גירוש שד מילד אילם

יצירה מהמאה ה-15.מאת Très Riches Heures du Duc de Berry, ישו מגרש שד מנער אחוז בשד.

גירוש השד מילד אילם אחוז שד, או הנער בעל הרוח האילמת, הוא אחד מהנסים של ישו שתועדו בבשורות הסינופטיות. בנס ריפוי זה גירש ישו שד מגופו של ילד אחוז שד. תיעוד נס גירוש שדים זה מופיע בפירוט בבשורת מרקוס ומתועד גם בצורה שונה קמעה, בבשורות מתי ולוקס. בסיפורים בבשורות אלה מתרחש ריפוי זה לאחר סיפור ההשתנות, כאשר ישו נפגש על הר גבוה עם אליהו ומשה בנוכחות שלושת תלמידיו יעקב, יוחנן ושמעון פטרוס וכאשר שמעו קול (השכינה) מתוך הענן האומר על ישו "זה-בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון" (בשורת מתי י"ז 1–9, בשורת מרקוס ט' 2–8, בשורת לוקס ט' 28–36).

ציטוט הגרסאות בברית החדשה

בשורת מרקוס

14 וַיְהִי כְּבוֹאוֹ אֶל־הַתַּלְמִידִים וַיַּרְא עַם־רָב סְבִיבוֹתָם וְסוֹפְרִים מִתְוַכְּחִים עִמָּם׃ 15 וְכָל־הָעָם כִּרְאוֹתָם אֹתוֹ כֵּן תָּמָהוּ וַיָּרוּצוּ אֵלָיו וַיִּשְׁאֲלוּ־לוֹ לְשָׁלוֹם׃ 16 וַיִּשְׁאַל אֶת־הַסּוֹפְרִים מָה־אַתֶּם מִתְוַכְּחִים עִמָּהֶם׃ 17 וַיַּעַן אֶחָד מִן־הָעָם וַיֹּאמַר רַבִּי הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אֶת־בְּנִי אֲשֶׁר־רוּחַ אִלֵּם בְּקִרְבּוֹ׃ 18 וּבְכָל־מָקוֹם אֲשֶׁר יֹאחֲזֵהוּ הוּא מְרַצֵּץ אֹתוֹ וְיָרַד רִירוֹ וְחָרַק שִׁנָּיו וְיָבֵשׁ גּוּפוֹ וָאֹמַר אֶל־תַּלְמִידֶיךָ לְגָּרֲשׁוֹ וְלֹא יָכֹלוּ׃ 19 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה עַד־מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם עַד־מָתַי אֶשָׂא אֶתְכֶם הָבִיאוּ אֹתוֹ לְפָנָי׃ 20 וַיְבִיאֻהוּ לְפָנָיו וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָהוּ וַיְזַעֲזֵעֵנוּ הָרוּחַ פִּתְאֹם וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּתְגּוֹלֵל וַיּוֹרֶד רִירוֹ׃ 21 וַיִּשְׁאַל אֶת־אָבִיו כַּמָּה יָמִים הָיְתָה־לּוֹ זֹאת וַיֹּאמֶר מִימֵי נְעוּרָיו׃ 22 וּפְעָמִים רַבּוֹת הִפִּיל אֹתוֹ גַּם־בָּאֵשׁ גַּם־בַּמַּיִם לְהַאֲבִידוֹ אַךְ אִם־יָכֹל תּוּכַל רַחֵם עָלֵינוּ וְעָזְרֵנוּ׃ 23 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵאמֹר אִם־תּוּכַל אָמָרְתָּ כֹּל יוּכַל הַמַּאֲמִין׃ 24 וַיִּתֵּן אֲבִי הַיֶּלֶד אֶת־קֹלוֹ בִּבְכִי וַיֹּאמַר אֲנִי מַאֲמִין אֲדֹנִי עֲזָר־נָא לְחֶסְרוֹן אֱמוּנָתִי׃ 25 וַיַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת־הָעָם מִתְקַבֵּץ אֵלָיו וַיִּגְעַר בָּרוּחַ הַטָּמֵא וַיֹּאמַר רוּחַ אִלֵּם וְחֵרֵשׁ אֲנִי מְצַוְּךָ צֵא מִמֶּנּוּ וְאַל־תֹּסֶף לָבוֹא־בוֹ עוֹד׃ 26 וַיִּצְעַק וַיְזַעֲזֵעַ אֹתוֹ מְאֹד וַיֵּצֵא וַיְהִי כַמֵּת וְרַבִּים אָמְרוּ כִּי גָוָע׃ 27 וַיַּחֲזֵק יֵשׁוּעַ בְּיָדוֹ וַיְעִירֵהוּ וַיָּקֹם׃ 28 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא הַבַּיְתָה וַיִּשְׁאָלֻהוּ תַלְמִידָיו בִּהְיוֹתָם אִתּוֹ לְבַדָּם לֵאמֹר מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לְגָרְשׁוֹ׃ 29 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמִּין הַזֶּה יָצֹא לֹא יֵצֵא כִּי אִם־בִּתְפִלָּה וּבְצוֹם׃

— הבשורה על-פי מרקוס, פרק ט', פסוקים 14–29, בתרגום דליטש

בשורת מתי

וְ14 וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל־הֲמוֹן הָעָם וַיִּגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו לְנֶגְדּוֹ׃ 15 וַיֹּאמַר אֲדֹנִי רַחֵם־נָא עַל־בְּנִי כִּי־מֻכֵּה יָרֵחַ הוּא וְחָלְיוֹ רָע כִּי־פְעָמִים רַבּוֹת הוּא נֹפֵל בָּאֵשׁ וּפְעָמִים רַבּוֹת אֶל־תּוֹךְ הַמָּיִם׃ 16 וָאָבִיא אֹתוֹ אֶל־תַּלְמִידֶיךָ וְלֹא יָכְלוּ לִרְפֹּא לוֹ׃ 17 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה וּפְתַלְתֹּל עַד־מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם עַד־מָתַי אֶשָּׂא אֶתְכֶם הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי הֵנָּה׃ 18 וַיִּגְעַר־בּוֹ יֵשׁוּעַ וַיֵּצֵא הַשֵׁד מִמֶּנּוּ וַיֵּרָפֵא הַנַּעַר מִן־הַשָׁעָה הַהִיא׃ 19 וַיִּגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל־יֵשׁוּעַ וְהוּא לְבַדּוֹ וַיֹּאמְרוּ מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לְגָרֲשׁוֹ׃ 20 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם מִפְּנֵי חֹסֶר אֱמוּנַתְכֶם כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־יֵשׁ בָּכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגַּר הַחַרְדָּל וַאֲמַרְתֶּם אֶל־הָהָר הַזֶּה הֵעָתֵק מִזֶּה שָׁמָּה וְנֶעְתַּק מִמְּקוֹמוֹ וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר יִבָּצֵר מִכֶּם׃ 21 וְהַמִּין הַזֶּה לֹא יֵצֵא כִּי אִם־בִּתְפִלָּה וּבְצוֹם׃

— הבשורה על-פי מתי, פרק י"ז, פסוקים 14–21, בתרגום דליטש

בשורת לוקס

37 וַיְהִי מִמָּחֳרָת בְּרִדְתָּם מִן־הָהָר וַיֵּצֵא עַם־רַב לִקְרָאתוֹ׃ 38 וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד מִן־הָעָם זֹעֵק לֵאמֹר אָנָּא רַבִּי פְּנֵה־נָא אֶל־בְּנִי כִּי יָחִיד הוּא לִי׃ 39 וְהִנֵּה כִּי אָחַז בּוֹ רוּחַ הוּא מְצַעֵק פִּתְאֹם וְהָרוּחַ מְרוֹצֵץ אֹתוֹ בְּהוֹרִיד רִירוֹ וּמַקְשֶׁה לָסוּר מִמֶּנּוּ וִידַכֵּא אֹתוֹ׃ 40 וָאֲבַקֵּשׁ מִתַּלְמִידֶיךָ לְגָרֲשׁוֹ וְלֹא יָכֹלוּ׃ 41 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה וּפְתַלְתֹּל עַד־מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם וְאֶשָּׂא אֶתְכֶם הָבֵא אֶת־בִּנְךָ הֵנָּה׃ 42 וַיְהִי אַךְ הִקְרִיב לָבוֹא הִפִּילוֹ הַשֵּׁד וַיְרוֹצֲצֵֵהוּ וְיֵשׁוּעַ גָּעַר בָּרוּחַ הַטָּמֵא וַיְרַפֵּא אֶת־הַנַּעַר וַיְשִׁיבֵהוּ לְאָבִיו׃ 43 וַיִּשְׁתּוֹמֲמוּ כֻלָּם עַל־גְּדֻלַּת הָאֱלֹהִים וַיְהִי בְּתָמְהָם כֻּלָּם עַל־כֹּל אֲשֶׁר עָשָׂה וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו׃

— הבשורה על-פי לוקאס, פרק ט', פסוקים 37–43, בתרגום דליטש

סיפור גירוש השד

התיעוד שבבשורת מרקוס (בשורת מרקוס ט' 17–29) מתאר כיצד ישו מוקף בהמון רב שבא לראותו. איש אחד מתוכם מתחנן אליו מבקש ממנו עזרה לרפוי בנו, אשר "יש לו רוח אילמת בקרבו"'. הוא מסביר שהרוח אוחזת בו בכל מקום, מפילה אותו ארצה וגורמת לו להעלות קצף בפיו, לחרוק את שיניו ולהיות נוקשה. הוא אומר לישו שהוא ביקש מתלמידיו לרפא את הילד, אך הם לא הצליחו בכך. ישו מגיב באומרו "הוי דור חסר אמונה", כשהוא מפנה דבריו הן לתלמידיו והן לכל הנוכחים האחרים ואז הוא שואל: "עד מתי אהיה עמכם?".

ישו מבקש שיביאו את הנער אליו. כאשר הנער אחוז השד מובא אליו, הרוח הטמאה (השד) ראתה כי הובאה לפני ישו, היא מפילה את הנער מיד וגורמת לו להעלות קצף ולפרכס, על פי פרשנויות מקובלות נטען כי "התיאור המובא בקטע זה של מרקוס תואם בדיוק מרבי להתקף אפילפטי". ישו שואל את אבי הנער ממתי התקפים כאלה התחילו להשפיע על הנער. האב עונה מאז ילדותו, כולל שפעמים רבות הפיל השד את הנער לאש ומים וסיכן את חייו.

האב מבקש משישו שירחם עליו ואם הוא יכול שירפא את הנער את בנו. "אם אתה יכול?" מגיב ישו, הכל אפשרי למי שמאמין, והאיש מגיב, "אני מאמין; עזור לי בחסרון אמונתי!" ואז מצווה ישו על הרוח לצאת מן הנער, והיא עושה זאת. לאחר שהרוח הטמאה עזבה את גופו הנער נראה לרבים בקהל כגופת מת. אך ישו אוחז בו ועוזר לו לקום.

לאחר מכן, כאשר ישו נכנס לבית, שואלים אותו תלמידיו ביחידות, מדוע הם לא הצליחו לרפא את הנער, והוא מסביר, "הסוג זה (של רוח טמאה) יכול לצאת רק באמצעות תפילה". במקורות אחרים נאמר גם, "באמצעות צום".

הגרסה בבשורה של מתי (י"ז 14–18) קצרה באופן משמעותי, ומחסירה את ההתייחסות להמון רב שנכח באותה עת (וברוב הגרסאות) את הצורך בתפילה לצורך גירוש השד. כמו כן צוין כי הילד הוא "מוכה ירח", וכ"חולה אפילפסיה" בגרסאות אחרות.

הגרסה של בשורת לוקס מקוצרת אף היא, אך כאן נשמר האזכור לנוכחות ההמון.

משמעויות ופרשנויות

ישו מקנה חשיבות למידת האמונה של אדם שנס נעשה לו, דבר זה נלמד מהעובדה שאבי הנער אחוז השד שואל האם הוא, ישו, יכול לעזור לבנו, כלומר לגרש את השד וישו עונה "אתה שואל האם אוכל לגרש את השד הכל יוכל המאמין". מצד אחד "מגרש השד" חייב להיות מאמין באמונה שלמה שהוא יכול לגרש את השד. מאידך גם מי שמקבל את נס הריפוי או מי שמבקש את הנס עבור בן משפחתו, חייב שתהיה לו אמונה בסיסית כדי שהנס יוכל לצאת לפועל..

כמו כן יש להתייחס לכך שתלמידיו של לא הצליחו לגרש את השד מהנער אחוז השד, על אף שהצליחו בפעמים רבות קודם לכן לגרש שדים (מרקוס ו' 13). ישו מציין שהמין המיוחד הזה של השד מחייב לא רק ציווי על השד במאמר "צא ממנו", אלא מחייב גם הכנה בתפילה ואף צום, דברים שישו עצמו היה מורגל בהם ועסק בהם ללא הרף.

ניתן להבין מכאן גם שישנים סוגי שדים שונים, ולא כולם ניתן לגירוש בנקל. התלמידים עצמם הצליחו ללא בעיה מיוחדת לגרש שדים אחרים קודם לכן (בשורת לוקס י' 17: " וַיָּשׁוּבוּ הַשִּׁבְעִים בְּשִׂמְחָה וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנֵינוּ גַּם־הַשֵּׁדִים נִכְנָעִים תַּחְתֵּינוּ בִּשְׁמֶךָ").

ראו גם

• הנסים של ישו
• פרכוס אפילפטי
• גירוש שדים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גירוש שד מילד אילם בוויקישיתוף