אופרה וינפרי

אופרה וינפרי
Oprah Gail Winfrey
	אופרה וינפרי ב-2023
לידה	29 בינואר 1954 (בת 70); קוסיאוסקו, מיסיסיפי, ארצות הברית
שם לידה	Orpah Gail Winfrey
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת המדינה טנסי; East Nashville Magnet High School; תיכן ניקולט; תיכון לינקולן; אוניברסיטת טנסי ;
תקופת הפעילות	מ-1967
עיסוק	מנחה לשעבר של "המופע של אופרה וינפרי" ; יו"ר ומנכ"לית של חברת ההפקה "הפקות הארפו" ; יו"ר, מנכ"לית וקצינת מסחרי ראשית של ערוץ OWN ; שחקנית ; סופרת
מעסיק	הארפו הפקות, WLS-TV, WJZ-TV, WTVF, WVOL
בן או בת זוג	ג'ון טש (1976–1977); רוג'ר איברט (1977–1985); Stedman Graham (1986–?)
צאצאים	Canaan Winfrey
פרסים והוקרה	מדליית החירות הנשיאותית (2013); פרס אניספילד-וולף (2010); הפסטיבל האמריקאי לסרטים שחורים (1999); אגדות דיסני (2017); פרס הורשיו אלג'ר (1993); פרס מרכז קנדי (2010); היכל התהילה הלאומי לנשים (1994); פרס ג'נסיס (2011); טיים 100 (2018); פרס הספר הלאומי (1999); טיים 100 (2022); honorary degree from Spelman College (1993); פרס גלובוס הזהב (2018); American Library Association Honorary Membership (1997); פרס מריאן אנדרסון (2003); פרס אמי לבידור בפריים טיים (2000); מדליית ספינגארן (2000); פרס גילדת המפיקים של אמריקה (1999); טיים 100 (2004, 2005, 2006, 2007, 2009, 2010, 2012); פרס פיבודי (1995); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הרווארד (2013); הפרס ההומניטרי ע״ש בוב הופ (2002); פרס ז'אן הרשולט לפעילות הומניטרית (12 בנובמבר 2011); פרס NAACP Image לסדרה או ספיישל של חדשות, אירוח או מידע (1993, 1989, 1994, 1995); פרס בחירת הקהל (1988, 1997, 1998, 2004, 2005, 2006, 2007, 2008); פרס ג'פרסון לשירות הציבור (1998); פרס NAACP Image - היכל התהילה (2005); פרס NAACP Image לבדרן השנה (1991); 100 האנשים החשובים של המאה של Time; מסדר החיוך ;
קישורים חיצוניים
פייסבוק	oprahwinfrey
טוויטר	Oprah
	www.oprah.com

אופרה גייל וינפרי (באנגלית: Oprah Gail Winfrey; נולדה ב-29 בינואר 1954) היא שחקנית, אשת עסקים ומנחת טלוויזיה אמריקאית. היא הנחתה את תוכנית האירוח הארצית "המופע של אופרה וינפרי" מספטמבר 1986 עד 2021. וינפרי מדורגת כאפרו-אמריקנית העשירה ביותר של המאה ה-20, כאפרו-אמריקאית הפילנתרופית ביותר בכל הזמנים, וכמיליארדרית כהה היחידה במשך חמש שנים ברציפות. מגזין פורבס, העריך ב-2017 את הונה בכ-3 מיליארד דולר.^[1] היום הונה מוערך כ-7.4 מיליארד דולר.

ב-2013 עוטרה על ידי נשיא האמריקני של ארצות הברית ברק אובמה במדליית החירות הנשיאותית אמריקנית

החל מספטמבר 2017 ועד היום היא משמשת ככתבת מיוחדת בצוות התחקירים של תוכנית הטלוויזיה "60 דקות".^[2]

ביוגרפיה

וינפרי נולדה במדינת מיסיסיפי, לזוג הורים בני-עשרה עניים ולא נשואים. שמה המקורי הוא עָרְפָּה (על-שם ערפה, גיסתה של רות המואביה),^[3] אך בגלל קשיי הגייה נקראה "אוֹפְּרָה", כאשר שמה הפרטי נהגה בהטעמה על ההברה הראשונה, עם פ' דגושה ושווא (ולא כמו הסוגה המוזיקלית "אופרה"). אופרה נשלחה למשפחות אומנה, שם עברה ממשפחה למשפחה עד שהגיעה לפנימייה משם נזרקה בעקבות מחסור במיטות. בגיל צעיר עברה מספר מקרי אונס.^[4] בגיל 14 היא נכנסה להיריון לא רצוי, וילדה תינוק שסבל מבעיות בריאותיות ומת כעבור שבועיים.^[5]

בשנת 1972 זכתה בתחרות יופי, "מיס טנסי השחורה".^[6]

קריירה

בשנת 1973, בגיל 19, התקבלה לעבודה כשדרנית חדשות בתחנת טלוויזיה מקומית בנשוויל, טנסי. בשנת 1976 עברה לבולטימור, מרילנד, והגישה את חדשות השעה שש בערב. באוגוסט 1978 החלה להגיש תוכנית אירוח מקומית.

בשנת 1983 עברה לשיקגו, אילינוי, ובשנת 1984 החלה להגיש תוכנית בוקר מקומית. ב-8 בספטמבר 1986 התוכנית שודרה לראשונה בפריסה ארצית, וזכתה להצלחה רבה. התוכנית נקראה "המופע של אופרה וינפרי".

בשנת 1985 שיחקה בסרטו של הבמאי סטיבן ספילברג "הצבע ארגמן", עליו הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. בשנת 1989 שיחקה בתפקיד הראשי במיני-סדרה "נשים שחורות" ב-ABC, המבוסס על ספרה באותו שם של גלוריה ניילור. כמו כן שיחקה בתפקיד הראשי בסרטו מ-1998 של ג'ונתן דמי, "חמדת", על בסיס ספרה של טוני מוריסון. בשנת 2006 דיבבה את גאסי בסרט המצויר "חוות הקסמים", ב-2007 דיבבה בסרט "כוורת בסרט" וב-2009 בסרט "הנסיכה והצפרדע". בשנת 2013 וינפרי שיחקה בסרט "המשרת". בשנת 2014 שיחקה בסרט "סלמה". ב-2018 שיחקה בסרט ב"קמט בזמן".

וינפרי יסדה קרן צדקה שתורמת מיליוני דולרים בכל שנה למטרות שונות. באפריל 2000 יצא לאור הגיליון הראשון של הירחון "או" (O), במימונה ובעריכתה של וינפרי. הירחון נמכר בכ-2.5 מיליון עותקים בכל חודש. וינפרי יסדה את רשת הכבלים לנשים "אוקסיג'ן" והקימה חברת הפקות בשם "הארפו", שמפיקה בין השאר את תוכנית האירוח של ד"ר פיל. במקביל הקימה את מועדון הקוראות של אופרה ווינפרי (אנ').

וינפרי תמכה בברק אובמה בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008. היא הופיעה עמו בכנסים וראיינה אותו בתוכניתה. ב-2013 עוטרה על ידי אובמה במדליית החירות הנשיאותית.

בישראל, שודרה התוכנית של וינפרי בסטאר וורלד. ב-2007 שודרה תוכניתה של אופרה מדי יום בערוץ 10, וב-2008 בערוצים HOT 3 ו-yes stars 3. ב-2011, שודרה התוכנית בערוצים HOT Family ו-yes stars base.

בנובמבר 2009 בישרה וינפרי כי התוכנית הפופולרית תסיים את דרכה לאחר 25 עונות, וזאת על-רקע כוונתה להתמקד בערוץ כבלים חדש, אותו השיקה יחד עם חברת דיסקברי תקשורת, ב-1 בינואר 2021.^[7] במאי 2021 שודרה התוכנית האחרונה שלה.

בשנת 2010 זכתה וינפרי בפרס אניספילד-וולף למפעל חיים.

בשנת 2016 החלה לשמש כמפיקה וכשחקנית מן המניין (של עונות ראשונות) בסדרת הדרמה "גרינליף", שמשודרת נכון ל-2022, כבר 5 עונות בערוץ של וינפרי ובנטפליקס.

בשנת 2017 שיחקה בסרט הטלוויזיה של HBO, "חיי הנצח של הנרייטה לאקס" (אנ') בתפקיד ראשי לצד רוז ביירן.

בטקס פרסי גלובוס הזהב שנערך ב-7 בינואר 2018 הוענקה לה פרס ססיל ב. דה-מיל על מפעל חיים.

בשנת 2021 אופרה ראיינה את הדוכסית מייגן מרקל ואת בעלה הנסיך הארי במהלך העונה האחרונה לתוכנית האירוח שלה "המופע של אופרה ווינפרי".^[8]

וינפרי כיהנה כדירקטורית בחברת שומרי משקל (WW) משנת 2015 עד 2024. בסוף 2023 הודתה וינפרי שהיא משתמשת בתרופות הרזיה, ובעקבות זאת הודיעה על כוונתה לסיים את תפקידה כדירקטורית בחברה.^[9]

לקריאה נוספת

Eva Illouz,2003: Oprah Winfrey and the Glamour of Misery: An Essay on Popular Culture. Columbia University Press

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של אופרה וינפרי (באנגלית)

אופרה וינפרי, ברשת החברתית פייסבוק
אופרה וינפרי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אופרה וינפרי, ברשת החברתית אינסטגרם
אופרה וינפרי, סרטונים בערוץ היוטיוב
אופרה וינפרי, ברשת החברתית Goodreads
אופרה וינפרי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אופרה וינפרי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אופרה וינפרי, באתר AllMovie (באנגלית)
אופרה וינפרי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
אופרה וינפרי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אופרה וינפרי, באתר Discogs (באנגלית)
אתר התוכנית של אופרה וינפרי
גיבור תרבות: תוכנית רדיו המוקדשת כולה לאופרה ווינפרי, בהגשת ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת: להאזנה
ארנה קזין, כוח הסבל, באתר הארץ, 4 בפברואר 2004
רותה קופפר, עכבר העיר אונליין, אופרה וינפרי מגשימה את הסיוט של רשתות הטלוויזיה, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2009
רותה קופפר, עכבר העיר אונליין, על הספה של אופרה: רגעים שנזכור לנצח, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2009
מתן שירם, ‏אופרה אחרת, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2009
ליאור קודנר, למרות הודעת הפרישה מתוכנית האירוח שלה, מוקדם להספיד את אופרה וינפרי, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2009
אופרה ווינפרי: "אני לא לסבית", באתר וואלה, 9 בדצמבר 2010
פול האריס, יש לה תוכנית: על אופרה ווינפרי, באתר nrg‏, 28 בדצמבר 2010
ירון פריד, מה התוכנית של אופרה ווינפרי?, באתר הארץ, 13 במאי 2011
צח יוקד, אופרה אחרת: באימפריה של אופרה וינפרי מתגלים סדקים, באתר nrg‏, 1 בינואר 2012
עמרי קירון, ‏האסונות של אופרה, באתר ‏מאקו‏, 18 באפריל 2012
אודי אורמן, ביליתי סוף שבוע משיחי עם אופרה ווינפרי, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2014
יובל אברמוביץ' ודודי כספי, אופרה אחרת, באתר ישראל היום, 13 בפברואר 2015
ציפי שמילוביץ, אופרה אחרת, באתר "ידיעות אחרונות", 25 באפריל 2017
ג'וליה ריד, וול סטריט ג'ורנל, ‏אופרה וינפרי באחת על אחת: "אנחנו עוברים תקופה אפלה", באתר גלובס, 9 במרץ 2018
אופרה וינפרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אחרי שהודתה שהשתמשה בגלולות הרזיה: אופרה ווינפרי עוזבת את דירקטוריון שומרי משקל, באתר כלכליסט, 29 בפברואר 2024
ורונית דומקה, אופרה עזבה את שומרי משקל כי עברה לזריקות הרזיה — המניה צונחת ב-23%, באתר הארץ, 29 בפברואר 2024

הערות שוליים

^ הערכת מגזין פורבס
^ איתי שטרן, אופרה ווינפרי תצטרף לצוות תוכנית התחקירים "60 דקות", באתר הארץ, 31 בינואר 2017
^ Oprah Winfrey, IMDb
^ מפורסמים חושפים: "עברתי התעללות מינית", באתר וואלה, 19 בנובמבר 2013
^ יפעת מנהרדט, ילדים זה שמחה? תלוי את מי שואלים, באתר Xnet‏, 18 בפברואר 2014
^ קרן יעקובי נעם קסל, לא יאומן: היא היתה פעם מלכת יופי?, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 29 במאי 2015
^ עמית קוטלר, כתבה על פרישתה של אופרה וינפרי מתוכניתה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2009
^ ציפי שמילוביץ, ניו יורק, הכפיים לאופרה: כשמלכת הטלוויזיה מראיינת נסיך, באתר ynet, 9 במרץ 2021
^ אחרי שהודתה שהשתמשה בגלולות הרזיה: אופרה ווינפרי עוזבת את דירקטוריון שומרי משקל, באתר כלכליסט, 29 בפברואר 2024

[1] הערכת מגזין פורבס

[2] איתי שטרן, אופרה ווינפרי תצטרף לצוות תוכנית התחקירים "60 דקות", באתר הארץ, 31 בינואר 2017

[3] Oprah Winfrey, IMDb

[4] מפורסמים חושפים: "עברתי התעללות מינית", באתר וואלה, 19 בנובמבר 2013

[5] יפעת מנהרדט, ילדים זה שמחה? תלוי את מי שואלים, באתר Xnet‏, 18 בפברואר 2014

[6] קרן יעקובי נעם קסל, לא יאומן: היא היתה פעם מלכת יופי?, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 29 במאי 2015

[7] עמית קוטלר, כתבה על פרישתה של אופרה וינפרי מתוכניתה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2009

[8] ציפי שמילוביץ, ניו יורק, הכפיים לאופרה: כשמלכת הטלוויזיה מראיינת נסיך, באתר ynet, 9 במרץ 2021

[9] אחרי שהודתה שהשתמשה בגלולות הרזיה: אופרה ווינפרי עוזבת את דירקטוריון שומרי משקל, באתר כלכליסט, 29 בפברואר 2024

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

פרס NAACP Image לשחקנית משנה יוצאת מן הכלל בסרט קולנוע
1970–1999	בי ריצ'רדס (1970) • אופרה וינפרי (1986) • טרייסי וולף (1987) • חואניטה ווטרמן (1988) • סוזן דאגלס (1989) • וופי גולדברג (1990) • אנג'לה באסט (1994) • לורטה דוויין (1996) • לורטה דוויין (1997) • אירמה פ. הול (1998) • וופי גולדברג (1999)
2000–היום	אנג'לה באסט (2000) • אלפרה וודארד (2001) • אנג'לה באסט (2002) • האלי ברי (2003) • אלפרה וודארד (2004) • רג'ינה קינג (2005) • סיסלי טייסון (2006) • ג'ניפר הדסון (2007) • ג'נט ג'קסון (2008) • טראג'י פ. הנסון (2009) • מוניק (2010) • קימברלי אליס (2011) • אוקטביה ספנסר (2012) • קרי וושינגטון (2013) • לופיטה ניונגו (2014) • כרמן אג'וגו (2015) • פלישיה רשאד (2016) • ויולה דייוויס (2017) • טיפאני האדיש (2018) • דנאי גורירה (2019) • מרסאי מרטין (2020) • פלישיה רשאד (2021) • רג'ינה קינג (2022) • אנג'לה באסט (2023) • טראג'י פ. הנסון (2024)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אופרה וינפרי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אופרה וינפרי