ברנרדו בואונטלנטי
 | |
| המערה המלאכותית (גרוטו) שיצר בואונטלנטי בגני בובולי | |
| לידה |
15 בדצמבר 1531 פירנצה, רפובליקת פירנצה  |
|---|---|
| פטירה |
6 ביוני 1608 (בגיל 76) פירנצה, הדוכסות הגדולה של טוסקנה |
| תקופת הפעילות |
1545–1608 (כ־63 שנים) |
| הושפע על ידי |
פרנצ'סקו דה רוסי, ג'ורג'ו וזארי |
| יצירות ידועות | גלריית אופיצי, גני בובולי, וילה די פראטולינו, וילה לה מאג'יה ווילה די ארטימינו |
  | |
ברנרדו בואונטלנטי (באיטלקית: Bernardo Buontalenti; סביב 1531 – יוני 1608), כינויו של ברנרדו דלה ג'ירנדולה (Bernardo Delle Girandole), היה אדריכל, מעצב במות, מהנדס צבאי ואמן איטלקי שפעל במאה ה-16 בטוסקנה עבור בית מדיצ'י.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בואונטלנטי נולד בפירנצה. הוא איבד את קרוביו בשיטפון בשנת 1547, כך שקוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה דאג לו.
הוא החל לשרת את השליטים מבית מדיצ'י עוד כנער ונשאר איתם כל ימי חייו. אומרים שהוא קיבל הדרכה בציור מסלוויאטי (אנ') ואניולו ברונזינו, בפיסול ממיכלאנג'לו, באדריכלות מג'ורג'ו וזארי ולמד ציור מיניאטורי אצל ג'וליו קלוביו (אנ'). הוא הכין כמה מיניאטורות עבור פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, בנו של קוזימו הראשון. יותר מצייר הוא ידוע כאדריכל; בתפקיד זה הוא הועסק רבות בעיצוב ביצורים, וילות וגנים ונחשב לאחד האדריכלים החשובים ביותר של התקופה המנייריסטית. הוא גם היה מכונאי גדול, ומתמטיקאי מעולה. בשנת 1562 הוא ליווה את פרנצ'סקו במסעו לספרד.
עבודתו הראשונה הידועה היא משנת 1568, פאלאצו ביאנקה קאפלו (אנ') בפירנצה. הישגיו העיקריים כוללים את הפרויקט לעיר החדשה ליבורנו, עיטור פאלאצו פיטי וגני בובולי עם המערה המלאכותית המפורסמת, כמו גם וילה די פראטולינו שמעט מאוד נותר ממנה כיום, למעט פסל ענק מאת ג'אמבולוניה, המייצג את הקולוסוס של האפנינים. וילה די פראטולינו, הייתה אחת מהווילות שבואונטלנטי תכנן עבור משפחת מדיצ'י, חלק מאתר המורשת עולמית הווילות והגנים של משפחת מדיצ'י בטוסקנה. הווילות האחרות הן: וילה לה מאג'יה ווילה די ארטימינו, ומייחסים לו גם את תכנון וילה לה פטראיה, וילה די צ'רטו גווידי ווילה מדיצ'י די סראווצה. מיומנויותיו של בואונטלנטי כמהנדס צבאי מוצגות על ידי ביצורי נמל ליבורנו, מצודת בלוודרה בפירנצה, חומות העיר של פיסטויה, גרוסטו, פראטו, פורטופראיו (אנ') (האי אלבה) ונאפולי. הוא גם שכלל עיצובים לתותחים, והמציא סוג חדש של רימון תבערה.
בארמון אופיצי של פירנצה הוא בנה במת חצר נהדרת, שבה במהלך חורף 1585–1586 הוצגו חגיגות נהדרות תחת ניהולו. הוא עיצב תלבושות עבור המופעים הספקטקולריים שנערכו עבור בית מדיצ'י. הוא היה גם ממציא בתחום שימור קרח ולזכותו נזקפה ההמצאה שקדמה לגלידה המודרנית של פירנצה.[1]
למרות הצלחותיו, פזרנותו הובילה את בואונטלנטי להרס כלכלי. הוא שרד בחייו המאוחרים בזכות קצבה שניתנה לו על ידי הדוכס הגדול של טוסקנה.
תיאטראות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד התיאטראות שבנה בואונטלנטי היה תיאטרון בלדראצ'ה (Baldracca). זה היה אחד התיאטראות העתיקים ביותר בפירנצה. הוא היה פתוח מאז 1576. באותה תקופה היה בואונטלנטי אדריכל החצר של משפחת מדיצ'י. אולם התיאטרון אינו כמו כל תיאטרון מודרני אחר. בתיאטרון בלדראצ'ה הבמה הייתה מוגבהת רק במעט, והקהל היה צריך לעמוד או לשבת על ספסלים ארוכים כדי לצפות בהופעה החיה. בואונטלנטי כלל גם תא ביציע עם סורגים, שבו ישבו הצופים מהמשפחות האצילות. הסורגים אפשרו לצופים לראות אך לא להיראות. עם זאת, התיאטרון לא היה פופולרי במיוחד והפך לספרייה של גלריית אופיצי.[2][3][4]
תיאטרון אחר שבנה בואונטלנטי היה תיאטרון מדיצ'י שהוא בנה עבור פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה. הוא עבד על התיאטרון בין השנים 1576 - 1586. בשנת 1589 נאלץ בואונטלנטי לשנות את הקישוטים כדי לייצג את סמכותו של פרדיננדו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה. מבנה האולם נוצר בהשראת תיאטראות עתיקים קלאסיים. בואונטלנטי כלל גם רצפה משופעת שאפשרה לקהל לראות טוב יותר. עם זאת, כאשר חצר השלטון עברה לאדם אחר האולם הושאר מאחור.
בואונטלנטי היה מעורב בתכנון תיאטראות בארוקיים אחרים. הוא עזר בעיצוב מנגנונים מכניים לתפעול הבמות להופעות ספציפיות. הוא גם עיצב תלבושות אלגוריות רבות לתיאטרון מדיצ'י. כמו כן הוא סידר תצוגות זיקוקים להופעות מרהיבות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Bryan, Michael (1886). Robert Edmund Graves (ed.). Dictionary of Painters and Engravers, Biographical and Critical (Volume I: A-K). York St. #4, Covent Garden, London; Original from Fogg Library, Digitized May 18, 2007: George Bell and Sons.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: location (link) - Bernardo Buontalenti and the Grotta Grande of Boboli, Florence: Maschietto Editore, 2012. ISBN 978-88-6394-041-1
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברנרדו בואונטלנטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ David, Elizabeth (2011-01-20). Harvest of the Cold Months: The Social History of Ice and Ices (באנגלית). Faber & Faber. ISBN 9780571275328.
- ^ "Bernardo Buontalenti - Italian stage designer". Encyclopedia Britannica.
- ^ "Performances at the Uffizi: the history of the Medici Theatre". Virtual Uffizi Gallery.
- ^ "The theater of Baldracca, now Uffizi Gallery Library". Virtual Uffizi Gallery.