אנרי השלישי, מלך צרפת
 | |||||||||
| לידה |
19 בספטמבר 1551 טירת פונטנבלו, ממלכת צרפת  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
2 באוגוסט 1589 (בגיל 37) Château de Saint-Cloud, ממלכת צרפת | ||||||||
| מדינה |
ממלכת צרפת | ||||||||
| מקום קבורה |
בזיליקת סן-דני | ||||||||
| בן או בת זוג |
לואיז מלורן (15 בפברואר 1575–2 באוגוסט 1589) Françoise Babou de La Bourdaisière La Belle Châteauneuf Veronica Franco Jeanne de Laval | ||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
אנרי השלישי (בצרפתית: Henri III; 19 בספטמבר 1551 – 2 באוגוסט 1589) בן לשושלת ולואה, מלך על צרפת מ-30 במאי 1574 עד מותו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנרי היה בנם של אנרי השני, מלך צרפת ושל קטרינה דה מדיצ'י. עם לידתו ניתן לו השם אדואר-אלכסנדרֶה, אך מאוחר יותר הוא נודע בשם אנרי, דוכס אנז'ו. ב-1572 סייע לאימו בביצוע טבח ליל ברתולומאוס הקדוש. ב-1573 הוא נעשה מלך פולין, אחרי שכתר המלכות הפולני נקנה עבורו על ידי סוכני בית המלכות הצרפתי. אולם, אחרי מותו של אחיו המלך שארל התשיעי ב-1574, נקרא אנרי לחזור לצרפת ולרשת את הכתר בשם אנרי השלישי. ב-13 בפברואר 1575 הוא נשא לאישה את לואיז מלורן, בתקווה שתלד לו בן שיוכל לרשת את כתרו, אך לא היו להם ילדים.
היסטוריונים מוצאים תיעוד לעדויות כי אנרי השלישי קיים יחסי מין במקרים שונים הן עם נשים והן עם גברים, ולא טרח להסתיר עובדה זו.[1]
בתקופת מלכותו של אנרי השלישי נמשכו מלחמות הדת בצרפת בין קתולים לבין הוגנוטים (פרוטסטנטים צרפתיים). במלחמת הדת החמישית התחולל בחבל שאמפאן קרב דורמאן (10 באוקטובר 1575), שבו אנרי הראשון דה בורבון, נסיך דה קונדה קרא לעזרתו צבא פרוטסטנטי מגרמניה שאיים על פריז, מה שאילץ את המלך אנרי השלישי לחתום על צו בוייה (6 במאי 1576) שלפיו זכו ההוגנוטים בשליטה מדינית וצבאית בשמונה ערים.
פרנסואה, אחיו הצעיר של המלך, קשר עם אנרי מלך נווארה ההוגנוט שנשא ב-1572 את אחותם, לימים אנרי הרביעי, מלך צרפת, קשר שמטרתו הייתה לתפוס את השלטון. אמו, קטרינה דה מדיצ'י, גילתה את הקשר וגרמה למעצרו. אך אחיו המלך סלח לו והוא הושם תחת מעקב בחצר המלכות. ב-1576 הוא נמלט מפריז, מה שגרם למהומה כאשר ההוגנוטים התלכדו סביבו. חידוש מלחמות הדת שיחק לידיו של פרנסואה, והמלך נאלץ להתפייס עמו. הוא תפס שוב את מקומו בחצר המלכות, זכה בתואר דוכס אנז'ו ולקח חלק בשיחות שהובילו לויתורים להוגנוטים באמצעות צו בוייה. ויתורים אלה נתקלו בהתנגדות מצדם של הקתולים בראשות מנהיגם אנרי הראשון הדוכס מגיז שייסדו את הליגה הקתולית, כדי לחדש את המלחמה בהוגנוטים.
מלחמת הדת השישית פרצה כתוצאה של צו בוייה. המלך אנרי השלישי השיב לעצמו את השליטה במספר ערים שהיו בידי ההוגנוטים. הוא נאלץ לחדול מפעולתו הצבאית בגלל חוסר אמצעים, אך חתם על שלום ברז'ראק שלפיו בוטלו חלק מהזכויות שהוענקו להוגנוטים (17 בספטמבר 1577). מלחמת הדת השביעית הייתה מלחמה קצרה שהוכרזה על ידי חלק של ההוגנוטים, שכתוצאה ממנה השיבו לעצמם את השליטה בשש ערים (שלום פלקס, 26 בנובמבר 1580).
מלחמת הדת השמינית (1585–1589) הייתה הארוכה והחשובה שבמלחמות הדת בצרפת. ב-1584 נפטר פרנסואה, דוכס אנז'ו, אחיו הצעיר של המלך ויורש העצר, מה שהותיר את אנרי מלך נווארה כיורש העצר הצרפתי. אך צרפת לא הייתה מוכנה למלך הוגנוטי. ב-1585, על פי דרישתו של אנרי הראשון הדוכס מגיז, נאלץ אנרי השלישי לחתום על צו שלפיו הוצאה הכפירה הפרוטסטנטית אל מחוץ לחוק.
עקב זאת, פתח אנרי מלך נווארה במלחמה (שנודעה בשם מלחמת שלושת האנרים), נגד המלך אנרי השלישי ונגד אנרי הראשון הדוכס מגיז, והביס אותם בקרב קוטרה ב-1587. הקתולים, שלא היו מרוצים מהנהגתו של המלך אנרי השלישי, הקימו ממשלה מהפכנית בפריז וקראו לפליפה השני, מלך ספרד לפלוש לאנגליה ולצרפת. אנרי הראשון הדוכס מגיז נקרא על ידי הקתולים לכבוש את פריז.
ב-12 במאי 1588 נמלט המלך אנרי השלישי מפריז אחרי שהדוכס מגיז השתלט על העיר. המלך נאלץ למנותו למפקד העליון של הצבא הצרפתי וקרא לאספת המעמדות הצרפתית להתכנס בארמונו שבבלואה. משהגיע הדוכס מגיז הוא נרצח מיד בידי אנשי משמר המלך, גופתו נשרפה ואפרו הושלך אל הנהר לואר (23 בדצמבר 1588). ביום המחרת ניתן צו מעצר נגד ראשי הליגה הקתולית, ולואי השני הקרדינל מגיז, אחיו של הדוכס מגיז, הוצא להורג.
המלך אנרי השלישי כרת ברית עם אנרי מלך נווארה, מינה אותו ליורשו ושניהם עלו על פריז בראש צבא הוגנוטי. ב-1 באוגוסט 1589, בעת שהמלך אנרי השלישי הכין את צבאו למתקפה על פריז, הוא נפצע קשה בידי מתנקש ומת ביום המחרת. הוא נקבר בבזיליקת סן-דני שליד פריז. היות שלא היו לו ילדים, ירש את הכתר אנרי מלך נווארה, שהוכתר כאנרי הרביעי לבית בורבון, כיורשו הקרוב ביותר, ובכך הקיץ הקץ על שושלת ולואה ששלטה בצרפת 261 שנה.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנרי השלישי, מלך צרפת, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אנרי השלישי, מלך צרפת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אנרי ה-3, (1551-1589), מלך צרפת, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Katherine B. Crawford, "Love, Sodomy, and Scandal: Controlling the Sexual Reputation of Henry III,"Journal of the History of Sexuality", vol. 12 (2003), 513–42
| מלכי צרפת | ||
|---|---|---|
| המלכים הקרולינגים (843–987) |
שארל השני • לואי השני • לואי השלישי • קרלומן השני • קרל השלישי • אודו • שארל הרביעי • רובר הראשון • ראול • לואי הרביעי • לותר • לואי החמישי | |
| בית קאפה (789–1328) |
איג קאפה • רובר השני • אנרי הראשון • פיליפ הראשון • לואי השישי • לואי השביעי • פיליפ השני • לואי השמיני • לואי התשיעי • פיליפ השלישי • פיליפ הרביעי • לואי העשירי • ז'אן הראשון • פיליפ החמישי • שארל הרביעי | |
| בית ולואה (1328–1589) |
פיליפ השישי • ז'אן השני • שארל החמישי • שארל השישי • שארל השביעי • לואי האחד עשר • שארל השמיני • לואי השנים עשר • פרנסואה הראשון • אנרי השני • פרנסואה השני • שארל התשיעי • אנרי השלישי | |
| בית בורבון (1589–1792) |
אנרי הרביעי • לואי השלושה עשר • לואי הארבעה עשר • לואי החמישה עשר • לואי השישה עשר • לואי השבעה עשר | |
| בית בונפרטה (1804–1814; 1815) |
נפוליאון הראשון • נפוליאון השני | |
| בית בורבון (1814–1815; 1815–1830) |
לואי השמונה עשר • שארל העשירי • לואי התשעה עשר • אנרי החמישי | |
| בית אורליאן (1830–1848) |
לואי פיליפ • פיליפ השביעי | |
| בית בונפרטה (1852–1870) |
נפוליאון השלישי | |
| הקודם: שארל התשיעי |
מלכי צרפת | הבא: אנרי הרביעי |
| הקודם: זיגמונט השני אוגוסט |
מלכי פולין | הבא: סטפאן באטורי |