איילת שקד
.JPG) | |||||||||
| שקד ב-2021 | |||||||||
| לידה |
7 במאי 1976 (בת 48) ז' באייר ה'תשל"ו  תל אביב-יפו, ישראל  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה |
Ayelet Ben-Shaul | ||||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| השכלה | תואר ראשון בהנדסת חשמל ומדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב | ||||||||
| עיסוק | פוליטיקאית, מהנדסת מחשבים ושיווק | ||||||||
| מפלגה | הליכוד, הבית היהודי, הימין החדש | ||||||||
| סיעה | הבית היהודי, ימינה | ||||||||
| דת | יהדות | ||||||||
| בן זוג | אופיר שקד | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
איילת שקד (נולדה ב־7 במאי 1976, ז' באייר ה'תשל"ו) היא פוליטיקאית ישראלית שכיהנה כשרת המשפטים וכשרת הפנים, וכחברת הכנסת מטעם מפלגות הבית היהודי וימינה. עמדה בראש רשימת "הבית היהודי בראשות איילת שקד" בבחירות לכנסת העשרים וחמש.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בשם איילת בן־שאול בתל אביב. לה אח אחד. אמה, אראלה, הייתה מורה לתנ"ך, ונפטרה כששקד הייתה בת 23[1].
היא צאצאית מצד אמה למשפחות שעלו לארץ ישראל בימי העלייה הראשונה: אמה של האם, בתיה נדיבי לבית בונשטיין, הייתה בתם של אשר בונשטיין ורחל לבית גולדשטיין[2]; אשר בונשטיין, סבא־רבא של שקד, הוא בנו של מרדכי בונשטיין, אשר עלה לארץ ישראל בשנת תרמ"ד, התיישב בראש פינה, לאחר מכן בטנטורה, ולבסוף השתקע בזכרון יעקב[3][4]; רחל לבית גולדשטיין – סבתא־רבתא של שקד – הייתה בתם של אברהם זאב גולדשטיין ואדלה לבית הפלר, ממייסדי המושבה זכרון יעקב[4][5]. אביה של שקד, מנשה, ממוצא עיראקי, בהמשך המשפחה עברה לטהראן בגלל עסקי המשפחה. הוא רואה חשבון ואיש עסקים[6].
שקד גדלה בשכונת בבלי שבצפון תל אביב[7] ולמדה בבית הספר התיכון עירוני ד'[8]. הייתה מדריכה ורשג"דית בתנועת הצופים. שירתה בצה"ל כמש"קית חינוך בגדוד 12 ובסיירת של חטיבת גולני[9]. בעלת תואר BSc בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב. עבדה כמהנדסת מחשבים וכמנהלת שיווק מוצר בסניף הישראלי של טקסס אינסטרומנטס.
איילת שקד נשואה לאופיר שקד[10], קיבוצניק לשעבר, אזרח עובד צה"ל, מדריך בקורס טיס צה"לי וטייס קרב במטוס F-16 עד לשנת 2018[11], ולהם בן ובת[9]. הם מתגוררים ברמת החייל שבתל אביב[12].
פעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2006, לאחר פרוץ מלחמת לבנון השנייה, מונתה שקד למנהלת לשכתו של בנימין נתניהו, בעת שכיהן כיו"ר האופוזיציה[13]. במסגרת תפקיד זה גייסה ללשכה את נפתלי בנט. במרץ 2008 פרשו שניהם מהלשכה ושקד חזרה לעבוד בטקסס אינסטרומנטס בניהול מוצר ה-NFC של החברה[14].
בתחילת שנת 2010 הקימה יחד עם נפתלי בנט את תנועת "ישראל שלי" ועמדה בראשה בהתנדבות עד מאי 2012. במסגרת פעילותה בתנועה מתחה ביקורת על בנק לאומי, על רקע האפשרות שהבנק ימכור את חברת הנדל"ן "דיגל" הפועלת בירושלים לקבוצת משקיעים פלסטינית[15]. הבנק חזר בו ומכר לבסוף את החברה לקבוצת משקיעים יהודית.
לאחר הפיגוע באיתמר הפיצה שקד, בהסכמת המשפחה, תמונות קשות לצפייה של בני משפחת פוגל שנרצחו. בריאיון לעיתונות אמרה: "זאת הייתה החלטה קשה, אבל ככה זה במלחמה. לתמונות יש יותר כוח מאשר למלים, וזה עבד וקיבל כותרות. הפלסטינים עושים שימוש במדיה דיגיטלית ואנחנו עושים תקשורת סטרילית. הגיע הזמן להחזיר אש"[13].
ביום הזיכרון התשע"א–2011 ארגנה עלייה של אזרחים לקברי חללי צה"ל ניצולי השואה עריריים, להוקרת זכרם ואמירת קדיש[16].
ביוני 2011 הובילה את התנועה שבראשותה לקמפיין בסיסמה "גל"צ – סכין בגב החיילים", שמטרתו לדבריה להביא את גלי צה"ל לשלב בשעות השיא שדרנים שדעותיהם אינן מזוהות עם השמאל וכן שלא לראיין אנשי חמאס בשעת מלחמה[17].
החל מסוף 2011 הובילה קמפיין כנגד המסתננים מאפריקה לישראל, בטענה כי הם מהווים סכנה לאופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה וכרוכים בה גם נזקים כלכליים קשים. שקד קראה לאכוף את החוק האוסר עליהם לעבוד, להחזירם לארצות המוצא ולחוקק את חוק ההסתננות שיאפשר החזקתם במשמורת לשלוש שנים בהליך מנהלי ומניעת כניסת חדשים על ידי השלמת הגדר בגבול מצרים[18].
פעילות פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]shaked1.jpg)
שקד התפקדה לליכוד בגיל צעיר[19]. בינואר 2012 נבחרה שקד למרכז הליכוד בסניף קריית ארבע וכן למועצת סניף צפון תל אביב[20], אך ביוני 2012 פרשה מהליכוד[21] והודיעה על כוונתה להתמודד על מקום ברשימת הבית היהודי לכנסת, יחד עם נפתלי בנט[22][23]. ב־14 בנובמבר 2012 נבחרה בפריימריז של המפלגה למקום השלישי, ובעקבות איחוד הרשימות של הבית היהודי עם האיחוד הלאומי הוצבה במקום החמישי ברשימה המשותפת בבחירות לכנסת התשע עשרה. רשימת הבית היהודי זכתה ל־12 מנדטים, שקד נכנסה לכנסת והייתה חברת הכנסת החילונית הראשונה מטעם המפלגה.
בכנסת ה-19
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכנסת ה־19 הייתה שקד יושבת־ראש השדולות למען יונתן פולארד, לטיפול בבעיית המסתננים, למען עולים דוברי אנגלית ולמען הספרות הישראלית ועידוד הקריאה בישראל. כמו כן הייתה חברה בשדולת חברות הכנסת, בשדולה לשוויון תעסוקתי, בשדולה למען חיילי המילואים ועוד.
בעקבות פתיחת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013) שתמורתו הסכימה ישראל לשחרר מחבלים פלסטינים עם "דם על הידיים", כתבה שקד מכתב פומבי לשר החוץ האמריקאי ג'ון קרי והאשימה אותו בצביעות על כך שהוא לוחץ על ישראל לשחרר רוצחים שיסכנו את ביטחונה בעוד שארצות הברית אינה משחררת מחבלים, ואף לא את יונתן פולארד[24].
ב־12 במרץ 2014 אישרה הכנסת את חוק יסוד: משאל עם שהציעו חברי הכנסת איילת שקד, אורית סטרוק ויריב לוין המעגן בחוק יסוד את החובה לערוך משאל עם על הסכם שכולל מסירת שטחים שבריבונות ישראל[25].
בכנסת ה־19 יזמה ביחד עם ח"כ יריב לוין את הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי שבאה לתת עיגון חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית.
"ועדת שקד" ותיקון חוק שירות ביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]שקד הייתה יושבת־הראש של "הוועדה לשוויון בנטל" שהוקמה בכנסת התשע עשרה כדי להכין חוק שיסדיר את נושא גיוס החרדים לצה"ל ושילובם במשק[26]. הוועדה עמלה שבעה חודשים תוך ויכוחים רבים על תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון וחקיקת חוק שירות לאומי־אזרחי המסדירים את גיוס בני הישיבות ושירות החרדים בצה"ל ובשירות לאומי־אזרחי. שקד אמרה שהחוק אינו מושלם ואינו שוויוני, אך הוא נחקק לתכלית ראויה – שילוב החרדים בחברה, בצבא ובמשק, ושלא ניתן להשיג יותר, שכן כפיית גיוס על החרדים לא תשיג את מטרתה[27]. ב־12 במרץ 2014 אושרו חוקים אלה[28][29].
חקיקה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיקון לחוק העונשין המחמיר את העונש הקבוע לעבירה של פלישה מכוונת של אדם לשטח חקלאי ולעבירה של אדם שלא נקט אמצעים סבירים למנוע כניסה של חיה שברשותו לשטח חקלאי[30].
- תיקון לחוק שחרור על־תנאי ממאסר המאפשר לשופטים לקבוע שעבירת רצח היא חריגה בחומרתה, וכתוצאה מכך תימנע קציבת עונש הנאשם לפחות מ־40 שנות מאסר, וכן יימנע שחרורו בעסקאות עם ארגוני טרור או במחוות שהן חלק ממשא ומתן מדיני[31][32].
- חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד–2014, ששקד נמנתה עם יוזמיו[33].
- תיקון לחוק הסיוע המשפטי הנותן סיוע משפטי חינם לקורבנות עבירות מין, בפרט בכל הקשור בהרחקת עברייני מין מסביבתם[34].
- תזכירי חוק להחמרת הענישה כלפי מיידי אבנים ובקבוקי תבערה, הכוללים בין היתר קביעת תקופת מאסר מינימלית ביחס למקסימום הקבוע בחוק[35], הטלת קנסות כספיים על הורים לקטינים שהורשעו ביידוי אבנים ושלילת קצבאות שונות מהורים לקטינים שנגזר עליהם עונש מאסר בגין יידוי אבנים[36]. אושר בכנסת העשרים.
- חוק המאפשר לרשמי ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים[37]. החוק עבר כחלק מרפורמה מקיפה בתחום חדלות פרעון שיזמה שקד שמטרתה להקל על אנשים פרטיים ועסקים קטנים שנכנסו לפשיטת רגל עקב חובות ולאפשר את שיקומם[38].
- תיקון לחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (שמכונה "חוק שקיפות העמותות"), המחייב עמותות שרוב מימונן מגיע ממדינות זרות לציין זאת בפרסומיהן ובהופעת נציגיהן בוועדות הכנסת[39].
בכנסת העשרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת הבחירות לכנסת העשרים הגיעה שקד למקום הראשון בפריימריז של הבית היהודי, והוצבה במקום השלישי ברשימה (אחרי היו"ר בנט ויו"ר תקומה אורי אריאל). בבחירות קיבלה הבית היהודי 8 מנדטים ושקד נכנסה לכנסת. עם הקמת ממשלת ישראל ה־34 ב־14 במאי 2015 מונתה שקד לשרת המשפטים. במסגרת תפקידה עמדה שקד בראש ועדת השרים לענייני חקיקה והוועדה לבחירת שופטים, והייתה חברה בקבינט המדיני־ביטחוני. שקד הייתה חברה גם בוועדה למינוי דיינים.
ב־1 ביוני 2015 גיבשה שקד מתווה פשרה שסיים את שביתת הפרקליטים בפרקליטות המדינה[40].
במטרה להיאבק בחרם על ישראל ובקמפיין ה־BDS יזמה שקד ב־2015 תוכנית לוחמה משפטית שעיקרה תביעות אזרחיות ופליליות נגד פעילי וארגוני החרם בגין פגיעה בסחר, אפליה וגזענות[41]. היא קידמה חוק שמטרתו צמצום מעורבותן של ממשלות זרות בדמוקרטיה הישראלית, ולפיו עמותות שיקבלו תרומה מישות מדינית זרה ישלמו 45% מס על התרומה[42][43].
ב־20 ביולי 2015 אישרה הכנסת תיקון לחוק העונשין שיזמו ציפי לבני ואיילת שקד, הקובע שעל מי שיידה אבנים על כלי רכב יהיה ניתן לגזור עונש של עד 10 שנות מאסר גם אם לא הוכחה כוונה לפגוע ועד 20 שנות מאסר אם הוכחה כוונה לפגוע. כמו כן החוק קובע שיידוי אבנים על שוטר או על כלי רכב משטרתי ייחשב לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות[44]. ההצעה באה בעקבות עלייה חדה בפיגועי יידוי אבנים, בייחוד ביהודה ושומרון, בשנים 2014–2015[45]. ב־2 בנובמבר 2015 אישרה הכנסת כהוראת שעה את הצעת החוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת המשפטים איילת שקד המטילה עונשי מינימום למיידי אבנים ומאפשרת שלילת קצבאות מהורים שילדיהם הורשעו ביידוי אבנים וחפצים מסוכנים[46].
ב־2016 הביאה לסיום את הליכי החקיקה של חוק המאבק בטרור, שמשרד המשפטים יזם עוד ב־2011[47], אך לא הצליח להעבירו בכנסות ה־18 וה־19. החוק מחמיר את הענישה על עבירות טרור, מרחיב את ההגדרה מהי פעילות טרור, מעגן בצורה רשמית תקנות רבות שהיו חלק מתקנות ההגנה, ומסדיר את נושא ההכרזה על ארגון כארגון טרור ואת השימוש במעצר מנהלי[48].
באוגוסט 2016 אישרה הכנסת את חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות שגיבשו שקד, ציפי לבני וראש ועדת חוקה, חוק ומשפט ניסן סלומיאנסקי. חוק זה מסדיר את פעילות נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות[49].,
ב־22 בפברואר 2017 בחרה הוועדה לבחירת שופטים בראשותה את השופטים דוד מינץ, ג'ורג' קרא, יעל וילנר ויוסף אלרון לבית המשפט העליון[50]. שלושה מתוך ארבעת השופטים שמונו נחשבים לבעלי קו שמרני, ומינויים נתפש כהישג של שקד[51].
ביוני 2017 השלים משרד המשפטים בהנחיית שקד הליך רישום זכויות במקרקעין בישראל שהחל בשנות ה־50 של המאה ה־20, ורשם 180,000 דונם מהנגב המערבי כאדמות בבעלות המדינה[52].
בדצמבר 2017 פרסמה שקד את תזכיר חוק יסוד: החקיקה שבא להסדיר את מערכת היחסים בין הרשות המחוקקת (הכנסת) לרשות השופטת, ובפרט את נושא פסילת חוקי הכנסת על ידי בג"ץ. בתזכיר הוצע שבג"ץ לא יוכל לפסול חוק אלא בהרכב של 9 שופטים וברוב של שני שלישים, ושהכנסת תוכל להתגבר על פסילה כזו באמצעות רוב של 61 חברי כנסת[53].
.jpg)
בפברואר 2018 בחרה הוועדה לבחירת שופטים בראשותה שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון: הפרופסור אלכס שטיין, שהיה מועמדה של שקד ונחשב למשפטן מוערך ולשמרן משפטי, והשופט המחוזי עופר גרוסקופף, שנחשב אקטיביסט והיה מועמדה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות[54].
במהלך כהונתה של שקד מינתה הוועדה לבחירת שופטים 330 רשמים ושופטים, שעל מינויים אמרה שקד: "אני גאה לומר שיש היום מקום לדעה אחרת, והיא מתנוססת בגאון. שברנו את הקונספציה"[55]. להצלחתה זו של שקד תרמה בחלק מהמקרים תמיכתו של ראש לשכת עורכי הדין בתקופתה, אפי נוה, לעומת נציגים של הלשכה בוועדה בעבר שנטו לתמוך בעמדת השופטים[56].
שקד יזמה מהלך המעביר סמכויות שיפוט בעניינים מנהליים (בפרט: תוכניות בנייה, סכסוכי קרקעות, ענייני כניסה ויציאה, צווי הגבלה ופיקוח) ביהודה ושומרון מבג"ץ לבית המשפט המחוזי בירושלים. אחת התוצאות העיקריות של מהלך זה היא שבסכסוכי קרקעות ובנייה על העותרים יהיה להוכיח בעלות על הקרקע כדי שעתירתם תתקבל, בניגוד למצב שהיה בבג"ץ. ב־17 ביולי 2018 השלימה שקד, ביחד עם שר הביטחון אביגדור ליברמן והח"כים ניסן סלומינסקי ובצלאל סמוטריץ', את המהלך באמצעות חקיקה בכנסת[57].
הבחירות לכנסת ה־21
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־29 בדצמבר 2018, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הודיעה שקד עם נפתלי בנט כי הם פורשים ממפלגת הבית היהודי כדי להקים את מפלגת הימין החדש שתכלול דתיים וחילונים, ובמסגרתה ירוצו בבחירות אלו כיושבי ראש משותפים של המפלגה[58].
במהלך מערכת הבחירות הציגה שקד תוכנית לשינויים במערכת המשפט, שעיקרה החרגת מינוי שופטי בית המשפט העליון מהוועדה למינוי שופטים ומינוים בהמלצת שר המשפטים באישור הממשלה והכנסת לאחר שימוע ציבורי, העברת פסקת ההתגברות במתכונתה המלאה, מתן אפשרות לשר לייצג את עצמו בבית המשפט גם בניגוד לדעת היועץ המשפטי של משרדו והעברת חוק היועמ"שים – שלפיו ימונה היועץ המשפטי לממשלה בהמלצת שר המשפטים[59]. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה, ושקד נותרה מחוץ לכנסת. ב־2 ביוני 2019 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על פיטוריה, יחד עם פיטורי נפתלי בנט[60].
הבחירות לכנסת ה־22
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים ושתיים
לקראת הבחירות לכנסת ה־22 הוצבה שקד בראש רשימת הימין החדש. בנאום שנשאה קראה שקד לאיחוד וריצה משותפת בין הימין החדש לאיחוד מפלגות הימין ומפלגות ימין נוספות[61]. בהמשך חבר הימין החדש לאיחוד הלאומי ולבית היהודי והקים את רשימת "ימינה", עם שקד בראשה[62] הרשימה קיבלה בבחירות שבעה מנדטים[63]. מיד לאחר הבחירות התפרקה הרשימה לשתי סיעות[64].
הבחירות לכנסות ה־23
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצבה שקד במקום השלישי ברשימת ימינה, שנייה מטעם הימין החדש, ונבחרה לכנסת אחרי שהרשימה זכתה לשישה מנדטים. המפלגה נותרה בכנסת זו באופוזיציה.
הכנסת העשרים וארבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות לכנסת ה־24 הוצבה שקד במקום השני ברשימת ימינה והיא ומפלגתה חתמו על הסכם קואליציני עם יש עתיד על ממשלת חילופים בין בנט ליו"ר יש עתיד, יאיר לפיד. עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש מונתה שקד לשרת הפנים. ביוני 2021 התפטרה מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי[65].
באוגוסט 2021 אישרה ועדת השרים לחקיקה את החלופה שהציעה שקד לתמ"א 38. במסגרת החלופה, יהיה ניתן להגדיל את השטח הבנוי בפרויקטים של פינוי בינוי ב־400%, בנוסף לכך הוחלט שיורחבו הסמכויות של הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה[66]. מספר ימים לאחר מכן אישרה הכנסת את יוזמתה של שקד להארכת פעילותה של ותמ"ל, לאחר יותר משנה שלא התכנסה[67].
באותו החודש הודיעה שקד על שינוי המעמד של באר יעקב ממועצה מקומית לעיר[68]. חודשיים לאחר מכן, ב־26 באוקטובר, הכריזה שקד על שינוי המעמד גם של מע'אר ממועצה מקומית לעיר. במאי 2022 הכריזה על חריש כעיר.
בחודש מרץ 2022, ביחד עם שר השיכון זאב אלקין, יזמה שקד הקמת עיר חרדית בנגב שתאכלס 100,000 איש, בשם כסיף. ההחלטה אושרה בממשלה. כמו כן, יזמה הקמת 14 יישובים חדשים בנגב.
הבחירות לכנסת ה־25
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות פרישתו של נפתלי בנט ופיזור הכנסת ה־24 בסוף יוני 2022, התמנתה שקד לראש מפלגת ימינה. ב־27 ביולי 2022 הודיעו שקד ויועז הנדל וסיעת דרך ארץ על ריצה משותפת, כאשר שקד בראש הרשימה, תחת השם הרוח הציונית. ב־11 בספטמבר הודיעו על ביטול הריצה המשותפת בעקבות מחלוקת באשר לשאלת הצטרפות המפלגה לאחר הבחירות לממשלה צרה בראשות בנימין נתניהו[69]. ב־13 בספטמבר חתמה על הסכם ריצה משותפת עם "הבית היהודי" ועמדה בראש הרשימה, שלא עברה את אחוז החסימה, לאחר שזכתה ב-1.19% מהקולות[70].
לאחר סיום חברותה בכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2023 הודיעה חברת קרדן נדל"ן על כוונתה למנות בהקדם את שקד לסגן יו"ר דירקטוריון החברה. כעבור כשמונה חודשים, מונתה לשמש יושבת ראש הדירקטוריון[71].
במרץ 2023 מונתה שקד ליושבת ראש נאמני מרכז שניידר[72].
עמדותיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התחום המדיני־ביטחוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]שקד תומכת במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית והגישה את הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי ברוח זו. היא מאמינה בזכותו של העם היהודי על כל ארץ ישראל ובזכותה של ישראל להתיישב בשטחים אלה ולבנות בהתנחלויות. היא מתנגדת למדינה פלסטינית ממערב לנהר הירדן, הן מסיבות מוסריות והן מסיבות ביטחוניות. היא תומכת בתוכנית ההרגעה של נפתלי בנט ובפרט בהחלת הריבונות הישראלית על שטחי C בהדרגה, ותחילה על מעלה אדומים וגוש עציון, כדי לבצר את ירושלים מדינית, ביטחונית ודמוגרפית[73]. היא מתנגדת לשחרור מחבלים רבים בתמורה לשחרור חטופים או במסגרת מגעים מדיניים[74].
כיו"ר ישראל שלי פעלה שקד בהסברה ישראלית נגד קמפיין הדה־לגיטימציה שמתנהל נגד ישראל בעולם על ידי הפלסטינים, תומכיהם וארגוני שמאל, לרבות ארגוני ופעילי שמאל רדיקלי בישראל. היא מגדירה את קמפיין ה־BDS כטרור וכחלק מהאנטישמיות החדשה, ופועלת נגדו בזירה ההסברתית והמשפטית[75].
חוק ומשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]שקד מתנגדת לאקטיביזם השיפוטי ול"משפטיזציה" של המערכות הציבוריות בישראל, דבר הפוגע לדבריה ביכולת הממשלה למשול ובעיקרון הפרדת הרשויות. היא סבורה שבג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה נטלו לעצמם כוח רב המפר את האיזון בין הרשויות, ושיש לבצע שינויי חקיקה כדי שהממשלה והכנסת יוכלו לממש את המטרות שלשמן נבחרו[76].
אקטיביזם שיפוטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]שקד מתנגדת לאקטיביזם שיפוטי, ובמסגרת תפקידה כיושבת ראש הועדה למינוי שופטים היא פעלה למינוים של שופטים שמרנים הנוקטים ריסון שיפוטי[77].
בעקבות פסילתו על ידי בג"ץ פעמיים של החוק נגד הסתננות שאושר בכנסת, יזמה בכנסת ה־19 הוספה של פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שמטרתה לאפשר לכנסת לחוקק מחדש, ברוב מוחלט של 61 חברי הכנסת ובתוקף מוגבל לארבע שנים, חוק שנפסל על ידי בג"ץ בנימוק שאינו עומד בתנאי חוק היסוד[78]. הצעת חוק פרטית זו אושרה בוועדת השרים לחקיקה, אולם לא הוגשה לכנסת בשל התנגדות חלק מסיעות הקואליציה. בעקבות פסיקת בג"ץ בנושא מתווה הגז באפריל 2016 מתחה שקד ביקורת על בג"ץ ואמרה שנושא זה הוא באחריותה וסמכותה של הממשלה, ושהתערבות בג"ץ בנושא שגויה שכן אין הוא נושא באחריות למצבה המדיני והכלכלי של ישראל, ולנזק שיכול להיגרם למדינה בעקבות ביטול המתווה. היא הזכירה בהקשר זה את ציטוט "החרב והארנק" של אלכסנדר המילטון[79]. עוד כתבה בנושא התערבות בית המשפט בנושאי מדיניות ופוליטיקה:
לאותם התחומים הפוליטיים שהכרעות בהם מתקבלות בכנסת ובממשלה ושאין בהם כל הצדקה להתערבות בית המשפט העליון השופט ברק קרא 'חורים שחורים'. אני לעומתו קוראת להם 'מרחבי משילות'. כאן בדיוק באה לידי ביטוי יכולתה של הממשלה למשול ושל הכנסת לחוקק חוקים בשם העם שבחר בנציגיו.
— איילת שקד, מסילות אל המשילות, "השילוח"[80]
לאחר שבג"ץ נמנע מלדחות על הסף עתירות שהוגשו נגד חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, אמרה שקד כי ביקורת שיפוטית על חוק יסוד היא רעידת אדמה, משפטית ופוליטית, וכי "עמעום דמותו של העם בפסקי הדין של בית המשפט העליון הוא סופו של תהליך ארוך, תהליך העובר בעשורים האחרונים על מדינת ישראל ומשנה את משטרה ללא הכר"[81].
היועץ המשפטי לממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שקד סבורה שהיועץ המשפטי לממשלה נטל לעצמו סמכויות לא לו, כולל סמכות להטיל וטו בפועל על נושאי מדיניות שבאחריות הממשלה, והפך למעשה מגורם משפטי שאמור לייעץ ולסייע לממשלה לממש את מדיניותה לגורם שהתייצב מעל הממשלה הנבחרת ופוסל את החלטותיה ואת פעולותיה כראות עיניו[82]. כמו כן טענה כי עדיף לוותר על ההליך של ועדת איתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה, ולהפקיד את המינוי בידי שר המשפטים והממשלה, בכפוף לבחינת הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, כמקובל ביחס לתפקידים בכירים אחרים[83].
עודף חקיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאמר שפרסמה בכתב־העת "השילוח" פרשה שקד את חזונה ותפישת עולמה בכל הנוגע ליחסי שלטון, חוק ומשילות. היא כתבה שהכנסת לוקה בעודף חקיקה, הפוגעת בחירותו של האזרח. היא ביקרה בחריפות את עודף החקיקה הכלכלית והרגולציה הממשלתית (אסדרה) בשוק וכתבה שהוא פוגע בכלכלה ובעיקר בעסקים קטנים, המתקשים לעמוד בעול הרגולציה.
החקיקה בישראל הגיעה לרמה מסוכנת. החופש של האזרח בישראל נפגע עמוקות מהתחרות הזו שבין חברי הכנסת; מההתערבות המוגזמת בחייו. את התחרות הבריאה בין העסקים במשק החלפנו בתחרות מזיקה בין חברי הכנסת.
— איילת שקד, מסילות אל המשילות, "השילוח"[84].
שקד הוסיפה שהיא רואה כחלק חשוב מתפקידה כיושבת ראש ועדת השרים לענייני חקיקה את פסילתן, בוועדה זו, של אלפי הצעות חוק מזיקות שמגישים חברי הכנסת[80].
המשפט ביהודה ושומרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]שקד מאמינה בהשוואת החקיקה החלה ביהודה ושומרון לזו החלה בתחומי הקו הירוק. היא הנחתה את משרדי הממשלה להתייחס לתושבי יהודה ושומרון בכל הצעת חוק ממשלתית שהם מעלים, ואמרה שלא תעלה לדיון בוועדת השרים הצעת חוק ממשלתית ללא התייחסות כזאת[85]. כמו כן, היא העבירה סמכויות שיפוט מנהליות ביו"ש מבג"ץ לבית המשפט המנהלי בירושלים[57].
כלכלה וחברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שקד סבורה שיש לשלב את החרדים בחיים הציבוריים, כולל בצה"ל, בשירות לאומי ובמשק (שוק העבודה), אך יש לעשות זאת, ככל הניתן, בהידברות ובהסכמה[27]. היא הובילה את הוועדה לשוויון בנטל והתנגדה להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו, סנקציות שהוטלו בחוק לפי דרישת מפלגת "יש עתיד".
שקד מגדירה את עמדותיה הכלכליות כתמיכה בשוק חופשי וליברליזם כלכלי עם רגישות חברתית. בראיון ב־2015 אמרה שרגישות זו מתבטאת בין היתר בכך שהיא תומכת בהעלאת שכר המינימום, החלת תנאים סוציאליים גם על עובדי קבלן כמו שנעשה באותה תקופה בתחום הניקיון והאבטחה, הטלת חובת העסקת בעלי מוגבלויות על תאגידים וחברות גדולות ועוד. עוד אמרה שהיא תומכת בפירוק מונופולים וצמצום רגולציה, משום שאלה מקשים על יזמים וחברות שלא לצורך ובכך גורמים לעלייה במחירים[80][86]. היא הדגימה זאת בחוק שיזמה, המחייב רגולטורים (משרד הבריאות, משרד החקלאות ומשרד הכלכלה) להורות על שינוי אריזות של מוצרים לכל היותר רק פעם בשנתיים, משום שעלויות מעין אלה מוטלות בסופו של דבר על הצרכן[87].
בדצמבר 2019 מתחה ביקורת על ההסתדרות, וטענה שכוחה הרב פוגע במשק[88].
המסתננים מאפריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שקד רואה בתופעת ההסתננות מאפריקה לישראל איום דמוגרפי על מדינת ישראל, וכן פגיעה קשה באוכלוסיות ישראליות בשכונות העוני, בעיקר בשכונות דרום תל אביב, אשר סובלות מפשיעה מוגברת וחוסר ביטחון ברחובות עקב ריבוי המסתננים שם. היא תומכת בחקיקה נגד הסתננות ובפינוי המסתננים משכונות דרום תל אביב ובסופו של דבר הרחקתם מישראל[89]. במרץ 2014 הקימה לשכה לפניות הציבור בשכונת שפירא שבדרום תל אביב במטרה מוצהרת לסייע לתושבי דרום תל אביב להתמודד עם בעיית המסתננים[90].
פרסים ואותות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב־2011, כיושבת ראש תנועת ישראל שלי, נבחרה למיזם אנשי השנה של "בשבע"[91]
- ב־2012 קיבלה את הפרס הישראלי לביקורת התקשורת על שם אברמוביץ'[92]
- ב־2013 נבחרה לחברת הכנסת המצטיינת של מושב הקיץ בדירוג של ערוץ הכנסת[93]. במושב החורף של 2014 דורגה במקום השני ברשימה זו[94]
- ב־2015 דורגה במקום ה־33 ברשימת היהודים המשפיעים בעולם של הג'רוזלם פוסט[95]
- ב־2015 דורגה במקום ה־5 ברשימת הנשים המשפיעות בישראל על ידי המגזין פורבס ישראל[96]
- ב־2015 נבחרה לאשת השנה של מגזין ליידי גלובס (מבית העיתון גלובס)[97]
- ב־2017 דורגה במקום הראשון ברשימות הנשים המשפיעות ביותר של מגזין פורבס ישראל[98] ושל מגזין ליידי גלובס
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
איילת שקד, באתר הכנסת 
איילת שקד, ברשת החברתית פייסבוק
איילת שקד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
איילת שקד, ביישום טלגרם
איילת שקד, ברשת החברתית אינסטגרם
איילת שקד, סרטונים בערוץ היוטיוב- איילת שקד, באתר כנסת פתוחה
.svg){kind=icon}
איילת שקד בפעילויות שונות- אסף שטול-טראורינג, עורך ציוני, וויקיפדיה קוראת לך, באתר הארץ, 30 ביולי 2010
- חגית רוטנברג, ציונות בהקשת מקלדת, באתר ערוץ 7, 20 בינואר 2011
- איילה צורף, החיילים הדיגיטליים של הימין, באתר TheMarker, 14 באפריל 2011
אביאל מגנזי, השרה שקד: נראה כי המשילות עברה לבתי המשפט, אנשים כמוני נתפשים כבני חושך, באתר ynet, 18 במאי 2015
יהודה יפרח, מאמצי התגברות: כיצד תפקדה איילת שקד בתור שרת משפטים?, בעיתון מקור ראשון, 18 בפברואר 2019
שקד חשפה את המגעים עם הליכוד: "אמרו שהם מאוד רוצים שנרוץ", סרטון בערוץ "כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:55), 9 בנובמבר 2022
ראיונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טל שניידר, "תוך 10 שנים נחיה פה עם חצי מיליון מסתננים מוסלמים מאפריקה; הכי קל ליפי הנפש מצפון ת"א לקרוא לקלוט אותם - אבל הם מגיעים לאשדוד, לגליל", באתר גלובס, 1 במאי 2012
- שי גבעתי, תכירו את המועמדת הכי מפתיעה של "הבית היהודי", באתר nrg, 26 בנובמבר 2012
- איתן אבריאל, סמי פרץ, איילת שקד: "הצהרת הון? אני לא חייבת שכל אחד יידע מה אני עושה בכל יום", באתר TheMarker, 25 בפברואר 2015
- שמעון כהן, שקד: דרושות רפורמות במערכת, לא כותרות, באתר ערוץ 7, 7 ביולי 2015
- ורד רמון-ריבלין, "אמרו לי שהמערכת המשפטית פוגעת במי שמנסה לטלטל אותה, אבל אני לא רוצה להאמין שאנחנו מדינה חשוכה". איילת שקד, הראיון המלא, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2015
- רינה מצליח, פגוש את העיתונות, שרת המשפטים איילת שקד: נתניהו נכנע ללפיד, באתר מאקו, 7 בנובמבר 2015
- מור שמעוני, איילת שקד לא מתנצלת: "נבחרתי לקדם את האג'נדה שלי, לא של זהבה גלאון", באתר מעריב אונליין, 23 בינואר 2016
- איילת שקד: סומכת על מנדלבליט, באתר וואלה, 15 בפברואר 2018
- נחום ברנע וטובה צימוקי, "בתקופתי הדמוקרטיה התחזקה", באתר "ידיעות אחרונות", 6 בספטמבר 2018
- רויטל עמירן, "אני סובלת מהתקפות פייק ניוז אישיות נגדי": שרת המשפטים איילת שקד דוהרת כל הדרך לחקיקת חוק יסוד החקיקה, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2018
- אריאל כהנא, "ריצה משותפת עם הליכוד? אין תרחיש כזה", באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2019
- תחיה ברק, איילת שקד: "גוש השמאל משחק בנדמה לי, גם היום ברור שמי שיהיה ראש הממשלה זה נתניהו", באתר את, 3 במרץ 2019
- פגישה עם רוני קובן עונה 5 | איילת שקד - פרק 17, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 28:59)
- שקד בריאיון: מי שמדבר על אחדות בלי נתניהו - מוכר לוקשים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 10:01), 30 ביולי 2022
- בנצי רובין, איילת שקד בראיון פרידה מיוחד: "שינינו את המציאות; מקווה לחזור", באתר "סרוגים", 27 בנובמבר 2022
- דרור מרמור, איילת שקד חוזרת למגזר הפרטי ולא חוסכת ביקורת מהממשלה הנכנסת, באתר גלובס, 13 בינואר 2023
- "לא יקום ולא יהיה": השרה לשעבר איילת שקד יוצאת נגד נבצרות נתניהו וניגוד העניינים - וקוראת לפשרה, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 19:37), 21 בפברואר 2023
- ראיונות לתוכנית "הנבחרים" עם דוד בן בסט
- דוד בן בסט מראיין את איילת שקד, "הנבחרים", באתר YouTube, 10 בינואר 2014
- דוד בן בסט מראיין את איילת שקד, "הנבחרים", באתר YouTube, 29 בספטמבר 2017
- דוד בן בסט מראיין את איילת שקד, "הנבחרים", באתר YouTube, 19 ביוני 2020
- דוד בן בסט מראיין את איילת שקד, "הנבחרים", באתר YouTube, 26 בפברואר 2021
- דוד בן בסט מראיין את איילת שקד, "הנבחרים", באתר YouTube, 24 בספטמבר 2021
ממאמריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוויתי מכותבים כמו רוית הכט, באתר הארץ, 18 במאי 2014
- צריך להסתכל על היישובים החדשים דרך עיני בן־גוריון, באתר הארץ, 2 בפברואר 2022
- דרוקר, למה רק 20 אלף? למה לא בלי הגבלה?, באתר הארץ, 17 במרץ 2022
- הקואליציה תשרוד רק אם ההסכמים יכובדו, באתר הארץ, 23 במאי 2022
- למה תמכתי במינוי של השופט איתן אורנשטיין, באתר הארץ, 6 ביוני 2024
מנאומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איילת שקד בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא חוסר האיזון בשידורי תחנת גל"צ, סרטון באתר יוטיוב, 27 ביוני 2011
- נאום הבכורה של איילת שקד בכנסת, סרטון באתר יוטיוב, 18 בפברואר 2013
- ח"כ איילת שקד: החוק יאפשר את המשך קיום עולם התורה במלוא עוזו וגיוס אלו שאינם לומדים, סרטון באתר יוטיוב, 11 במרץ 2014
- עימות פוליטי בבר אילן – יריב אופנהיימר מול איילת שקד, סרטון באתר יוטיוב
- עדו בן פורת, שקד: "מדינת ישראל חולה במשפטטת", באתר ערוץ 7, 8 בספטמבר 2015 (הנאום המלא)
- A conversation with Ayelet Shaked Israel`s Minister of Justice CJL 2015, בערוץ היוטיוב של Centre for Jewish Life – London (באנגלית)
- מערכת, נאום החירות של השרה איילת שקד, באתר מידה, 30 באוגוסט 2016
- עדו בן פורת, שקד מציגה: "תכנית איתנות לאומית", באתר ערוץ 7, 24 בינואר 2017 (הנאום המלא ביוטיוב)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שי שטרן פגש את איילת שקד וחזר קצת מאוהב, באתר מאקו, 19 בדצמבר 2012
- ^ רונית ורדי, המהנדסת: השיטתיות המתוכנתת של איילת שקד // פרופיל פוליטי, באתר ליברל, 23 במרץ 2015
- ^ דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו (מרדכי בונשטיין), 1947-1941
- ^ 1 2 דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו (אשר ברנשטיין (בונשטיין)), 1947-1941
- ^ אלבום המשפחות של מייסדי זכרון יעקב, באתר ויקיגניה
- ^ רונית ורדי, "המסע של נפתלי בנט לצמרת", מגזין ליברל, גיליון 3, עמ' 36, יולי 2014
- ^ העסקה הגדולה של איילת שקד: רכשה וילה בת"א בכ-6.5 מיליון שקל, באתר TheMarker, 16 בספטמבר 2015
- ^ איילת שני, שיחה עם מתנחלת תל אביבית, באתר הארץ, 22 ביוני 2012
- ^ 1 2 עפרה לקס, עניין אישי - איילת שקד, באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2015
- ^ שרה ליבוביץ-דר, מאחורי הקלעים של הקרב בין איילת שקד ומרים נאור, באתר מגזין ליברל, 8 באוגוסט 2017
- ^ מורן אזולאי וטובה צימוקי, נחשף בעלה הטייס של איילת שקד, באתר ynet, 5 באוגוסט 2018
- ^ בכמה מכרה איילת שקד את ביתה בשכונת בבלי בת"א – ומה היא סיכמה עם מבקר המדינה?, באתר TheMarker, 17 בינואר 2016
- ^ 1 2 איילה צורף, החיילים הדיגיטליים של הימין, באתר TheMarker, 14 באפריל 2011
- ^ ערן גפן, איילת שקד מגלה - כך נראה ראיון העבודה הראשון אצל נתניהו, באתר גלובס, 19 בינואר 2024
- ^ הערב ב"המקור": מי אתה באשר אל מסרי?, באתר nana10, 2 בפברואר 2011
- ^ עמיחי אתאלי, חולקים כבוד לחללי צה"ל ניצולי השואה, באתר nrg, 8 במאי 2011
- ^ ישראל שלי ולא של השמאל: תנועה חדשה נגד דעותיהם של מגישי גל"צ, באתר nana10, 23 ביוני 2011(הקישור אינו פעיל, 29.6.2021); מתוך התוכנית "לונדון את קירשנבאום"
- ^ איילת שקד, בקרוב: מאה אלף מסתננים בישראל, באתר מאקו, 16 בנובמבר 2011; הזמנה להפגנה נגד שטף המסתננים(הקישור אינו פעיל, 29.6.2021) באתר "ישראל שלי"
- ^ איילת שקד וסתיו שפיר בעימות בערוץ הכנסת, סרטון ביוטיוב, דקה 1:40
- ^ פנחס וולף, איילת שקד נבחרה למוסדות הליכוד רק לפני שנה, באתר וואלה, 3 בינואר 2013
- ^ זאב קם, מדוע באמת פרשו בנט ואיילת שקד מהליכוד?, באתר nrg, 20 בינואר 2013
- ^ איתמר פליישמן, לראשונה: חילונית תתמודד לרשימת הבית היהודי, באתר ynet, 10 ביוני 2012
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, בנט: מתמודד על ראשות המפד"ל, באתר ערוץ 7
- ^ Jewish Home Knesset Chair to Kerry: You are a Hypocrite, אתר JewishPress, 15 באוגוסט 2013
- ^ חוק משאל עם אושר סופית במליאת הכנסת, באתר הכנסת, 12 במרץ 2014
- ^ דנה ויס, טירונית בקרב: השבוע הגורלי של ח"כ איילת שקד, באתר מאקו, 22 בפברואר 2014
- ^ 1 2 חן קוטס-בר, "מי שחושב שכולם יתגייסו לא חי בכדור הארץ", באתר nrg, 6 במרץ 2014 (ריאיון עם איילת שקד). ביוטיוב: ח"כ איילת שקד: החוק יאפשר את המשך קיום עולם התורה במלוא עוזו וגיוס אלו שאינם לומדים, 11 במרץ 2014
- ^ הכנסת אישרה את חוק הגיוס ברוב של 67 בעד, מול מתנגד אחד(הקישור אינו פעיל, 29.6.2021), נענע10, 12 במרץ 2014
- ^ מליאת הכנסת אישרה סופית חוק הגיוס, באתר הכנסת, 12 במרץ 2014
- ^ אושר סופית: תוחמר הענישה על כניסה אסורה לשטח חקלאי, אתר הכנסת, 18 במרץ 2014
- ^ אושר סופית: רוצחים בנסיבות חריגות בחומרתן לא ישוחררו בעסקאות לפני שריצו לפחות 40 שנה מעונשם, אתר הכנסת, 3 בנובמבר 2014
- ^ זאב קם, אושר בכנסת חוק המחבלים שימנע שחרור רוצחים, באתר nrg, 3 בנובמבר 2014
- ^ חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ חדשות nana10, עבר בוועדת השרים: המדינה תסייע לנפגעי עבירות מין להרחיק את הפוגע מהעבודה, באתר nana10, 21 ביוני 2015,
אושר סופית: סיוע משפטי לנפגעי עבירות מין, בנוגע לחזרת הפוגע לסביבת הנפגע, אתר הכנסת, 29 ביולי 2015 - ^ תזכיר חוק העונשין (תיקון מס'...) (קביעת עונשי מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשע"ו-2015, הופץ ב-24 בספטמבר 2015 על ידי משרד המשפטים באתר החקיקה הממשלתי
- ^ תזכיר חוק הטלת התחייבות על הורים לילדים שאינם ברי אחריות פלילית בעבירות של ידוי אבנים (הוראת שעה), התשע"ו-2015, הופץ ב-12 בנובמבר 2015 על ידי משרד המשפטים באתר החקיקה הממשלתי
- ^ חן מענית, "חייב שאין לו כסף - מה יעזור שניכנס בו ונתלה אותו?", באתר גלובס, 12 במרץ 2016
- ^ אלה לוי-וינריב, איילת שקד מציגה: רפורמת השיקום לפושטי רגל וחברות בקריסה, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2015
- ^ חוק שקיפות העמותות באתר הכנסת, 11 ביולי 2016
- ^ יעל פרידסון, בתום ארבעה חודשים: תמה שביתת הפרקליטים, באתר nrg, 1 ביוני 2015
- ^ אריאל כהנא, עוברים להתקפה: ישראל תתבע פעילי חרם ברחבי העולם, באתר nrg, 17 ביוני 2015
- ^ הדס ברוה, איילת שקד הופכת את העמותות לאויבות המדינה, באתר nrg, 31 במרץ 2015
- ^ שקד על עמותות השמאל: "פועלים מתוך שנאה עצמית", באתר גלי צה"ל, 24 ביוני 2015
- ^ מורן אזולאי, אושרה החמרת עונש למיידי אבנים: "מחבלים", באתר ynet, 20 ביולי 2015
- ^ נצ"מ שמעון נחמני בדיון שנערך בוועדת חוקה בנושא ענישת מיידי אבנים: בשנת 2013 נרשמו 7,886 אירועי זריקת אבנים, לעומת 18,726 בשנת 2014 השנה נעצרו 634 חשודים עד תום ההליכים, אתר הכנסת, 15 ביולי 2015
- ^ חזקי עזרא, אושר סופית: תוחמר הענישה על מיידי אבנים, באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2015
- ^ משרד המשפטים, הצעת חוק המאבק בטרור עברה בקריאה ראשונה(הקישור אינו פעיל, 29.6.2021), באתר משרד המשפטים, 5 באוגוסט 2011
- ^ מורן אזולאי, "חוק הטרור" אושר: מאסר עולם למחבל - 30 שנה בכלא, באתר ynet, 15 ביוני 2016,
גדעון אלון, השב"כ על חוק הטרור: "זהו חוק הטרור המתקדם בעולם", באתר ישראל היום, 15 ביוני 2016 - ^ גלי גינת וטל שלו, אושר חוק נציבות הביקורת על הפרקליטות: "אין איש מעל החוק", באתר וואלה, 3 באוגוסט 2016
- ^ עמית סגל וגיא פלג, ניצחון לשקד: אלה 4 שופטי העליון, באתר מאקו, 22 בפברואר 2017
- ^ עוזי ברוך, בנט לערוץ 7: שקד עשתה היסטוריה, באתר ערוץ 7, 22 בפברואר 2017,
עמית סגל, על ארבע: הניצחון של שקד על ביהמ"ש העליון, באתר nrg, 24 בפברואר 2017 - ^ קלמן ליבסקינד, סוף הסיפור: אחרי 64 שנה, איילת שקד שינתה את כללי המשחק בנגב, באתר מעריב אונליין, 3 ביוני 2017
- ^ ענת יורובסקי, איזון או מהפכה?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 בדצמבר 2017
- ^ שר אינו עציץ פוסט של איילת שקד בפייסבוק
- ^ רויטל חובל, שקד בטקס השבעת שופטים: "שברתי את הקונספציה של מערכת המשפט", באתר הארץ, 8 בינואר 2019
- ^ מתן ברניר, ציר איילת שקד-אפי נוה: הברית שטרפה את הקלפים ושינתה את מאזן הכוחות, באתר גלובס, 17 בינואר 2019
- ^ 1 2 אושר סופית: העברת סמכויות הנוגעות לאיו"ש מבג"ץ לבימ"ש מינהלי, באתר הכנסת, 17 ביולי 2018
- ^ מורן אזולאי, בנט ושקד הכריזו על מפלגת "הימין החדש": "איבדנו את היכולת שלנו להשפיע", באתר ynet, 29 בדצמבר 2018; יובל קרני, מורן אזולאי, "יש בינינו אינספור מחלוקות. גם לנו יש אגו. אבל לשותפות הזו אין תאריך תפוגה", באתר "ידיעות אחרונות", 7 במרץ 2019
- ^ יקי אדמקר, ביטול הוועדה למינוי שופטים, הגבלת היועמ"ש: תוכנית שקד למערכת המשפט, באתר וואלה, 18 במרץ 2019
שקד הציגה את ה"מהפכה המשפטית" באתר Mako, החדשות, 18 במרץ 2019 - ^ יובל קרני ואיתמר אייכנר, נתניהו פיטר את נפתלי בנט ואיילת שקד, באתר ynet, 2 ביוני 2019; טובה צימוקי ויעל פרידסון, איילת שקד נפרדה ממשרד המשפטים: "עוד אחזור לכאן", באתר ynet, 4 ביוני 2019.
- ^ מורן אזולאי, שקד תעמוד בראש הימין החדש: "למדנו מהטעויות", באתר ynet, 21 ביולי 2019.
- ^ אמיר אלון, מורן אזולאי, יובל קרני ועמיחי אתאלי, הפנים והרשימות: אלו המועמדים לכנסת ה-22, באתר ynet, 2 באוגוסט 2019; עופר חדד, איילת שקד: "רואה עצמי ראש ממשלה", באתר מאקו, 29 ביוני 2019 יובל קרני, מורן אזולאי, "כשבעלי אופיר ואני ראינו בטלוויזיה את פיזור הכנסת הוא אמר: 'אוי, לא, אני לא מאמין שזה קורה לי'. כבר היו לנו תוכניות לחיים טובים ונינוחים לכמה שנים", באתר "ידיעות אחרונות", 24 ביולי 2019
- ^ טל שניידר, ועדת הבחירות פרסמה את התוצאות הסופיות של הבחירות, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2019
- ^ חן ארצי סרור, צעד ימינה, שניים אחורה, באתר "ידיעות אחרונות", 19 בספטמבר 2019
- ^ בנצי רובין, שקד התפטרה מהכנסת; זה המחליף שלה בימינה, באתר "סרוגים", 21 ביוני 2021
- ^ הילה ציאון, ועדת השרים לחקיקה אישרה את חלופת שקד לתמ"א 38, באתר ynet, 1 באוגוסט 2021
- ^ אמיתי גזית, הישג לאיילת שקד: הכנסת אישרה את חידוש הוותמ"ל לאחר 14 חודשים שבהם לא פעלה, באתר כלכליסט, 4 באוגוסט 2021
- ^ עיר חדשה בישראל: באר יעקב משדרגת סטטוס, באתר כיפה, 8 באוגוסט 2021
- ^ יקי אדמקר, 4 ימים לסגירת הרשימות: שקד והנדל הודיעו על ריצה בנפרד, באתר וואלה, 11 בספטמבר 2022
- ^ רועי רובינשטיין, שקד מחוץ לכנסת: "הלכנו עם האמת". בנט: "נלחמה כמו פייטרית", באתר ynet, 1 בנובמבר 2022
- ^ דותן לוי, הג'וב החדש של שקד: תכהן כיו"ר קבוצת קרדן נדל"ן, באתר כלכליסט, 22 בינואר 2023;
ענת דניאלי לב, כמה מרוויחה איילת שקד על 25 שעות עבודה בשבוע?, באתר מאקו, 18 במרץ 2024 - ^ איילת שקד מונתה ליו"ר עמותת "נאמני מרכז שניידר", באתר ערוץ 7, 29 במרץ 2023;
איילת שקד במינוי נוסף: זה התפקיד שהיא קיבלה, באתר "סרוגים", 29 במרץ 2023;
קובי עוזיאלי, לצד חברת הנדל"ן: הג'וב הנוסף של איילת שקד, באתר בחדרי חרדים, 30 במרץ 2023 - ^ עדו בן פורת, שקד מציגה: "תכנית איתנות לאומית", באתר ערוץ 7, 24 בינואר 2017
- ^ עמרי נחמיאס, אושר "חוק המחבלים": "הם צריכים למות בכלא, וכך יהיה", באתר וואלה, 4 בנובמבר 2014
- ^ טל שלו, איילת שקד: "תנועת ה-BDS היא ארגון טרור שעלינו לסכל", באתר וואלה, 18 בספטמבר 2016,
אלירן אהרון, איילת שקד בכנס ערוץ 7: מלחמה ב-BDS, באתר ערוץ 7, 19 בספטמבר 2016 - ^ אביאל מגנזי, השרה שקד: נראה כי המשילות עברה לבתי המשפט, אנשים כמוני נתפשים כבני חושך, באתר ynet, 18 במאי 2015
- ^ עדו בן פורת,שקד: מעדיפה שופטים שמרנים ומרוסנים, באתר ערוץ 7, י"א בכסלו תשע"ח 29/11/17
- ^ יהונתן ליס, השרים אישרו את חוק עוקף בג"ץ של ח"כ שקד, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2014
- ^ חזקי עזרא, שקד הודפת את הביקורת, באתר ערוץ 7, 4 באפריל 2016 - נאומה של שקד בכנס עורכי הדין 2016
- ^ 1 2 3 איילת שקד, מסילות אל המשילות, השילוח, 1, אוקטובר 2016
- ^ אביעד גליקמן, שקד על האפשרות כי חוק הלאום ייפסל בבג"ץ: "רעידת אדמה משטרית", באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 5 בספטמבר 2018
- ^ אביעד גליקמן, שקד: "היועץ המשפטי מעולם לא הוסמך להחליף את הממשלה", באתר nana10, 7 באוקטובר 2015
כנס קהלת: שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד על בעיית סמכויות היועמ"ש, ערוץ היוטיוב של פורום קהלת, 8 באוקטובר 2015 - ^ ריאיון עם שרת המשפטים על תפקיד הייעוץ המשפטי בהליכי חקיקה וגבולותיו, באתר פורום קהלת, 30.10.2016
- ^ איילת שקד, מסילות אל המשילות, השילוח, 1, 12 באפריל 2017
- ^ חור אוריאל ניזרי, החלת הדין הישראלי ביו"ש – השרה שקד: כל חוק יעבור התייחסות לתושבי יו"ש, באתר "תקדין", 6 ביוני 2017.
- ^ כנס מדדים 2017 - איילת שקד, בערוץ היוטיוב של כלכליסט, מרץ 2017
- ^ "שקד על נתניהו: מע"מ אפס על מוצרי יסוד – כלכלת בחירות", אתר מידה, 8 בינואר 2015
- ^ איילת שקד, איילת שקד בטור מיוחד ל"גלובס": "ההסתדרות גורמת נזק למשק", באתר גלובס, 5 בדצמבר 2019
- ^ איילת שקד, הם לא פליטים, הם מסתננים, באתר מאקו, 13 בדצמבר 2011.
- ^ חברת הכנסת שקד חנכה לשכה חדשה לפניות הציבור בדרום תל אביב, האתר הרשמי של איילת שקד, 13 במרץ 2014
- ^ אבי סגל, חיילי הפייסבוק נגד פוסט ציונות, באתר ערוץ 7, 29 בספטמבר 2011 (במהדורה המודפסת(הקישור אינו פעיל, 29.6.2021) פורסם בעמוד 12 של מגזין "אתנחתא")
- ^ מירב ארד, איילת שקד - זוכת פרס ביקורת התקשורת 2012, באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 בינואר 2012
- ^ כבוד לבית היהודי: איילת שקד - הח"כית המצטיינת במושב האחרון, באתר כיפה, 29 באוגוסט 2013
- ^ דירוג השרים והח"כים: בנט ושקד בשלישייה הפותחת, כיפה (אתר אינטרנט), 27 במרץ 2014
- ^ "מעריב סופהשבוע", 22 במאי 2015
- ^ "מעריב השבוע", 19 באוגוסט 2015
- ^ אשת השנה של "ליידי גלובס": שרת המשפטים איילת שקד, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2015
- ^ הרשימה(הקישור אינו פעיל, 29.6.2021) באתר פורבס,
תקציר הרשימה על איילת שקד(הקישור אינו פעיל, 29.6.2021), פורבס, יולי 2017
| שרי הפנים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| שרי המשפטים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- שרי הפנים בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- שרי המשפטים בממשלות ישראל
- בוגרות תנועת הצופים בישראל
- בוגרי תנועת הצופים בישראל
- זוכי הפרס הישראלי לביקורת התקשורת
- בוגרות תיכון עירוני ד' (תל אביב)
- בוגרי תיכון עירוני ד' (תל אביב)
- יושבי ראש ונשיאי עמותות
- בוגרות אוניברסיטת תל אביב
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- מנהלות ישראליות
- מנהלים ישראלים
- מהנדסות ישראליות
- פעילות הליכוד
- חברי הכנסת מטעם הבית היהודי
- חברי הכנסת מטעם הימין החדש
- חברות הכנסת מטעם ימינה
- חברי הכנסת מטעם ימינה
- ישראל: ראשי מפלגות
- חברות הכנסת התשע עשרה
- חברי הכנסת התשע עשרה
- חברות הכנסת העשרים
- חברי הכנסת העשרים
- חברות הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברות הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- חברות הכנסת העשרים וארבע
- חברי הכנסת העשרים וארבע
- שרות ממשלת ישראל השלושים וארבע
- שרי ממשלת ישראל השלושים וארבע
- שרות ממשלת ישראל השלושים ושש
- שרי ממשלת ישראל השלושים ושש
- חברי הקבינט המדיני-ביטחוני
- שרות ממשלת ישראל
- שרות המשפטים בממשלות ישראל
- שיכון בבלי: אישים
- נציגי הממשלה בוועדה לבחירת שופטים
- ישראליות שנולדו ב-1976
- ישראלים שנולדו ב-1976