ביקורת (חשבונאות)
ביקורת או ביקורת חיצונית היא אחד מתפקידיו העיקריים של רואה החשבון, הנקרא לרוב בהקשר זה "רואה החשבון המבקר" או "המבקר". במסגרת הביקורת מבקר רואה החשבון את הדוחות הכספיים של הפירמה ונותן בגינם חוות דעת.
הצורך בביקורת חשבונאות נבע בתחילה מרצון בעלי הפירמות בבריטניה לוודא כי מנהלי החשבונות שלהם אינן מועלים בכספם. עם הזמן התפתח התחום והפך לסטנדרט מחייב במדינות המערב. כיום בעלי הפירמות אינם הצרכנים היחידים של תפוקת רואה החשבון המבקר, כי אם אישים וגופים רבים אחרים, כגון בנקים, רשויות שלטוניות, משקיעים חיצוניים, נושים, ספקים ולקוחות. כל אלו מסתמכים על חוות דעת מקצועית ובלתי תלויה הניתנת על ידי רואה החשבון המבקר.
מטרות הביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביקורת דוחות כספיים מתבצעת על מנת לתת חוות דעת חיצונית ובלתי תלויה על הדוחות הכספיים של החברה המבוקרת. חוות דעת חתומה על ידי רואה החשבון המבקר מצורפת לדוחות הכספיים ומסיעת למשתמשי הדוחות להעריך עד כמה מצב העסקים של החברה מקבל ביטוי בדיווח הכספי ואת רמת עמידת הדיווח בכללי החשבונאות המקובלים.
לשכת רואי חשבון בישראל מגדירה את מטרת הביקורת באופן הבא:
מטרת הביקורת היא לאפשר למבקר לחוות דעתו אם הדוחות הכספיים משקפים באופן נאות בהתאם לכללים חשבונאיים מקובלים, מכל הבחינות המהותיות, את מצבו הכספי של המבוקר, תוצאות פעולותיו, השינויים בהונו העצמי ותזרימי המזומנים שלו.
— תקן ביקורת 73, סעיף 3
אצל משתמשי הדוחות הכספיים והחברות המבוקרות, קיים לעיתים פער ציפיות בנוגע למטרות הביקורת.
טעות נפוצה היא ההנחה שמטרת הביקורת היא אישור הדוחות הכספיים. בפועל, הדוחות הכספיים הם באחריות הדירקטוריון וההנהלה של הגוף המבוקר. רואה החשבון המבקר אינו מאשר את הדוחות הכספיים. מטרת הביקורת היא מתן חוות דעת על הדוחות. כך לדוגמה, ייתכן שרואה חשבון מבקר יגיע למסקנה שישנה הטעייה בדוחות הכספיים ויסתייג בחוות דעתו מהעניין כאשר הדירקטוריון וההנהלה יחליטו שלא לשנות את ההטעיה בדוחות הכספיים.
שלבי הביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביקורת דוחות כספיים נמשכת בדרך כלל מספר חודשים ומתחילה בסמוך לסיום תקופת הדיווח הכספי. לרוב מדובר בתקופות דיווח של שנה. להלן מובאים שלביה העיקריים של ביקורת טיפוסית.
- הבנת הגוף המבוקר וסביבתו, הערכת סיכונים - בשלב זה נדרש המבקר להשיג הבנה מספקת של הגוף המבוקר וסביבתו. תהליך זה כולל, בין היתר, הבנת גורמים ענפיים והגופים המפקחים על החברה, אופי החברה, יעדים, אסטרטגיות והסיכונים העסקיים של החברה ומידת הבקרה הפנימית של הארגון זאת על מנת לזהות ולהעריך את הסיכונים המתייחסים להצגה מוטעית מהותית בדוחות הכספיים.
- תכנון תוכנית הביקורת - לאחר הבנת הגוף המבוקר וסביבתו, נבנית תוכנית ביקורת מקיפה וספציפית לכל סעיף וסעיף בדוחות הכספיים. התוכנית כוללת בין היתר אופי ופירוט הנושאים הנבדקים, טכניקות בדיקה, היקף הבדיקות ומסגרות הזמן.
- ביצוע תוכנית הביקורת - המבקר דוגם פעולות חשבונאיות ומסמכים (כגון חשבוניות, המחאות, הסכמים וחוזים, אישורי יתרות של ספקים ובנקים, ספירת מלאי) בהתאם לתוכנית הביקורת ומוודא את אמיתות המידע. זהו שלב דינמי ותוכנית הביקורת עשויה להשתנות בהתאם לתוצאות הבדיקות.
- השלמת הביקורת - בסיום ביצוע תוכנית הביקורת וניתוח הממצאים, מגיע רואה החשבון המבקר למסקנה אודות נאותות הדיווח הכספי ונותן חוות דעת בגין הדוחות הכספיים.
חובת הביקורת בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]חובת הביקורת בישראל מעוגנת במספר חוקים:
- חוק החברות, התשנ"ט-1999 סעיף 154(א) קובע שכל חברה בעלת מחזור עסקים מעל לרף שנקבע בחוק (סעיף 158(א)) מחויבת למנות רואה חשבון מבקר לצורך ביקורת דוחות כספיים שנתיים ומתן חוות דעת בגינם.
- פקודת מס הכנסה סעיף 131(ג) מחייב את החברות המגישות דוחות למס הכנסה בביקורת רואה חשבון.
- פקודת האגודות השיתופיות, התשי"א-1951 סעיף 20(1) קובע חובת ביקורת שנתית לכל אגודה רשומה.
- חוק העמותות, התש"ם-1980 סעיף 19(ג)(1) קובע חובת מינוי רואה חשבון לעמותות בעלות מחזור שנתי מעל לרף שנקבע בחוק.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רואה חשבון
- מועצת רואי חשבון בישראל
- לשכת רואי חשבון בישראל, גוף לא ממשלתי, התנדבותי, המאגד את מרבית רואי החשבון בישראל.
- המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, גוף הקובע עקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל.
- ביקורת חקירתית
- ביקורת מערכות מידע
- SAS 70 תקן לביקורת ארגונים נותני שירות
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רו"ח עופר אלקלעי, המדריך השלם לביקורת חקירתית, הוצאת רונן 2021
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אונגר - זיכלינסקי, אנציקלופדיה לביקורת חשבונות: יסודות הביקורת
