לדלג לתוכן

אליזבת' גרייס היי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליזבת' גרייס היי
Elizabeth Grace Hay
לידה 22 באוקטובר 1951 (בת 73)
אוון סאונד, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת טורונטו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Mark Fried (1985–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Sochi Bess Fried, Ben Angus Fried עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס גילר של סקוטיה בנק (2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליזבת גרייס היי[1]אנגלית: Elizabeth Grace Hay, נולדה ב-22 באוקטובר 1951) היא סופרת קנדית, המחברת רומנים וסיפורים קצרים[2]. בשנת 2002 היי קיבלה את פרס מריאן אנגל אשר הוענק לה על ידי ארגון הסופרים בקנדה, על עבודותיה ויצירותיה כאישה – בין יצירותיה, רומנים, סיפורים קצרים וספרי עיון יצירתיים.[3]

היי נולדה באוון סאונד, אונטריו[4]. אביה היה מנהל בית-ספר ואמהּ הייתה ציירת. היי היא אחת מארבעה אחים. כשהייתה בת 14 עברה עם משפחתה לגור בלונדון, ושם למעשה היא החלה לכתוב. לאחר כשנה חזרו.

בהמשך למדה באוניברסיטת טורונטו. בספטמבר 1972 היי עזבה את האוניברסיטה לטיול למערב קנדה. בשנה שלאחר מכן חזרה לטורונטו וסיימה את לימודי התואר הראשון שלה באנגלית ופילוסופיה.

בשנת 1974 עברה היי לילונייף (הטריטוריות הצפון-מערביות). היא עבדה עשר שנים כשדרנית ברדיו CBC בילונייף, ויניפג וטורונטו, ולאחר מכן עברה למקסיקו ועבדה שם כפרילנסרית. שם גם פגשה את מארק פרייד, מתרגם ספרותי, ולאחר מכן השניים נישאו. לזוג נולדו בן ובת: בן וסוצ'י[5].

בשנת 1986 היא עברה להתגורר בעיר ניו יורק, ולאחר הוצאת ספריה הראשונים, בשנת 1992, חזרה לקנדה עם משפחתה. כיום המשפחה מתגוררת באוטווה.

סגנון יצירתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון שנערך בשיתוף עם ה-CBC בשנת 2007, היי התייחסה לסגנון כתיבתה וקשרו לעבודתה ברדיו:

"כשעבדתי בילונייף, כתבתי שירה וסיפורים בצד ולא הגעתי רחוק. הרגשתי סוג של סכיזופרניה, כאילו שעבודתי ברדיו שלי הייתה משהו אחד וכתיבתי משהו נפרד, והיה פער בין השניים. זה התבטא עוד יותר כשהתחלתי לעבוד בבוקר יום ראשון ב- CBC והפקתי שידורי רדיו דוקומנטריים. לקח לי זמן להבין שלא צריך להיות פער בין שתי צורות הכתיבה, והן יכלו להשתלב. כתיבה טובה ברדיו דומה לכל כתיבה טובה. היא ישירה, חסכונית, אינטימית ומלאה בפירוט. כמו כן, היא גורמת לדמיון הוויזואלי שלך לעבוד. "

(אליזבת' גרייס היי, 2007)[6].

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • A Student of Weather (2000) McClelland & Stewart
  • Garbo Laughs (2003) McClelland & Stewart
  • Late Nights on Air (2007) McClelland & Stewart
  • Alone in the Classroom (2011) McClelland & Stewart
  • His Whole Life (2015) McClelland & Stewart

אוספי סיפורים קצרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Small Change (1997) The Porcupine's Quill (republished by McClelland & Stewart in 2000)

סיפורים קצרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • The Friend (in The Penguin Book of Canadian Short Stories, edited by Jane Urquhart, 2007, Penguin Canada)
  • Jet in England, Ottawa Magazine summer fiction issue, Jul/Aug 2007
  • The Food of Love, Ottawa Citizen, Holiday Edition, 2008
  • Of Mattresses and Men, Ottawa Magazine summer fiction issue, July/Aug 2008
  • Last Poems, The New Quarterly, Spring 2009
  • City as Redhead, The New Quarterly, Spring 2009

ספרים עיוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Crossing the Snow Line (1989) Black Moss Press
  • The Only Snow in Havana (1992) Cormorant Books
  • Captivity Tales: Canadians in New York (1993) New Star Books
  • All Things Consoled: a daughter's memoir (2018) McClelland & Stewart
  • Ten Beauty Tips You Never Asked For (in Dropped Threads 2, edited by Carol Shields and Marjorie Anderson, 2003, Vintage Canada)
  • The Most Fearless Book I Read (in The Book I Read, edited by Peder Zane, 2004, Norton)
  • My Debt to D.H. Lawrence (in Writing Life: Celebrated Canadian and International Authors on Writing and Life, edited by Constance Rooke, 2006, McClelland & Stewart)
  • Between Books (in Finding the Words: Writers on Inspiration, Desire, War, Celebrity, Exile, and Breaking the Rules, edited by Jared Bland, 2011, McClelland & Stewart)
  • The Mother as Material (in The Cambridge Companion to Alice Munro, edited by David Staines, 2016, Cambridge UP)

אנתולוגיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Short Fiction, an Anthology, edited by Rosemary Sullivan and Mark Levene, Oxford University Press, 2003
  • The Scotiabank Giller Prize 15 Years: An Anthology of Prize-Winning Canadian Fiction, Penguin, 2008
  • Best Canadian Essays 2010, Tightrope Books, 2010

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנה "לילות מאוחרים באוויר" ("Late Nights on Air") משנת 2007 זכה בפרס גילר (אנ'). היא הגיעה פעמיים לרשימת המועמדים הסופית לפרס המושל הכללי. הפעם הראשונה הייתה בזכות אוסף הסיפורים הקצרים "שינוי קטן" (""Small Change), בשנת 1997. הפעם השנייה הייתה בזכות הרומן שלה, "גרבו צוחק" ("Garbo Laughs"), בשנת 2003. האוטוביוגרפיה על זיכרונותיה של היי בשנים האחרונות לחייהם של הוריה, "כל הנחמות" ("All Things Consoled"), זכתה בפרס Hilary Weston Writers' Trust Prize for Nonfiction בשנת 2018[3].

כל הפרסים והמועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1993 Co-Winner, Edna Staebler Award for Creative Non-Fiction (for The Only Snow in Havana)
  • 1997 Finalist, Governor General's Award for Fiction (for Small Change)
  • 1997 Finalist, Rogers Communication Writers' Trust Fiction Prize (for Small Change)
  • 1997 Finalist, Trillium Book Award (for Small Change)
  • 2000 CAA MOSAID Technologies Award for Fiction
  • 2000 Finalist, Giller Prize (for A Student of Weather)
  • 2000 Finalist, Ottawa Book Award (for A Student of Weather)
  • 2000 TORGI Award
  • 2002 Marian Engel Award (Writers' Trust of Canada)
  • 2003 Finalist, Governor-General's Award for Fiction (for A Student of Weather)
  • 2003 Ottawa Book Award (for Garbo Laughs)
  • 2007 Giller Prize (for Late Nights on Air)
  • 2009 Nominated, IMPAC Dublin Literary Award
  • 2012 Diamond Jubilee Medal
  • 2015 Finalist, Rogers Writers' Trust Fiction Prize
  • 2015 Finalist, Ottawa Book Award
  • 2018 Hilary Weston Writers' Trust Prize for Nonfiction (for All Things Consoled)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]