אלכסנדר בוגדנוב

אלכסנדר בוגדנוב
Алекса́ндр Богда́нов

לידה	10 באוגוסט 1873 (יוליאני) סוקולקה, האימפריה הרוסית
פטירה	7 באפריל 1928 (בגיל 54) מוסקבה, ברה"מ
מדינה	האימפריה הרוסית, ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
השכלה	אוניברסיטת מוסקבה Imperial Univervisty of Kharkov medical faculty
מעסיק	אוניברסיטת מוסקבה
מפלגה	בולשביזם

אלכסנדר בוגדנוב

אלכסנדר אלכסנדרוביץ' בּוֹגְדַנוֹב (ברוסית: Александр Александрович Богданов) היה שם העט של אלכסנדר מַלִינוֹבְסקי (Малино́вский; בלארוסית: מַלִינוֹאוּסקי, Аляксандар Маліноўскі;‏ 10 באוגוסט 1873, סוקולקה, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (כיום פולין) – 7 באפריל 1928, מוסקבה, רוסיה הסובייטית) היה רופא פסיכיאטר, פילוסוף, כלכלן מרקסיסטי, תאורטיקן של התרבות, סופר מדע בדיוני פופולרי ומהפכן רוסי ממוצא בלארוסי, שנתן ידו במגוון רחב של תחומים – מניסיון ליצור תורה אוניברסלית של מערכות, שהוביל לפיתוח פילוסופיה מקורית בשם "טֶקְטוֹלוגיה" (שכיום יש הרואים בה מבשרת תחום תורת המערכות) ועד חקר אפשרות ההצערה באמצעות עירוי דם.

תולדות חייו

בטרם מלחמת העולם הראשונה

אלכסנדר מלינוֹאוּסקי נולד בקיץ 1873 בעיירה סוקולקה (Sokółka; Соколка) שבפלך גרודנו, במערב האימפריה הרוסית (כיום בצפון-מזרח פולין) למשפחת מורים כפריים ממוצא בלארוסי. בעת לימודיו באוניברסיטת מוסקבה נעצר בעוון חברות בתנועה המחתרתית הסוציאליסטית "נרודניה ווליה", והוגלה לעיר טולה. המשיך את לימודי הרפואה באוניברסיטת חרקוב, שם נעשה מעורב בפעילויות מחתרתיות ופרסם את "קורס קצר במדע הכלכלה" (1897). בשנת 1899 קיבל תואר דוקטור לרפואה, ופרסם את חיבורו הבא. אז נעצר מלינואוסקי על ידי משטרת הצאר ובילה חצי שנה בבית הסוהר, שלאחריה הוגלה לוולוגדה.

במסגרת מאבקו למען צדק חברתי למד פילוסופיה פוליטית וכלכלה, אימץ לעצמו את שם העט "בוגדנוב" והצטרף ב-1903 לפלג הבולשביקי במפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית (רדסל"פ).

במהלך שש השנים הבאות היה בוגדנוב דמות בולטת בקרב הבולשביקים, שני בהשפעתו רק לוולדימיר לנין. בשנים 1904–1906 פרסם בוגדנוב שלושה כרכים של המסה הפילוסופית "אמפיריומוניזם", שבה ניסה למזג רעיונות מרקסיסטיים עם הפילוסופיות של ארנסט מאך, וילהלם אוסטוולד וריכארד אוונאריוס. הגותו של בוגדנוב השפיעה מאוחר יותר על מספר תאורטיקנים מרקסיסטיים, בהם ניקולאי בוכארין.

לאחר כישלון מהפכת 1905 הנהיג בוגדנוב קבוצה רדיקלית מקרב מפלגת רדסל"פ (שכונתה "אולטימטיסטים" או "אוֹטְזוֹבִיסטים" (Отзовисты) – "מחזירנים"), אשר דרשה את החזרתם של נציגי המפלגה מהדומה (במסגרת דרישתהּ לחדול לחלוטין מכל השתתפות של המפלגה במוסדות השלטון, ומכאן כינויהּ), וקראה תיגר על מנהיגותו של לנין את הסיעה הבולשביקית. בשנת 1906 לובוב אקסלרוד פרסמה מספר מאמרים עם ביקורת על דעותיו. הואיל ובאמצע שנת 1908 הפכו המחלוקות בין בוגדנוב ללנין בלתי ניתנות לגישור, ומרבית מנהיגי הבולשביקים צידדו בבוגדנוב או נמנעו מהכרעה, ריכז לנין את מאמציו בערעור המוניטין של בוגדנוב כפילוסוף. ב-1909 פרסם לנין ספר בשם "מטריאליזם ואמפיריו-קריטיציזם", שבו מתח ביקורת חריפה על בוגדנוב, תקף את עמדתו והאשימו ב"אידיאליזם פילוסופי".

בחודש יוני 1909 הובס בוגדנוב בידי לנין בוועידה זעירתא בפריז שאורגנה על ידי מועצת המנהלים של כתב העת הבולשביקי "פרולטרי". הוא הודח מהסיעה והצטרף לגיסו אנטולי לונצ'רסקי, למקסים גורקי ול"אוטזוביסטים" נוספים באי קאפרי, שם ייסדו בית ספר עבור פועלי מפעל רוסים. ב-1910 העבירו בוגדנוב, לונצ'רסקי, פוקרובסקי ותומכיהם את בית הספר לבולוניה, שבה הוסיפו ללמד לאורך שנת 1911. במקביל לכך, ייסדו לנין ובני בריתו בית ספר מתחרה מחוץ לפריז. באותה שנה נפרד בוגדנוב מעל ה"אוטזוביסטים", ונטש את הפעילות המחתרתית. כעבור שש שנים של גלות פוליטית באירופה, שב בוגדנוב בשנת 1914 לרוסיה, בעקבות החנינה הכללית.

חיבורו ההשוואתי של בוגדנוב על כוחן הכלכלי והצבאי של אומות אירופה, שנכתב בין השנים 1912–1913, היה מראשוני החיבורים הבין-תחומיים שעסקו בניתוח מערכות. בחיבור זה הציג בוגדנוב עקרונות מודרניים המשמשים בתורת המערכות ובניתוח מערכות. ואולם, עבודתו בתחום לא תורגמה בימי חייו, ולא הוכרה מחוץ לרוסיה משך שנים רבות.

בשנים שלאחר מלחמת העולם

במלחמת העולם הראשונה שירת בוגדנוב כרופא בבית חולים, ולא השתתף כלל במהפכה. לאחר עליית הבולשביקים לשלטון באוקטובר 1917, דחה בוגדנוב מספר הצעות להצטרף מחדש למפלגה, והוקיע את המשטר החדש כזהה לשלטונו הרודני והמושחת של גנרל אלכסיי אַרַקְצֶ'יֶב (Аракчеев) בראשית שנות ה-20 של המאה ה-19. בשנים 1913–1922 שקע בכתיבת מסה פילוסופית מקיפה, 'טֶקְטוֹלוגיה: המדע האוניברסלי של ארגון', אשר חזתה רבים מן הרעיונות הבסיסיים של ניתוח מערכות שנחקרו בהמשך בתחום הקיברנטיקה. ב-1918 התמנה בוגדנוב לפרופסור לכלכלה באוניברסיטת מוסקבה ולמנהל האקדמיה הסוציאליסטית למדעי החברה שזה עתה נוסדה.

בשנת 1918 היה בוגדנוב ממייסדי התנועה האמנותית "פְּרוֹלֶטְקוּלְט" (Пролеткульт), והתאורטיקן המוביל שלה. בהרצאותיו ובמאמריו קרא להרס מוחלט של "התרבות הבורגנית הישנה", אשר תוחלף ב"תרבות פולטרית טהורה". בתחילה זכתה "פרולטקולט", כתנועות תרבותיות רדיקליות אחרות באותה תקופה, לתמיכה כספית מהממשלה הבולשביקית; אך בין השנים 1919–1920 הפנתה ההנהגה הבולשביקית אט-אט עורף לתנועה, וב-1 בדצמבר 1920 פרסם העיתון "פראבדה" צו שגינה את "פרולטקולט" כארגון "זעיר-בורגני" הפועל מחוץ למוסדות הסובייטים וכמקלט ל"אלמנטים זרים חברתית". מאוחר יותר באותו חודש הודח נשיא "פרולטקולט", ובוגדנוב איבד את מושבו בוועד המרכזי. ב-1921–1922 פרש לחלוטין מהארגון.

בקיץ 1923 החל בוגדנוב בניסוייו לבצע עירוי דם. בין המתנדבים לניסוי הייתה אחותו של לנין, מריה אוליאנובה. ככל הנראה (לפחות באופן חלקי) בתקווה להשיג נעורים נצחיים או לפחות הצערה חלקית. לאחר שקיבל 11 עירויים, ציין בוגדנוב בסיפוק שיפור בראייה, האטת התקרחות וסימפטומים חיוביים נוספים שהדגים. חברו, הפוליטיקאי לאוניד קראסין, כתב לאשתו כי "בוגדנוב נראה כאילו נהייה צעיר ב-7, לא, ב-10 שנים אחרי הטיפול". בשנת 1925 ייסד בוגדנוב את המכון להמטולוגיה ולעירויי דם, שבהמשך נקרא על שמו.

באביב 1928 קיפח אלכסנדר בוגדנוב את חייו כתוצאה מאחד מניסוייו, כאשר הערה לעצמו את דמו של סטודנט שסבל ממלריה ומשחפת. מספר חוקרים (בהם לורן גרהאם) העלו את ההשערה כי מותו של בוגדנוב היה לאמיתו של דבר התאבדות, שכן זמן קצר לפני ניסוי זה כתב מכתב פוליטי נרגש למדי; מנגד, יש התולים את מותו באי-התאמה בסוג הדם, שלא הובנה דיה בזמנו.

הגותו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

הצעתו המקורית של בוגדנוב – "טֶקְטוֹלוגיה" – הייתה לאחד את מדעי החברה, הטבע והפיזיקה, באמצעות החשבתם כמערכות של יחסים, ובאמצעות חיפוש אחר העקרונות המארגנים המונחים ביסוד כל המערכות. בחיבורו "טקטולוגיה: מדע ארגון אוניברסלי", שהעבודה עליו נסתיימה בראשית שנות ה-20, צפה רבים מהרעיונות שהוצגו מאוחר יותר ב"קיברנטיקה" של נורברט וינר וב-"General System Theory" ללודוויג פון ברטלנפי (שייתכן שנתקלו בהם בתרגום לגרמנית של "טקטולוגיה", שראה אור ב-1928). בברית המועצות נחשבה הפילוסופיה הנטורליסטית של בוגדנוב לאיום אידאולוגי על המטריאליזם הדיאלקטי, והושכחה. רק בשנות ה-70 נתגלה החיבור מחדש.

רבים מחיבוריו של בוגדנוב תורגמו במחצית הראשונה של המאה ה-20 ליידיש. לעברית תורגם רק חיבורו 'תורת הכלכלה המדינית', באמצע שנות ה-40.

בוגדנוב כסופר מדע בדיוני

בשנת 1908 חיבר בוגדנוב את הרומן "כוכב אדום", על אודות אוטופיה המתקיימת במאדים, ובו תחזיות כמעט נבואיות בנוגע להתפתחויות המדעיות והחברתיות העתידיות. באוטופיה הופיעו גם מוטיבים פמיניסטיים, שנעשו נפוצים יותר עם התפתחות המדע הבדיוני האוטופי; לדוגמה: שני מינים הנעשים כמעט זהים, או נשים הבורחות מ"עבדות הבית" ונעשות חופשיות לתור אחר מערכות יחסים באותה החופשיות כמו גברים.

'כוכב אדום' הוא אחד מגורמי ההשראה לרומן המדע הבדיוני זוכה פרסי הוגו ונבולה 'מאדים האדום' (מ'טרילוגיית מאדים') מאת קים סטנלי רובינסון. בספר מופיעה דמותו של ארקדי בוגדנוב, צאצא בדיוני של אלכסנדר בוגדנוב.

מכתביו

הגות

• ידע מנקודת מבט היסטורית, סנקט פטרבורג: 1901.
• אמפיריומוניזם: מאמרים על פילוסופיה (בשלושה כרכים), מוסקבה: 1904–1906.
• פילוסופיה של הניסיון החי: מסות פופולריות, סנקט פטרבורג: 1912.
• טקטולוגיה: המדע האוניברסלי של ארגון (בשלושה כרכים), ברלין ופטרוגרד-מוסקבה: 1922.

בידיון

• כוכב אדום, 1908.

אוטוביוגרפיה

בוגדנוב חיבר אוטוביוגרפיה קצרה במילון האנציקלופדי (Энциклопедический Словарь)‏ XLI, מוסקבה: 1926, עמ' 29–34.

כתביו בתרגום עברית

• תורת הכלכלה המדינית; תרגם מרוסית: ש' הרברג, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"ו.

לקריאה נוספת

• אברהם יסעור, מלקחי מהפכת 1905 ברוסיה: צמיחתו של הבולשביזם, רמת גן: מסדה, 1972.

• John Biggart, Georgii Gloveli, & Avraham Yassour, Bogdanov and his Work. A guide to the published and unpublished works of Alexander A. Bogdanov (Malinovsky) 1873-1928, Aldershot, Ashgate, 1998, ISBN 1-85972-623-2
• John Biggart, Peter Dudley, & Francis King, (eds.), Alexander Bogdanov and the Origins of Systems Thinking in Russia, Aldershot: Ashgate, 1998, ISBN 1-85972-678-X
• Peter Dudley & Simona Pustylnik. Reading The Tektology: provisional findings, postulates and research directions, Centre for Systems Studies, Hull: University of Hull (UK), 1995
• Dietrich Grille, Lenins Rivale: Bogdanow und seine Philosophie, Köln: Verlag Wissenschaft und Politik, 1966 (בגרמנית)
• Kenneth Martin Jensen, Beyond Marx and Mach: Aleksandr Bogdanov's Philosophy of living experience, D. Reidel, Dordrecht, 1987
• Krisztina Mänicke-Gyöngyösi, "Proletarische Wissenschaft" und "sozialistische Menschheitsreligion" als Modelle proletarischer Kultur: Zur linksbolschewistischen Revolutionstheorie A.A. Bogdanovs und A.V. Lunačarskijs,Wiesbaden: Harrassowitz, 1982 ISBN 3447022515(בגרמנית)
• Maja Soboleva, Aleksandr Bogdanov und der philosophische Diskurs in Rußland zu Beginn des 20. Jahrhunderts: Zur Geschichte des russischen Positivismus, Hildesheim 2007. (בגרמנית)

מאמרים

• Karl G. Ballestsremm 'Lenin and Bogdanov', Studies in Soviet Thought, IX (December, 1969), pp. 282-310.
• Michael M. Boll, 'From Empiriocriticism to Empiriomonism: The Marxist Phenomenology of Aleksandr Bogdanov', Slavonic and East European Review, Vol. 59, No. 1 (January, 1981), pp. 41-58
• George Gorelick, 'Bogdanov's Tektology: Nature, Development and Influences', in: Studies in Soviet Thought (1983), Vol. 26, pp. 37-57.
• Loren R. Graham, 'Bodganov's Red Star: An Early Bolshevik Science Utopia', in: Everett Mendelsohn & Helga Nowotny (eds.), Nineteen Eighty-Four: Science between Utopia and Dystopia. Sociology of Sciences: A Yearbook, Vol. 8. Dordrecht: D. Reidel, 1984, pp. 111-125
• Loren R. Graham, 'Alexandr Bodganov', Dictionary of Scientific Biography, Supplementary Volume, New York: Charles Scribner's Sons, 1977.
• George Haupt, 'Alexandr Alexandrovich Bodganov (Malinovksi)', in: George Haupt & Jean-Jacques Marie, Makers of the Russian Revolution, Ithaca: Cornell University Press, 1974, pp. 289-292.
• Kenneth Martin Jensen, 'Red Star: Bogdanov builds a Utopia', Studies in East European Thought Vol. 23, No. 1 (January, 1982), pp. 1-34
• Simona Pustylnik, "Biological Ideas of Bogdanov's Tektology", presented at the Int'l Conf.: Origins of Organization Theory in Russia and the Soviet Union, University of East Anglia (Norwich), Jan. 8-11, 1995
• S. V. Utechin, 'Philosophy and Society: Alexander Bogdanov', in: L. Labedz (ed.), Revisionism: Essays on the History of Marxist Ideas, London/New York: Praeger, 1962, pp. 117-125.

על מחקריו ברפואה

• Douglas W. Huestis, 'The life and death of Alexander Bogdanov, physician', Journal of Medical Biography 4 (1996), pp. 141–147
• Douglas W. Huestis, 'Alexander Bogdanov: The Forgotten Pioneer of Blood Transfusion', Transfusion Medicine Reviews, Vol. 21, No. 4 (October 2007), pp. 337-340

קישורים חיצוניים

• אלכסנדר בוגדנוב, דף שער בספרייה הלאומית
• אלכסנדר בוגדנוב, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
• מכתביו (בתרגום לאנגלית), באתר marxists.org
• על בוגדנוב (אורכב 22.01.2009 בארכיון Wayback Machine), כולל רשימה ביבליוגרפית מפורטת (באנגלית)
• ג'ון א' מייקס, טקטולוגיה: the natural philosophy of organization in/into complexities, באתר Integrity (באנגלית)
• המכון הבינלאומי ע"ש א' בוגדנוב (ברוסית)
• אלכסנדר בוגדנוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• כתבי אלכסנדר בוגדנוב בפרויקט גוטנברג (באנגלית)