אוליבר טוויסט (סרט, 1948)
 | |
| מבוסס על | אוליבר טוויסט מאת צ'ארלס דיקנס |
|---|---|
| בימוי |
דייוויד לין  |
| הופק בידי |
רונלד נים, אנתוני אוולוק-אלן |
| תסריט |
דייוויד לין סטנלי היינס |
| עריכה |
ג'ק האריס |
| שחקנים ראשיים |
אלק גינס רוברט ניוטון קיי וולש ג'ון הווארד דייוויס אנתוני ניולי |
| מוזיקה |
ארנולד באקס |
| צילום |
גאי גרין |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| חברת הפקה |
Cineguild Productions |
| חברה מפיצה | Rank Organisation |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 30 ביוני 1948 |
| משך הקרנה |
112 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
אוליבר טוויסט (באנגלית: Oliver Twist) הוא סרט הקולנוע השני של דייוויד לין שהוא עיבוד לרומן מאת צ'ארלס דיקנס. בעקבות הצלחת הסרט "תקוות גדולות" משנת 1946 קיבץ לין את אותו צוות הפקה לעיבוד של הרומן "אוליבר טוויסט" מאת דיקנס שיצא לאור ב-1838, בהם את המפיקים רונלד נים ואנתוני הבלוק-אלן, הצלם גאי גרין, המעצב ג'ון בריאן והעורך ג'ק האריס. קיי וולש, שהייתה אז אשתו של לין שיחקה בתפקיד ננסי. ג'ון הווארד דייוויס גילם את אוליבר ואלק גינס הופיע בתפקיד פייגין.
ברשימת 100 הסרטים הבריטיים הטובים ביותר דרג מכון הסרטים הבריטי את הסרט "אוליבר טוויסט" במקום ה-46.
תקציר עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשה צעירה בהריון מתקדם מגיעה לבית המחסה לעניים ומתה אחרי שהיא יולדת בן. הילד מקבל את השם אוליבר טוויסט (ג'ון הווארד דייוויס). כשהשנים חולפות אוליבר ושאר הילדים בבית המחסה סובלים מקשיחותם של האחראים, השמש מר באמבל (פרנסיס ל. סאליבן) ואם הבית גברת קורני (מרי קלייר). באחד הימים עולה בגורלו של אוליבר לבקש מנה נוספת של דייסה ("בבקשה אדוני, אני רוצה עוד").
על בקשתו החצופה של אוליבר ממהרים האחראים על המקום להעביר אותו אל הקברן, מר סאוברי (גיב מק'לכלין), כדי שיעבוד אצלו כשוליה. אצל סאוברי אוליבר מקבל יחס מעט טוב יותר. אבל כאשר נוח קלייפול, עובד אחר של סאוברי, משמיץ את אמו של אוליבר, הוא משתולל מכעס ותוקף את נוח. על כך אוליבר נענש בהצלפה.
אוליבר בורח ללונדון, שם הוא פוגש את ארטפול דודג'ר (אנתוני ניולי), כייס צעיר ומוכשר, שלוקח אותו לפייגין (אלק גינס), איש זקן שמכשיר ילדים להיות כייסים. פייגין שולח את אוליבר עם דודג'ר ועם ילד נוסף שילמד מהם כיצד לגנוב. השניים מנסים לכייס את מר בראונלו (הנרי סטיבנסון), ג'נטלמן מבוגר ועשיר. ניסיון הגנבה מתגלה אבל רק אוליבר נתפס ונעצר. למרבה המזל מגיע עד שמנקה מחשד את אוליבר. מר בראונלו שחש חיבה לילד, לוקח אותו לביתו. בפעם הראשונה בחייו חווה אוליבר חיים מאושרים בהשגחתו של מר בראונלו ובטיפולה האוהב של סוכנת הבית מרת בדווין (אמי ונס).
בינתיים, מגיע אל פייגין איש מסתורי בשם מונקס (ראלף טרומן), שמתעניין מאוד באוליבר. פייגין שולח את מונקס אל באמבל וגברת קורני (שכעת היא אשתו השתלטנית של באמבל). מונקס קונה מהם תליון ובו דיוקן של אמו של אוליבר.
ביל סייקס, שותפו של פייגין, וחברתו טובת הלב ננסי נתקלים יום אחד באוליבר ברחוב. הם תופסים אותו בכוח ומחזירים אותו לפייגין. לננסי יש נקיפות מצפון בגלל המעשה, וכשהיא רואה כרזה שפרסם מר בראונלו בה הוא מציע פרס למי שיחזיר את אוליבר, היא יוצרת איתו קשר ומבטיחה להביא אליו את אוליבר למחרת. פייגין שחושד בננסי, שולח את דודג'ר לעקוב אחריה. כשפייגין מספר לסייקס על המעקב ועל מה שדודג'ר שמע, הוא מאמין שהיא בגדה בו והורג אותה בחמת זעם.
הרצח מעורר את זעם ההמון כלפי הכנופיה. מר בראונלו והשוטרים מחלצים את אוליבר, וסייקס נורה. בניסיון להימלט דרך הגגות, סייקס קושר חבל סביב עצמו, אבל נופל ונתלה בצווארו בחבל שעליו. פייגין וחבורתו נתפסים. מתגלה גם חלקו של מונקס והוא נעצר. הוא ניסה להבטיח לעצמו את הירושה שנועדה לאוליבר. שמר בראונלו הוא חבר טוב של אביו של אוליבר. מר וגברת באמבל מאבדים את משרותיהם בבית המחסה על מעורבותם במזימותיו של מונקס. בסוף הסרט אוליבר חי באושר עם מר בראונלו ועם גברת בדווין.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ון הווארד דייוויס - אוליבר טוויסט
- אלק גינס - פייגין
- רוברט ניוטון - ביל סייקס
- קיי וולש - ננסי
- הנרי סטיבנסון - מר בראונלו
- פרנסיס ל. סאליבן - מר באמבל
- מרי קלייר - גברת קורני
- אנתוני ניולי - ארטפול דודג'ר
- ראלף טרומן - מונקס
- מייקל דיר - נוח קלייפול
- דיאנה דורס - שארלוט
- אמי ונס - גברת בדווין
- פרדריק לויד - מר גרימוויג
- ג'וזפין סטיוארט - אמו של אוליבר
- דידרי דויל - זקנה בבית המחסה לעניים
- גיב מק'לכלין - מר סוארברי הקברן
- קתלין הריסון - גברת סוארברי
- הטי ז'קס - זמרת
הבדלים בין הספר לסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט נאמן ברובו לסיפור העלילה של דיקנס, אבל לין משמיט לגמרי את עלילת המשנה הכוללת את סיפורה של רוז מיילי. כאשר סייקס מאלץ את אוליבר לעזור לו בשוד בתים, ננסי הולכת לפגוש את מר בראונלו ולהזהיר אותו שיש מזימה לפגוע בילד. פייגין שולח את ארטפול דודג'ר לעקב אחרי ננסי, במקום את נוח קלייפול. אף על פי שקלייפול מופיע בתחילת הסרט חלקו בהמשך העלילה אינו מופיע בסרט. דודג'ר הוא זה שמסגיר את סייקס לשוטרים, ולא צ'רלי בייטס, כשהוא מוצא את גופתה של ננסי ומרגיש אשמה בכך שהיה ללא כוונה שותף לרציחתה. אוליבר חוזר בשלום מהשוד יחד עם סייקס, במקום להיפצע מיריה. גם חברתה של ננסי, בט, הושמטה כליל מעיבוד זה של הרומן. ננסי מתכננת להחזיר את אוליבר לבראונלו על גשר לונדון בצהרי היום, במקום בחצות הלילה. אולם היא נרצחת לפני שהיא מצליחה לבצע את תוכניתה.
כמו ברוב העיבודים לרומן "אוליבר טוויסט", אוליבר גדל רק בבית מחסה אחד, הדמויות של גברת מאן וגברת קורני מאוחדות לדמות אחת בסרט. הילד, דיק, שמת בבית המחסה משחפת ומתזונה לקויה אינו מוזכר בסרט.
שלא כמו ברומן, שבו ננסי פוגשת את אוליבר כשהוא מגיע אל פייגין ועד מהרה מגלה רגשות חיבה אליו, בסרט היא רואה אותו לראשונה רק כשהיא עוזרת לסייקס לחטוף אותו. בניגוד לרומן ולעיבודים האחרים שלו, אוליבר לא מודע לחיבתה של ננסי, ולא מפגין רגש כלשהו כלפיה.
אגנס פלמינג, אמו של אוליבר, היא בסרט בתו של מר בראונלו, בניגוד לספר שבו הוא בת זוגו של אביו של אוליבר. אביו של אוליבר אינו מוזכר בסרט, ברומן הוא חברו הטוב של מר בראונלו.
משפטו של פייגין אינו מוזכר בסרט וכמו גם עונש התלייה שלו. בניגוד לסרט הקודם משנת 1933, אין בסרט זה סצנה שמפגישה בין פייגין ואוליבר בבית הסוהר.
הסרט כולל את מונקס, אחיו למחצה של אוליבר, אבל העובדה שהוא אחיו אינה מוזכרת בסרט. הוא נראה כאדם מסתורי שיש לו עניין כלשהו באוליבר. הרמז היחיד מופיע לקראת סוף הסרט כשמונקס אומר לבראונלו "זו מזימה למנוע ממני את הירושה שלי" ובראונלו אומר "אין לך שום ירושה, כי כידוע לך לבתי היה בן".
מחלוקת על דמותו של פייגין
[עריכת קוד מקור | עריכה].png)
אלק גינס מגלם את פייגין באיפור מוגזם שנחשב אנטישמי בגלל ההדגשה של הסטריאוטיפים הגזעניים כלפי היהודים כמו אף גדול.[1] גינס ניסה להידמות לאיור של ג'ורג' קרוקשנק שהופיע במהדורה הראשונה של הספר. לין לא שעה לעצות שקיבל למתן את האיפור של פייגין, והמשיך לצלם את הסרט כשהוא מציין שבתסריט לא מוזכר היותו של פייגין יהודי.[2][3]
בעקבות זאת, ההסתדרות הציונית באמריקה קראה להחרמת הסרט[4] וביקשה מהמושל האמריקני בגרמניה לאסור את הקרנתו באזור הכיבוש האמריקני.[5] המושל הגיב שעניין הצגת הסרט טרם נדון וכי הטענות על אנטישמיות יילקחו בחשבון בעת הדיון במתן רישיון להצגת הסרט.[6][7] בפברואר 1949 מנעו מפגינים יהודים את הצגת הסרט בקולנוע "Kurbel Cinema" בברלין.[8] ראש עיריית ברלין הצטרף לחותמים על עצומה נגד הסרט.[9] בעקבות זאת, הצהירה חברת ההפקות שלמען שלום הציבור הסרט לא יוקרן עוד בברלין.[10][11]
לאחר מספר הקרנות,[12] הסרט נאסר להקרנה בישראל על ידי המועצה לביקורת סרטים ומחזות,[13] מבלי שהמועצה ראתה אותו לפני שקיבלה את ההחלטה.[14] כן נאסר הסרט להקרנה במרוקו הצרפתית.[15] לעומת זאת, נציגים של יהדות בולגריה שנתבקשו לחוות את דעתם אמרו שאין בעיה בהצגת הסרט.[16] במצרים, הסרט הוחרם בטענה שפייגין מתואר בצורה אוהדת.[17] מבקר הקולנוע אריה גלבלום סבר שאין שום עדות לכך שלדיקנס היו כוונות אנטישמיות, שהציג את הגנב בסיפור כיהודי, שעודף הרגישות של הקהילה היהודית, והניסיון להתערב בהקרנת הסרט עצמו יעורר אנטישמיות.[18]
בגלל התנגדותם של אנשי הליגה נגד השמצה ושל ועד הרבנים של ניו יורק, הסרט לא הוקרן בארצות הברית עד 1951, ואחרי שקוצצו ממנו סצנות בהופעתו של אלק גינס.[19][20] הסרט זכה לשבחי המבקרים, אבל בניגוד לסרטו השני של לין "תקוות גדולות", סרט זה לא היה מועמד לפרס אוסקר. הגרסה המלאה של הסרט יצאה לאקרנים בארצות הברית רק בתחילת שנות השבעים. זו הגרסה שהופצה על גבי DVD.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אוליבר טוויסט", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אוליבר טוויסט", באתר נטפליקס
"אוליבר טוויסט", באתר AllMovie (באנגלית)
"אוליבר טוויסט", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"אוליבר טוויסט", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- אוליבר טוויסט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- "אוליבר טוויסט" באתר TCM Movie Database
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ""JUNIOR ANGEL" AS FILM OLIVER TWIST". The Sunday Herald. Sydney: National Library of Australia. 30 בינואר 1949. p. 5 Supplement: Magazine Section. נבדק ב-7 ביולי 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Drazin, Charles (3 במאי 2013). "Dickens's Jew – from evil to delightful". The Jewish Chronicle. נבדק ב-27 ביוני 2013.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Mark Burman, presenter (27 June 2013). "Stuart: A Face Backwards". 13 minutes in. BBC. Radio 4. http://www.bbc.co.uk/programmes/b01k2df5. Retrieved 27 June 2013.
- ^ הסרט אוליבר טוויסט יוחרם בארה"ב, המשקיף, 3 בספטמבר 1948
- ^ הקונגרס היהודי מוחה על הצגת הסרט, על המשמר, 29 באוקטובר 1948
- ^ לא הורשתה הצגת "אוליבר טוויסט" באיזור האמריקני, המשקיף, 11 בנובמבר 1948
- ^ הקונגרס היהודי נגד הצגת אוליבר טוויסט בגרמניה, דבר, 16 בדצמבר 1948
- ^ מנעו בכוח הצגת אוליבר טביסט בברלין, מעריב, 21 בפברואר 1949
- ^ "Fagin in Berlin Provokes a Riot". LIFE: 38. 7 במרץ 1949. נבדק ב-27 ביוני 2013.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ הופסקה הצגת אוליבר טוויסט בברלין, הַבֹּקֶר, 23 בפברואר 1949
- ^ אוליבר טוויסט נאסר באיזור האמריקני, הַבֹּקֶר, 1 במרץ 1949
- ^ דוד לאזר, מדריך לתליינים, מעריב, 1 באוקטובר 1948
- ^ אוליבר טוויסו נאסר, מעריב, 9 בנובמבר 1948
- ^ ,אוליבר טוויסט' נאסר בלי שראוהו, הארץ, 22 בנובמבר 1948
- ^ אוליבר טביסט לא יוצג במרוקו, חרות, 26 ביוני 1949
- ^ יהודי בולגריה אינם חוששים מפני "אוליבר טוויסט", הצופה, 31 ביולי 1949
- ^ Brooks, Xan (8 באוגוסט 2000). "The ten best Alec Guinness movies". London: The Guardian. נבדק ב-20 בינואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ אריה גלבלום, סניגוריה על "אוליבר טוויסט", הארץ, 19 בנובמבר 1948
- ^ "אוליבר טוויסט" הוכשר לאחר השמטות, חרות, 26 בפברואר 1951
- ^ "Oliver Twist". criterioncollection. נבדק ב-20 בינואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה)