לדלג לתוכן

אמארה סטודמאייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמארה סטודמאייר
Amar'e Stoudemire
סטודמאייר בשנת 2009
סטודמאייר בשנת 2009
לידה 16 בנובמבר 1982 (בן 41)
לייק ולס, פלורידה, ארצות הברית
עמדה פאוור פורוורד, סנטר
גובה 2.08 מטר[1]
מספר 1,32
דראפט בחירה תשיעית, 2002
פיניקס סאנס
קבוצות כשחקן
2002–2010
2010–2015
2015
2015–2016
2016–2017
2018–2019
2019
2020
פיניקס סאנס
ניו יורק ניקס
דאלאס מאבריקס
מיאמי היט
הפועל ירושלים
הפועל ירושלים
פוג'יין סטורג'נס
מכבי תל אביב
הישגים כשחקן
ב-NBA:
החמישייה הראשונה של העונה (2007)
החמישייה השנייה של העונה (2005, 2008, 2010, 2011)
6 בחירות למשחק האולסטאר (2005, 2007–2011)
זכייה בפרס רוקי השנה (2003)
חמישיית הרוקיז של העונה (2003)
בישראל:
זכייה באליפות ליגת העל (2017, 2020)
זכייה בגביע המדינה (2019)
מצטיין משחק האולסטאר (2017)
אלוף מיני סל ישראל (2019)
מצטיין פיינל פור ליגת העל (2020)
קבוצות כמאמן
2020– ברוקלין נטס (עוזר מאמן)
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
ארדאתונה 2004כדורסל גברים
אליפות אמריקה
זהבלאס וגאס 2007כדורסל גברים

אמארה קארסיירס יהושפט סטודמאייראנגלית: Amar'e Carsares Jehoshaphat Stoudemire; נולד ב-16 בנובמבר 1982) הוא כדורסלן עבר אמריקאי-ישראלי שהתגייר, המשמש כעוזר מאמן בברוקלין נטס מליגת ה-NBA. שיחק במשך 14 עונות בליגת ה-NBA, שמונה מהן בפיניקס סאנס, ובמשך שלוש עונות בליגת העל הישראלית.

סטודמאייר זכה להישגים אישיים רבים במהלך הקריירה שלו בפיניקס: הוא נבחר לרוקי השנה ב-NBA ב-2003, נבחר לחמישיית העונה הראשונה ב-2007, ארבע פעמים נוספות לחמישיית העונה השנייה, וכן השתתף שש פעמים במשחק האולסטאר של ה-NBA. הוא הופיע גם בנבחרת ארצות הברית, עמה זכה במדליית ארד באולימפיאדת אתונה, ובמדליית זהב באליפות אמריקה 2007.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמארה סטודמאייר נולד בלייק ולס שבפלורידה. הוא גדל כנוצרי בפטיסטי. בשנת 2010 סיפר כי נודע לו שאמו ממוצא עברי.[2][3] אביו כבר הלך לעולמו כאשר אמארה היה בן 12, ואילו אמו הוכנסה לעיתים תכופות לבית הסוהר במקביל באותה תקופה. כתוצאה מהקשיים הרבים בנערותו, סטודמאייר עבר בין שישה בתי ספר תיכוניים שונים, עד שנעשה לבוגר בית ספר תיכון קייפרס קריק באורלנדו.

הוא החל לשחק כדורסל באופן מאורגן רק בגיל 14. הוא שיחק שנתיים בלבד במסגרת ליגת בתי הספר התיכוניים בארצות הברית; עם זאת, הוא הצטיין במיוחד בשנתיים אלו, ונבחר ל-MVP כאשר שיחק בליגת הקיץ של נייקי. במשחקיו הוא הפגין יכולת מרשימה של כוח מתחת לסל, כאשר שיחק כפאוור פורוורד וכסנטר. לאחר סיום לימודיו בתיכון קייפרס קריק עמד סטודמאייר בפני הצטרפות לאוניברסיטת ממפיס, אך לבסוף ויתר על לימודים באוניברסיטה.

במקום זאת, החליט סטודמאיר להעמיד עצמו ישירות לבחירה בדראפט ה-NBA של 2002, על מנת להשיג חוזה מקצועני ולעזור למשפחתו כלכלית, במהירות. הוא נבחר במקום התשיעי בדראפט על ידי קבוצת פיניקס סאנס, והיה לשחקן היחיד באותה שנה, שנבחר בסיבוב הראשון בדראפט לאחר שהגיע היישר מליגת התיכונים.

ב-13 במרץ 2019 התאזרח גם כישראלי באישור משרד הפנים, מה שהחשיב אותו כשחקן ישראלי ונותן לו אפשרות לשחק בליגה הישראלית בלי מעמד של שחקן זר.

ב-26 באוגוסט 2020 לאחר תקופה ממושכת של תהליכי לימוד בכולל, השלים את הגיור שלו בבית דין צדק בני ברק שהוא בית דין רבני חרדי פרטי מיסודו של הרב קרליץ.[4][5] שמו העברי שנבחר, "יהושפט בן אברהם".[6]

קריירה מקצועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיניקס סאנס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטודמאייר הצטיין רבות בעונתו הראשונה ב-NBA, והשיג ממוצעים של 13.5 נקודות ו-8.8 ריבאונדים למשחק. בדצמבר 2002 הוא קלע 38 נקודות במשחק מול מינסוטה טימברוולבס, במה שהיווה את שיא הנקודות שלו לאותה עונה. סטודמאייר הציג ממוצעים סטטיסטיים גבוהים אף יותר במשחקי הפלייאוף אליהם סייע לפיניקס להעפיל, מה שלא מנע את הדחתה של הקבוצה בסיבוב הראשון על ידי סן אנטוניו ספרס. בסיום העונה הוא זכה בפרס רוקי השנה ב-NBA לאחר שהקדים בהצבעה את יאו מינג וקארון באטלר, והיה לשחקן הראשון שמגיע היישר מליגת התיכונים וזוכה בפרס.

על אף שהיה למחליפו של טום גוגליוטה בעמדת הסנטר בראשית דרכו בפיניקס, סטודמאייר הפך לסנטר הפותח הקבוע של הקבוצה לאחר פציעה קשה ממנה סבל גוגליוטה. בעונה הבאה, 2003/2004, השתפר סטודמאייר בצורה משמעותית. הוא פתח בחמישייה של פיניקס ב-53 מתוך 55 משחקיו, והעמיד ממוצעים של 20.6 נקודות ו-9 ריבאונדים ב-36.8 דקות למשחק. למרות יכולתו הטובה, פיניקס נחלה כישלון באותה עונה, עם מאזן של 29 ניצחונות בלבד מול 53 הפסדים. בקיץ 2004 נכלל סטודמאייר בסגל נבחרת ארצות הברית לאולימפיאדת אתונה.

בעונת 2004/2005 חבר סטיב נאש לסטודמאייר בפיניקס, ויחד השניים היו שני השחקנים המובילים של הקבוצה. השילוב של נאש וסטודמאייר הוביל את פיניקס להצלחה גדולה - היא סיימה במקום הראשון בליגה בעונה הסדירה, עם מאזן של 62 ניצחונות ו-20 הפסדים. סטודמאייר עצמו קלע 26 נקודות והוריד 8.9 ריבאונדים בממוצע, ואף קלע 50 נקודות במשחק מול פורטלנד טרייל בלייזרס בינואר 2005. בעקבות יכולתו המרשימה באותה עונה, הוא נבחר לראשונה בקריירה שלו להשתתף במשחק האולסטאר של ה-NBA.

במשחקי הפלייאוף המשיך סטודמאייר להפגין רמת משחק גבוהה, והשיג ממוצעי "דאבל דאבל" של 29.9 נקודות ו-10.7 ריבאונדים למשחק. פיניקס ניצחה את ממפיס גריזליס בסיבוב הראשון ואת דאלאס מאבריקס בסיבוב השני, והעפילה לסדרת גמר המערב, מול סן אנטוניו ספרס. סטודמאייר היה דומיננטי מאוד בסדרה מול סן אנטוניו וקלע 37 נקודות בממוצע, אך פיניקס הפסידה בסדרה של חמישה משחקים והודחה מהפלייאוף. סטודמאייר סיים את אותה עונה עם בחירה לחמישייה השנייה של העונה ב-NBA.

במהלך הפגרה שלפני עונת 2005/2006 התגלה כי סטודמאייר סובל מפגיעה קשה בסחוס של ברכו, והוא נאלץ לעבור ניתוח באוקטובר 2005. בתחילה סברו אנשי פיניקס כי הפציעה תשבית את סטודמאייר ממשחק עד לחודש פברואר, אך בפועל הוא נעדר לזמן רב מהמצופה. הוא חזר לשחק בשלושה משחקים במרץ 2006, אך חזרתו הייתה לא מוצלחת והוא הפגין יכולת לא טובה. מאוחר יותר התברר כי סטודמאייר ייעדר שנית, עד לסיומה של העונה, מאחר ששתי ברכיו עדיין פגועות.

סטודמאייר מטביע מול גילברט ארינאס, נובמבר 2009

לאחר החלמתו מהפציעה וחזרתו למגרשים שינה סטודמאייר את מספר החולצה שלו מ-32 ל-1. סטודמאייר חזר להציג את יכולתו הטובה בעונת 2006/2007, כאשר העמיד ממוצעים של 20.4 נקודות ו-9.6 ריבאונדים, והיה לסנטר השני בטיבו בליגה מבחינת ממוצע הנקודות שלו, אחרי יאו מינג. הוא השתתף באותה עונה במשחק האולסטאר השני בקריירה שלו. בסיום העונה נבחר סטודמאייר לחמישייה הראשונה של העונה יחד עם חברו לקבוצה סטיב נאש, והשניים היו לצמד הראשון בתולדות פיניקס שמגיע להישג זה. במשחקי הפלייאוף השיג סטודמאייר ממוצעים של 25.3 נקודות ו-12.1 ריבאונדים. בסדרת חצי גמר המערב מול סן אנטוניו, הוא הושעה מהמשחק החמישי מאחר שקם מהספסל בעת קטטה בין נאש לרוברט הורי, וקבוצתו הפסידה לבסוף את הסדרה בשישה משחקים.

בעונת 2007/2008 הוביל סטודמאייר את פיניקס בממוצעי הנקודות (25.8) והריבאונדים (9.1), ונבחר להשתתפות במשחק האולסטאר ולתואר החמישייה השנייה של העונה. החל מפברואר 2008 הוא חבר לשאקיל אוניל, שהגיע בהעברה מתוקשרת ממיאמי היט, בקו הקדמי של הקבוצה. עם זאת, השילוב ביניהם לא היה מוצלח כפי שציפו ופיניקס הודחה כבר בסיבוב הפלייאוף הראשון, לאחר הפסד נוסף לסן אנטוניו. כעבור כשנה עזב אוניל את הקבוצה.

לפני עונת 2008/2009 החליף טרי פורטר את מייק ד'אנטוני בתפקיד מאמן פיניקס. פורטר דגל בשיטת משחק שהייתה מבוססת במידה רבה יותר על הגנה. שיטת המשחק שהנחיל פורטר פגעה במידה מסוימת בחלקו של סטודמאייר בקבוצה ובתפוקתו; עם זאת, הוא עדיין הוביל את קבוצתו בנקודות ובריבאונדים, ונבחר להשתתף בפעם הרביעית בקריירה שלו במשחק האולסטאר. בפברואר 2009 נפצע סטודמאייר במשחק נגד לוס אנג'לס קליפרס, והחמיץ את כל משחקי קבוצתו עד לסיום העונה. פיניקס לא הצליחה להעפיל באותה עונה לפלייאוף, לראשונה מזה חמש שנים.

בעונת 2009/2010 נבחר סטודמאייר בפעם הרביעית ברציפות למשחק האולסטאר, ובניגוד לשנים קודמות, הפעם אף נכלל בחמישייה הפותחת של נבחרת המערב. במהלך אותה עונה נקשר שמו למעבר אל מספר קבוצות, כדוגמת קליבלנד קאבלירס של לברון ג'יימס וכן יוסטון רוקטס, אך לבסוף הוא נשאר בפיניקס. באותה עונה פתח סטודמאייר בכל 82 משחקי קבוצתו והשיג ממוצעים של 23.1 נקודות ו-8.9 ריבאונדים למשחק, שבזכותם זכה פעם נוספת בבחירות למשחק האולסטאר ולחמישייה השנייה של העונה. במשחקי הפלייאוף הוא סייע לפיניקס להעפיל עד לגמר המערב, שם הפסידו בתוצאה 2–4 ללוס אנג'לס לייקרס. לאחר עונה זו הסתיים חוזהו של סטודמאייר בפיניקס והוא הפך לשחקן חופשי.

ניו יורק ניקס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2010 חתם על חוזה לחמש שנים בקבוצת ניו יורק ניקס, בה חבר למאמנו לשעבר בפיניקס, מייק ד'אנטוני. בקיץ 2013, בעודו שחקן הניקס, הצטרף לקבוצת הרכישה של אורי אלון שרכשה 90% ממניות הפועל ירושלים.

דאלאס מאבריקס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2015 שוחרר מהניקס, וחתם בדאלאס מאבריקס על חוזה עד לסיום עונת 2014/2015.

עם סיום החוזה שלו בדאלאס, חתם על חוזה במיאמי היט. בקיץ 2016 הודיע על פרישה מה-NBA לאחר שחתם על חוזה ליום אחד בניו יורק ניקס.

הפועל ירושלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 באוגוסט 2016 חתם בקבוצת הפועל ירושלים על חוזה לשנה אחת עם אופציה לשנה נוספת. באותה תקופה הוא החזיק ב-5% מבעלות הקבוצה, ובמסגרת העסקה אחוזי הבעלות שהיו בבעלותו עברו לאורי אלון. ב-15 ביוני 2017 זכה עם הפועל ירושלים באליפות המדינה. בתום העונה סטודמאייר החליט לפרוש מכדורסל בגיל 34.

ברם, ב-24 בספטמבר 2018 חזר סטודמאייר באופן רשמי להפועל ירושלים. בינואר 2019 הוענקה לו תעודת תושב ארעי לאחר שהביע רצונו להשתקע בישראל. במרץ 2019 קיבל אזרחות ישראלית מלאה.

מכבי תל אביב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציור קיר של סטודמאייר, בקריית המלאכה בתל אביב, מאת סלומון סוזה

ב-22 בינואר 2020 חתם על חוזה במכבי תל אביב עד סוף העונה, ועורר בכך סערה מכיוון שהיה מזוהה עם היריבה הגדולה הפועל ירושלים.[7]

בסיום עונת 2019/2020, זכה עם מכבי תל אביב באליפות ישראל וכן נבחר לתואר ה-MVP של הפיינל פור.

נבחרת ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטודמאייר במהלך אימון

סטודמאייר נבחר לראשונה לסגל נבחרת ארצות הברית בכדורסל לאולימפיאדת אתונה 2004. הנבחרת לא עמדה בציפיות שנתלו בה וזכתה רק במדליית הארד, לאחר שהפסידה באותה אולימפיאדה שלושה ממשחקיה - יותר מכמות ההפסדים הכוללת של הנבחרת בכל האולימפיאדות הקודמות. סטודמאייר קיבל במהלך הטורניר זמן משחק מועט מהמאמן לארי בראון, ובמשחק מול נבחרת ליטא על המקום השלישי שיחק 9 דקות וקלע 4 נקודות.

בקיץ 2006 השתתף סטודמאייר עם הנבחרת במחנה האימונים בלאס וגאס לקראת אליפות העולם, אך נחתך מהסגל לפני פתיחת האליפות, מאחר שהמאמן מייק ששבסקי רצה לתת לו זמן מנוחה לאחר הפציעה שעבר בעונה שקדמה. סטודמאייר שיחק עם הנבחרת בטורניר הבינלאומי השני שלו באליפות אמריקה 2007. הוא היה שחקן חשוב בנבחרת והשיג ממוצעים של 11.1 נקודות ו-4.7 ריבאונדים, וסייע לה לזכות במדליית הזהב, לאחר ניצחון בגמר על נבחרת ארגנטינה.

על אף שהשתתף עם הנבחרת באליפות אמריקה, נותר סטודמאייר על ידי מרכיב הנבחרת ג'רי קולאנג'לו מחוץ לסגל לאולימפיאדת בייג'ינג 2008. קולאנג'לו נימק את הדבר בכך שסטודמאייר עלול להיפגע גופנית מהמאמץ הרב הכרוך במשחק באולימפיאדה לאחר עונה ארוכה, בשל הפציעות שעבר בשנים הקודמות.[8]

קריירה כמאמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 באוקטובר 2020 התמנה סטודמאייר לתפקיד עוזר מאמן בברוקלין נטס, לצידו של מאמנה החדש של הנטס, סטיב נאש, איתו שיחק במשך 8 עונות בפיניקס סאנס.[9]

תארים והישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקריירה שלו, זכה סטודמאייר בתארים הבאים:

סטטיסטיקה ב-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה סדירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2002/2003 פיניקס 82 71 31.3 0.472 0.200 0.661 8.8 1.0 0.8 1.1 13.5
2003/2004 פיניקס 55 53 36.8 0.475 0.200 0.713 9.0 1.4 1.2 1.6 20.6
2004/2005 פיניקס 80 80 36.1 0.559 0.188 0.733 8.9 1.6 1.0 1.6 26.0
2005/2006 פיניקס 3 3 16.7 0.333 0.000 0.889 5.3 0.7 0.3 1.0 8.7
2006/2007 פיניקס 82 78 32.8 0.575 0.000 0.781 9.6 1.0 0.9 1.3 20.4
2007/2008 פיניקס 79 79 33.9 0.590 0.161 0.805 9.1 1.5 0.8 2.1 25.2
2008/2009 פיניקס 53 53 36.8 0.539 0.429 0.835 8.1 2.0 0.9 1.1 21.4
2009/2010 פיניקס 82 82 34.6 0.557 0.167 0.771 8.9 1.0 0.6 1.0 23.1
2010/2011 ניו יורק 78 78 36.8 0.502 0.435 0.792 8.2 2.6 0.9 1.9 25.3
2011/2012[א] ניו יורק 47 47 32.8 0.483 0.238 0.765 7.8 1.1 0.8 1.0 17.5
2012/2013 ניו יורק 29 0 23.5 0.577 0.000 0.808 5.0 0.4 0.3 0.7 14.2
2013/2014 ניו יורק 65 21 22.6 0.557 0.000 0.739 4.9 0.5 0.4 0.6 11.9
2014/2015 ניו יורק 36 14 24.0 0.543 0.000 0.740 6.8 1.0 0.6 0.9 12.0
דאלאס 23 1 16.5 0.581 0.000 0.678 3.7 0.3 0.4 0.2 10.8
2015/2016 מיאמי 52 36 14.7 0.566 0.000 0.746 4.3 0.5 0.3 0.8 5.8
קריירה 846 696 31.0 0.537 0.236 0.761 7.8 1.2 0.8 1.2 18.9
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2002/2003 פיניקס 6 6 33.8 523. 1.000 571. 7.8 1.2 1.7 1.5 14.2
2004/2005 פיניקס 15 15 40.1 539. 000. 781. 10.7 1.2 7. 2.0 29.9
2006/2007 פיניקס 10 10 34.3 523. 333. 769. 12.1 6. 1.3 1.9 25.3
2007/2008 פיניקס 5 5 40.8 485. 250. 633. 9.0 4. 1.4 2.4 23.2
2009/2010 פיניקס 16 16 36.5 519. 000. 754. 6.6 1.1 7. 1.5 22.2
2010/2011 ניו יורק 4 4 33.5 .382 .000 .667 7.8 1.8 .25 .75 14.5
2012/2013 ניו יורק 4 0 8.3 0.385 1.000 1.000 2.3 0.0 0.0 0.0 3.8
2014/2015 דאלאס 5 0 15.0 .429 0.000 .692 3.2 0.6 0.2 0.6 7.8
2015/2016 מיאמי 9 2 9.1 0.579 0.000 1.000 1.4 0.0 0.6 0.3 3.3
קריירה 78 62 30.7 0.512 0.250 0.750 7.4 0.8 0.8 1.3 18.7
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמארה סטודמאייר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פרופיל באתר היורוליג
  2. ^ TheSportsChannel (2010-08-02), exclusive interview with amare stoudemire, נבדק ב-2019-03-13
  3. ^ NBA superstar Stoudemire is Jewish - Israel - Jerusalem Post, www.jpost.com
  4. ^ כוכב הכדורסל התגייר - ורקד עם אברכי כולל, באתר כיכר השבת
  5. ^ יענקי פרבר, כוכב הספורט יהושפט הגיע לביקור בבית מדרש גבוה, באתר בחדרי חרדים, ‏30 ביוני 2022
  6. ^ משה ברדה, ‏הוא עוד ישוב? סטודמאייר חזר לארצות הברית, באתר ONE‏, 28 באוגוסט 2020
  7. ^ אהרל'ה ויסברג‏, אמארה סטודמאייר חתם עד תום העונה במכבי תל אביב: "זה חלום שהתגשם", באתר וואלה, 22 בינואר 2020
  8. ^ Citing injury concern, Stoudemire turns down Team USA - USATODAY.com, usatoday30.usatoday.com
  9. ^ אמארה סטודמאייר יתמנה לעוזר מאמן ברוקלין, באתר וואלה, 23 באוקטובר 2020


נבחרת ארצות הבריתמדליסטית הארד - אתונה (2004)

1  • 2  • 3  • 4 אלן אייברסון • 5 סטפון מרבורי • 6 דוויין וייד • 7 קרלוס בוזר • 8 כרמלו אנתוני • 9 לברון ג'יימס • 10 אמקה אוקפור • 11 שון מריון • 12 אמארה סטודמאייר • 13 טים דאנקן • 14 למאר אודום • 15 ריצ'רד ג'פרסון • מאמן: לארי בראון

ארצות הבריתארצות הברית