ג'ו הארט

ג'ו הארט
Joe Hart
	הארט במדי מנצ'סטר סיטי
מידע אישי
לידה	19 באפריל 1987 (בן 37); שרוסברי שבאנגליה
שם מלא	צ'ארלס גוז'ף ג'ון הארט
גובה	1.96 מטר
עמדה	שוער
מועדוני נוער
	שרוסברי טאון
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ; ומעודכנים ל-12 ביולי 2023

צ'ארלס ג'וזף ג'ון "ג'ו" הארט (באנגלית: Charles Joseph John "Joe" Hart; נולד ב-19 באפריל 1987 בשרוסברי שבשרופשייר) הוא כדורגלן אנגלי המשחק בעמדת השוער בסלטיק מהפרמיירשיפ הסקוטית. הארט זכה בכפפת הזהב בפרמייר ליג בעונות 2010/2011, 2011/2012, 2012/2013 ו-2014/2015.

קריירת מועדונים

שרוסברי טאון

כשהיה הארט בכיתה י"א החל לשחק בקבוצת שרוסברי טאון בעיר הולדתו. ב-20 באפריל 2004, יום לאחר יום הולדתו ה-17, ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה, במשחק נגד אבספליט יונייטד, וארבעה ימים לאחר מכן ערך הופעה נוספת נגד מורקיימב. אף על פי כן, בעונה שלאחר מכן כמעט ולא שותף, בעיקר בעקבות יכולת מצוינת של השוער הראשון סקוט האווי.

בעונת 2005/2006,הפך הארט לשוערה הראשון של שרוסברי וסייע לה לסיים במקום העשירי בפוטבול ליג השנייה לאחר שספג 52 שערים בלבד ב-46 משחקי ליגה. כמו כן, הוא נבחר לשוער השנה בליגה ונכלל בנבחרת העונה^[1], דבר שגרם למספר קבוצות מהפרמייר ליג להתעניין בשירותיו.

מנצ'סטר סיטי

יציאה להשאלות

ב-22 במאי 2006 עבר הארט לקבוצת מנצ'סטר סיטי תמורת 600,000 אירו^[2]. ב-14 באוקטובר 2006 ערך את הופעת הבכורה שלו במועדון, במשחק הליגה נגד שפילד יונייטד, אך אף על פי שהציג יכולת מרשימה לא שותף עוד במשחקי הקבוצה, ובינואר 2007 הושאל לטרנמיר רוברס מהליגה השלישית. לאחר כחודשיים עבר לשחק בבלקפול וסייע לה להעפיל לליגת המשנה.

בעקבות יכולתו הטובה בבלקפול שב הארט לסיטי בעונת 2007/2008 ועד מהרה הפך לשוערה הראשון של הקבוצה. הארט הפגין יכולת טובה במיוחד, והוביל את הקבוצה למקום התשיעי בפרמייר ליג, כאשר הוא סופג 34 שערים ב-26 משחקים. עוד באותה העונה הוכנס הארט יחד עם חברו לקבוצה בעבר, דויד אדוארדס, להיכל התהילה של איגוד בתי הספר והמכללות של שרופשייר.

לאחר עזיבתו של אנדראס איסאקסון בתחילת עונת 2008/2009 הפך הארט לשוער המוביל של הסיטי, אולם עם הגעתו של שי גיבן לקבוצה במהלך ינואר 2009 ירד מעמדו משמעותית ובסיום העונה הוא הושאל שוב, הפעם לברמינגהאם סיטי. בעונה אחת בברמינגהאם הפגין הארט יכולת שיא, כאשר הוא סופג 45 שערים ב-41 משחקים בכל המסגרות ומוביל את קבוצתו לעונה מצוינת, בה סיימה הקבוצה במקום התשיעי בפרמייר ליג והגיעה עד לרבע גמר הגביע האנגלי. כמו כן, נבחר הארט לשחקן השנה של ברמינגהאם ולשוער העונה בליגה האנגלית.

חזרה למנצ'סטר סיטי

בעקבות יכולתו המרשימה במדי ברמינגהאם, שב הארט למנצ'סטר סיטי בעונת 2010/2011 ואף תפס את מקומו של גיבן כשוערה הראשון של הקבוצה. בעונה זו זכה הארט בפרס כפפת הזהב בפרמייר ליג, המוענק לשוער שהצליח לסיים הכי הרבה משחקי ליגה ללא ספיגת שער במהלך עונה - 18 פעמים - כשהוא גם מציין שיא עבור קבוצתו בקטגוריה זו כששמר על רשת נקייה ב-29 משחקים בכל המסגרות. בחצי גמר הגביע האנגלי הצליח הארט לשמור על רשת נקייה בניצחון 0–1 בדרבי נגד מנצ'סטר יונייטד, ונבחר לשחקן המחזור במפעל, לאחר שקבוצתו ניצחה באותה תוצאה גם בגמר, וזכתה בגביע. באוגוסט 2011 האריך את חוזהו במועדון עד לשנת 2016.

בעונת 2011/2012 זכה הארט פעם נוספת בפרס כפפת הזהב של הפרמייר ליג, וסייע למנצ'סטר סיטי לזכות באליפות ראשונה מזה 44 שנה.

בעונת 2012/2013 חלה ירידה ביכולתו של הארט, על אף שזכה בפעם השלישית רצופה בכפפת הזהב. הארט התקשה לשוב לכושרו גם במהלך עונת 2013/2014 ולאחר הפסד של הקבוצה ליריבתה בצמרת צ'לסי בו היה לו חלק^[3], איבד למשך חודש את מקומו כשוער הראשון של הקבוצה, אבל חזר להרכב בסוף נובמבר, ובהמשך העונה זכה עם הקבוצה באליפות נוספת.

ב-30 באוגוסט 2016 בעקבות מינויו של פפ גווארדיולה למאמן הקבוצה, הושאל הראט לטורינו האיטלקית. ב-18 ביולי 2017 הושאל לווסטהאם יונייטד לעונה אחת.

ברנלי טוטנהאם הוטספר

ב-7 באוגוסט 2018 עזב הארט לאחר 12 שנה את מנצ'סטר סיטי וחתם לשנתיים בברנלי.

בתום עונת 2019/2020, עבר הארט לטוטנהאם הוטספר. בעונה זו ערך הרט הופעת בכורה בטוטנהאם במשחק מול מכבי חיפה במסגרת מוקדמות הליגה האירופית, שהסתיים בניצחון קבוצתו בתוצאה 2–7.

סלטיק

ב-3 באוגוסט 2021 חתם הארט בסלטיק לשלוש שנים.

נבחרת לאומית

הארט שיחק בנבחרת הנוער של אנגליה, לאחר מכן שיחק גם בנבחרת עד גיל 21. הארט נכלל בסגל הנבחרת באליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 של שנת 2007 והיה השוער הראשון באליפות של שנת 2009, עת העפיל עם נבחרתו לגמר הטורניר. בחצי הגמר שיחקה אנגליה מול שוודיה, והארט עצר פנדל במהלך דו-קרב בעיטות עונשין בו ניצחה נבחרתו 4–5. הארט הורחק ממשחק הגמר כיוון שקיבל כרטיס צהוב לאחר שניגש לשוחח עם בועט פנדל שוודי, והחמיץ את משחק הגמר בו אנגליה הובסה על ידי גרמניה 4-0.

ב-1 ביוני 2008 ערך את הופעתו הראשונה במדי הנבחרת הבוגרת, במשחק ידידות נגד טרינידד וטובגו. הארט היה בסגל הנבחרת האנגלית למונדיאל 2010 אך לא שיחק בטורניר. לאחר פרישתו של דייוויד ג'יימס מהנבחרת, הפך הארט לשוער המוביל של אנגליה, והיה השוער הראשון של הנבחרת ביורו 2012, במונדיאל 2014 וביורו 2016.

סטטיסטיקות קריירה

נכון ל-19 ביוני 2016‏^[4]

מועדון	עונה	ליגה			גביע			אירופה			סך הכול
מועדון	עונה	הופעות	שער נקי	ס ש	הופעות	שער נקי	ס ש	הופעות	שער נקי	ס ש	הופעות	שער נקי	ס ש
שרוסברי טאון	2003/2004	2	0	4	0	0	0	0	0	0	2	0	4
	2004/2005	6	2	3	0	0	0	0	0	0	6	2	3
	2005/2006	46	12	55	2	0	3	0	0	0	48	12	58
	סך הכל בקבוצה	54	14	62	2	0	3	0	0	0	56	14	65
מנצ'סטר סיטי	2006/2007	1	1	0	0	0	0	0	0	0	1	1	0
טרנמיר רוברס	2006/2007	6	1	8	0	0	0	0	0	0	6	1	8
בלקפול	2006/2007	5	1	6	0	0	0	0	0	0	5	1	6
מנצ'סטר סיטי	2007/2008	26	6	34	3	2	2	0	0	0	29	8	36
מנצ'סטר סיטי	2008/2009	23	6	31	1	0	3	9	5	5	33	11	39
ברמינגהאם סיטי	2009/2010	36	10	41	5	2	4	0	0	0	41	12	45
מנצ'סטר סיטי	2010/2011	38	18	33	8	5	5	9	4	4	55	27	42
	2011/2012	38	17	29	0	0	0	10	3	10	48	20	39
	2012/2013	38	18	34	1	0	1	6	0	11	45	18	46
	2013/2014	31	13	30	0	0	0	7	1	12	38	14	42
	2014/2015	36	14	23	0	0	0	8	1	11	44	15	34
	2015/2016	35	15	36	0	0	0	12	3	12	46	18	48
	סך הכל בקבוצה	195	79	191	13	7	11	41	13	42	249	99	244
סך הכול בקריירה		296	105	308	20	9	18	41	13	42	357	127	368

תארים

מנצ'סטר סיטי

אליפות אנגליה (2): 2011/2012, 2013/2014
גביע ה-FA: 2010/2011
גביע הפוטבול ליג (2): 2013/2014, 2015/2016

סלטיק

גביע הליגה הסקוטית: 2021/2022
אליפות סקוטלנד: 2021/2022

אנגליה עד גיל 21

אליפות אירופה: 2009 (מקום שני)

תארים אישיים

כפפת הזהב בפרמייר ליג (4): 2010/2011, 2011/2012, 2012/2013, 2014/2015

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ו הארט בוויקישיתוף

ג'ו הארט, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'ו הארט, באתר Transfermarkt
ג'ו הארט, באתר Soccerway
ג'ו הארט, באתר BDFutbol
ג'ו הארט, באתר WorldFootball.net
ג'ו הארט, באתר National Football Teams
ג'ו הארט, באתר FootballDatabase.eu
עמוד השחקן, באתר הרשמי של מנצ'סטר סיטי
עמוד השחקן, באתר ה-ESPN
פרופיל, באתר Sky Sports

הערות שוליים

^ כתבה, באתר ה-BBC
^ כתבה, באתר ה-BBC
^ מערכת וואלה! ספורט‏, התקשורת באנגליה: "כמה זמן ג'ו הארט ימשיך לפתוח בשער?", באתר וואלה, 28 באוקטובר 2013
^ סטטיסטיקות קריירה, באתר ה-ESPN

נבחרת אנגליה – מונדיאל 2010
1 ג'יימס • 2 ג'ונסון • 3 א. קול • 4 ג'רארד • 5 דוסון • 6 טרי • 7 לנון • 8 למפארד • 9 קראוץ' • 10 רוני • 11 ג. קול • 12 גרין • 13 ורנוק • 14 בארי • 15 אפסון • 16 מילנר • 17 רייט-פיליפס • 18 קראגר • 19 דפו • 20 קינג • 21 הסקי • 22 קאריק • 23 הארט • מאמן: קאפלו		אנגליה

נבחרת אנגליה – יורו 2012
1 הארט • 2 ג'ונסון • 3 קול • 4 ג'רארד • 5 קלי • 6 טרי • 7 וולקוט • 8 הנדרסון • 9 קארול • 10 רוני • 11 יאנג • 12 ביינס • 13 גרין • 14 ג'ונס • 15 לסקוט • 16 מילנר • 17 פארקר • 18 ג'אגיילקה • 19 דאונינג • 20 אוקסלייד-צ'מברלין • 21 דפו • 22 ולבק • 23 באטלנד • מאמן: הודג'סון		אנגליה

נבחרת אנגליה – מונדיאל 2014
1 הארט • 2 ג'ונסון • 3 ביינס • 4 ג'רארד • 5 קייהיל • 6 ג'אגיילקה • 7 וילשר • 8 למפארד • 9 סטארידג' • 10 רוני • 11 ולבק • 12 סמולינג • 13 פוסטר • 14 הנדרסון • 15 אוקסלייד-צ'מברלין • 16 ג'ונס • 17 מילנר • 18 למברט • 19 סטרלינג • 20 לאלאנה • 21 בראקלי • 22 פורסטר • 23 שו • מאמן: הודג'סון		אנגליה

נבחרת אנגליה – יורו 2016
1 הארט • 2 ווקר • 3 רוז • 4 מילנר • 5 קייהיל • 6 סמולינג • 7 סטרלינג • 8 לאלאנה • 9 קיין • 10 רוני • 11 ורדי • 12 קליין • 13 פורסטר • 14 הנדרסון • 15 סטארידג' • 16 סטונס • 17 דייר • 18 וילשר • 19 בראקלי • 20 אלי • 21 ברטרנד • 22 רשפורד • 23 היטון • מאמן: הודג'סון		אנגליה

[1] כתבה, באתר ה-BBC

[2] כתבה, באתר ה-BBC

[3] מערכת וואלה! ספורט‏, התקשורת באנגליה: "כמה זמן ג'ו הארט ימשיך לפתוח בשער?", באתר וואלה, 28 באוקטובר 2013

[4] סטטיסטיקות קריירה, באתר ה-ESPN

[1]

[2]

[3]

[4]