אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר
 | |
.jpg) | |
| שמות קודמים | סיטי אוף מנצ'סטר |
|---|---|
| כתובת |
Alan Turing Way, Manchester M11 3JB  |
| מיקום | מנצ'סטר שבאנגליה |
| קואורדינטות | 53°28′59″N 2°12′01″W / 53.483055555556°N 2.2002777777778°W |
| תקופת הפעילות |
25 ביולי 2002 (אתלטיקה) 10 באוגוסט 2003 (כדורגל) – הווה |
| הורחב | 2014-2015 |
| עלות הבנייה | 110 מיליון לירות שטרלינג |
| בעלים | מועצת העיר מנצ'סטר |
| מפעיל | מנצ'סטר סיטי |
| משטח | דשא |
| אדריכל |
KSS Design Group, פופולוס |
| קבוצות | מנצ'סטר סיטי (מאז 2003) |
| מושבים | 55,097 |
| ממדי משטח | 106.571 × 71 מטרים |
| אתר רשמי | |
  | |
.svg){kind=spacer}
אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר (באנגלית: City of Manchester Stadium), הקרוי מטעמים מסחריים אצטדיון איתיחאד הוא מתקן ספורט במנצ'סטר שבאנגליה. ייעודו המקורי של האצטדיון היה לארח חלק מאירועי אולימפיאדת 2000, אך העיר מנצ'סטר לא הצליחה לזכות במכרז של הוועד האולימפי הבינלאומי והתוכנית נגנזה. מטרתו החדשה הייתה לשמש כאצטדיון עבור משחקי חבר העמים הבריטי בשנת 2002, ועלותו הייתה 110 מיליון לירות שטרלינג. לאחר המשחקים שונה הייעוד של המתקן לאצטדיון כדורגל, שהחל לשמש את מנצ'סטר סיטי כאצטדיון בית לאחר המעבר ממיין רואד ביולי 2003 והחתימה על חוזה חכירה ל-250 שנים[1].
האצטדיון בנוי משני מפלסי יציעים המקיפים אותו ויוצרים צורת טבעת, וכן מפלס מושבים שלישי מעל שני המפלסים התחתונים, כאשר היציע הצפוני כולל שני מפלסים בלבד. תכולת האצטדיון היא 55,097 מקומות, ונכון לשנת 2015 הוא החמישי בגודלו בפרמייר ליג, והעשירי בגודלו בממלכה המאוחדת כולה. ב-14 במאי 2008 נערך בו גמר גביע אופ"א.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1990 נהגו התוכניות הראשונות להקמת אצטדיון במזרח מנצ'סטר, כחלק מההצעה של העיר לאחר את המשחקים האולימפיים, כאשר מועצת העיר תכננה לבנות אצטדיון שתכולתו 80,000 מקומות באתר הידוע בשם איסטלנדס. אולם, באוקטובר 1993 הוחלט כי העיר שתארח את המשחקים תהיה סידני שבאוסטרליה. מנצ'סטר הצליחה לזכות באירוח משחקי חבר העמים הבריטי של 2002, והשתמשה בתוכניות האצטדיון מההצעה לוועד האולימפי הבינלאומי. ב-1996 נערכה התמודדות בין האצטדיון המתוכנן לבין אצטדיון ומבלי על הזכות לקבל מימון המיועד לאצטדיון הלאומי, ובסופה הוחלט כי המימון ישמש לחידושו של ומבלי.
אבן הפינה של האצטדיון הונחה על ידי ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר בדצמבר 1999[2], ובנייתו החלה בינואר 2000. האצטדיון תוכנן על ידי חברת Arup ונבנה על ידי חברת ג'ון ליינד. עלות הבנייה הייתה 110 מיליון לירות שטרלינג, כאשר 77 מיליון ניתנו על ידי מועצת הכדורגל של אנגליה והשאר על ידי מועצת העיר של מנצ'סטר[3]. עבור משחקי חבר העמים נבנתה טבעת מושבים תחתונה המקיפה את שלושה צדדים של מסלול האתלטיקה, מפלס מושבים נוסף מעל כל אחד מהיציעים המרכזיים, ויציע עמידה זמני פתוח לאוויר באחד הקצוות. האירוע הציבורי הראשון באצטדיון היה טקס הפתיח של משחקי חבר העמים ב-25 ביולי 2002, ואף המלכה אליזבת השנייה נכחה בו. במשך עשרת הימים של התחרות האצטדיון אירח את כל אירועי האתלטיקה ורוגבי שביעיות. במהלך המשחקים נקבעו באצטדיון ארבעה שיאים, כולל בקפיצה משולשת לנשים וריצת 5,000 מטר לנשים.
לאחר תום המשחקים בוצעו באצטדיון עבודות מקיפות על מנת להופכו לאצטדיון כדורגל. לאור הצלחת אירועי האתלטיקה במשחקי חבר העמים, התקבלה ההחלטה בביקורת שלילית מאתלטים ידועים כגון ג'ונתן אדוארדס וסבסטיאן קו[4], אך מנגד נטען כי יש חשיבות בפיתוח האצטדיון על מנת להופכו לרווחי מבחינה כלכלית בטווח הארוך. מסלול האתלטיקה הוסר והועבר לאצטדיוני אתלטיקה אחרים, וקומת הקרקע הונמכה על מנת להוסיף מקום לטבעת מושבים נוספת. היציע הזמני פורק, והוחלף במבנה קבוע הדומה ליציע הנגדי. העבודות הללו נמשכו שנה, ובמהלכן נוספו לאצטדיון 12,000 מקומות ישיבה. מועדון הכדורגל מנצ'סטר סיטי עבר לאצטדיון לקראת עונת 2003/2004. ההמרה לאצטדיון כדורגל עלתה 35 מיליון לירות שטרלינג, ומומנה על ידי המועדון.
משחק הכדורגל הראשון באצטדיון נערך ב-10 באוגוסט 2003, ובו התמודדו מנצ'סטר סיטי וברצלונה. המשחק הסתיים בניצחון של סיטי בתוצאה 2 - 1, כאשר ניקולא אנלקה הצרפתי מבקיע את השער הראשון בתולדות האצטדיון. המשחק התחרותי הראשון נערך ארבעה ימים לאחר מכן, במסגרת גביע אופ"א, והסתיים בניצחון של מנצ'סטר סיטי על דה ניו סיינטס מליגת העל הוולשית בתוצאה 5 - 0.
באצטדיון נערכו גם מספר אירועי ספורט אחרים. הוא היה האצטדיון ה-50 שאירח משחק של נבחרת אנגליה כשהיא התמודדה מול נבחרת יפן ב-1 ביוני 2004, וב-30 באוקטובר באותה שנה נערך בו משחק ליגת רוגבי בין נבחרת בריטניה הגדולה לנבחרת אוסטרליה במסגרת ליגת שלוש האומות. ביוני 2005 נערך באצטדיון משחק הפתיחה של נבחרת אנגליה במסגרת יורו 2005 (כדורגל נשים), ומספר הצופים בו היה הגבוה ביותר בטורניר[5]. האצטדיון דורג כאצטדיון ארבעה כוכבים על ידי אופ"א, ואירח את גמר גביע אופ"א 2008 שהסתיים בניצחון של זניט סנקט פטרבורג על גלאזגו ריינג'רס.
לאצטדיון יש מספר שמות לא רשמיים. השם "איסטלנדס" היה בשימוש לפני הבחירה בשם הרשמי ועדיין משמש רבים, והכינוי "האצטדיון העירוני של מנצ'סטר" (City of Manchester Stadium) מקוצר לעיתים ל-"COMS". הקאמפ בלו הוא משחק מילים המבוסס על שמו של הקאמפ נואו המשמש את ברצלונה, אך הוא איננו פופולרי[6]. לאחר שהמועדון נרכש על ידי "אבו דאבי יונייטד גרופ" (קרן השקעות פרטיות מאיחוד האמירויות) ב-2008 החלו חלק מהאוהדים לכנות את האצטדיון "מידל איסטלנדס"[7]. רוב האוהדים מביעים את שביעות רצונם מהאצטדיון, והוא נבחר במקום השני במשאל שנערך ב-2005 ונועד לברר את אצטדיון הכדורגל הפופולרי ביותר בממלכה המאוחדת. אולם, האווירה באצטדיון זכתה לעיתים לביקורות שליליות, כאשר עיקר הטענות הן שהיא לא דומה לזו שהייתה במיין רואד. מצב זה השתנה במשך השנים לאחר שהאוהדים התרגלו לאצטדיון החדש[8].
מועצת העיר של מנצ'סטר היא הבעלים הנוכחי של האצטדיון, והיא החכירה אותו למנצ'סטר סיטי. המועדון נרכש על ידי בעלים חדשים בתחילת ספטמבר 2008, וכתוצאה מכך הוא הפך למועדון העשיר ביותר בעולם. הבעלים החדשים חשפו בראיון כי הם שוקלים לרכוש את האצטדיון ממועצת העיר, אך הנושא יהיה מבחינתם בעדיפות שנייה לאחר החתמת שחקנים חדשים[9]. בשלהי ספטמבר 2008 דווח כי בעלי המועדון פתחו במשא ומתן ישיר על מנת לרכוש את האצטדיון והשטח שמסביבו, ובמרץ 2010 אישרה מועצת העיר למועדון לערוך פיתוח באצטדיון ובסביבתו בסך של כ-1 מיליארד פאונד.
משנת 2011 נקרא האצטדיון אצטדיון איתיחאד, בעקבות הסכם חסות ל-10 שנים עם חברת איתיחאד איירווייז, חברת התעופה הלאומית של הנסיכות אבו דאבי. באוקטובר 2013 פרסמה הקבוצה תוכנית להרחבת האצטדיון ל-61.5 אלף מקומות; לאחר שתפוסת הקהל במשחקי הבית של המועדון עמדה על 99%. על-פי התכנון תוגדל כמות המושבים במגרש ב-13.5 אלף מקומות, על ידי הוספת מפלס שלישי מעל היציעים הדרומי והצפוני[10].
במהלך עונת 2014/2015 נבנה מפלס נוסף מעל היציע הדרומי, אשר הגדיל את תכולת האצטדיון לכ-55,000 מקומות ישיבה. בעתיד מתוכננת הרחבה דומה עבור היציע הצפוני, אשר תגדיל את תכולת האצטדיון ל-61,000 מקומות ישיבה.
מבנה ומתקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פנים האצטדיון הוא בצורת קערה סגלגלה רציפה, עם שלוש טבעות מושבים בצדדים ושתי טבעות מושבים בקצות האצטדיון. בעוד שטבעות המושבים הרגילות הם רציפות, כל אחד מצדדי האצטדיון מכונה בשם אחר. בתקופה הראשונה שלאחר בניית האצטדיון כל הצדדים כונו לפי כיוון מסוים (היציע הצפוני והיציע הדרומי עבור הקצוות, היציע המזרחי והיציע המערבי עבור הצדדים). בפברואר 2004 שונה שמו של היציע המערבי ליציע קולין בל, על שמו של שחקן העבר של המועדון. החל משנת 2003 היציע הדרומי נקרא יציע Key 103 בעקבות הסכם חסות, אם כי שם זה אינו מקובל על האוהדים. חלק מהיציע הצפוני מכונה יציע המשפחה, והוא שמור לאוהדים המגיעים למשחקים עם ילדיהם. היציע המזרחי מכונה באופן לא רשמי קיפאקס, על שמו של היציע התואם במיין רואד. אוהדים של מועדונים אחרים המגיעים לאצטדיון מקבלים כרטיסים לחלק מהיציע הדרומי. מסביב לאצטדיון יש 68 תאים פרטיים, הממוקמים לאורך כל היציעים מלבד הדרומי. תכולת התאים ביציע המזרחי וביציע המערבי היא עשרה אנשים, ואילו תכולת התאים ביציע הצפוני היא שמונה אנשים.
גג האצטדיון הוא בצורת טורוס, והוא תלוי על כבלים הנמתחים משמונה מגדלים שדרכם ניתן לגשת אל המושבים העליונים. באזורים הפינתיים שבהם אין מושבים יש רפפות ניידות, המאפשרות לאוורר את המגרש. הכניסה לאצטדיון היא באמצעות כרטיסים המצוידים בטכנולוגיית RFID. למערכת המותקנת באצטדיון יש יכולת להתמודד עם עד 1,200 אנשים בכל הכניסות[11]. מתחת לאצטדיון נבנתה מנהרת שירות שדרכה נעים כלי רכב של שירותי החירום, והמאמן של המועדון המתארח באצטדיון יכול להיכנס ישירות דרכה. בתוך האצטדיון יש שש מסעדות, כאשר ניתן להשקיף על המגרש מתוך שתיים, בנוסף למספר חדרי ועידות. לאצטדיון יש היתר שלפיו ניתן לערוך בו טקסי חתונה[12].
גודל המגרש באצטדיון הוא לפי התקנות של אופ"א (105 על 68 מטרים), והוא מורכב מדשא טבעי בתוספת חיזוק של סיבי דשא מלאכותיים. באצטדיון יש 218 זרקורים שכל אחד צורך כ-2,000 ואט[13].
האזור שוכן במרכזו של אזור המכונה "ספורטסיטי", הכולל גם מספר מתקני ספורט נוספים. בסמוך לאצטדיון נמצא אצטדיון האתלטיקה האזורי. תכולתו של אצטדיון האתלטיקה היא 6,178 צופים, והוא משמש מגרש חימום בזמן משחקי חבר העמים ומגרש הבית של קבוצת המילואים של מנצ'סטר סיטי. המנצ'סטר ולודרום ומרכז הסקווש הלאומי שוכנים במרחק קצר מהאצטדיון. בחזית האצטדיון נבנה הפסל הגבוה ביותר במדינה, B of the Bang, כהנצחה להישגים במשחקי חבר העמים בשנת 2002. בספטמבר 2006 קיבלה הנהלת המועדון היתר לבנות בסמוך לאצטדיון טורבינת רוח בגובה 85 מטרים. הטורבינה תוכננה על ידי נורמן פוסטר, ותפקידה הוא לספק חשמל לאצטדיון ולבתים הסמוכים. בזכות כך הסיטי אוף מנצ'סטר הוא האצטדיון הראשון בעולם המספק באופן עצמי את צריכת החשמל שלו[14].
האצטדיון זכה במספר פרסי עיצוב, כולל פרס עבור העיצוב הכוללני מטעם המכון המלכותי לאדריכלים בריטיים בשנת 2004, ופרס המבנה המיוחד מטעם המכון למהנדסי מבנים בשנת 2003.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באתר האצטדיון עצמו יש 2,000 מקומות חנייה, ו-8,000 מקומות נוספים באזור שמסביבו מסופקים על ידי עסקים מקומיים ובתי ספר העובדים בשיתוף פעולה עם המועדון.
בשנת 2013 נפתחה תחנת רכבת קלה של מנצ'סטר מטרו-לינק בצמוד למתחם, ונקראת Etihad Campus tram stop. בזמן אירועים הקו מתוגבר. תחנת הרכבת הכבדה מנצ'סטר פיקדילי, שדרכה עוברות רכבות מלונדון, ברמינגהאם ואדינבורו, שוכנת במרחק חצי שעה של הליכה מהאצטדיון.
קונצרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד משחקי עונת הכדורגל נערכים באצטדיון גם קונצרטים, והוא אחד ממתקני המופעים המוזיקליים הגדולים ביותר במדינה כיוון שתכולתו עבור הופעות היא 60,000 צופים[3]. הקונצרט הראשון נערך על ידי הלהקה רד הוט צ'ילי פפרז ב-2004, ושנה אחת לאחר מכן הופיעה באצטדיון להקת אואזיס. לעיתים קרובות נערכים באצטדיון אירועי קיץ כגון תחרויות איגרוף. בשנת 2008 בוצעו בדשא מספר תיקונים בעקבות הופעה של בון ג'ובי. כתוצאה מהתיקונים הללו נאלץ המועדון לנהל את משחק סיבוב המוקדמות של גביע אופ"א ב-31 ביולי 2008 באצטדיון של בארנסלי. לאחר מכן הוכרז כי באצטדיון לא ייערכו קונצרטים נוספים, אולם אלו המשיכו להתקיים באצטדיון בסופו של דבר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Phaidon Atlas of Contemporary World Architecture - Comprehensive Edition. Phaidon Press. ISBN 0714843121
- The Phaidon Atlas of Contemporary World Architecture - Travel Edition. Phaidon Press. 2005. ISBN 0714844500
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כריס ביילי, Why Blues must cash in on name game, מנצ'סטר איבנינג ניוז, 8 בנובמבר 2006
- ^ כתבה בעיתון אינדפנדנט
- ^ 1 2 מידע באתר משחקי חבר העמים הבריטי 2002
- ^ כתבה באתר ה-BBC
- ^ מידע באתר התאחדות הכדורגל האנגלית
- ^ כתבה במנצ'סטר איבנינג ניוז
- ^ Middle East - המזרח התיכון באנגלית. ראו גם כתבה ב-BBC
- ^ כתבה בדיילי מירור
- ^ כתבה במנצ'סטר איבנינג ניוז
- ^ מנצ'סטר סיטי תהפוך את "אתיחאד" למגרש השני בגודלו בפרמיירליג, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2013
- ^ מידע באתר HP
- ^ כתבה במנצ'סטר איבנינג ניוז
- ^ מידע באתר הרשמי של המועדון
- ^ כתבה באתר ה-BBC
| אצטדיוני הפרמייר ליג, עונת 2024/2025 | |
|---|---|
|