גאבורון
 דגל גאבורון | |
 | |
| מרכז העסקים הראשי של העיר | |
| מדינה |
 בוטסואנה |
|---|---|
| מחוז | דרום-מזרח |
| תאריך ייסוד | 1965 |
| על שם |
Kgosi Gaborone  |
| שטח | 169 קמ"ר |
| גובה | 1,014 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 246,325[1] (2022) |
| ‑ במטרופולין | 534,842 (2022) |
| ‑ צפיפות | 1,458 נפש לקמ"ר (2022) |
| קואורדינטות | 24°39′29″S 25°54′44″E / 24.6580555555556°S 25.9122222222222°E |
| אזור זמן | UTC +02:00 |
| http://www.gov.bw/en/Ministries--Authorities/Local-Authorities/Gaborone-City-Council | |
 | |
  | |
גאבורון (באנגלית: Gaborone) היא בירת בוטסואנה והעיר הגדולה ביותר בה. העיר משמשת גם כבירתו המנהלית של מחוז דרום-מזרח.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאבורון הפכה לבירת בוטסואנה בשנת 1965 כאשר בוטסואנה קיבלה עצמאות. קודם לשנה זו הייתה מאפקינג עיר הבירה של "הפרוטקטורט של בצ'ואנלנד" (שמה הקודם של בוטסואנה מהתקופה הקולוניאלית), אף שמאפקינג הייתה ממוקמת מחוץ לשטח הפרוטקטורט - ובתוך מדינת דרום אפריקה. כאשר בוטסואנה קיבלה את עצמאותה נדרשה לה בירה בתוך שטח המדינה, ולצורך כך הוחלט על בניית עיר בירה בסמוך לכפר בשם "גאבורון", שנקרא על שם ראש הכפר, קגוסי גאבורון, כחלק מהמנהג האפריקאי לקרוא לכפר בשם מנהיגו. כיום הכפר הוא אחד מפרוורי העיר.
הקרקעות עליהן נבנתה גאבורון היו בבעלות חברת "דרום אפריקה הבריטית" שהולאמו על ידי בוטסואנה כאשר זו קיבלה עצמאות רשמית. המיקום נבחר, בין היתר, בשל היותו נחשב לשטח נייטרלי מבחינת זיקה שבטית, על מנת למנוע סוגיות שונות של יריבות בין רשויות שבטיות שונות שביקשו להקים את עיר הבירה בקרבתן. סיבה מרכזית נוספת לבחירת מיקום זה נבעה בשל קרבת האזור למקורות מים מתוקים, בעיקר לנהר הטאונג הזורם מדרומית לעיר[2].
נראה כי המוטיבציה הבולטת שבבסיס ההחלטה של אנשים רבים להגר לגאבורון הייתה הציפייה להכנסה גבוהה יותר, שהתממשה. נתונים שעלו מסקר חלוקת הכנסות בבוטסואנה בשנת 1975 הצביעו על חציון הכנסה של משק בית בגאבורון שהיה גבוה פי 1.26 מאשר משק בית באזורים הכפריים במדינה. כמו כן, בעשר השנים הראשונות מאז הוקמה העיר חלה עלייה מתמדת בהזדמנויות התעסוקה הפרטית והציבורית שעמדו בפני תושבי העיר. מה גם שבשנת 1974 חל עדכון חיובי של כל שכר המגזר הציבורי, שהביאה לעלייה משמעותית של משכורות תושבי העיר שהועסקו במגזר זה. בנוסף, בקרב הצעירים בגילאי 15-24, 15% אמרו שהסיבה העיקרית לעזיבתם את האזור הכפרי לטובת העיר הייתה מוסדות חינוך לקויים[3].
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר שוכנת בדרום-מזרח המדינה, כ-15 ק"מ מהגבול עם דרום אפריקה, על גדות נהר נוטוואנה, בעמק שבין הגבעות קגאלה ואודי, בגובה 1,014 מטרים מעל פני הים.
האקלים בגאבורון, הנמצאת בקצה אגן מדבר הקלהארי, הוא חם ויבש. בקיץ הטמפרטורה הממוצעת ביום מטפסת אל מעל 30 מעלות צלזיוס, ובחורף הטמפרטורה הממוצעת ביום יורדת ל-24 מעלות צלזיוס. עיקר המשקעים יורדים בתקופת הקיץ.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז שנת 1950 נרשם בבוטסואנה שיעור העיור הגבוה ביותר מכל מדינה בעולם. העיר צומחת מהר מאוד, ואף מכפילה את עצמה כל עשר שנים מאז הקמתה. לפי מפקד האוכלוסין משנת 1981, נרשמו בגאבורון 59,657 תושבים. מספר זה עלה ל-133,468 תושבים במפקד משנת 1991, ל-186,007 תושבים במפקד משנת 2001, ל-231,592 במפקד משנת 2011, ול-246,325 תושבים במפקד האחרון משנת 2022.
מתוך סקר דמוגרפי שבחן את התפלגות הגילאים מתוך אוכלוסיית העיר בשנת 2006, נמצא שאוכלוסיית גאבורון היא יחסית צעירה. כ-23% מתושבי העיר הם מתחת לגיל 15, וכ-68% הם מתחת לגיל 30. נתון נוסף שעלה מתוך הסקר מגלה שרובם של תושבי העיר היגרו אליה. רק 28% מתושבי העיר נולדו בסביבה אורבנית, כאשר 25% מתוכם נולדו בגאבורון ו-5% בערים אחרות[4].
גרף גידול האוכלוסייה בעיר:
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגאבורון שוכן הפרלמנט ומשרדי הממשלה של בוטסואנה. מוסדות אלו מציעים הזדמנויות תעסוקה ממשלתיות נרחבות שהשכר בהן הוא גבוה יותר מהממוצע במדינה, אפילו עבור עובדים לא מיומנים. בעיר ישנם גם הזדמנויות תעסוקה פרטיות רבות, במיוחד במגזר השירותים[5].
בקרבת העיר נמצאים מכרות גדולים של מנגן ואזבסט, אשר הביאו לגידולה של העיר וצמיחתה. בעיר ממוקמת הקהילה לפיתוח דרום אפריקה (Southern African Development Community - SADC), ארגון שנוסד ב-1980 ומטרתו להביא לצמיחה כלכלית בין חבריו ולהקטנת תלותן של המדינות החברות בו בדרום אפריקה.
תרבות וספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאבורון מהווה את לבה התרבותי של בוטסואנה. בעיר מספר רב של מוסדות תרבות ובידור והיא מקום משכנו של המוזיאון הלאומי של בוצוואנה הידוע גם בשם "המוזיאון הלאומי והגלריה לאומנות" (Gaborone National Museum and Art Gallery). המוזיאון נפתח בשנת 1968, ומוצגים בו יצירות אומנות מודרנית של אמנים מקומיים, לצד עבודות יד מסורתיות של בוטסואנה. החל משנת 2007 נחנך במוזיאון הגן הבוטני הלאומי שתפקידו לשמר מגוון רחב של מיני צמחים מקומיים של בוצוואנה[5].
בגאבורון עומדים מספר אצטדיונים, ביניהם גם האצטדיון הלאומי של המדינה (The Botswana National Stadium). אצטדיון זה הוא רב תכליתי ומשמש בעיקר עבור משחקי כדורגל. האצטדיון הוא אצטדיון הבית של נבחרת הכדורגל הלאומית של בוטסואנה, "הזברה" (The Zebras). מלבד אירועי הספורט, האצטדיון מארח אירועים אחרים כמו יום שירות המשטרה של בוטסואנה, כמו גם את חגיגות העצמאות של המדינה, וכן פסטיבלים שונים[5].
שלטון מקומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר מנוהלת על ידי מועצת העיר (GCC) המונה 35 חברי מועצה ובראשה ניצב ראש עיר הנבחר על ידי תושבי העיר. מועצת העיר וראש העיר נבחרים אחת ל-5 שנים, הבחירות המתקיימות בסמיכות לבחירות הלאומיות. הרשויות המקומיות במדינה אינם מוזכרים בשום מקום בחוקה ובהתאם לכך אין שום סמכות מובנית הנגזרת ממנה. כוחה של המועצה קמה מכוח "חוק המועצה המקומית" המסדיר את הסמכויות והחובות של המועצות, את הכלים הרגולטוריים שלו וחוקי העזר, וכן את מקורות ההכנסות והנהלים החשבונאיים שבהם יש לנהוג. חובותיהם העיקריים של מועצת העיר היא לספק את השירותים הבאים – חינוך, בריאות הציבור ותברואה, כבישים, רווחה חברתית ופיתוח קהילתי[6].
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמל התעופה הבינלאומי סר סרסטסה חאמה ממוקם 10 ק"מ צפונית לגאבורון ומשרת את העיר לטיסות פנים ארציות ולטיסות לדרום אפריקה ולזימבבואה.
התחבורה הציבורית העירונית כוללת מוניות וואנים של פולקסווגן (קומבי). לעומת זאת, נסיעות בין-עירוניות ונסיעות לפרוורים מבוצעות לרוב על באוטובוסים.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוטסואנה חינוך נחשב לזכות בסיסית עבור הילדים במדינה, וצעדים גדולים נעשו על מנת להנגיש אותו ולהקצות משאבים לשם כך. העיר מנהלת את כל בתי הספר הממשלתיים ומספקת לימודים בחינם לכל הילדים במוסדות הלימוד הציבוריים עד לאוניברסיטה, ובנוסף לכך גם מעניקה להם ארוחות חינם. שיעור ההשתתפות בעיר של התלמידים הלומדים בבתי הספר היסודיים עומדים על 83% מקרב הבנים והבנות הזכאים, בעוד שרמת ההשתתפות בבית הספר התיכוני עומד על 77% בקרב הבנים לעומת 73% בקרב הבנות. אחד ההסברים לכך הוא שההשתתפות בחינוך הילדים במדינה מוגדרת כחובה בבית הספר היסודי, אך ההשתתפות בחינוך תיכוני אינה מוגדרת כחובה[6].
שניים מהקמפוסים של אוניברסיטת בוטסואנה (אנ') ממוקמים בעיר.
אתרים חשובים בעיר ושמורות טבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגאבורון ממוקם הסכר השני בגודלו במדינה שהוקם בשנת 1964, ולאורך השנים הוא הוגבה על מנת להגדיל את הקיבולת שלו. הסכר משמש גם כאזור בילוי ויעד תיירותי. בחלקו הדרומי של הסכר קיים אזור בילוי שבו מועדון דיג, מגרשי משחקים ומתקני שיט[2].
בשנת 1988 הוקמה בגאבורון שמורת הטבע "מתחם השימור ושעשוע של גאבורון" (Gaborone Game Reserve) על מנת להציג לציבור את חיות הבר של בוטסואנה וגם לשמרן במקום טבעי שהוא גם רגיש לסביבתם. במקום מתקיים שימור של חיות בר מקומיות רבות, ביניהן יענים, חזיר יבלות, קרנף לבן, אנטילופה, ראם, וקודו. בשמורה קיים מרכז מבקרים, וכן כמה אתרי פיקניק[2].
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאבורון תאומה של 3 ערים ומחוז:
ברבנק, קליפורניה, ארצות הברית
ג'ג'יאנג, הרפובליקה העממית של סין
וסטרוס, שוודיה
סורונג (אנ'), פפואה המערבית, אינדונזיה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גאבורון (באנגלית)- גאבורון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Botswana: Districts, Cities, Towns, Urban Villages & Agglomerations - Population Statistics, Charts and Map
- ^ 1 2 3 1. Seth Willie, Major urban centers". Botswana and Its People, New Africa Press, 2008, עמ' 44–46
- ^ 2. Bryant, C and Stephens, B, Rural to urban migration: some data from Botswana, African Studies Review 21, 1978, עמ' 85-99
- ^ Acquah, B., & Kapunda, S, The State of Food Insecurity in Gaborone, Botswana, Southern African Migration Programme 14, 2016
- ^ 1 2 3 Akinboade, O. A, Determinants of Labor Migration to Gaborone, Botswana. Social Problems in Africa, Social Problems in Africa: New Visions, 2016, עמ' 131-133
- ^ 1 2 .Mosha, A. C, Challenges of Municipal Finance in Africa–Gaborone city, Botswana., 2nd World Urban Forum Conference on challenges of city financing: Habitat’s professionals forum and land urban poverty, organized by the Habitat Professionals Forum and the UN-Habitat, 2004
