ברדיוב

ברדיוב
**Bardejov**
סמל ברדיוב סמל ברדיוב	דגל ברדיוב דגל ברדיוב
	בית העירייה הישן והכנסייה בכיכר העיר
	בית העירייה הישן והכנסייה בכיכר העיר
מדינה / טריטוריה	סלובקיה
מחוז	פרשוב
ראש העיר	ד"ר בוריס הנושצ'ק
תאריך ייסוד	נזכרה לראשונה ב-1241
שטח	72.78 קמ"ר
גובה	277 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	30,267 (1 בינואר 2023)
‑ צפיפות	459 נפש לקמ"ר (2005)
קואורדינטות	49°17′42″N 21°16′33″E / 49.295°N 21.275833333333°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.bardejov.sk/
אתר מורשת עולמית
	אזור השימור בעיר ברדיוב
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 3, 4
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת סלובקיה רגילה) ברטיסלאבה טרנבה טרנצ'ין ניטרה ז'ילינה באנסקה; ביסטריצה; פרשוב קושיצה צ'כיה פולין אוק. רו. הונגריה א; ו; ס; ט; ר; י; ה; ברדיוב

ברדיוב (בסלובקית: Bardejov, בגרמנית: Bartfeld, בהונגרית: Bártfa, בפולנית: Bardiów, ביידיש: באַרדיאָב) היא עיר בצפון מזרח סלובקיה. מרכז העיר נשמר בשלמותו מימי הביניים, והעיר הוכרה בשנת 2000 כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו. אוכלוסיית העיר היא 33,374 תושבים (נכון ל-2005).

אטימולוגיה

מקור שמה של העיר במילה ההונגרית "bárd" המציינת מידת שטח שאדם בודד יכול לכרות ביום אחד. משמעות התוספת "fa" בשמה של העיר בהונגרית היא "עץ".

גאוגרפיה

העיר שוכנת בגובה של 277 מטר מעל פני הים בחלקם המזרחי של הרי הבֶסקידים הנמוכים, על הגדה הימנית של הנהר טופלה. היא ממוקמת באזור השאריש העליון (Šariš) שבמחוז פרשוב, צפונית לעיר המחוז בשם זה. עיירת המרחצאות ברדיובסקה קופל'ה (Bardejovske Kupele) היא פרבר של ברדיוב. חלקה העתיק של העיר נמצא במזרחה, ובמרכזו הכיכר המרכזית המוארכת שאורכה 250 מטר ורוחבה 50 מטר. באמצעה של הכיכר ניצב בית העירייה ההיסטורי של העיר ובצפונה כנסיית אגידיוס הקדוש.

היסטוריה

האזכור המוקדם ביותר של העיר הוא משנת 1241 במסמכי מנזר איאפייב (Ipatyiev) וב-1247 נזכר אזור העיר בשם "Terra Bartfa" במסמכים של ממלכת הונגריה שהשטח היה בשליטתה.

בסוף המאה ה-13 ובתחילת המאה ה-14 הגיעו מתיישבים משלזיה והתיישבו במקום ששכן על ציר תחבורה מרכזי. ב-1320 הוענקו להם זכויות נרחבות אשר האיצו את תהליך הפיכתו של הכפר לעיר. העיר זכתה ב-1352 לקיים יריד בן שמונה ימים ולמשתתפים בו הובטחה חירות. בשלב זה העיר כבר הייתה מבוצרת ומוקפת בחומה ובתעלת מים.

ב-1365 הוענקה לעיר הזכות לגזור עונש מוות על עבריינים והיא הפכה ל"עיר חופשית מלכותית" ב-1376. ברדיוב הגיעה לשיא עושרה במאה ה-14 ובמאה ה-15 כאשר פעלו בה 50 גילדות ותושביה עסקו ב-64 משלחי יד שונים. מתקופה זו שרדו מבניה ההיסטוריים של העיר שהחשובים שבהם הם כנסיית אגידיוס הקדוש ובית העירייה משנת 1505. בסוף המאה ה-15 העיר השתלטה על הכפרים באזור לרבות מלקוב.

המאה ה-16 סימנה את תחילת שקיעתה של העיר. רעב, דבר ומגפות אחרות ושריפות כילו את העיר כמעט לחלוטין. ב-1950 הוכרזה העיר כאזור מוגן והחלו בה עבודות שחזור. עבודות אלה נשאו פרי וב-1986 זכתה העיר בפרס אירופי על שימור מסורתה ומבניה, ו-14 שנים לאחר מכן הוכרה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. האתר כולל את הרובע היהודי ואת בית הכנסת הגדול.

קהילת יהודי ברדיוב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

עם פרוץ מלחמת העולם ה-II חיו בעיירה כ-5000 אנשים, מחציתם יהודים, חיי הקהילה פרחו. בכיכר המרכזית היה בית כנסת מפואר ומקווה. בית הקברות היהודי הכיל קברים מהמאה ה-18. רק מאות מהיהודים שרדו אחרי המלחמה והם נפוצו בעולם. עם זאת, המוסדות היהודיים נשמרו בתפארתם תודות לפועלו של היהודי האחרון בעיירה מאיר שפירא ( Meyer Spiro) ששמר על בית הקברות והתפלל יומיום בבית הכנסת ובכך הציל אותו מהחרמה על ידי השלטונות הסלובקיים. רק באחרית ימיו נענה שפירא להפצרות בניו והיגר אליהם לארצות הברית שם נפטר בשנת 2005.

מזכיר יהודי העיירה האחרון היה ר' שמואל יהודא גרוסגאט. בנו, אברהם אליעזר, ערך ספר זיכרון בשם "באבדן מולדתי" להנצחת יהודי קהילת ברדיוב.

הזיכרון של ברדיוב נשמר על ידי BJPC - Bardejov Jewish Preservation Commitee . הוועדה פועלת לשימור הזיכרון, לחינוך ולשחזור אתרים יהודיים. בשנת 2014 הוצא על ידה ספר הנצחה מפואר לזכר יהודי ברדיוב.

רבני העיר

להלן רשימה חלקית של רבני העיר שהתפרסמו:

הרב מרדכי ליב פרידמן (נפטר 1864)
הרב חיים אברהם ארנשטיין - מחבר "דברי אברהם"
הרב שמואל זנוויל בינדיגר (נפטר בינואר 1892)
הרב משה הלברשטאם (נפטר באוקטובר 1903) - בנו של רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ
הרב יחיאל נתן הלברשטאם (נפטר ב-1934) - בנו של ר' משה הלברשטאם
הרב אביגדור צבי הלברשטאם - נספה בשואה
הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם - אחיו של הרב הקודם, כיהן כאדמו"ר בגורליץ, שרד את השואה והחל לשאת בתואר "אב"ד ברדיוב", הוא היגר לאחר המלחמה לארצות הברית
הרב משה ישראל סילמן - אב בית הדין האחרון, נספה בשואה

ערים תאומות

בלארוס מוהילב, בלארוס

לקריאה נוספת

באובדן מולדתי - לזכר ק"ק בארדיוב ציחוסלובקיא, ניו יורק, 1988
ברדיוב - ספר הנצחה לזכר יהודי ברדיוב סלובקיה . אמיל א. פיש 2014 (Bardejov Jewish Preservation Commitee, BJPC, Pasadena, California

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ברדיוב בוויקישיתוף

אתר בית הקברות הכולל צילום של כל המצבותhttp://bardejov.org/cemetery_pictures/cemetery_pictures_page_01.html
אתר האינטרנט הרשמי של ברדיוב
דף הבית של העיר
ברדיוב (סלובקיה), דף שער בספרייה הלאומית

הערים הגדולות של סלובקיה אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2022^{[אוכלוסין 1]}
^ SLOVAKIA: Regions and Major Cities
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
ברטיסלאבה קושיצה
	1	ברטיסלאבה	ברטיסלאבה	475,577	11	פריבידזה	טרנצ'ין	44,355	פרשוב ז'ילינה
	2	קושיצה	קושיצה	227,458	12	זבולן	באנסקה ביסטריצה	40,239
	3	פרשוב	פרשוב	83,897	13	פובז'סקה ביסטריצה	טרנצ'ין	38,125
	4	ז'ילינה	ז'ילינה	81,940	14	נובה זמקי	ניטרה	37,270
	5	ניטרה	ניטרה	77,610	15	מיכאלובצ'ה	קושיצה	36,253
	6	באנסקה ביסטריצה	באנסקה ביסטריצה	75,317	16	ספישקה נובה וס	קושיצה	35,138
	7	טרנבה	טרנבה	63,194	17	קומארנו	ניטרה	32,643
	8	טרנצ'ין	טרנצ'ין	54,458	18	לוויצה	ניטרה	31,440
	9	מרטין	ז'ילינה	51,769	19	הומנה	פרשוב	30,925
	10	פופרד	פרשוב	49,430	20	ברדיוב	פרשוב	30,579

[1] SLOVAKIA: Regions and Major Cities

[אוכלוסין 1]