אטה ג'יימס
אטה ג'יימס בשנת 2000 | |
לידה |
25 בינואר 1938 לוס אנג'לס, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
20 בינואר 2012 (בגיל 73) ריברסייד, ארצות הברית |
שם לידה | Jamesetta Hawkins |
שם במה | Etta James |
מקום קבורה | בית הקברות אינגלווד פארק |
מוקד פעילות | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1954 |
מקום לימודים | תיכון ג'פרסון |
סוגה | בלוז, ג'אז, גוספל, רית'ם אנד בלוז, מוזיקת נשמה, רוק אנד רול |
סוג קול | קונטרה אלט |
שפה מועדפת | אנגלית |
כלי נגינה | גיטרה |
חברת תקליטים | מודרן רקורדס, אלקטרה רקורדס, איילנד רקורדס, צ'ס רקורדס, קאדט רקורדס, RCA רקורדס |
צאצאים | Donto James |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
חתימה | |
אטה ג'יימס (באנגלית: Etta James; 25 בינואר 1938 – 20 בינואר 2012) הייתה זמרת ומחברת שירים אמריקנית. ג'יימס שרה בסגנונות הבלוז, רית'ם אנד בלוז, מוזיקת נשמה גוספל, ג'אז, רוקנרול ופאנק (Funk). זוכת ארבעה פרסי גראמי. עיקר הצלחתה הייתה בשנות ה-50, ה-60 וה-70, ברוב שנים אלה הייתה חתומה בחברת התקליטים "צ'ס רקורדס", אולם היא המשיכה להופיע ולהקליט לאורך שנות ה-90 והעשור הראשון של שנות ה-2000, בעיקר בתחום הג'אז. בשנים אלה זכתה להוקרה ולפרסים. להיטה הידוע והמוכר ביותר הוא השיר "At Last".
שנים ראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'יימסטה הוקינס (Jamesetta Hawkins) נולדה בלוס אנג'לס לנערה לא-נשואה בת 14 בשם דורותי הוקינס. בגיל חמש נכללה במקהלת הכנסייה הבפטיסטית במקום מגוריה, בהדרכתו של ארל היינס. ב-1950 עברה לסן פרנסיסקו. בהיותה בת 14, הקימה יחד עם שתי חברות להקת דו-וופ (לה קראה "The Peaches", האפרסקים) שהרשימה את מוביל התזמורת ג'וני אוטיס, שהקליט אותן בלוס אנג'לס.
בשנת 1955 הגיע שירן של "האפרסקים" "The Wallflower" למקום הראשון במצעד ה-R&B (רית'ם אנד בלוז). זמן קצר לאחר מכן עזבה ג'יימס את "האפרסקים". במהלך שנות ה-50 הקליטה והופיעה בין היתר עם אוטיס רדינג והקליטה מספר משירי רוקנרול הראשונים[1].
1960 - 1978: שנות צ'ס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1960 חתמה ג'יימס על חוזה הקלטות בחברת צ'ס. לנרד צ'ס, המפיק הראשי של החברה, ראה בה זמרת שתוכל לבצע מעבר סגנוני (cross over) ולככב לא רק במצעדי ה-R&B אלא גם במצעדי הפופ. לפיכך דאג לה לפיתוח קול וכיוון אותה לשירת בלדות, בעיבוד ותזמור עשיר.
בשנת 1961 יצא !At Last[2], תקליט הבכורה של ג'יימס בחברת הבת של צ'ס, "ארגו". התקליט ניצב במקום ה-116 ברשימת 500 התקליטים הטובים ביותר בעולם של מגזין המוזיקה רולינג סטון[3]. התקליט כלל את הלהיטים "All I Could Do Was Cry" ,"Trust in Me" ,"At Last" ו-"My Dearest Darling", וביצועים לסטנדרטים "Stormy Weather" ,"I Just Want to Make Love to You" ו-"A Sunday Kind of Love". השיר At Last, שהגיע למקום השני במצעד ה-R&B ב-1961, הגיע למקום ה-47 במצעד הפופ של בילבורד באותה השנה, סימן את הצלחת המעבר הסגנוני של ג'יימס והיה מאז לשיר ההיכר שלה.
בסוף 1961 יצא תקליטה The Second Time Around[4], שהושפע ממוזיקת נשמה ובו גרסאות כיסוי בליווי תזמורת כלי קשת. ב-1962 ו-1963 הוציאה מספר להיטים נוספים שהגיעו ל-40 הגדולים במצעדי ה-R&B והפופ כאחד.
ב-1963 יצא תקליטה הראשון בהופעה חיה Etta James Rocks the House, שהוקלט ונערך בנשוויל, טנסי.
יחד עם ההצלחה, החלה ג'יימס להתמכר להרואין. בין 1963 ל-1967 ניסתה מספר פעמים להגמל, אך ללא הצלחה. ב-1967 הקליטה באולפני FAME באלבמה את להיטה הראשון מזה שנים, "Tell Mama", באלבום בשם זה[5] להיט נוסף שלה מאותו אלבום היה גרסת כיסוי לבלוז "I'd Rather Go Blind". במשך עשר השנים הבאות היא המשיכה להופיע ולהקליט בסגנונות מוזיקת נשמה, גוספל, בלוז ורוקנרול.
תקליטה Only a Fool מ-1973 הציג שוב מעבר סגנוני לכיוון רוקנרול, הכותב העיקרי לתקליטה היה רנדי ניומן. התקליט היה מועמד לגראמי[6].
בשנת 1978 הקליטה ג'יימס את שני תקליטיה האחרונים ב"צ'ס": Etta Is Betta Than Evah ו-Deep in the Night. היא פתחה את סיבוב ההופעות של האבנים המתגלגלות בארצות הברית באותה שנה והופיעה בפסטיבל הג'אז במונטרה.
המשך הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד 1988 לא הופיעה ג'יימס כמעט בכלל. בשנות ה-90 הקליטה מספר תקליטים עם מפיק מוזיקת הנשמה ג'רי וקסלר. ב-1994 הוציאה את התקליט Mystery Lady: Songs of Billie Holiday, מחווה לאחת המשפיעות המרכזיות עליה, זמרת הג'אז והבלוז בילי הולידיי, אלבום זה זיכה אותה בפרס גראמי הראשון שלה.
בהמשך שנות ה-90 וה-2000 הקליטה ג'יימס והופיעה במסגרות רבות והפכה למוכרת לדור צעיר כ"מלכה האם" של הבלוז והנשמה. כן זכתה להוקרה ולביצוע שיריה על ידי כוכבות התקופה כביונסה[7] וכריסטינה אגילרה. ביונסה, שאמרה שג'יימס היא אחת ממקורות ההשפעה עליה, גם גילמה את דמותה של ג'יימס בסרט "קאדילק רקורדס" (2008)[8].
במהלך שנות ה-90 וה-2000 זכתה ג'יימס לפרסים וכיבודים, ב-1993 נבחרה להיכל התהילה של הרוק אנד רול, ב-1999 נכנס השיר At Last בביצועה להיכל התהילה של פרסי גראמי, ב-2008 נבחר לאותה קטגוריה השיר "The Wallflower". בין 1989 ו-2009 זכתה 14 פעמים בפרס "זמרת השנה" בתחומי הבלוז והנשמה, בשנת 2001 נבחרה ג'יימס להיכל התהילה של הבלוז, ב-2003 זכתה בפרס מפעל חיים של גראמי ונבחרה להיכל התהילה של הרוקבילי. ב-2004 בחר אותה מגזין המוזיקה רולינג סטון במקום ה-62 בין 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים.
בראשית 2011 נודע כי ג'יימס סובלת מלוקמיה ומחלת אלצהיימר[9]. ב-20 בינואר 2012 נפטרה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אטה ג'יימס, ברשת החברתית פייסבוק
- אטה ג'יימס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אטה ג'יימס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- אטה ג'יימס, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- אטה ג'יימס, באתר ספוטיפיי
- אטה ג'יימס, באתר AllMusic (באנגלית)
- אטה ג'יימס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אטה ג'יימס, באתר דיזר
- אטה ג'יימס, באתר Discogs (באנגלית)
- אטה ג'יימס, באתר Songkick (באנגלית)
- אטה ג'יימס, באתר Genius
- אטה ג'יימס, באתר SecondHandSongs
- אטה ג'יימס, באתר בילבורד (באנגלית)
- ביוגרפיה של אטה ג'יימס (באנגלית)
- איל רוב, אטה ג'יימס הלכה לעולמה: פרידה מהבת המקוללת של הבלוז, באתר וואלה, 21 בינואר 2012
- עמוס הראל, נשמה סדוקה, באתר הארץ, 23 בינואר 2012
- אטה ג'יימס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אטה ג'יימס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביוגרפיה של ג'יימס
- ^ ביקורת ופרטים על התקליט מאתר Allmusic
- ^ נכון לנובמבר 2003
- ^ פרטים וביקורת ב-Allmusic
- ^ פרטים וביקורת ב-Allmusic
- ^ פרטים וביקורת ב-Allmusic
- ^ ששרה את גרסתה ללהיט "At Last", למורת רוחה של ג'יימס, בנשף הבחירות לנשיאות של הנשיא ברק אובמה. ג'יימס נפגעה מכך שלא הוזמנה לשיר את השיר בעצמה. (MSN | Outlook, Office, Skype, Bing, Breaking News, and Latest Videos, www.msn.com)
- ^ ביונסה בריאיון ל-MTV
- ^ סוכנויות הידיעות, הזמרת אטה ג'יימס חולה בלוקמיה ואלצהיימר, באתר ynet, 14 בינואר 2011