ג'ון וילר
ג'ון וילר בקופנהגן, 1963 | |
לידה |
9 ביולי 1911 ג'קסונוויל, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
13 באפריל 2008 (בגיל 96) Hightstown, ארצות הברית |
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום מגורים | ארצות הברית |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | קארל הרצפלד |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | ויליאם אונרו, קיפ תורן, ב. קנט האריסון, קת'רין וויי, יו אברט, ארתור וייטמן, ריצ'רד פיינמן, דייוויד ל. היל, יעקב בקנשטיין, Warner Allen Miller, ג'יימי טיומנו, ארתור אליוט פישר, Arkady Kheyfets, Sergio Andrés Hojman, Lawrence Howard Ford, Dieter Rudolf Brill, Bei-Lok Hu, דמטריוס כריסטודולו, Lawrence Charles Shepley, רוברט ג'רוש, רובי וולד, פרד זינגר, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
פרסים והוקרה | פרסים והוקרה |
תרומות עיקריות | |
חקר תורת היחסות הכללית וניסיונות לאחד אותה עם תורת הקוונטים; טבע את השם "חור שחור" | |
ג'ון ארצ'יבלד וילר (באנגלית: John Archibald Wheeler; 9 ביולי 1911 - 13 באפריל 2008) היה פיזיקאי אמריקאי שעסק בתורת היחסות הכללית ובניסיונות לאחד אותה עם תורת הקוונטים. במסגרת זו חקר את אפשרות קיומם של חורים שחורים, וטבע את השם "חור שחור" בשנת 1967. וילר עסק גם בפיזיקה גרעינית, והיה מעורב בפיתוח נשק גרעיני במסגרת פרויקט מנהטן, ואחר כך בפיתוח פצצת המימן האמריקאית. הוא זכה בפרס וולף לפיזיקה לשנים 1996/7.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וילר נולד בג'קסונוויל שבפלורידה. אביו, ג'וזף לואיס וילר (אנ'), היה מגדולי הספרנים בארצות הברית. הוא סיים את עבודת הדוקטורט שלו על ספקטרום אטום ההליום באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ב-1933, בהנחיית קארל הרצפלד (אנ'). וילר כיהן כפרופסור לפיזיקה באוניברסיטת פרינסטון בין השנים 1938 ל-1976, ולאחר מכן באוניברסיטת טקסס באוסטין. עם הסטודנטים שהנחה נמנים ריצ'רד פיינמן, יעקב בקנשטיין, קיפ ת'ורן ויו אברט (אנ').
וילר תרם רבות לפיזיקה התאורטית. ב-1937 הציג את תאורית ה-S-Matrix (אנ'), מודל שהפך לכלי בסיסי בפיזיקת החלקיקים. הוא היה חלוץ בתאוריה של היתוך גרעיני, ביחד עם נילס בוהר ואנריקו פרמי. ב-1939 חבר לבוהר בגילוי מודל הטיפה בהיתוך גרעיני.
יחד עם פיזיקאים מובילים אחרים, קטע וילר את הקריירה האקדמית שלו על מנת לקחת חלק בפיתוח הפצצה האטומית האמריקאית בפרויקט מנהטן שבמעבדות לוס אלמוס. לאחר שסיים את עבודתו בפרויקט מנהטן, שב וילר לפרינסטון וחידש את הקריירה האקדמית שלו. בשנת 1955 הוא פרסם תוצאות מחקרו בתחום קוגלבליץ. ב-1957, כשעבד על הרחבות לתורת היחסות, המציא את המונח "חור תולעת", המתאר מנהרות במרחב-זמן.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 התמקד מחקרו בתאוריית השדה המאוחד, כדי לאחד את תורת היחסות ומכניקת הקוונטים. וילר פיתח את תאוריית הגאומטרודינמיקה (אנ'), אולם בשל כישלונו להסביר תופעות פיזיקליות, כגון קיומם של הפרמיונים וסינגולריות הכבידה, נטש את התאוריה בתחילת שנות ה-70. עבודתו בתחום כללה מחקר תאורטי על קריסת כוח הכבידה, שבמסגרתה טבע את המונח "חור שחור" ב-1967. בנוסף נודע וילר, יחד עם ברייס דויט (אנ'), כמי שפיתח את משוואת וילר-דה ויט העוסקת בכבידה קוונטית.
וילר הוא חתן פרס וולף בפיזיקה לשנת 1997. בשונה ממרבית המדענים, הוא שם דגש על הוראה וניחן בכישרון להבהרת נושאים מסובכים בשפה פשוטה. וילר נודע בכישוריו הפדגוגיים והתפרסם בזכות ניסוחיו הצבעוניים, והרצאותיו התאפיינו בהתלהבות, השראה ודמיון.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Geometrodynamics (1962). Academic Press.
- Gravitation (1973) W.H. Freeman
- Some Men and Moments in the History of Nuclear Physics: The Interplay of Colleagues and Motivation(1979). University of Minnesota Press.
- A Journey into Gravity and Spacetime (1990). Scientific American Library. W.H. Freeman & Company 1999 reperint: .
- Spacetime Physics: Introduction to Special Relativity (1992) W.H. Freeman
- At Home in the Universe (1994). American Institute Physics 1995 reprint
- Geons, Black Holes, and Quantum Foam: A Life in Physics (1998). New York: ww. norton & co: אוטוביוגרפיה וזיכרונות
- Exploring The Black Holes: Introduction to General Relativity (2000). Addison Wesley
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס איינשטיין (2003)
- פרס אנריקו פרמי (1968)
- מדליית פרנקלין (1969)
- המדליה הלאומית למדעים (1970)
- פרס אלברט איינשטיין (1965)
- מלגת גוגנהיים (1949)
- פרס לזכר ריצ'טמייר (1954)
- מלגת גוגנהיים (1946)
- מדליית ארסטד (1983)
- מדליית הזהב הבין-לאומית ע"ש נילס בוהר (1982)
- מדליה לזכר רוברט אופנהיימר (1984)
- פרס וולף לפיזיקה (1996)
- Science Writing Award (1999)
- מדליית אוסקר קליין (1992)
- מדליית מאטאוצ'י (1993)
- פרס מרסל גרוסמן (1989)
- מדליית אלברט איינשטיין (1988)
- חבר זר של החברה המלכותית (9 במרץ 1995)
- עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Update on John Archibald Wheeler, Princeton Physics News, Volume 2, Issue 1, Winter 2006, Princeton 2006.
- John Archibald Wheeler with Kenneth Ford, Geons, Black Holes, and Quantum Foam: A Life in Physics, W.W.Norton and Company, 1998. ISBN 0393046427
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ון וילר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- John Wheeler
- Science Show 13-9-2003 Profile of John Wheeler
- מת הפיסיקאי ג'ון ווילר, באתר ynet, 14 באפריל 2008
- ריאיון עם ג'ון וילר משנת 1997 משולב בידיעה על מותו, באתר "הידען"
- ג'ון ארצ'יבלד וילר, גיורא שביב, הבריאה והצפייה, מחשבות 44, אוגוסט 1976, עמ' 29–39
- ג'ון וילר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יהונתן ברקהיים, החוקר ששיווק את החורים השחורים, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 15 בספטמבר 2022
- פיזיקאים אמריקאים
- זוכי פרס וולף לפיזיקה
- עובדי פרויקט מנהטן
- סגל אוניברסיטת פרינסטון
- סגל אוניברסיטת טקסס באוסטין
- עמיתים זרים בחברה המלכותית
- זוכי המדליה הלאומית למדעים
- זוכי פרס אנריקו פרמי
- זוכי מדליית אוסקר קליין
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס
- זוכי מדליית אלברט איינשטיין
- זוכי מדליית הזהב הבין-לאומית ע"ש נילס בוהר
- אמריקאים שנולדו ב-1911
- אמריקאים שנפטרו ב-2008
- זוכי מדליית פרנקלין