גאון הירדן
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך סובל ממחסור בהפניות למקורות ובתמונות.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך סובל ממחסור בהפניות למקורות ובתמונות. | |
גְּאוֹן הַיַּרְדֵּן (בערבית: זוּר)[1] הוא המדרגה התחתונה בבקעת הירדן המהווה את מישור ההצפה של הירדן. גאון הירדן מצוי בחלקו הדרומי של הירדן, מדרום לכנרת. השילוב של זמינות מים עם קרקע סחף פוריה, תורם ליצירת אזור עשיר בצמחייה ומתאים לעיבוד חקלאי.
הצירוף מופיע בתנ"ך:
הִנֵּה כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן אֶל נְוֵה אֵיתָן, כִּי אַרְגִּיעָה אֲרִיצֶנּוּ מֵעָלֶיהָ, וּמִי בָחוּר אֵלֶיהָ אֶפְקֹד, כִּי מִי כָמוֹנִי וּמִי יֹעִידֶנִּי וּמִי זֶה רֹעֶה אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנָי?
טבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הביטוי 'גאון ירדן' משמש בהוראת 'מקום גאות הירדן', שבו הנהר מלא על גדותיו בחורף. הביטוי 'גאות הירדן', לעומת זאת, מתייחס למקום שבו גדל היער העבות של הירדן. ביער זה צומחים עצי אשל, ערבה, צפצפה, הרדוף, קנה וסוף.
החי והצומח העשירים של האזור מוגנים בצידו הישראלי של גאון הירדן בחמש השמורות המרכיבות את שמורת גאון הירדן. באזורים רבים הציבה מדינת ישראל את גדר הגבול מאות מטרים מהגבול הבין-לאומי העובר במרכז הנהר. אזורים אלו אסורים בכניסה לאזרחים, למעט חקלאים וחוקרים, והתפתחו בהם שטחים של פארקים לא מתוכננים.
שמורת גאון הירדן
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שמורת גאון הירדן
שמורת גאון הירדן הוא שם כולל לחמש שמורות טבע מוכרזות הנמצאות בחלקו הצפוני של גאון הירדן בעמק בית שאן. השמורות משתרעות משער קיבוץ חמדיה שבצפון העמק, עד קיבוץ טירת צבי שבדרום העמק.
טופוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוחבו הממוצע של השטח הוא כ-1,200 מטר אך במקומות רבים הוא מצטמצם ל-500 מטר ואף פחות. גאון הירדן משתרע למרגלות המצוק של המדרגה העליונה בבקעת הירדן, היא "ככר הירדן" (ע'ור), שבה ממוקמים היישובים ושטחי החקלאות, ובה עובר כביש הבקעה (כביש 90). מבנה זה קיים בשני צִדי הירדן, אלא שבצד המזרחי (הירדני) השטח לרוב רחב יותר כי הנחלים ממזרח גדולים יותר ונושאים סחף רב אל הירדן. בין הע'ור לזור ישנם מדרונות תלולים שגובהם 15–25 מ' בצפון ועד 40 מטר ויותר בדרום ובתוכם יש אזור של בִּתְרוֹנוֹת (ה"כתרות") שרוחבו מ-1 ק"מ בצפון עד 3 ק"מ במרכז הבקעה, באזור שפכו של נחל יבוק ממזרח. משם ודרומה הוא הולך וצר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מגאון הירדן לגאונת הכיתה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 2 באפריל 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חגי ארליך, המזרח התיכון בין מלחמות העולם, האוניברסיטה הפתוחה, ספר ב, יחידה 3, עמ' 187.
