לדלג לתוכן

גרניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןגרניים
Geranium pratense מתורבת
Geranium pratense מתורבת
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: גרנאים
משפחה: גרניים
שם מדעי
Geraniaceae
ז'יסייה, 1789

גֵּרָנִיִּים (שם מדעי: .Geraniaceae Juss) היא משפחה של צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים או לעיתים רחוקות בני שיח או שיחים. המשפחה שייכת לסדרת הגרנאים והיא כוללת 7 סוגים ו-815 מינים[1][2]. רובם (796 מינים) משתייכים ל-4 סוגי הבר והנוי בישראל. לשלושת האחרים אין נציגים בישראל. רוב המינים נפוצים באזורים בעלי אקלים ממוזג וסובטרופי, באזורים הסמוכים לקו המשווה וכן בדרום אפריקה. עם זאת יש מינים טרופיים ואף מדבריים (מיני בהק) במשפחה.

בצמחיית הבר של ישראל וסביבתה מיוצגת המשפחה על ידי 3 סוגים ו-29 מינים: גרניון (9 מינים), מקור-חסידה (18 מינים) ובהק (2 מינים)[3]. בצמחיית הנוי והתרבות, המשפחה מיוצגת על ידי מינים רבים מהסוג פלרגוניום[4].

שם המשפחה גרניים הוא תעתיק השם הלועזי "Geranium" שמקורו מהמילה היוונית "γέρανος" (geranos), שפירושה "עגור". השם מתייחס לצורת הפרי של הצמח, שמזכירה מקור של עגור. לעומת זאת, השם "Pelargonium" (פלרגון) נגזר מהמילה היוונית "πελαργός" (pelargos), שפירושה "חסידה", וגם כאן השם מתייחס לצורת הפרי הדומה למקור של חסידה.

בתחילה, השם "מקור האנפה" ניתן לסוג Geranium במילון "ילקוט הצמחים" (הערה 427) משנת 1930, בהתבסס על השמות הלועזיים, אך השם המוצע לא התקבל במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946. במקום זאת, נבחר השם "גרניים" כשם המשפחה (סעיף 397), והשם "גרניון" (סעיף 398) נבחר כתעתיק השם המדעי של הסוג.

פרח של מקור-חסידה חלמיתי

משפחת הגרניים (Geraniaceae Juss) כוללת בעיקר צמחים עשבוניים, חד-שנתיים או רב-שנתיים, כאשר מקצתם מעוצים בבסיסם. למרות שחלק מהמינים הם בני שיח או שיחים, הרוב המכריע הם עשבים בעלי גבעולים ועלים שעירים. פרחיהם מורכבים מחמישה עלי כותרת הנושרים לאחר הפריחה וחמישה עלי גביע שאינם נושרים. הלוואים קיימים, וכן פטוטרות העלים.

העלים מסורגים או נגדיים, פשוטים או מורכבים. כאשר הם העלים מורכבים, העלים מחולקים-מנוצים (טרף העלה מחולק לאונות עד לעורקו המרכזי או הבסיס) או מחולקים בצורת כף יד (האונות מגיעות עד לעורק הראשי, כך שכל האונות יוצאות כמעט מנקודה אחת)[5].

הפרחים דו-מיניים, סימטריים ("נכונים") או כמעט סימטריים.

הגביע מורכב מ-5 עלים מפורדים. הכותרת בעלת 5 עלים מפורדים. מספר האבקנים נע בין 5 ל-15 אבקנים, כולם או קצתם בעלי מאבקים ו-5 עמודי שחלה[5].

השחלה עילית, מורכבת מ-3 עד 5 עלי שחלה שיוצרים עמוד מרכזי בהמשכה של מצעית הפרח וכוללת 3 עד 5 מגורות, כשבכל מגורה אחת או שתי ביציות[4]. עלי השחלה מאוחים ויוצרים עמוד (ציר) מרכזי בהמשכה של מצעית הפרח. פרודות הפרי בעלות 2-1 זרעים[6].

הפרי הוא מפרדת שנפרדת בהבשלתה ל-3 עד 5 פרודות הניתקות מהעמוד המרכזי הנפתחות בצידן הפנימי, המופנה אל העמוד (במיני גרניון) או אינן נפתחות כל עיקר (במיני מקור-חסידה ובהק)[6]. פרודות הפרי בעלות אחד או שני זרעים.

סוגים במשפחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת הגרניים כוללת 7 סוגים ו-815 מינים. בצמחיית הבר של ישראל וסביבתה מיוצגת המשפחה 30 מינים המשויכים ל-3 סוגים: גרניון, מקור-חסידה ובהק[3]. בצמחיית הנוי והתרבות מיוצגת המשפחה על ידי מינים רבים מהסוג פלרגוניום[4].

  1. בַּהַק (Monsonia) הוא סוג צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים, שעירים הדומים למקור-חסידה. בסוג זה 26 מינים בעולם, ומתוכם גדלים בישראל שני מינים מדבריים, חד-שנתיים או רב-שנתיים בני חלוף וקצרי חיים. שני המינים בַּהַק צחור (Monsonia nivea) ובַּהַק עַקְרַבִּי (Monsonia heliotropioides) נדירים מאוד. סימן ההיכר המבדיל בין מיני הבהק למיני מקור-חסידה הוא במספר האבקנים: לבהק ישנם 15 אבקנים, שכולם נושאי מאבקים, בעוד שלמקור-חסידה יש 10 אבקנים, שמתוכם רק 5 נושאי מאבקים. להרחבה ראו בערך בהק.
  2. גרניון (Geranium) הוא סוג של צמחים עשבוניים חד-שנתיים או דו-שנתיים ורב-שנתיים, לעיתים רחוקות בני שיח (לא בישראל) במשפחת הגרניים. בסוג 362 מינים מהם 9 בישראל[7][8]. על ההבדלים ראו בפרק מאפיינים או ראו ערך מורחב.
  3. פלרגוניום (Pelargonium) - בסוג 286 מינים בעולם מהם משמשים כצמחי תרבות ונוי בישראל[4].
  4. מקור-חסידה (Erodium) הוא סוג של צמחים עשבוניים חד-שנתיים, דו-שנתיים או רב-שנתיים במשפחת הגרניים[9][10]. הסוג כולל כ-121 מינים, מהם 18 גדלים בר בישראל[11]. על ההבדלים ראו לעיל או ראו ערך מורחב.
  5. California macrophylla - מין יחיד בסוגו הגדל בר במערב צפון אמריקה, במדינות: אריזונה, קליפורניה, מקסיקו צפון מערב, נבאדה, אורגון, יוטה. מין זה הופרד מן הסוג מקור-חסידה רק בשנת 2002[12].
  6. Hypseocharis הוא סוג הכולל 6 מינים. מרבית המינים הם צמחים רב-שנתיים הגדלים בעיקר בבתי גידול הרריים טרופיים. יוצא דופן הוא המין Hypseocharis malpasensis, שגדל במדבריות או בבתות-ספר - סביבות טבעיות המאופיינות בצמחיית שיחים נמוכים המתפתחות באזורים בעלי אקלים יבש למחצה - במרכז ובדרום בוליביה.
  7. Sarcocaulon הוא סוג צמחים הכולל 13 מינים, הנפוצים בעיקר בבתי גידול מדבריים ושיחיות יבשות. התפוצה הטבעית של הסוג משתרעת מאנגולה שבדרום-מערב אפריקה, דרך נמיביה ועד דרום אפריקה (פרובינציות הכף ומדינת החירות (Free State)). כל המינים בסוג הם בני-שיח או שיחים סוקולנטיים, בעלי יכולת לאגור מים ברקמותיהם, מה שמאפשר להם לשרוד ולהתפתח בתנאי יובש קשים באזורים אלו. .

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרניים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Geraniaceae Juss, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏2-4-2024
  2. ^ Geraniaceae Juss, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏18-7-2023
  3. ^ 1 2 גרניים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  4. ^ 1 2 3 4 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 215-7
  5. ^ 1 2 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 272-6
  6. ^ 1 2 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 381-390
  7. ^ .Geranium L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏12-2023
  8. ^ .Geranium Tourn. ex L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏4-2024
  9. ^ Erodium L'Hér, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  10. ^ Erodium L'Hér, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏12-2023
  11. ^ מקור-חסידה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  12. ^ California macrophylla, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏2-4-2024