אימרה מדאץ'
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
 | |
| לידה |
21 בינואר 1823 אלשוסטרגובה, בסלובקית - דולנה סטרהובה, בממלכת הונגריה, באימפריה האוסטרית, כיום בסלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
5 באוקטובר 1864 (בגיל 41) אלשוסטרגובה, בסלובקית - דולנה סטרהובה, בממלכת הונגריה, באימפריה האוסטרית, כיום בסלובקיה |
| מדינה |
הונגריה |
| השכלה | אוניברסיטת פשט (1840) |
| תפקיד |
חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (6 באפריל 1861–22 באוגוסט 1861) |
| מפלגה |
Resolution Party |
| בן או בת זוג |
Erzsébet Fráter |
  | |
אימרה מדאץ', לפי תוארי האצילות גם "סטרֶגובַאִי אֵש קִישׁקֶלֶצֵ'נִי", (בהונגרית: Madách Imre sztregovai és kiskelecsényi; 20 בינואר 1823, דולנה סטרחובה, כיום בדרום סלובקיה – 5 באוקטובר 1864) היה משורר וסופר הונגרי. עורך דין בהכשרתו. היה חבר באגודת קישפלודי.
יצירתו העיקרית הייתה "טרגדיית האדם" (Az ember tragédiája, 1861), דרמה ב-4000 חרוזים ו-15 מערכות, שבה דן ברעיונות דומים לאלו שב"פאוסט" של גתה והנחשבת פסגת השירה הפילוסופית בשפה ההונגרית.
רקע משפחתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אימרה מדאץ' נולד בשנת 1823 באלשו-סטרגובה Alsósztregova, כיום דולנה סטרהובה, בסלובקיה של היום, פעם "הונגריה עליונה", במשפחה מן האצולה ההונגרית. לפי המחקרים הגנאלוגיים שעשה הסופר אבות המשפחה פעלו עוד בימי המלכים אנדראש השני ובלה הרביעי. ב-1250 המלך בלה העניק למשפחת "מדאץ' דה אוסלאר" את תוארי אצולה ואדמות בזויום, כיום זבולן, גם כן בסלובקיה. בנים של משפחה זו התיישבו ברוזנות נוגראד (כיום נובוהראד) וסטרגובה בסביבות 1430. מתוך המשפחה קמו לוחמים נגד הטורקים ומשורר בשם (גשפאר מדאץ'). הסב, שאנדור מדאץ' (1756-1812) היה עורך דין מפורסם, בונה חופשי, שהגן בין היתר על הנאשמים במשפט הפוליטי של איגנאץ מרטינוביץ' וחסידיו, בתוכם גם המשורר יאנוש בתיאני. אימרה מדאץ' נולד כילד בכור בין חמישה ילדים של אימרה מדאץ' האב ושל אנה, לבית מאיטֵני. למשפחת אמו הייתה אחוזה ביישוב צֶ'סטְווֶה, בצפון הונגריה,
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אימרה מדאץ' הבן הצטייר מילדותו כילד חולני ומתבודד. בגיל 8 בשנת 1831 בעת מגפת הכולרה שהה בבודה. מדאץ' חונך על ידי כמה מורים בבית הוריו בעוד שללימודי התיכון התכונן לבד. בין השנים 1829-1837 התייצב לבחינות בגימנסיה הקתולית של מסדר הפיאריסטים בעיר ואץ. בתום לימודי התיכון נרשם ללימודי משפטים באוניברסיטת פשט. בפשט הכיר את פרנץ קלצ'יי, מיהאי ורשמארטי, יוז'ף אטווש ודמויות אחרות מתולדות התרבות ההונגרית במאה ה-19. התוודע באותה תקופה ליצירות של שייקספיר, ויקטור הוגו, קרא ספרים בלטינית, בצרפתית ובגרמנית וצפה בהצגות של התיאטרון ההונגרי של פשט. את שיריו הראשונים והיחידים שפרסם בפשט - קובץ "פרחי הלירה" - הקדיש לאהובה משנות נעוריו, אטלקה לוניאי. בגלל בעיותיו הבריאותיות עבר כבר מגיל צעיר טיפולים במרחצאות מרפא. בשנת 1840 בשובו לאלשו-סטרגובה התכונן לבד לבחינות ובשנת 1841 סיים את לימודי המשפטים. כעבור שנה (1842) הוסמך כעורך דין. בהמשך עשה התמחות בעיר בלשג'רמט והתמנה שם לסגן נוטריון. נכנס לחיים הפוליטיים כנציג של הזרם האופוזיציוני המרכזי והצטיין כדוברו במחוז. פרסם מאמרים בעיתון "פשטי הירלאפ" גם אחרי שמסיבות מחלה נאלץ להפסיק את עבודתו כסגן נוטריון. בשנת 1845 התחתן, בניגוד לעצת אמו וחבריו, עם נערה יתומה בשם ארז'בט פראטר אך נישואיו לא החזיקו מעמד יותר מ-9 שנים. התגוררו באחוזה שקיבל מאמו בצ'סטווה. לזוג נולדו שם שלושה ילדים, בן - אלאדאר ושתי בנות - יולאן ובורבאלה. התגרש בשנת 1854. מסיבות בריאות לא יכול היה מדאץ' להשתתף במהפכה של אביב העמים ב-1848-1849. אבל אחרי דיכויה, הלשינו עליו כי הסתיר מהפכנים בביתו ונעצר ב-20 באוגוסט 1852. הוחזק בבתי כלא בברטיסלבה ואחר כך בפשט. ואף נאסר משום כך. בחזרתו לאחוזה הקטנה של המשפחה לאחר מכן מצא אותה במצב חרב. באותה תקופה התחיל ליפול למרה שחורה. בעידודו של המשורר יאנוש אראן כתב עד שנת 1860 את הפואמה "טרגדיית האדם".
אחרי 1861 נבחר לפרלמנט ההונגרי.
נפטר בעיר הולדתו אלשוסטרגובה בשנת 1864 בגיל 41.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Lantvirágok 1840 פרחים מן הלירה (קובץ שירים)
- Mária királynő 1840 – 1855 מריה המלכה
- Férfi és nő 1843 גבר ואשה
- Csák végnapjai 1843 – 1861 ימיו האחרונים של צ'אק
- Vadrózsák 1844 ורדי פרא
- Az ember tragédiája 1859 – 1860 טרגדיית האדם
- A civilizátor 1859 הציוויליזטור
- Mózes 1860 – 1861 משה - מחזה
- Tündérálom 1864 חלום עם פֵיה (קטעים)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
Benda: Madách Imre. In: Österreichisches Biographisches Lexikon 1815–1950 (ÖBL). Band 5, Verlag der Österreichischen Akademie der Wissenschaften, Wien 1972, S. 396 (הערך"אימרה מדאץ'" מאת בנדה, בלקסיקון הביוגרפי האוסטרי 1815-1950, כרך ה, הוצאת האקדמיה האוסטרית למדעים, וינה, 1972, ע' 396-397)
Magyar Életrajzi Lexikon 1000-1990 ed Ágnes Kenyeres
- אימרה מדאץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אימרה מדאץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אימרה מדאץ', באתר AllMovie (באנגלית)
אימרה מדאץ', במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
