אנדריי לינדה
 | |
| לידה |
2 במרץ 1948 (בן 76) מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות  |
|---|---|
| ענף מדעי |
פיזיקה תאורטית |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
דוד קירז'ניץ |
| מוסדות |
אוניברסיטת סטנפורד |
| תלמידי דוקטורט |
Mahdiyar Noorbala |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Renata Kallosh |
| אתר רשמי | |
  | |
אנדריי דמיטרייביץ' לינדֶה (ברוסית: Андре́й Дми́триевич Ли́нде; נולד ב-2 במרץ 1948) הוא פיזיקאי וקוסמולוג אמריקאי (סובייטי בעברו) ממוצא יהודי.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לינדה נולד במוסקבה ולמד פיזיקה באוניברסיטת מוסקבה, ומאוחר יותר התמחה בפיזיקת חלקיקים ובקוסמולוגיה במכון לבדב לפיזיקה לפיזיקה במוסקבה. בשנת 1974 קיבל תואר דוקטור, והמשיך את מחקריו במכון לבדייב אודות פיזיקת החלקיקים בתנאים ששררו במהלך שברירי הזמן הראשונים לאחר המפץ הגדול.
מודל המפץ הגדול הראשוני (או הסטנדרטי), ניבא מספר ניבויים אשר עמדו בהתאמה גמורה למציאות. לדוגמה: המודל הסטנדרטי ניבא את קיומה של קרינת הרקע הקוסמית, ולאחר שזו התגלתה בהתאם לתחזיות של התאוריה, הפכה הקוסמולוגיה מ"מדע ספקולטיבי" לתאוריה מדעית לכל דבר. בעקבות כך, החלו פיזיקאים רבים, מומחים בתחומי פיזיקה מגוונים, לגלות עניין בקוסמולוגיה ולנסות להחיל עליה את תחומי המחקר שלהם. המחקרים הללו גילו כי המודל הסטנדרטי נתקל במספר בעיות שלא נמצא להן מענה במסגרת התאוריה. כדי להתמודד עם בעיות אלו הגה הפיזיקאי האמריקאי אלן גות' בשנת 1981, את מודל התפיחה של המפץ הגדול.
בעיקרו של המודל טמונה ההנחה כי בשבריר הזמן הראשון של המפץ הגדול היקום התפשט התפשטות מערכית כלומר, הוא הכפיל את גודלו שוב ושוב במרווחי זמן שווים וזעירים עד למאוד. כתוצאה מכך, היקום גדול לאין שיעור מגודלו המשוער במסגרת המודל הסטנדרטי של המפץ הגדול. התפיחה הסתימה ברגע 0.0000000000000000000000000000000001 שניות לאחר המפץ הגדול, ומיד אחר-כך עבר היקום להתפשטות המתוארת על ידי המודל הסטנדרטי. מודל התפיחה פתר בעיות רבות שעורר המודל הסטנדרטי של המפץ הגדול. מאידך גיסא גם הוא עורר קשיים חדשים. כדי להתמודד עם הקשיים הללו הגה אנדריי לינדה בשנת 1982 דגם משופר של תאוריית התפיחה הנקרא "דגם התפיחה הכאוטית". המודל של לינדה הוא למעשה דגם משופר של המודל של אלן גות. הוא מספק הסבר "טבעי" (מבחינה פיזיקלית) לתפיחה, כיוון שאינו דורש תנאי התחלה לתהליך התפיחה. מעבר לכך, דגם התפיחה של לינדה מגשר היטב בין תורת היחסות הכללית לבין תורת הקוונטים. עובדה מעניינת נוספת- כאשר מחילים את "תורת המיתרים" על הקוסמולוגיה, מסתבר כי התפיחה היא חלק טבעי ואינטגרלי מתאוריה זו. כמו כן, תאוריית התפיחה מקושרת לשדות סקלריים, ובשל כך היא מאפשרת מצב שבו התפשטות היקום מואצת על אף שכוח הכבידה פועל כנגד ההתפשטות של היקום. עובדה זו מעוררת לתחייה את הקבוע הקוסמולוגי שהגה אלברט איינשטיין בגרסה הראשונה של תורת היחסות הכללית.
בשנת 1986 העלה לינדה את הסברה שהיקום שלנו הוא אחד מיני אינסוף יקומים הנולדים מתוך מרחב על - "רב יקום" נצחי. בסוף שנות השמונים היגר לינדה לארצות הברית ובאוניברסיטת סטנפורד הוענק לו התואר פרופסור לפיזיקה. לינדה עוסק עדיין בפיתוח רעיונותיו המתארים את היקום כאחד מאינסוף יקומים תפיחתיים. רעיונותיו של לינדה מהווים כיום כר נרחב למחקר עבור פיזיקאים וקוסמולוגים רבים ברחבי העולם.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס קוולי לאסטרופיזיקה, 2014
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בראיין גרין, מארג היקום, הוצאת למטר, 2006 (פרק 11).
- טימוטי פריס, היקום וכל אשר בו, הוצאת הד ארצי, 2000.
- גון גריבין, המדריך לקוסמוס, הוצאת דביר, 2002.
- בראיין גרין, היקום האלגנטי, הוצאת למטר, 2000.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אנדריי לינדה (באנגלית)- אנדריי לינדה, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- אנדריי לינדה, באתר גוגל סקולר
