אוליבר סטון

אוליבר סטון
Oliver Stone
	סטון בכנס קומיק-קון, 2016
לידה	15 בספטמבר 1946 (בן 78); ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	William Oliver Stone
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1971
מקום לימודים	בית הספר לאמנויות ע"ש טיש; אוניברסיטת ייל; בית הספר היל; בית ספר טריניטי; סייברוק קולג' ;
בן או בת זוג	סאן-ג׳ונג ג׳ונג (1996–?)
צאצאים	שון סטון
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר (1989); פרס גלובוס הזהב (1979); פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר (1986); פרס דונוסטיה (2012); פרס אגודת מבקרי הקולנוע של דלאס-פורט וורת' לבמאי הטוב ביותר (1991); פרס דב הזהב (1990); פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר (1978); Sitges Grand Honorary Award (2015); קצין מסדר האמנויות והספרות (ינואר 1992); פרס אוסקר (1979); פרס חבר השופטים של פסטיבל ונציה (1994); דוב הכסף (1987); כוכב הארד; מסדר האמנויות והספרות; כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד; מדליית ציון לשבח; תג חייל הרגלים הקרבי; מדליית המערכה בווייטנאם; מפקד במסדר המלכותי עלווי; פרס גילדת הכותבים של אמריקה; לב הארגמן; פרס באפט"א לבימוי הטוב ביותר; פרס גילדת הבמאים האמריקנית; מדליה לשירות הביטחון הלאומי; מדליית האוויר; מדליית השירות בווייטנאם; פרס יופיטר ;
	http://www.oliverstone.com
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

ויליאם אוליבר סטון (באנגלית: William Oliver Stone; נולד ב-15 בספטמבר 1946) הוא קולנוען אמריקאי ותאורטיקן קונספירציה אוטואנטישמי.^[1] זכה להצלחה אדירה בזכות סרטיו הביוגרפיים ובזכות סרטים אחרים ואף זכה ב-3 פרסי אוסקר, בעיקר על סרטו "פלאטון" והוא אף זכה להצלחה ניכרת בזכות יצירות הדוקומנטריים שלו בטלוויזיה. סרטיו הרבים עוסקים בפרשיות פוליטיות אמריקאיות שנויות במחלוקת.

מאז תחילת פעילותו ב-1973 זכה סטון לתדמית של אחד הקולנוענים הגדולים בכל הזמנים בתעשיית הקולנוע, אך גם של אחד הקולנוענים השנויים במחלוקת.

ביוגרפיה

סטון נולד בניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית. אביו היה יהודי-אמריקאי ואמו קתולית-צרפתייה, אך הוא עצמו חונך כנוצרי-אפיסקופלי.

החל ללמוד באוניברסיטת ייל, אך עזב כעבור שנה ועבד כמורה בבית ספר בדרום וייטנאם וכאיש צוות באוניית סוחר. בשנת 1967 התגייס לצבא ארצות הברית, עבר הכשרה כלוחם בחיל הרגלים, שובץ באוגדת החי"ר ה-25 ובהמשך בדיוויזיית הפרשים הראשונה (מוטסת), ולחם במלחמת וייטנאם. סטון נפצע פעמיים במהלך שירותו וזכה באותות כוכב הארד בעבור גבורה בשדה הקרב ובלב הארגמן הניתן על פציעה בעת לחימה. לשירותו הצבאי השפעה גדולה על יצירתו הקולנועית.

קריירה

לאחר שחרורו מהצבא האמריקני בשנת 1968 החל סטון בלימודי קולנוע באוניברסיטת ניו יורק, וב-1973 ביים את סרטו הראשון "התקף".

בשנת 1978 זכה להישגו הקולנועי המשמעותי הראשון, כאשר התסריט שעיבד לסרט "אקספרס של חצות" זכה בפרס אוסקר ובפרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר. במהלך שנות השמונים עבד סטון בעיקר כתסריטאי, עבור במאים כבריאן דה פלמה, מייקל צ'ימינו וג'ון מיליוס.

בשנת 1986 כתב וביים את הסרט "סלבדור". בסרט, המתרחש על רקע מלחמת האזרחים באל-סלבדור, הביע סטון לראשונה את דעותיו הפוליטיות השמאלניות. עם זאת, דווקא הסרט "פלאטון" שיצא באותה שנה, המספר את סיפורה של מחלקת חי"ר במלחמת וייטנאם, קיבע את מעמדו כבמאי מוביל, בעל אמירה ייחודית. על סרטו זה זכה סטון בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, והסרט עצמו זכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר.

סרטיו של סטון מציגים את החברה האמריקנית כחברה אלימה, תחרותית, הנשלטת מאחורי הקלעים על ידי בעלי ממון ואינטרסים, הפועלים כנגד האדם הפשוט. כך הראה את הפיכתם של וודי הארלסון וג'ולייט לואיס, הרוצחים הסדרתיים חסרי המצפון בסרטו "רוצחים מלידה" (1994) לכוכבי תקשורת, את השחתתו של צ'ארלי שין הצעיר והתמים בידי איל הממון מייקל דאגלס ב"וול סטריט", (1987), ואת העוול שעשתה אמריקה ללוחמים בווייטנאם ב"נולד בארבעה ביולי" (1989), עליו שב סטון וקיבל את פרס הבמאי הטוב ביותר.

סרטיו "JFK תיק פתוח" (1991) ו"ניקסון" (1995), מראים כיצד חברו גופי ימין רדיקלי אמריקניים, ביחד עם בעלי אינטרסים בממסד הצבאי והתעשייתי על מנת להשתלט בצורה חסרת רסן על ארצות הברית, ואינם נרתעים אף מרצח נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי, על מנת להוביל את האומה האמריקנית אל מלחמות שכל כולן נועדו לתועלת האינטרסים הצרים של אותו ממסד נסתר.

ב-2008 ביים סטון את הסרט "W." העוסק בדמותו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש. "דרומית לגבול", סרט תעודי שביים סטון שנה מאוחר יותר, עוסק בפוליטיקה של דרום אמריקה ובפרט בנשיא ונצואלה הוגו צ'אווס.

בשנת 2016 ביים וכתב את סרט הדרמה הביוגרפי "המרגל - סנודן" אשר מבוסס על חיו של אדוארד סנודן ופרשיית הריגול שבו הסתבך. הסרט יצא לאקרנים בספטמבר 2016, בארצות הברית, ובינואר 2017 יצא בישראל.

ביוני 2017 שודרה ברשת שואוטיים האמריקנית תוכנית בת ארבעה פרקים בשם "הראיונות עם פוטין" ("The Putin Interviews"), המסכמת שנתיים של ראיונות שניהל סטון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

ב-2021 סרטו התיעודי "ג'יי.אף.קיי. נבחן מחדש: מבעד למראה" (JFK Revisited: Through the Looking Glass) נבחר להצגת בכורה בפסטיבל קאן.

באותה שנה הוציא סטון את "קזח: היסטוריה של האיש הזהוב" (Qazaq: History of the Golden Man), סרט בן שמונה שעות (שודר בשמונה פרקים, וכן בגרסה מקוצרת בת כשעתיים), הכולל ראיונות שניהל סטון עם שליט קזחסטן לשעבר, נורסולטן נזרבייב, שזכה לביקורות על קידום שלטונו האוטוריטי וככלי נוסף לפולחן אישיותו.

בשנת 2002 שהה סטון בישראל וצילם סרט תיעודי על הסכסוך הערבי-ישראלי, שבו הוא מראיין מנהיגים בכירים משני צדי המתרס, כגון יאסר ערפאת, שמעון פרס, ובנימין נתניהו. הסרט יצא ב-2003 בשם "פרסונה נון גרטה" (ביטוי בלטינית: "אישיות לא רצויה").

בפברואר 2012 דווח כי בנו, המפיק והשחקן שון סטון(אנ'), התאסלם באיראן.^[2]

מרכיב צורני חשוב בסרטיו של סטון הוא השימוש במגוון של מצלמות ופורמטים שונים לצילומי סרטי וידאו, החל מ-VHS, דרך פילם 8 מילימטר, ועד 70 מילימטר.

התבטאויות אוטואנטישמיות

ב-2010 התראיין סטון ל"סאנדיי טיימס" לגבי הסדרה הדוקומנטרית בהפקתו, "The Untold History of The United States", שלדבריו אמורה להציב את יוסיף סטלין ואת אדולף היטלר בהקשרים היסטוריים "נכונים יותר". במהלך הראיון תקף את היהודים וטען כי הדגש על השואה בעיסוק במלחמת העולם השנייה נובע ממה שכינה "השליטה של היהודים בתקשורת". כמו כן טען כי היטלר פגע ברוסים יותר מאשר ביהודים.^[3]^[4] לאחר מכן פרסם התנצלות רשמית על דבריו בנוגע לשליטה היהודית בתקשורת, ואמר כי הייתה זו "הערה מגושמת".^[5]

בנוסף טען במהלך מסיבת עיתונאים שערך לרגל השקת הסדרה, כי היטלר היה "שעיר לעזאזל" וכי "נעשה בשמו שימוש זול" לאורך ההיסטוריה.^[6]

בעקבות התבטאויותיו של סטון, נשמעו קריאות מקרב חוגי הימין הרפובליקני שבארצות הברית להחרים את סטון ואת סרטיו. מנגד, הארגון האמריקאי-יהודי הליגה נגד השמצה (ה-ADL) החליט לקבל את התנצלותו של סטון.^[7]

פילמוגרפיה

כתסריטאי

כבמאי

"התקף" (ידוע גם כ"מלכת הרשע") (1974)
"המשוגע ממרטיניק" (סרט קצר) (1979)
"היד" (1981)
"סלבדור" (1986)
"פלאטון" (1986)
"וול סטריט" (1987)
"שיחות לילה" (1988)
"נולד בארבעה ביולי" (1989)
"הדלתות" (1991)
"JFK תיק פתוח" (1991)
"שמיים וארץ" (1993)
"רוצחים מלידה" (1994)
"ניקסון" (1995)
יום ראשון הגדול (1999)
"פרסונה נון גרטה" (2003), סרט דוקומנטרי על הסכסוך הישראלי-פלסטיני
"אלכסנדר" (2004)
"W.‎"‏ (2008)
"דרומית לגבול" (2009)
"וול סטריט 2: הכסף מדבר" (2010)
"בלי חוקים" (2012)
"המרגל - סנודן" (2016)

פרסים והוקרה

פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר (1989)
פרס גלובוס הזהב (1979)
פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר (1986)
פרס דונוסטיה (2012)
פרס אגודת מבקרי הקולנוע של דלאס-פורט וורת' לבמאי הטוב ביותר (1991)
פרס דב הזהב (1990)
פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר (1978)
Sitges Grand Honorary Award (2015)
קצין מסדר האמנויות והספרות (ינואר 1992)
פרס אוסקר (1979)
פרס חבר השופטים של פסטיבל ונציה (1994)
דוב הכסף (1987)
כוכב הארד
מסדר האמנויות והספרות
כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
מדליית ציון לשבח
תג חייל הרגלים הקרבי
מדליית המערכה בווייטנאם
מפקד במסדר המלכותי עלווי
פרס גילדת הכותבים של אמריקה
לב הארגמן
פרס באפט"א לבימוי הטוב ביותר
פרס גילדת הבמאים האמריקנית
מדליה לשירות הביטחון הלאומי
מדליית האוויר
מדליית השירות בווייטנאם
פרס יופיטר

לקריאה נוספת

Susan Mackey-Kalis, Oliver Stone's America, Boulder, Westview Press, 1996.
אוליבר סטון ודייל דיי, "פלאטון", הוצאת אור-עם, 1987.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוליבר סטון בוויקישיתוף

אוליבר סטון, ברשת החברתית פייסבוק
אוליבר סטון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אוליבר סטון, ברשת החברתית אינסטגרם
אוליבר סטון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אוליבר סטון, באתר AllMovie (באנגלית)
אוליבר סטון, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
אוליבר סטון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אוליבר סטון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אוליבר סטון, באתר Discogs (באנגלית)
אתר העוסק בעבודתו ובחייו של אוליבר סטון
טים ארנגו, הניו יורק טיימס, עכבר העיר אונליין, שימו לב, אנשי וול סטריט: אוליבר סטון חזר, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2009
אמיר בוגן, "הדיון בשואה מוכתב על ידי היהודים", באתר ynet, 26 ביולי 2010
מאיר שניצר, אוליבר הברברי: על אוליבר סטון, באתר nrg‏, 31 ביולי 2010
יובל אברמוביץ', אוליבר טוויסט, באתר ישראל היום, 6 באוגוסט 2010
דודי כספי‏, אוליבר סטון רק רוצה שנתמסטל בשקט. ראיון, באתר וואלה, 23 בספטמבר 2012
טים טימן, טיימס, אוליבר סטון חושף את סודות העולם, באתר nrg‏, 24 באפריל 2013
ירון רוולסצ'י‏, ספיריטס: אוליבר טוויסט, באתר וואלה, 18 בספטמבר 2013
ישי קיצ'לס, הולך נגד הרוח, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2016
אמיר בוגן, אוליבר סטון: "רוב הצעירים היום אידיוטים", באתר ynet, 9 בינואר 2017
ישי קיצ'לס, "עושה רושם שנתניהו בחר שותפים משונים": אוליבר סטון בא לבקר - ולא עוצר, באתר ישראל היום, 13 ביולי 2023
אוליבר סטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Camilla Long, Oliver Stone: Lobbing grenades in all directions. The Times, July 25 2010
^ Oliver Stone's son converts to Islam in Iran.
^ אייל דץ‏, אוליבר סטון: "היהודים שולטים בתקשורת", באתר וואלה, 26 ביולי 2010
^ מתן אברמוביץ', עכבר העיר אונליין, אוליבר סטון: "היטלר פגע ברוסים יותר מאשר ביהודים", באתר הארץ, 26 ביולי 2010
^ אייל דץ‏, אוליבר סטון התנצל: "היהודים לא שולטים בתקשורת", באתר וואלה, 27 ביולי 2010
^ מתן אברמוביץ', עכבר העיר אונליין, אוליבר סטון: "היטלר היה שעיר לעזאזל", באתר הארץ, 11 בינואר 2010
^ רן דגוני, ‏אוליבר סטון חוזר בו מההערה האנטישמית: "מתנצל על הערתי", באתר גלובס, 29 ביולי 2010

הקודם: 1985: סטיבן ספילברג (הצבע ארגמן) 1988: בארי לוינסון (איש הגשם)	פרס גילדת הבמאים של אמריקה – במאי בסרט קולנוע 1986: אוליבר סטון (פלאטון) 1989: אוליבר סטון (נולד בארבעה ביולי)	הבא: 1987: ברנרדו ברטולוצ'י (הקיסר האחרון) 1990: קווין קוסטנר (רוקד עם זאבים)

[1] Camilla Long, Oliver Stone: Lobbing grenades in all directions. The Times, July 25 2010

[2] Oliver Stone's son converts to Islam in Iran.

[3] אייל דץ‏, אוליבר סטון: "היהודים שולטים בתקשורת", באתר וואלה, 26 ביולי 2010

[4] מתן אברמוביץ', עכבר העיר אונליין, אוליבר סטון: "היטלר פגע ברוסים יותר מאשר ביהודים", באתר הארץ, 26 ביולי 2010

[5] אייל דץ‏, אוליבר סטון התנצל: "היהודים לא שולטים בתקשורת", באתר וואלה, 27 ביולי 2010

[6] מתן אברמוביץ', עכבר העיר אונליין, אוליבר סטון: "היטלר היה שעיר לעזאזל", באתר הארץ, 11 בינואר 2010

[7] רן דגוני, ‏אוליבר סטון חוזר בו מההערה האנטישמית: "מתנצל על הערתי", באתר גלובס, 29 ביולי 2010

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

פרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר
1927–1940	פרנק בורזייגי (1927) • לואיס מיילסטון (1928) • פרנק לויד (1929) • לואיס מיילסטון (1930) • נורמן טאורוג (1931) • פרנק בורזייגי (1932) • פרנק לויד (1933) • פרנק קפרה (1934) • ג'ון פורד (1935) • פרנק קפרה (1936) • לאו מקארי (1937) • פרנק קפרה (1938) • ויקטור פלמינג (1939) • ג'ון פורד (1940)
1941–1960	ג'ון פורד (1941) • ויליאם ויילר (1942) • מייקל קורטיז (1943) • לאו מקארי (1944) • בילי ויילדר (1945) • ויליאם ויילר (1946) • איליה קאזאן (1947) • ג'ון יוסטון (1948) • ג'וזף ל. מנקייביץ' (1949) • ג'וזף ל. מנקייביץ' (1950) • ג'ורג' סטיבנס (1951) • ג'ון פורד (1952) • פרד זינמן (1953) • איליה קאזאן (1954) • דלברט מאן (1955) • ג'ורג' סטיבנס (1956) • דייוויד לין (1957) • וינסנט מינלי (1958) • ויליאם ויילר (1959) • בילי ויילדר (1960)
1961–1980	רוברט וייז/ג'רום רובינס (1961) • דייוויד לין (1962) • טוני ריצ'רדסון (1963) • ג'ורג' קיוקור (1964) • רוברט וייז (1965) • פרד זינמן (1966) • מייק ניקולס (1967) • קרול ריד (1968) • ג'ון שלזינגר (1969) • פרנקלין שפנר (1970) • ויליאם פרידקין (1971) • בוב פוסי (1972) • ג'ורג' רוי היל (1973) • פרנסיס פורד קופולה (1974) • מילוש פורמן (1975) • ג'ון ג. אבילדסן (1976) • וודי אלן (1977) • מייקל צ'ימינו (1978) • רוברט בנטון (1979) • רוברט רדפורד (1980)
1981–2000	וורן בייטי (1981) • ריצ'רד אטנבורו (1982) • ג'יימס ברוקס (1983) • מילוש פורמן (1984) • סידני פולאק (1985) • אוליבר סטון (1986) • ברנרדו ברטולוצ'י (1987) • בארי לוינסון (1988) • אוליבר סטון (1989) • קווין קוסטנר (1990) • ג'ונתן דמי (1991) • קלינט איסטווד (1992) • סטיבן ספילברג (1993) • רוברט זמקיס (1994) • מל גיבסון (1995) • אנתוני מינגלה (1996) • ג'יימס קמרון (1997) • סטיבן ספילברג (1998) • סם מנדס (1999) • סטיבן סודרברג (2000)
2001–2020	רון הווארד (2001) • רומן פולנסקי (2002) • פיטר ג'קסון (2003) • קלינט איסטווד (2004) • אנג לי (2005) • מרטין סקורסזה (2006) • האחים כהן (2007) • דני בויל (2008) • קתרין ביגלו (2009) • טום הופר (2010) • מישל הזנוויציוס (2011) • אנג לי (2012) • אלפונסו קוארון (2013) • אלחנדרו גונסלס איניאריטו (2014) • אלחנדרו גונסלס איניאריטו (2015) • דמיאן שאזל (2016) • גיירמו דל טורו (2017) • אלפונסו קוארון (2018) • בונג ג'ון-הו (2019) • קלואי ז'או (2020)
2021–היום	ג'יין קמפיון (2021) • הדניאלס (2022) • כריסטופר נולאן (2023)

פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר
1928–1950	בנג'מין גלזר (1928) ‏•‏‏ האנס קראלי (1929) ‏•‏‏ פרנסיס מריון (1930) ‏•‏‏ הווארד אסטברוק (1931) ‏•‏‏ אדווין בורק (1932) ‏•‏‏ ויקטור היירמן ושרה מייסון (1933) ‏•‏‏ רוברט ריסקין (1934) ‏•‏‏ דאדלי ניקולס (1935) ‏•‏‏ פייר קולינגס ושרידן גיבני (1936) ‏•‏‏ היינץ הראלד, גזה הרצג ונורמן ריילי ריין (1937) ‏•‏‏ איאן דאלרימפל, ססיל ארתור לואיס, וו. פ. ליפסקום וג'ורג' ברנרד שו (1938) ‏•‏‏ סידני האוורד (1939) ‏•‏‏ דונלד אוגדן סטיוארט (1940) ‏•‏‏ סידני בוכמן וסיטון מילר (1941) ‏•‏‏ ג'ורג' פרושל, ג'יימס הילטון, קלאודין ווסט וארתור ווימפריס (1942) ‏•‏‏ פיליפ אפשטיין, ג'וליוס אפשטיין, והווארד קוץ' (1943) ‏•‏‏ פרנק באטלר ופרנק קאבט (1944) ‏•‏‏ צ'ארלס בראקט ובילי ויילדר (1945) ‏•‏‏ רוברט שרווד (1946) ‏•‏‏ ג'ורג' סיטון (1947) ‏•‏‏ ג'ון יוסטון (1948) ‏•‏‏ ג'וזף ל. מנקייביץ' (1949) ‏•‏‏ ג'וזף ל. מנקייביץ' (1950)
1951–1975	הארי בראון ומייקל וילסון (1951) ‏•‏‏ צ'ארלס שני (1952) ‏•‏‏ דניאל טראדש (1953) ‏•‏‏ ג'ורג' סיטון (1954) ‏•‏‏ פאדי צ'ייבסקי (1955) ‏•‏‏ ג'ון פארו, אס. ג'יי. פרלמן וג'יימס פו (1956) ‏•‏‏ פייר בול, קארל פורמן ומייקל וילסון (1957) ‏•‏‏ אלן ג'יי לרנר (1958) ‏•‏‏ ניל פטרסון (1959) ‏•‏‏ ריצ'רד ברוקס (1960) ‏•‏‏ אבי מאן (1961) ‏•‏‏ הורטון פוט (1962) ‏•‏‏ ג'ון אוסבורן (1963) ‏•‏‏ אדוארד אנהלט (1964) ‏•‏‏ רוברט בולט (1965) ‏•‏‏ רוברט בולט (1966) ‏•‏‏ סטרילינג סיליפנט (1967) ‏•‏‏ ג'יימס גולדמן (1968) ‏•‏‏ וולדו סולט (1969) ‏•‏‏ רינג לרדנר ג'וניור (1970) ‏•‏‏ ארנסט טידמן (1971) ‏•‏‏ פרנסיס פורד קופולה ומריו פוזו (1972) ‏•‏‏ ויליאם פיטר בלאטי (1973) ‏•‏‏ פרנסיס פורד קופולה ומריו פוזו (1974) ‏•‏‏ בו גולדמן ולורנס האובן (1975)
1976–2000	ויליאם גולדמן (1976) ‏•‏‏ אלווין סרג'נט (1977) ‏•‏‏ אוליבר סטון (1978) ‏•‏‏ רוברט בנטון (1979) ‏•‏‏ אלווין סרג'נט (1980) ‏•‏‏ ארנסט תומפסון (1981) ‏•‏‏ קוסטה גברס ודונלד סטיוארט (1982) ‏•‏‏ ג'יימס ל. ברוקס (1983) ‏•‏‏ פיטר שאפר (1984) ‏•‏‏ קורט לודטקה (1985) ‏•‏‏ רות פראוור-ג'אבוולה (1986) ‏•‏‏ ברנרדו ברטולוצ'י ומארק פפלו (1987) ‏•‏‏ כריסטופר המפטון (1988) ‏•‏‏ אלפרד אורי (1989) ‏•‏‏ מייקל בלייק (1990) ‏•‏‏ טד טלי (1991) ‏•‏‏ רות פראוור-ג'אבוולה (1992) ‏•‏‏ סטיבן זאיליאן (1993) ‏•‏‏ אריק רות' (1994) ‏•‏‏ אמה תומפסון (1995) ‏•‏‏ בילי בוב תורנטון (1996) ‏•‏‏ קרטיס הנסון ובריאן הלגלנד (1997) ‏•‏‏ ביל קונדון (1998) ‏•‏‏ ג'ון אירווינג (1999) ‏•‏‏ סטיבן גאגאן (2000)
2001–הווה	עקיבא גולדסמן (2001) ‏•‏‏ רונלד הארווד (2002) ‏•‏‏ פיליפה בוינס, פיטר ג'קסון ופראן וולש (2003) ‏•‏‏ אלכסנדר פיין וג'ים טיילור (2004) ‏•‏‏ לארי מק'מרטרי ודיאנה אוסנה (2005) ‏•‏‏ ויליאם מונהאן (2006) ‏•‏‏ ג'ואל ואית'ן כהן (2007) ‏•‏‏ סיימון בופוי (2008) ‏•‏‏ ג'פרי פלטשר (2009) ‏•‏‏ אהרן סורקין (2010) ‏•‏‏ אלכסנדר פיין, ג'ים ראש, ונט פקסון (2011) ‏•‏‏ כריס טריו (2012) ‏•‏‏ ג'ון רידלי (2013) ‏•‏‏ גרהם מור (2014) ‏•‏‏ אדם מקיי וצ'ארלס רנדולף (2015) ‏•‏‏ בארי ג'נקינס וטארל אלווין מקראני (2016) ‏•‏‏ ג'יימס אייבורי (2017) ‏•‏‏ צ'רלי וואכטל, דייוויד רבינוביץ, קווין ווילמוט וספייק לי (2018) ‏•‏‏ טאיקה ואיטיטי (2019) ‏•‏‏ כריסטופר המפטון ופלוריאן זלר (2020) ‏•‏‏ שאן הדר (2021) ‏•‏‏ שרה פולי (2022) ‏•‏‏ קורד ג'פרסון (2023)

פרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר
1943–1960	הנרי קינג (1943) • לאו מקארי (1944) • בילי ויילדר (1945) • פרנק קפרה (1946) • איליה קאזאן (1947) • ג'ון יוסטון (1948) • רוברט רוסן (1949) • בילי ויילדר (1950) • לאסלו בנדק (1951) • ססיל ב. דה-מיל (1952) • פרד זינמן (1953) • איליה קאזאן (1954) • ג'ושוע לוגאן (1955) • איליה קאזאן (1956) • דייוויד לין (1957) • וינסנט מינלי (1958) • ויליאם ויילר (1959) • ג'ק קרדיף (1960)
1961–1980	סטנלי קריימר (1961) • דייוויד לין (1962) • איליה קאזאן (1963) • ג'ורג' קיוקור (1964) • דייוויד לין (1965) • פרד זינמן (1966) • מייק ניקולס (1967) • פול ניומן (1968) • צ'ארלס ג'ארוט (1969) • ארתור הילר (1970) • ויליאם פרידקין (1971) • פרנסיס פורד קופולה (1972) • ויליאם פרידקין (1973) • רומן פולנסקי (1974) • מילוש פורמן (1975) • סידני לומט (1976) • הרברט רוס (1977) • מייקל צ'ימינו (1978) • פרנסיס פורד קופולה (1979) • רוברט רדפורד (1980)
1981–2000	וורן בייטי (1981) • ריצ'רד אטנבורו (1982) • ברברה סטרייסנד (1983) • מילוש פורמן (1984) • ג'ון יוסטון (1985) • אוליבר סטון (1986) • ברנרדו ברטולוצ'י (1987) • קלינט איסטווד (1988) • אוליבר סטון (1989) • קווין קוסטנר (1990) • אוליבר סטון (1991) • קלינט איסטווד (1992) • סטיבן ספילברג (1993) • רוברט זמקיס (1994) • מל גיבסון (1995) • מילוש פורמן (1996) • ג'יימס קמרון (1997) • סטיבן ספילברג (1998) • סם מנדס (1999) • אנג לי (2000)
2001–היום	רוברט אלטמן (2001) • מרטין סקורסזה (2002) • פיטר ג'קסון (2003) • קלינט איסטווד (2004) • אנג לי (2005) מרטין סקורסזה (2006) • ג'וליאן שנאבל (2007) • דני בויל (2008) • ג'יימס קמרון (2009) • דייוויד פינצ'ר (2010) • מרטין סקורסזה (2011) • בן אפלק (2012) • אלפונסו קוארון (2013) • ריצ'רד לינקלייטר (2014) • אלחנדרו גונסלס איניאריטו (2015) • דמיאן שאזל (2016) • גיירמו דל טורו (2017) • אלפונסו קוארון (2018) • סם מנדס (2019) • קלואי ז'או (2020) • ג'יין קמפיון (2021) • סטיבן ספילברג (2022) • כריסטופר נולאן (2023)