אתנומתודולוגיה

אתנומתודולוגיה (אתנוס: פירושה ביוונית עם או גזע + מתודולוגיה=חקר שיטות) היא תאוריה סוציולוגית המתמקדת באופנים שבהם אנשים מקנים משמעות לעולמם, מתקשרים ומראים הבנה זו לאחרים, ומייצרים באופן הדדי את הסדר החברתי המשותף בו הם חיים. המושג נטבע לראשונה על ידי הרולד גרפינקל בשנות ה-60. אתנומתודולוגיה היא תאוריה נפרדת מהסוציולוגיה המסורתית, ואינה מחפשת להתחרות בה, או לספק תיקונים לפרקטיקות המשויכות לזרם זה.

שני הבדלים עיקריים בין הסוציולוגיה המסורתית לבין אתנומתודולוגיה הם:

בעוד שסוציולוגיה מסורתית מציעה לרוב ניתוח של החברה באמצעות עובדתיות הסדר החברתי המובן מאליו, אתנומתודולוגיה מתעסקת ב"איך" (השיטות והמתודות) הסדר החברתי נוצר ומשותף לכל.
בעוד שסוציולוגיה מסורתית מספקת לרוב תיאורים של סביבות חברתיות שמתחרים ומאתגרים את התיאורים המוצעים על ידי אינדיבידואלים, המהווים חלק מסביבות חברתיות אלה, אתנומתודולוגיה מבקשת לתאר את הפרקטיקות והמתודות בהן משתמשים אינדיבידואלים אלה בתיאוריהם המעשיים של הסביבות החברתיות המסוימות.

היסטוריה והשפעה

את הגישה האתנומתודולוגית פיתח הרולד גרפינקל (Harold Garfinkel), בהתבסס על ניתוחו את התאוריות הסוציולוגיות המסורתיות (ובעיקר אלה של אמיל דורקהיים, מקס ובר וטלקוט פרסונס). כמו כן, הושפע מתורתו של תומאס הובס – "בעיית הסדר" (“Problem of order”) ומהגישה הפנומנולוגית של ארון גורוויץ' (Aron Gurwitsch), אלפרד שוץ (Alfred Schutz) ואדמונד הוסרל.

אתנומתודולוגיה הייתה ועודנה בעלת השפעה משמעותית וניכרת במחקר של מדעי החברה. לדוגמה, אתנומתודולוגיה התמקדה תמיד באופנים שבהם משמעות המילים תלויה בהקשר (קונטקסט) שבו הן מצויות. עניין זה הוביל לתובנות והבחנות אודות שאלת האובייקטיביות של מדעי החברה, ואודות הקושי ביצירת תיאור שלם והוליסטי של ההתנהגות האנושית, שיש לה מעמד אובייקטיבי, מחוץ לניסוח התיאורי הפרטיקולרי. יתר-על-כן, לאתנומתודולוגיה השפעה מעשית רבה על חקר הלינגוויסטיקה (בלשנות), שהביאה ללידתה של דיסציפלינה חדשה של ניתוח שיחות.

מחקרים אתנומתודולוגיים של עבודה שיחקו תפקיד חשוב בענף "אינטראקציית אדם – מחשב". ממצאי מחקרים אלה שיפרו מודלים רבים, בכך שסיפקו למהנדסים תיאורים של מנהגי המשתמשים במחשבים. אתנומתודולוגיה השפיעה גם על הסוציולוגיה של הידע המדעי, בכך שסיפקה גישה מחקרית המתארת את הפרקטיקות (מתודות) החברתיות של נחקרי אותו מחקר להבדיל מהגישה המקובלת, המעריכה את תקפות אותן פרקטיקות חברתיות מנקודת מבט נורמטיבית וכפויה. גישה זו הוכיחה עצמה כיעילה עבור חוקרים החוקרים את הסדר החברתי בתנאי מעבדה, המבקשים להבין כיצד מדענים מנהלים את ניסוייהם לפי הקריטריונים המדעיים המסורתיים בלי לתמוך או לבקר את פעולותיהם.

סוגי אתנומתודולוגיה

לפי ג'ורג' פסאטאס (George Psathas) ניתן לזהות חמישה סוגים של מחקר אתנומתודולוגי. אלה יתוארו כך:

הארגון של פעולות ומחשבות מעשיות: כולל את המחקרים המוקדמים, כמו למשל מחקרו של גרפינקל – "מחקרים באתנומתודולוגיה".
הארגון של דיבור באינטראקציה: ידוע יותר בשם "ניתוח שיחות". גישה זו פותחה על ידי הרווי סאקס (Harvey Sacks) בשיתוף פעולה עם הקולגות שלו – עמנואל שגלוף (Emanuel Schegloff) וגייל ג'פרסון (Gail Jefferson).
דיבור באינטראקציה במוסדות וארגונים: בעוד שמחקרים מוקדמים התמקדו בשיחה שהופשטה מההקשר שבו נוצרה (בעיקר על ידי הקלטת שיחות טלפון), גישה זו מבקשת לזהות מבני הידברות ייחודים לתנאים ספציפיים.
מחקר של המעשה/הפעולה: המילה "פעולה" משמעותה כאן לכל פעולה חברתית. העניין המחקרי עיקרו באופן שבו פעולה חברתית מסוימת הושלמה בסביבה שבה היא בוצעה.
הייחודיות המהותית של הפעולה: מה בעצם עושה פעולה מה שהיא? למשל מה הופך מבחן למבחן, תחרות לתחרות או הגדרה להגדרה?

עמדות ושיטות מרכזיות

אדישות אתנומתודולוגית

זוהי מדיניות של אגנוסטיות מכוונת, או אדישות, כלפי התכתיבים, הדעות הקדומות, המתודות והפרקטיקות של ניתוח סוציולוגי בתפיסה המסורתית שלו (דוגמאות: תאוריית התפקיד, תאוריות של ריבוד חברתי וכדומה). תכתיבים ודעות קדומות המשמשים להַבְנות מראש חקירות מדעיות של הסוציולוגיה המסורתית ללא תלות בנושא המהווה את מטרת המחקר, או בסביבה הנחקרת בשבע עיניים.

המדיניות של אדישות אתנומתודולוגית אינה מכוונת לבחון באדישות את בעיית הסדר החברתי הנתפסת כדאגתו של האינדיבידואל או של חבר הקבוצה.

פעם ראשונה בחיים

זוהי הפרקטיקה של תיאור כל פעולה חברתית, ללא קשר להופעתה השגרתית והרגילה, כאילו הופיעה וקרתה בפעם הראשונה. זהו ניסיון לחשוף ולהבין כיצד המתבונן בפעולה מרכיב או "יוצר" את הפעולה על-מנת לנסח תיאור כלשהו.

מטרת התרגול היא לציין ולהדגיש את המורכבויות של ניתוח ותיאור סוציולוגיים. הדגש בעיקר על המאפיינים והתכונות הרפלקסיביות של תיאור מפי "המבצע" (Actor) או המתבונן אודות המתרחש במצב נתון. פעולה כזו תחשוף גם את התלות הבלתי נמנעת של הצופה בשיטת הפרשנות המתועדת (ראו הרמנויטיקה) כמתודולוגיה המגדירה הבנה חברתית, הן לאדם הפשוט והן למדעני החברה.

ניסוי פורץ דרך

שיטה לגלות ולחשוף את הפעולה הפשוטה המבוצעת על ידי קבוצות חברתיות מסוימות, תוך שמירה על הסדר החברתי המוכר והמשותף לכל.

דוגמה (קיצונית): נהיגה בניגוד לכיוון התנועה ברחוב חד סיטרי יכולה לחשוף תובנות שימושיות רבות בנוגע לפרקטיקות החברתיות הנהוגות, כמו גם בנודע לסדר המוסרי של קהילת הנהגים ו/או המשטרה. הנקודה בניסוי שכזה היא להדגים שרכישת תובנות בנוגע לפעולה חברתית מסוימת, הכרוכה בשמירה על סדר חברתי כלשהו, יכולה (לעיתים קרובות) להתגלות בצורה הטובה ביותר על ידי פריצת אותו סדר חברתי, ועל ידי התחקות אחר תוצאותיו של אותו ניסיון "פריצה". הדבר יודגש במיוחד בפעולות הקשורות "להרכבה מחדש" של אותו סדר חברתי, ובתהליך הנרמול של אותה סביבה חברתית.

ההערה של סאקס (Sacks’ Gloss)

שאלה אודות היבט של הסדר החברתי המציעה, כשיטה לענות עליה, שעל החוקר לתור אחר בני חברה מסוימת, האחראים לקיומו של אותו היבט בסדר החברתי. שאלתו המקורית של סאקס מתייחסת לאובייקטים במקומות ציבוריים וכיצד ניתן להבחין שאובייקטים אלה שייכים או לא שייכים למישהו. הוא מצא את תשובתו בפעולותיהם של קציני משטרה שהיו צריכים להחליט האם מכוניות מסוימות ננטשו על ידי בעליהן.

המלצה: אם את/ה רוצה להבין את סדר חברתי מסוים מתוחזק, או איך פעולה חברתית מתבצעת, גש/י למקור: האנשים שעושים את המלאכה המעשית של אחזקת ובניית מבנים חברתיים אלה.

המשל של דורקהיים (Durkheim’s Aphoriam)

דורקהיים היטיב לטעון כי אנחנו "נוהגים בעובדות חברתיות כמו בדברים" (comme des choses). הכוונה היא כי עלינו להניח את האובייקטיביות של עובדות חברתיות כהנחת יסוד של המחקר החברתי (ובכך להקנות לסוציולוגיה הבסיסית מעמד של מדע). גרפינקל, בפרשנותו לדבריו של דורקהיים, טוען כי עלינו להתייחס לאובייקטיביות של עובדות חברתיות כהישג של בני התרבות ולהפוך את תהליך הרכישה של אותו הישג למוקד המחקר.

נושא המחקר של האתנומתודולוגיה הוא הפרקטיקות החברתיות של "שחקנים" חברתיים אמיתיים בתנאים חברתיים אמיתיים, והשיטות לפיהן "שחקנים" אלה מייצרים ומתחזקים משמעות משותפת של סדר חברתי.

ראו גם

לקריאה נוספת

Garfinkel, Harold. 1984. Studies in Ethnomethodology. Malden MA: Polity Press/Blackwell Publishing. (ISBN 0-7456-0005-0) (first published in 1967). The classic original statement of the Ethnomethodological program.
Garfinkel, Harold. (Hrsg.) 1986. Ethnomethodological Studies of Work, London: Routledge & Kegan Paul. (ISBN 0-7100-9664-X). As stated.
Garfinkel, Harold. 2002. Ethnomethodology's Program. New York: Rowman and Littlefield. (ISBN 0-7425-1642-3). A turn of the century review, assessment and extension of the Ethnomethodological program.
Gurwitsch, Aron, The Field of Consciousness, Duquesne University Press, 1964 [out-of-print]. Ethnomethodology's Urtext.
Gurwitsch, Aron, "Outlines of a Theory of 'Essentially Occasional Expressions'", in, Marginal Consciousness, Duquesne University Press, 1985 [out-of-print]. The defining document for the concept of Indexicality.
Psathas, G. (1995) ‘‘Talk and Social Structure’ and ‘Studies of Work’’, in Human Studies, 18: 139-155.
Heritage, J. 1984. "Garfinkel and Ethnomethodology", Cambridge:Polity. (ISBN 0-7456-0060-3). A history of, and commentary on Ethnomethodology by one of its leading exponents.
Robert Sokolowski, Introduction to Phenomenology, Cambridge UP. 2000. The most accessible of the many introductions to Husserlian Phenomenology currently available.
Alfred Schutz, Collected Papers V.I: The Problem of Social Reality, Martinus Nijhoff Publishers: The Hague, 1962. Classic essays on Phenomenological social theory utilized by Ethnomethodologists of all stripes.
Edmund Husserl, The Crisis of the European Sciences and Transcendental Phenomenology, Northwestern UP, 1970. The classic statement of the Phenomenological project by the father of Transcendental Phenomenology.

קישורים חיצוניים

Ethno/CA News A primary source for Ethnomethodology and Conversation Analysis information and resources.