ מקוביי, אשר אהד את יצירתה. על אף זאת, לאחר כעשור עלו יחסיהם על שרטון, ומקוביי נשא אשה אחרת. לאחר מכן פגשה והתאהבה בסופרת לסיה אוקראינקה, וניהלה איתה מערכת יחסים אינטימית ועמוקה, בעיקר בהתכתבות, מכיוון שמחלתה של אוקראינקה ונסיבות חייהן מנעו מהן לחיות יחד.[3]
שני רומנים ידועים נוספים פרי עטה הם האדמה (Земля) משנת 1902, וביום ראשון ליקטה עשבי-תיבול (В неділю рано зілля копала) משנת 1909. על האחרון כתב חוקר הספרות ויטאלי צֶ'רְנֶצְקִי:
עלילת הספר מבוססת על שיר עם אוקראיני ידוע, "הו, אל תצא, הְרוּטְס". בשיר, עלם בשם הרוטס מחזר אחר שתי עלמות במקביל. אחת מהן, מתוך יאוש, מרעילה אותו באמצעות מרקחת עשבים. היות שעלילה זו ידועה לקורא מלכתחילה, תשומת הלב עוברת לאופן הצגתה: טכניקות הסיפר, תיאורי הטבע, מנהגים כפריים, ועלילות משנה ופרטים שהוסיפה המחברת. [...] היא מוסיפה קבוצת דמויות לעלילה, צוענים נודדים בין הקרפאטים האוקראיניים והמישור ההונגרי, שמשחקים תפקיד משמעותי בעלילה. רכיב זה, שייקרא בלימודי תרבות מודרניים "היבְּרִידיוּת", מייחד את הרומן של קובליאנסקה בין היצירות המודרניסטיות האוקראיניות העוסקות בנושאי פולקלור.[4]
לימים עובד הספר למחזה באותו שם בידי מיכאילו סטרצקי.
קובליאנסקה פגשה ובילתה זמן מה גם עם סופרים אוקראיניים אחרים, כגון איוואן פרנקו, וסיל סטפאניק, ומיכאילו קוצובנסקי, אשר השפיעו על השקפותיה הפוליטיות והתרבותיות.[5] כמו סופרים אחרים כגון מרקו צ'רמשינה, אוסיפ מקוביי הנזכר לעיל, וקטריה הרנבצ'בה, גם קובליאנסקה תיארה את מלחמת העולם הראשונה בכתביה, בהם הסיפורים "יודה" (Юда), "מכתב מחייל מורשע לאשתו" (Лист засудженого вояка до своєї жінки), שניהם משנת 1917.
סגנון ונושאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קובליאנסקה הושפעה ביצירתה מז'ורז' סאנד ומן הרומנטיקה הגרמנית, ובמיוחד מניטשה. נושאים שהעסיקו אותה, מלבד פמיניזם ומעמד האשה בחברה האוקראינית, היו חיי האיכרים האוקראינים (שהיא ציירה בלי אידיאליזציה), המאבק בין טוב לרע, ורעיונות מיסטיים על הטבע, גורל מוכתב מראש, קסם, והאירציונלי. כתיבתה מתאפיינת בתיאורי טבע אימפרסיוניסטיים וליריים, ובתיאורי פסיכולוגיים עדינים.[6]
יצירתה של קובליאנסקה פורסמה בשפות רבות, אך טרם בעברית. בשנת 1944 נחנך מוזיאון ספרותי לזכרה בצ'רנוביץ, בבניין שבו התגוררה בין השנים 1938 ו-1942.
תרגומים לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]"ואלס מלנכולי" מרוסית: מרינה ליברמן, הוצאת קלאסיקה מתקדמת 2024.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוורבוך, אלכס, Орієнталізація жіночності: поняття нечестивості в українській модерністській літературі | Слово і Час (אוריינטליזציית הנשיות: מושג הטומאה במודרניזם האוקראיני), 2022-02-09 doi: 10.33608/0236-1477.2022.01.82-98 (באוקראינית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אולהה קובליאנסקה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Francisca de Haan, Krasimira Daskalova, Anna Loutfi. A biographical dictionary of women's movements and feminisms. Central European University Press, 2006
- ^ Martha Bohachevsky-Chomiak, Feminists despite themselves: women in Ukrainian community life, 1884-1939, Canadian Institute of Ukrainian Studies, University of Alberta, 1988-01-01, עמ' 105
- ^ Aldrich and Wotherspoon, Who's who in gay and lesbian history, London
- ^ Vitaly Chernetsky, review of On Sunday Morning She Gathered Herbs, trans. Mary Skrypnyk (Canadian Institute of Ukrainian Studies Press, 2001), The Slavic and East European Journal 46 (Autumn, 2002): 609.
- ^ Kobylianska, Olha, www.encyclopediaofukraine.com
- ^ Senkus, Roman (1993). "Olha Kobylianska". Encyclopedia of Ukraine.
