אקס היסטוריק
 | |
| הקמה | |
|---|---|
| תקופת הבנייה | ? – המאה ה־17 |
| מיקום | |
| עיר |
פריז, או-דה-סן  |
| קואורדינטות | 48°52′14″N 2°18′18″E / 48.870611473373°N 2.3050355226291°E |
 | |
  | |
אקס היסטוריק (בצרפתית: L’axe historique - "הציר ההיסטורי") או הציר ההיסטורי הוא ציר של מונומנטים, מבנים ודרכים שנמשכים ממרכז פריז, בירת צרפת, לכיוון מערב. הנתיב קרוי גם "Voie Triomphale" (דרך הניצחון), וגם "voie royale" (הדרך המלכותית). האקס היסטוריק יוצר מראה פרספקטיבי ישר שנקודת המוצא הגאוגרפית וההיסטורית שלו היא בפביליון המרכזי של ארמון טווילרי, שנשרף בזמן הקומונה הפריזאית. כיום נקודת המוצא של הציר היא פסל הפרש של לואי הארבעה עשר שבכיכר נפוליון שבלובר. הציר מתחיל ברובע הראשון ומסתיים ברובע השמיני של העיר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניית האקס היסטוריק החלה עם סלילת שדרות שאנז אליזה במאה ה-17, שתוכננה על ידי מעצב הגנים של לואי הארבעה עשר, אנדרה לה-נוטרה (André Le Nôtre) על פי גישה דומה לתכנון גנים צרפתיים שתכנן כגון אלו שבארמון ורסאי. לה-נוטרה האריך לכיוון מערב את הציר המרכזי של הפביליון בארמון טווילרי (שנהרס ואינו קיים כיום), ושל השביל המרכזי בגני הטווילרי. ובסופם הקים גשר עץ שחצה את נהר הסן. הגשר נהרס בתקופתו של לואי השישה עשר כתוצאה מתאונה, והוחלף בגשר אבן, גשר דה ניי (pont de Neuilly). ואולם, רק במאה ה-20 קיבל הציר את צורתו המוכרת כיום.
בזמן הקיסרות הראשונה, קיבלה השדרה את שם גן העדן המיתולוגי, שדות אליסיום (שאנז אליזה), וארמונות ובתי מידות החלו לאכלס אותה. נפוליון בונפרטה הכתיר את השדרה בשער הניצחון, ומאוחר יותר הציב את האובליסק בכיכר הקונקורד וכן את שתי המזרקות שסביבה. בעת השיפוצים הגדולים של פריז החליפו הבתים שנבנו בסגנון אוסמן את בתי המידות בשדרה, מותגים לעתיד כגרלאן קבעו בה את מקום מושבם, ונפתחו בה מסעדות יוקרה ותיאטראות.
המשכן של שדרות שאנז אליזה מצידו השני של שער-הניצחון הוא שדרות דה לה גראנד-ארמה (avenue de la Grande-Armée), אחת מתריסר השדרות שמקיפות את כיכר שארל דה גול.
במאה ה-20, נבנה בשער מאיו (Porte Maillot) ארמון הקונגרס (Palais des Congrès), שמעליו נישא מגדל "מלון קונקורד-לפייט". שמה של כיכר האטואל שונה על שמו של שארל דה גול, וקבר החייל האלמוני נקבע תחת שער-הניצחון.
מצידו השני של גשר ניי תוכנן מחדש אזור אדמת הבור של לה דפאנס, בשנות החמישים, ונבנה כרובע עסקים, על מגדלי העסקים הגבוהים והמודרניים שבו, והציר הוארך שוב לכיוון מערב. כדי להדגיש את הפרספקטיבה שיוצר האקס היסטוריק, יזם בשנות השמונים נשיא צרפת, פרנסואה מיטראן, את הקמת מגדל העסקים "גרנד ארש" (קרוי גם arche de la Défense), שהיה מעין גרסה מודרנית של שער הניצחון. שער לה דפנס נבנה בתכנונו של האדריכל הדני, יוהאן אוטו וון ספרקלסן (Johann Otto von Spreckelsen), כמונומנט לאנושות ולרעיונות הומניסטיים, ולא כזכר לניצחונות צבאיים. המבנה נחנך בשנת 1990.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל פריז | ||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
