אריה
 אריה
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי חתול |
| משפחה: | חתוליים |
| סוג: | פנתר |
| מין: | אריה |
| שם מדעי | |
 Panthera leoלינאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
תפוצת האריה | |
| שמות נוספים | |
|
ליש | |
| |
.jpg){kind=spacer}
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg){kind=spacer}
.jpg)
אריה (שם מדעי: Panthera leo) הוא מין של טורף גדול מהסוג פנתר שבמשפחת החתוליים, והוא השני בגודלו בין בני הקבוצה דמויי חתול, אחרי תת-המין הסיבירי של הטיגריס.
האריה נפוץ בעיקר ביבשת אפריקה, אך גם במדינת גוג'ראט שבהודו. הוא ניזון מאוכלי עשב שונים אותם הוא צד, וכן מפגרים. בתרבות האנושית נחשב האריה סמל לגבורה וכוח, ולכן הוצמד לו הכינוי "מלך החיות". תוחלת חייו בטבע היא בין 12 ל-18 שנים, אך בשבי הוא יכול לחיות עד 30 שנה. שמות נוספים של האריה בשפה העברית הם ליש, שחל, שחץ ולביא.[2] שם נקבת האריה הוא לביאה ואריה צעיר נקרא כפיר.
במין אריה קיימים כ-20–35 תת-מינים, אף שמספרם המדויק שנוי במחלוקת.[3] מספר תת-מינים מוכרים מוצגים כאן:
תת-מינים החיים כיום
- אריה קונגו Panthera leo azandica
- אריה קטאנגה Panthera leo bleyenberghi
- אריה טרנסוואל Panthera leo krugeri
- אריה ברבארי Panthera leo leo (נכחד בטבע)
- אריה מארוזי (אריה מנומר) Panthera leo maculatus
- אריה מסאי Panthera leo nubica
- אריה אסייתי Panthera leo persica (בסכנת הכחדה) תת-המין היחיד החי מחוץ לאפריקה
- אריה חבשי Panthera leo roosevelti
- אריה סנגלי Panthera leo senegalensis (בסכנת הכחדה חמורה)
תת-מינים שנכחדו מהעולם
- אריה אירופאי (Panthera leo europaea)
- אריה הכף (Panthera leo melanochaita)
- אריה סרי לנקה (Panthera leo sinhaleyus)
אבולוציה
האריה התפתח באפריקה לפני בערך 800,000–1,000,000 שנה, לפני שנדד לאזורים ההולארקטיים.[4] רישומי מאובנים של אריות מצביעים על כך שהופיע לראשונה באירופה לפני 700,000 שנה. מהאריה הזה התפתח אריה המערות, שהופיע לפני בערך 300,000 שנה.[5] אריות נכחדו בצפון אירואסיה בסוף עידן הקרח האחרון (Quaternary glaciation), לפני כעשרת אלפים שנה.[6] ניתוח הבדלים ב-DNA מיטוכונדריאלי בין תת-מינים קיימים וכאלו שנכחדו העלה כי ההתפצלות מאוכלוסיית המקור החלה לפני כ-124,000 שנים. המרחק הגנטי הגדול ביותר הוא בין האריות באפריקה שמדרום לסהרה ובין האריה הברבארי ותת המינים האסייתים.[7] על פי ניתוח זה, האריות בדרום אפריקה מוצאם במזרח אפריקה, ואילו תת-המינים האסייתים כולל האריות שחיו במזרח התיכון – מוצאם בצפון אפריקה. משערים כי תקופת אקלים לח שהביאה להתפשטות יערות גשם ממפרץ גינאה מזרחה עד לשבר הסורי אפריקני בודדה את אריות צפון אפריקה ומערבה מהאריות שבמזרח אפריקה ובדרומה והביאה לפיצול הגנטי הראשון. פיצול נוסף התרחש בתקופת יובש והתפשטות מדבר הסהרה לפני כ-50,000 שנים שהפריד את האוכלוסייה בצפון אפריקה מזו שבמערב אפריקה.
מאפיינים פיזיים ומראה
האריה הוא המין השני בגודלו בסוג פנתר במשפחת החתוליים. הטיגריס גדול ממנו, ואילו היגואר והנמר קטנים ממנו.
אורכו של אריה בוגר כ-3.30 מטרים, גובה כתפיו כ-1.2 מטרים, ומשקלו יכול להגיע עד 260 קילוגרם. הוא נפוץ בעיקר באזורי ערבות, חורשים וסוואנות.
הזכר גדול מן הנקבה ושונה במראהו, בהיותו בעל רעמה המכסה את עורפו וכן חלק מגופו הקדמי. ישנה אוכלוסייה מסוימת בקניה בעלת רעמה דלילה מאוד הקרויה אריה צאבו.
צבע פרוותם של האריות חום-צהוב, ראשם גדול וזנבם ארוך ובקצהו ציצית שיער. באצבעות הרגליים כריות שאליהן מוכנסים הטפרים כשהאריה או הלביאה במנוחה, ונשלפים בשעה שהם אורבים לטרף.
תפוצה
בעבר זכו האריות לתפוצה רחבה. הם התקיימו בכל אפריקה למעט במדבר סהרה וביערות גשם טרופיים, באסיה הם התקיימו ברחבי המזרח התיכון, תת היבשת ההודית והקווקז [8]. ואף התקיים מין אריה אירופי ביוון.[9] כיום האריה הוא מין אנדמי ליבשת אפריקה באזורים שמדרום למדבר הסהרה, למעט אוכלוסייה של כ-500 פרטים מתת-המין האסייתי, המוגנים בפארק הלאומי גיר בהודו.[10] האריות החלו להיעלם מאירופה לפני כ-2,000 שנה, ומהחלקים המערביים של אסיה לפני כ-1,000 שנה. כיום מרבית אוכלוסייתם מצויה באפריקה, בעיקר במזרח היבשת ובדרומה; אוכלוסיית האריות באפריקה נאמדת בכ־75,000 פרטים.
באפריקה מצויים האריות באזורים שונים וכמעט שאין שוני התנהגותי או הבדלים במראה בין התת-מינים הידועים, מלבד גוון או אורך הרעמה. בכל זאת, אריות אסייתים נוהגים לשחות במים בעת שהם חוצים מכשולי מים, ואילו אריות אפריקה נרתעים מן המפגש עם המים, אם כי באופן מולד, כולם מסוגלים לשחות. ייתכן שישנם הבדלים נוספים אולם ההשוואה קשה משום האוכלוסייה הדלילה בהודו לעומת הזמינות הרבה של הפרטים באפריקה.
ישנם מספר גורמים המשפיעים על התפוצה והשפע של האריה ביבשת אפריקה. האריה מעדיף לשהות בבתה, ערבות דשא וסוואנות, כלומר במישורים פתוחים.[10] זאת מפני שאזורים אלה תואמים לשיטת הציד בלהקה של האריה, בנוסף, אזורים אלה מאופיינים לרוב בטרף רב וקל לאיתור, כלומר זאת הסביבה לה האריה מותאם.[11] ישנם מספר גורמים המגבילים את גדילת אוכלוסיית האריות באפריקה. העיקרי מגורמים אלו הוא הגורם האנושי, כאשר ציידים מהווים את הסיכון הגדול ביותר עבור האריות ואחד מגורמי התמותה העיקריים עבור אריות באפריקה.[12]
האריות בארץ ישראל
בארץ ישראל היו בעבר אריות ובתנ"ך הם מוזכרים בין חיות הארץ, בין היתר בסיפורו של שמשון[13] המנצח את האריה ואחר כך מוצא כוורת דבש בנבלתו. האריות בארץ ישראל היו ככל הנראה מתת-המין האסייתי או הברבארי.[דרוש מקור] אמנחותפ השלישי מלך מצרים מספר באחת מכתובותיו כי הוא צד מאה ושניים אריות בעשר שנות מלכותו הראשונות. כמה כתובות אשוריות ובבליות מספרות בשבח מעשי המלכים בציד אריות, וכן מסופר בהן שהיו המלכים מאלפים גורי אריות, כדי שילוו אותם במסעותיהם. הירונימוס מעיד על הימצאות אריות בארץ ישראל אף בזמנו.[14] על פי ממצאים ארכאוזואולוגיים והיסטוריים, האריות נכחדו מארץ ישראל בתחילת המאה ה-17.[15]
התנהגות ואקולוגיה
האריות מבלים את רוב זמנם במנוחה; הם חסרי-פעילות בערך 20 שעות ביממה. אף שהם יכולים להיות פעילים בכל שעה, פעילותם בדרך כלל מגיעה לשיאה לאחר השקיעה – זמן שמוקדש לחברותא, טיפוח ועשיית צרכים. הפעילות נמשכת לסירוגין עד עלות השחר, שאז לעיתים קרובות מתבצע הציד. הם מבלים בממוצע שעתיים ביום בהליכה וחמישים דקות באכילה.
ארגון קבוצתי
האריות חיים בלהקה ובכך הם שונים משאר החתוליים הגדולים, אך יש זכרים החיים מחוץ ללהקות כי גורשו מהן.
בלהקת האריות מתקיים מדרג חברתי יעיל למדי. תפקידם של הזכרים הוא להזדווג עם הנקבות, וכן להגן על הלהקה מפני איום חיצוני, אם מטורפים אחרים ואם מניסיון השתלטות של זכרים זרים על הלהקה. תפקידן של הלביאות הוא לצוד את הטרף, וכן לגדל את הצאצאים ולדאוג לקיומם. האריה הזכר רוב הזמן אינו מסייע לציד, אך הוא דרוש בציד טרף גדול, כגון תאו.
גודל הלהקה נע בין 4–37 פרטים, כשהממוצע הוא 15. הלהקה מורכבת ברובה מלביאות, ומספר קטן של אריות זכרים בוגרים.[10] החיים בלהקה עוזרים ללביאה לשמור על גוריה מטורפים ומאריות עוינים שלא שייכים ללהקה, וכך משתפרים סיכויי הגורים לשרוד, לגדול ולהגיע לבגרות. ההרכב של להקת אריות המכיל נקבות רבות ומיעוט קטן של זכרי אלפא היכולים להפרות את הנקבות, עוזר למין בסיכוייו להתרבות.[11]
כאשר הגורים מגיעים לבגרות מינית, הזכרים שבהם מגורשים מהלהקה, ואילו הנקבות יכולות להישאר בה. זכרים צעירים שגורשו מהלהקה מוצאים עצמם מתאגדים יחדיו בדרכם החדשה, בדרך כלל מדובר באחים או בקרובי משפחה. מעתה ואילך הם חייבים לצוד כדי להתקיים, או להשתמש בכוחם הרב כדי לגזול טרף שאחרים צדו. אם חברי הלהקה הצעירה לא ייפגעו באופן ממשי במהלך השנים, הם יוכלו – בין גיל ארבע לעשר, כאשר הם בשיא כוחם וכושרם – לנסות ולהבריח זכרים מבוגרים למדי מלהקה אחרת שבה ייתקלו. אם יצליחו, ישתלטו על הנקבות ויהרגו את גוריהן, וכך יזרזו את לידתם של גורים חדשים – שלהם.
במהלך השנים נתקלת הלהקה בניסיונות חוזרים ונשנים של זכרים אחרים להשתלט עליה, עד אשר צולחת ידם של הזרים והאריות הוותיקים מוצאים עצמם מגורשים. גם נקבות לא-פוריות או שאינן מסוגלות עוד לצוד מגורשות מן הלהקה, בדרך כלל אל מותן.
תקשורת
האריות הם חיות חברתיות. יש ביניהם דרכי תקשורת מגוונות, ובכלל זה תקשורת ווקאלית (קולית), כגון נהמות, גרגורים ושאגות, המשמשות לתביעת בעלות על טריטוריה. שאגת האריה בשיאה נשמעת למרחק שמונה ק"מ ויותר.
גם תקשורת כימית באמצעות ריח השתן נפוצה, וגם היא משמשת לסימון הטריטוריה.
גם תנועות, מחוות ומגע משמשים לתקשורת, במיוחד בין פרטים של להקה, למשל בין לביאות לגורים.
אויבים
.jpg)
לאריה בוגר אין טורף טבעי והוא ניצב בראש מארג המזון, הן באפריקה והן באסיה.
יחסי איבה מיוחדים קיימים בין האריות לבין הצבועים המנומרים. בעוד צבועים טורפים גורי אריות שנשארו ללא השגחה וחוטפים מזון ללביאות, אריות הורגים כל צבוע מבוגר או צעיר שהם מצליחים לתפוס. לביאות הודפות צבועים שמתקרבים לשטחן, כפי שהן הודפות אריה מלהקה אחרת. הצבועים חוטפים מזון ללביאות רק כשאין לידן אריה זכר, וגם אז הם מרשים לעצמם לתקוף רק כאשר היחס ביניהם ובין הלביאות הוא לכל הפחות ארבעה לאחת. בדרך כלל עקב היתרון המספרי של הצבועים הם מצליחים להבריח את הלביאות ואף לפצוע אותן (באמצעות עוצמת הנשיכה המסוכנת שלהם), וכך לגנוב את מזונן. אריה זכר בוגר לא מאוים מצבועים, משום שכוחו חזק בהרבה מזה של הלביאה, הוא מסיבי ואגרסיבי ממנה ושוקל בממוצע פי שלושה מכל צבוע. רק אריות חלשים וזקנים עלולים להיפגע מלהקת צבועים, בעיקר מפני שהם לבדם. גם תנינים יכולים לגזול מאריות מזון שניצוד בקרבת המים, אך תנינים (למעט גדולים ביותר) היוצאים מהמים, עלולים להיות מותקפים בחזרה בידי כל הלהקה.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
ציד ותזונה
האריות הם היפרקרניבורים מובהקים, שתזונתם מורכבת מבשר בלבד. הם נחשבים לטורפי על בתחום מחייתם ומהווים איום על רוב בעלי החיים הבינוניים והגדולים ברחבי אפריקה וגם ביערות מסוימים בהודו. הם מהירים וגמישים ויכולים לרוץ בממוצע 65–70 קילומטר בשעה. הם אינם בררנים במזונם ואוכלים בעת הצורך גם יצורים קטנים. הטרף העיקרי שלהם כולל מיני פרסתנים גדולים כמו הזברה והגנו, אך גם בעלי חיים קטנים יותר כגון צבאים, אנטילופות, בבונים, חזירי יבלות ועופות מים. האריות האסייתיים צדים גם איילים, חזירי בר ותאואים אסייתים. בניגוד לשאר מיני החתולים, האריות צדים בלהקה וכך יכולים להפיל טרף גדול מדי לאריה יחיד כמו ג'ירף, תאו אפריקני או אף היפופוטם.[16] במקרה אחד תועדה להקת אריות שצדה בכוחות משותפים פיל צעיר בגודל בינוני, אך התנהגות זו נדירה בטבע. ישנן חיות מעטות בעלות הגנה מאריות כמו דרבנים, פנגולינים, תנינים גדולים וקרנפים ופילים בוגרים. גם מינים ארסיים (למשל קוברה יורקת) יכולים להינצל מטריפה.
בנוסף לטרף שהם צדים בעצמם, האריות גם גוזלים טרף מטורפים אחרים, שאותם הם מגרשים, ולעיתים גם הורגים. כמחצית ממזונם הם משיגים באמצעות גזל. הם גוזלים טרף בעיקר מברדלסים, נמרים (שלא מצאו מקלט על העץ), צבועים, תנים, זאבים טלואים ואף מתנינים שיצאו מהמים כדי לתפוס טרף (אם כי המצב השני, בו התנינים חוטפים להם את הטרף, נפוץ יותר).[17] נמרים מסוגלים לטפס עם טרפם על עצים וכך הטרף נשמר הרחק מהישג יד האריות. האריות עצמם יודעים לטפס אך לא לצמרות הגבוהות ונצפו לביאות שעלו על עצים, בטיפוס אחרי נמרים, אך בירידתן נפלו ומתו או נפצעו קשה מענפים.
הלביאות הן האחראיות העיקריות לציד והשגת מזון. הזכרים משתתפים בציד (בתור ציידים משניים) בעיקר בלילה ולכן מחקרים מוקדמים יותר שנערכו ביום לא איתרו את השתתפותם. כאשר הלביאות צדות, הן בדרך כלל מתחלקות לקבוצה המבריחה את הקורבן המיועד אל עבר קבוצה האורבת לו במרחק לא רב. הן מתמקדות בדרך כלל בחיה קשישה או רכה בימים, או כזו שנראית חולה או חלשה. משזיהו את הטרף, הן מתקרבות אליו בחשאי ומצמצמות את המרחק אליו. המרדף מתחיל בעת שהקורבן המיועד מזהה את טורפיו. גם אם מדובר בחיה תשושה, הקבוצה הראשונה בדרך כלל לא מצליחה לתפוס אותה, ותפקידה הוא להבריח את החיה אל עבר הקבוצה האחרת, שם ממתינות במארב מספר לביאות והן אלה שיכריעו את החיה הניצודה, לאחר שעייפה מן המרדף. ההסתברות להצלחה בציד נמוכה, והלביאות לרוב שבות ריקם אל הלהקה, שם ממתינים להן הגורים ויתר הלביאות שמשגיחות על הצאצאים בהיעדר האמהות האחרות, וכן הזכרים הרעבים. לאחר שיסדירו את נשימתן מחדש וינוחו מעט, ישובו לחפש את הקורבן הבא וינסו שוב את יכולתן.
הלביאות בדרך כלל הורגות את הטרף באמצעות נשיכה מתמשכת בגרונו שחונקת אותו, או באמצעות סגירת לסתותיהן סביב פיו ונחיריו. לאחר המתת הטרף מגיעים שאר חברי הלהקה, ובראשם הזכרים. הם אלה שזוכים בנתחים המשמעותיים של בשר הציד ורק לאחר שהם והלביאות מסיימים את סעודתם, זוכים גם הגורים להתקרב אל שרידי בשר הציד כדי לאכול מהשאריות. לאחר שמילאו את בטנם, הם משתרעים תחת הצל ואף אם תתקרב חיה אחרת, לא יקומו מרִבְצם. האריות נחים כעשרים שעות במשך היממה ויוצאים לצוד פעם ביומיים-שלושה. הם מסוגלים לצום אף שבוע, אך כשאר החתוליים הם תלויים במקור שתייה זמין.
ישנה סברה שבגיל מבוגר נעשים האריות ציידי אדם בשל הקלות היחסית שבהשגת מין טרף שכזה, אך ככל הידוע, מדובר במקרים נדירים ביותר.[דרוש מקור]
התרבות ומחזור חיים
האריות נוטים לכיוון של אסטרטגיית רבייה k – מספר צאצאים נמוך, השקעה גבוהה בכל צאצא, התפתחות הגורים לוקחת מספר שנים, ויש להם מחזור חיים פשוט. לביאה יכולה להמליט ולגדל צאצאים מספר פעמים בחייה (כלומר, iteroparous), אך לרוב לא יותר מפעם בשנתיים.[18]
אריות שמשתלטים על להקה חדשה נוהגים להרוג את הגורים של הזכר המובס. בניגוד לאמהות בבעלי חיים אחרים שנכנסות למצב עקה בעקבות טרף צאצאיהן, הרי שלביאות, בתהליך הורמונלי מסובך, מתחילות להראות דווקא סממני התייחמות בחלוף יממה. ההזדווגות מתנהלת בשכיבה פעמים רבות, בעת שהזכר והנקבה מתרחקים מעט ממקום מרבצם של חברי הלהקה. בתקופה זו, הזכר מזדווג עם הלביאות בכל רבע שעה, לעיתים גם בשעות הלילה[דרוש מקור]. אצל הנקבות במשפחת החתולים ישנו ביוץ מותנה, כלומר הביצית יוצאת מהשחלה בעקבות ההזדווגות.[דרוש מקור]
כעבור פרק זמן של שלושה חודשי הריון ממליטה הלביאה בין שניים לשישה גורים. פרוות עורם של הגורים מכוסה כתמים כהים הנעלמים עם התבגרותם. בדרך כלל תמליט הנקבה שוב רק כעבור שנתיים.[דרוש מקור] גורי האריות נולדים עיוורים ונשארים כך בשבוע הראשון לחייהם. הם נולדים במשקל ממוצע של 1.65 קילוגרם ובשבועיים הראשונים לחייהם הם עולים כ-106 גרם ביום. הגורים מתחילים ללכת כשבועיים לאחר הלידה. תוך כשלושה שבועות הם מתחילים לפתח שיני חלב ובגיל 8 שבועות הם יכולים להתחיל לאכול אוכל מוצק. בגיל 4 מגיעות הלביאות לגודלן המלא.[18] עד גיל חצי שנה מגוננת האם על גוריה מפני זכרים בלהקה ובעיקר מפני זכרים זרים וכן מפני טורפים אחרים בסביבה. לביאות החיות בגפן נאלצות להסתיר את גוריהן בסבך העשב כשהן יוצאות לשחר לטרף. בתצפיות שנערכו, נראו זברות רומסות במתכוון גורי אריות שנתגלו באקראי במקום מסתורם. כשהגורים מגיעים לגיל שנה הם מתחילים להתלוות לאם במארבים, ובהמשך גם במרדפים עצמם. גיל הבגרות הוא כשנתיים.
אריות בגיל מתקדם איטיים יותר וגופם פחות גמיש, ובהתאם לכך, פוחתים עד מאוד סיכוייהם לצוד בהצלחה. עם הזמן, נשברים גם ניביהם ובהתמודדות עם הטרף הם אפילו נפצעים. משנעשו חלשים, הם אינם יכולים עוד להתמודד מול להקות של זאבים טלואים וצבועים נקודים והללו גוזלים מהם את טרפם – כך שהאריות, שהיו גזלנים בימי בחרותם, הופכים בסוף ימיהם לקורבנות גזל. בסופו של דבר מוצאים האריות את מותם מפאת מחלות שבאות עליהם בשל חולשה ורעב, וכמו טורפים רבים, הם מתקשים להגיע לגיל מתקדם בגלל התחרות העזה שבטבע. זכרים מתים בגיל 15 בממוצע והנקבות כמה שנים מאוחר יותר.
אריה לבן
האריה הלבן הוא מוטציה גנטית נדירה של אריה טרנסוואל שניתן למצוא בשמורות טבע בדרום אפריקה, ובגני חיות בעולם כתוצאה מרבייה סלקטיבית. האריות הלבנים אינם תת-מין ומעולם לא היו נפוצים בטבע. אוכלוסיות האריות הלבנים הגדולות ביותר הם בגני חיות, שם נעשות המלטות מכוונות לגורים לבנים. מוערך כי ישנם 300 פרטים ברחבי העולם, רובם בתנאי שבי, בישראל קיימים שלושה פרטים והם נמצאים בנגב זו בבאר שבע.[19] בדרום אפריקה האריות הלבנים נחשבו לקדושים- השבטים באפריקה רואים בלידת אריה לבן מתנה מהאלים המבטיחה שלום ושגשוג לתושבים המקומיים. נשמות האריות נחשבו לנשמות מלכים ולשומרי היבשת. השמאנים מאמינים כי הריגת אריה לבן היא בגדר חילול קודש מוחלט ויכולה להביא קללה קשה אחריה. האגדה המקומית מספרת שכשאריות לבנים ישובו להתהלך על פני האדמה, הם יביאו עימם עידן חדש וטוב יותר. המראה המיוחד של האריות הלבנים הפך אותם למטרה לציידים בעולם. בשנים הראשונות לאחר שהתגלו היו צדים ומפחלצים אותם. המחיר שלהם גבוה, כ-60 אלף דולרים, יותר מפי עשרה מאריה רגיל. האריה הלבן התפרסם בעולם בשנת 1970 בעקבות ספרו של כריס מקברייד (Chris McBride) "האריות הלבנים מטימבאוַאטי".
האריה הלבן מוגדר כלאוקיסט, Leucism, מצב שבו קיים מחסור בסוגים שונים של פיגמנטים (בניגוד ללבקנות שבה חסר רק מלנין). יש לו פיגמנט נראה בעיניים, בכפות ובשפתיים. צבעו נגרם על ידי גן רצסיבי הנקרא צ'ינצ'ילה – שגורם לאותו צבע מיוחד גם אצל חתולים, או על ידי מניעת הגן הצובע. על-אף שמם, צבעם של האריות הלבנים נע בין בלונדיני עד גוון לבן כמעט מוחלט ואפילו לפעמים מגיע לגוונים אדומים.
האריה והאדם
אריות היו מהחיות הראשונות שהחזיק האדם לצידו.[דרוש מקור] הם ניתנים לאילוף (בעיקר מגיל צעיר) ובעבר היו מצויים בארמונות מלכים וגודלו גם במקדשים. בימינו הם משמשים עדיין בקרקסים נודדים ובמקומות מסוימים גם כחיית מחמד. ככל הנראה, כוחו האימתני, שאגתו הנשמעת למרחקים, מראהו האצילי בעל הרעמה ומפגשים אכזריים בין הבריות לאריות הם אלה שעוררו את ההשראה לגבי מקומם של בעלי חיים אלה בתפיסת עולמו של האדם כבר בימים קדומים.
מין האריה נמצא תחת איום משמעותי, כתוצאה מפעילות אנושית. ניתן להבחין כי, השפע העולמי של מין האריה פוחת בעשורים האחרונים, כאשר פעילות אנושית מהווה את הסיבה העיקרית לכך.[10] רמת האיום הגלובלית של האריה, על פי הרשימה האדומה של הIUCN היא מין פגיע, כאשר כמות הפרטים העולמית מוערכת בכמה עשרות אלפים פרטים. וכמות הפרטים הבוגרים העולמית, במגמת ירידה בעשורים האחרונים, אוכלוסיות אריות במקומות רבים באפריקה נכחדו ורבות אחרות נמצאות בסכנת הכחדה קריטית.[12] פעילות אנושית מהווה את הגורם העיקרי המאיים על שפע האריה, כאיום ישיר וכעקיף. איום ישיר זה, משפיע על רמת הפרט והאוכלוסייה של האריה ומתבטא בציד של האריה, במטרה לקצור את איבריו לשימוש בתרופות או טקסים.[12] בנוסף, עימותים בין מגדלי בקר, לאריות אשר אוכלים את הבקר שלהם, מתרחשים לעיתים קרובות ולרוב מסתיימים במותם של האריות.[20] הפעילות האנושית מהווה איום עקיף על האריה, בהשפעתה על רמת החברה והמערכת האקולוגית בה האריה חי. זאת מתבטאת ב איבוד בתי גידול לטובת בנייה אורבנית וחקלאית, בנוסף לאיבוד שפע הטרף של האריה עקב ציד מאסיבי של בושמיט, שהוא בשר חיות בר זאת גם מפני שצדים חיות מנישת המזון של האריה וגם מפני שהאריות נלכדים במלכודות הציידים ומתים.[12]
תת-המין האסייתי מוצא את מותו בנסיבות לא טבעיות. בניגוד לבעלי חיים אחרים שניצודים בשל בשרם או פרוותם, התקיים ציד האריות במשך כל הדורות אך ורק כדי להראות את עוז רוחו של האדם מול החיה הפראית שבטבע. ברבות הימים נדחקו האריות אל חצי אי במערבה של תת-היבשת ההודית ושם נתקיימו באין מפריע עד שהוכנס הנשק החם על ידי השלטון הבריטי להודו. חיילי הצבא הבריטי הצליחו כמעט להכחיד את האוכלוסייה כולה, אך בטרם השיגה ידם את אחרון האריות, הוכרז מקום מפלטם כשמורה. כיום מנסים לשמר את האוכלוסייה השרידית אך הקושי הוא רב, משום שבאזור השמורה רועים ההודים את צאנם. האריות, בניגוד לטיגריס הבנגלי, שגם הוא מצוי על סף הכחדה, אינם טורפי אדם ולא מהווים בדרך כלל כל סכנה, אולם בנוכחות הבהמות מתרחשים לא פעם מקרי טריפה והתושבים המקומיים מנסים ואף מצליחים להרעיל את האריות באין מפריע מצד הרשויות, וכך הולך ופוחת מספרם. בעבר, סברו מספר חוקרים כי למעשה נדחק האריה האסייתי מסביבתו על ידי הטיגריס הגדול יותר (הטיגריסים הגיעו לדרום אסיה מסיביר – כלל ברגמן) אך לטענתם אין כל אישוש, ובלי כל ספק, ידו של האדם נושאת באשמה.[דרוש מקור] כיום מנסים לשמר גרעין רבייה של אריות אסייתיים במספר גני חיות נבחרים בעולם, ונראה כי אם יוחלט על שחרורם מחדש בטבע, יהיה צורך למצוא להם סביבה חלופית.
בניגוד מוחלט למצבם בהודו, נהנים האריות האפריקנים מעדנה מסוימת. הממון הרב שזורם מכיסי המבקרים בפארקים הלאומיים, הביא לפיקוח הדוק מצד השלטונות בכל הקשור לציד בלתי חוקי, וכל עוד תהווה התיירות משאב שמייצר הון עבור הקופות המדוללות של מדינות היבשת, לא צפויה סכנה לאריות, שליטי הסוואנה. האריות פופולריים מאוד בציד החוקי באפריקה, ומשתייכים לחמשת הגדולים – מונח המתאר את בעלי החיים הקשים ביותר לציד והיוקרתיים ביותר (גביע ציידים).
האריה כמין דגל, אשר אהוד במיוחד בתרבות העולמית, מקבל מאמצי שימור נרחבים.[21] אלו מתבטאים באמצעות שמורות טבע, אשר הוכרזו ברחבי אפריקה על מנת להגן על שפע האריה, כאשר בשמורות אלו האריה משמש כמין מטרייה, שההגנה עליו מגנה על מינים אחרים החיים בבית גידולו.[22] (בנוסף, נעשו ניסיונות רבים לשמר את האריה בצורת In-Situ, דרך רבייה של אריות בעלי מטען גנטי שונה בשמורות ובצורת Ex-Situ, כאשר ניתן למצוא מקרים בהם אריות הוצאו מבתי גידולם לזמן מוגבל, למטרת שימור המין).[12]
האריה ביהדות
במעלות האריה ובטעם שבעת שמותיו כתב בספר מדרש תלפיות להרב אליהו הכהן האיתמרי מאיזמיר טורקיה בעל ספר שבט מוסר בענף א' (ערך אריה) כתב בשם מדרש ילקוט משלי סימן ך'; אמר רבי לוי, שבעה שמות יש לו לארי, ואלו הם, ארי, שחל, כפיר, לביא, ליש, שחץ, גור אריה, ארי - כמשמעו שהכל מתייראין ממנו, כפיר - שכל מי שרואהו כופר בחייו, לביא - שהוא חוטף לבבות של בני אדם, ליש - שבשרו של אדם גולש בשיניו, שחל - שחלים ויראים לפניו, שחץ - שמשחץ בשיניו [ויש להוסיף; גור אריה - שמתייראים וגורים מלפניו], והוסיף שם במדרש תלפיות; מכאן תבחן חכמתו המופלאה של אדם הראשון יותר ממלאכי השרת שידע לקרוא לכל חיה ובהמה בשמה המתאים לה לפי מזגה ותכונותיה, עוד כתב שם על תכונות האריה וזו לשונו; האריה תמיד הוא ישן עם עיניים פקוחות אם הצייד מסבבו תיכף שמרגיש בו יתכסה בזנבו ושערותיו להעלים עצמו מן הציידים ההם, ואם רואה כי אבד מנוס ממנו ילחם כאיש מלחמות בלי יראה ופחד..., עד כאן לשונו. עוד אמרו בתלמוד מסכת חגיגה שהאריה נקרא מלך שבחיות, דאמר מר: מלך שבחיות - ארי, מלך שבבהמות - שור, מלך שבעופות - נשר, ואדם - מתגאה עליהן, והקדוש ברוך הוא - מתגאה על כולן ועל כל העולם כולו" (חגיגה, יג עמוד ב). על מעמדם ה"מלכותי" של הארי, השור, הנשר והאדם אנו לומדים מנבואת יחזקאל (פרק א פסוק י) על הימצאותם בכסא הכבוד של מלך מלכי המלכים הקב"ה שתיאר את דמות החיות שראה בנבואתו ונטיית האריה לצד הימין והחסד, ולעומתו נטיית השור לצד השמאל והגבורה, ונטיית הנשר והאדם לאמצע לקו הממוזג והממוצע כפי שכתוב בפסוק: "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם, וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם, וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמאוֹל לְאַרְבַּעְתָּן, וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן".
הרואה אריה בחלום סימן יפה לו כמו שאמרו בתלמוד[23]; כל מיני חיות יפות לחלום חוץ מן הפיל והקוף והקיפוד, עוד אמרו[24] הרואה ארי בחלום ישכים ויאמר אריה שאג מי לא יירא, קודם שיקדמנו פסוק אחר - עלה אריה מסבכו".
במדרש פרק שירה מופיעה שירת האריה שמשורר כל יום לבוראו ומעיד על היותו גיבור כארי; אַרְיֵה אוֹמֵר; יְיָ כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר: (ישעיה מב יג).
האריות בתרבות האנושית
בתרבות האנושית האריה הוא סמל לאומץ לב והדר מלכות. לאריה יש בעברית מספר שמות נרדפים, אשר להם משמעות, והם: ארי (קיצור), כפיר (גור אריות, אריה צעיר), שחל (אריה בעל הופעה מבעיתה), ליש (אריה זקן) ולביא (אריה בעל הופעה מלאה הוד). על שם האריה קיים גם הביטוי "אריה שאג, מי לא ירא"? (עמוס). האריה הוא החיה שמעוררת אצל האדם תחושת ההערצה ועם זאת גם יראה עמוקה. בתלמוד הוא מכונה "מלך החיות",[25] וכן בפי בני התרבות המערבית, ובאגדות רבות הוא מתואר כשליטם הבלעדי של בעלי החיים על פני אדמות. מדינות, ערים, יחידות צבאיות ובתי מלוכה רבים אימצו אותו כסמלם בשל ייצוגי המלכות והגבורה המיוחסים לו. בנוסף, המילה "אריה" היא שם פרטי בעברית.
האריה בדת ובמיתולוגיה
האריה תופס חלק משמעותי בדת ובמיתולוגיה של עמים רבים, ואצל עמים עתיקים אף שימש כאל. דמות האריה מופיעה בבתי כנסת רבים על ארון הקודש (בעיקר בסמיכות ללוחות הברית), והוא אף מופיע בסמלה של ירושלים. כאמור, האריה מוזכר מספר פעמים בתנ"ך, בין השאר בסיפורו של שמשון הגיבור. הזכרתו של שמשון כגיבור על כי ניצח את האריה מראה שהאריה נחשב לגיבור. ישנם מספר יצורים מיתולוגיים בעלי מאפיינים של אריה, כמו הספינקס (ראש של פרעה וגוף אריה), הכימרה (ראש אריה, גוף עז וזנב נחש או דרקון) והמנטיקור שהוא אריה עם ראש אדם. אחד המזלות בגלגל המזלות הוא מזל אריה, הקרוי על שם קבוצת הכוכבים אריה.
-
פסל של כימרה -
איור של שמשון נאבק באריה -
כרובים דמויי אריה מכונף אוחזים במנורה -
ארי-פיראוס
סמלים בהם מופיע האריה
ערך מורחב – אריה (סמל)
האריה מופיע בסמלים רבים, בהם:
- סמלו של שבט יהודה היה אריה, לפי ברכת יעקב: "גור אריה יהודה".[26]
- בסמל ירושלים, בירת ממלכת יהודה ההיסטורית ובירת מדינת ישראל, מופיע אריה.
- מסיבה זו, האריה מופיע בסמלן של קבוצות הספורט מועדון הכדורגל של הפועל ירושלים, קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים, קבוצת הקט רגל של הפועל ירושלים ובעבר הופיע בסמלו של מועדון הכדורגל של בית"ר ירושלים.
- אריות מופיעים חקוקים מעל שער האריות בעיר העתיקה של ירושלים.
- סמליהן של מדינות רבות. מגדיל לעשות סמל הממלכה המאוחדת, המכיל לא פחות מתשעה אריות (שבעה על המגן, אחד תומך ועוד אחד כציצה).
- בתג היחידה של פיקוד המרכז של צבא ההגנה לישראל מופיעים אריה או לביאה.
- בסמלן של קבוצות הכדורגל והכדורסל בני יהודה תל אביב.
- בנצרות מסמל האריה באופן מסורתי את מרקוס המבשר, ובעקבותיו, בין היתר גם את העיר ונציה.
- סמלה של התנועה לזכויות האבות ולמשמורת שוויונית הוא אריה המטפל בכפיר, או במספר כפירים.
-
תשעה אריות בסמל הממלכה המאוחדת -
סמל מזל אריה -
אריה בסמל ירושלים -
.svg)
האריה באמנות
- אחד מסרטי ההנפשה המצליחים ביותר של חברת וולט דיסני הוא "מלך האריות", המספר על אזור באפריקה הנשלט על ידי אריה בשם מופסה, ובהמשך על ידי בנו סימבה. לאחר הצלחת הסרט נוצרה סדרה בשם זה ובה עוד שני סרטים, שתי סדרות טלוויזיה (משמר האריות - השאגה חוזרת וטימון ופומבה) ורימייק מציאותי לסרט הראשון, ואף מחזמר מוצלח.
- כפרודיה על הצגת האריה כאמיץ, בספר הקוסם מארץ עוץ של ליימן פרנק באום אחת הדמויות המרכזיות היא האריה הפחדן, שלבסוף מקבל אומץ.
- בסדרת הספרים "דברי ימי נרניה" מאת ק. ס. לואיס האריה אסלן הוא הדמות העוצמתית ביותר, ויש אף המשווים אותה לישוע. חלק משמעותי במיוחד יש לו בספר האריה, המכשפה וארון הבגדים, שעל כריכתו הוא אף מופיע.
- בספר מבעד למראה ומה אליס מצאה שם מתואר אריה נלחם עם החד קרן על כס מלכות הממלכה המאוחדת (על פי סמל הממלכה המאוחדת) אף על פי שיש כבר מלך מכהן שאין להם סיכוי להביסו.
- אחת הפסלים האטרוסקים המוכרים ביותר הוא "הכימרה מארצו" (כאמור, כימרה הוא יצור בעל ראש אריה).
- פסל "האריה השואג" בתל חי הוא פסל מפורסם המנציח את הקרב על תל חי שהתרחש בשנת 1920.
- הפסל "Merlion" הוא סימלה של סינגפור.
- האריה הוא סמלם של בית לאניסטר ובית ריין הנכחד מסדרת הספרים "שיר של אש ושל קרח", שעובדה לסדרת הטלוויזיה "משחקי הכס".
האריה כסמל בצה"ל
האריה, על שלל כינויו, משמש כשם וסמל ליחידות ואמצעי לחימה בצה"ל.
- "לביא" ו"כפיר" הם שמות מטוסי קרב שיוצרו על ידי התעשייה האווירית לישראל.
- מפקדת פיקוד המרכז שסימלה הוא אריה נקראה בעבר "מצודת כפיר" ובתקופה מסוימת אף הוחזקה בה לביאה.
- חטיבת כפיר היא חטיבת חי"ר סדירה בצה"ל. פירוש שמה הוא "גור אריות" או "אריה צעיר", והוא ניתן לה משום שבעת הקמתה היא הייתה חטיבת החי"ר הסדירה הצעירה בצה"ל, ורוב פעילותה הוא בפיקוד המרכז, שסמלו הוא אריה.
- שני גדודי חיל רגלים קל במערך הגנת הגבולות של צה"ל נקראים "גדוד אריות הירדן" ו"גדוד לביא הבקעה".
שימושים נוספים
- באנגליה אחד המלכים הנערצים ביותר הוא ריצ'רד הראשון שזכה לכינוי "ריצ'רד לב הארי" בעקבות האומץ הרב שהפגין במלחמות שבהן השתתף. האגדה מספרת שנלכד על ידי מלך צרפת שכלא אותו באותו כלוב עם אריה וריצ'רד דחף את ידו ללוע האריה ועקר את ליבו.
- אריה שואג מופיע בפתיח הווידאו של אולפני מטרו גולדווין מאייר (MGM), המוצג לפני כל סרט שלהם. פתיח זה הוא אחד הידועים בתולדות הקולנוע.
- אריה שואג מופיע כסמל יצרנית הרכב הצרפתית פיג'ו.
ראו גם
לקריאה נוספת
אלישבע דיין, החי במקרא: יונקים, ירושלים תשע"ז, עמ' 63.
קישורים חיצוניים
אריות, דף שער בספרייה הלאומית
- אריה, באתר ITIS (באנגלית)
- אריה, באתר NCBI (באנגלית)
- אריה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אריה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אריה, באתר GBIF (באנגלית)
- אריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- על המילה 'אריה', באתר האקדמיה ללשון העברית
- להאזנה: שתי תוכניות רדיו מוקלטות בנושא החתוליים הגדולים שהיו בארץ (אריה, ברדלס ונמר) חלק א', חלק ב'. מתוך: פה ושם בארץ ישראל-פודקסט. בהגשת יפתח מזור.
- מאיר ברק, מדוע דווקא האריה נחשב למלך החיות?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 4 ספטמבר 2009
- צפריר רינת, מספר האריות באפריקה הצטמק ב-60% מאז 1960, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2012
- רק כ-400 אריות נותרו בכל מערב אפריקה, מתוך "הזנב הארוך", 10 בינואר 2014
- דר. אסף רוזנטל, אריות נכחדים במערב אפריקה, באתר "הידען", 21 בינואר 2014
הערות שוליים
- ^ אריה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ האריה ושמותיו האקדמיה ללשון העברית ותלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ה, עמוד א'
- ^ http://abc.zoo.ox.ac.uk/Papers/consgen06_lion.pdf(הקישור אינו פעיל, 3.6.2020)
- ^ Yamaguchi, Nobuyuki; Cooper, Alan; Werdelin, Lars; Macdonald, David W. (August 2004). "Evolution of the mane and group-living in the lion (Panthera leo): a review". Journal of Zoology 263 (4): 329–42.
- ^ Turner, Allen (1997). The big cats and their fossil relatives : an illustrated guide to their evolution and natural history. New York: Columbia University Press. ISBN 0-231-10229-1.
- ^ "Molecular phylogeny of the extinct cave lion Panthera leo spelaea" Burger, Joachim et al. (March 2004). Molecular Phylogenetics and Evolution:Volume 30, Issue 3, March 2004, Pages 841–849(הקישור אינו פעיל, 3.6.2020)
- ^ : Barnett et al.: Revealing the maternal demographic history of Panthera leo using ancient DNA and a spatially explicit genealogical analysis. BMC Evolutionary Biology 2014 14:70.
- ^ Asiatic Lion | National Geographic, Animals, 2011-05-10 (באנגלית)
- ^ The Last Wild Lions of Europe - SAPIENS, SAPIENS, 2 ינואר 2022
- ^ 1 2 3 4 Britannica, Lion
- ^ 1 2 Schaller, G., The Serengeti Lion, Chicago: The University of Chicago press.
- ^ 1 2 3 4 5 Trinkel, M. & Angelici, F., The Decline in the Lion Population in Africa and Possible Mitigation Measures, Switzerland: Springer International Publishing., 2016
- ^ ספר שופטים, פרק י"ד, פסוקים ה'–ו' ופסוק ח'
- ^ משה דוד קאסוטו שם הספר: "אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - כרך א', ירושלים, מוסד ביאליק, תש"י - 1950. עמוד 559
- ^ גיא בר-עוז וליאור ויסברוד, "היה פה שמח לפני שנולדתי": תנודות במיני היונקים של ישראל ב-10,000 השנים האחרונות. מכמנים 26, עמ' 7–16 (2016).(הקישור אינו פעיל, 3.6.2020)
- ^ Lion Sneaks Up On Hippo, Regrets It Immediately, Roaring Earth, 2018-12-27 (באנגלית)
- ^ ראו למשל את מקרה "הקרב בקרוגר"
- ^ 1 2 Haas, S., Hayssen, V. & Krausman, P., Panthera leo, Mammalian Species
- ^ Breaking News: First White Lions born to the project in their natural habita(הקישור אינו פעיל, 3.6.2020), באתר Global White Lion Protection Trust
- ^ Hazzah, L., Mulder, M. & Frank, L., Lions and Warriors: Social factors underlying declining African lion populations and the effect of incentive-based management in Kenya, Biological Conservation,
- ^ Meer, E., Badza, M. & Ndhlovu, A., . Large carnivores as tourism flagship species for the Zimbabwe component of the Kavango Zambezi transfrontier conservation area, African Journal of Wildlife Research
- ^ Kamyk, C., Conservation of the Lion: Preventing an Africa without the African Lion, UNH Undergraduate Research Journal
- ^ ברכות דף זן עמוד א
- ^ ברכות דף נו עמוד ב
- ^ חגיגה יג:, "מלך שבחיות ארי, מלך שבבהמות שור, מלך שבעופות נשר"
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק ט'
