דאגלס C-47 דקוטה

דאגלס C-47 דקוטה
Douglas C-47 Skytrain

DC-3
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס תובלה דו-מנועי
ארץ ייצור
יצרן	דאגלס איירקראפט קומפני
צוות	2 (מינימלי: טייס וטייס משנה) 4 (מלא: טייס, טייס משנה, נווט, מפעיל רדיו)
יחידות שיוצרו	10,174
משתמש ראשי	חיל האוויר של ארצות הברית חיל האוויר המלכותי הקנדי Rhodesian Air Force חיל האוויר המלכותי צי ארצות הברית לופטוואפה
ממדים  אורך 19.64 מטר גובה 5.16 מטר מוטת כנפיים 28.95 מטר משקל ריק 7,700 ק"ג משקל המראה מרבי 14,900 ק"ג
ביצועים  מהירות מרבית 370 קמ"ש טווח טיסה מרבי 2,400 ק"מ סייג רום 7,000 מטר
הנעה  שני מנועים "פראט אנד ויטני" R-1830 בעלי הספק של 1,200 כ"ס כל-אחד
תרשים

שלט שהותקן מול הדלת הראשית, בכל מטוס דקוטה של חיל האוויר הישראלי

דאגלס C-47 דקוטה (אנגלית: Douglas C-47 Skytrain) הוא מטוס תובלה דו מנועי מתוצרת ארצות הברית.

תיאור כללי

מטוס הדאגלס C-47 (דקוטה) היה בשירות חיל האוויר הישראלי במשך 52 שנים ויצא משירות בשנת 2001. יותר מ-14,000 מטוסי דקוטה יוצרו עד היום, והוא נחשב לאחד מפלאי התעופה, ועדיין נמצא בשירות אזרחי וצבאי בעולם. אף על פי שישנם מטוסים נוחים ויעילים מן הדקוטה, השימוש בו נמשך, בגלל הוצאות תפעול המטוס הנמוכות יחסית ובזכות אורך חייו הארוך ואמינותו הגבוהה.

הדקוטה סימן כמה מאבני הדרך החשובות בתולדות התעופה. בשנות ה-30, המטוס הציע רמת נוחות גבוהה כמטוס נוסעים, ושימש במספר חברות תעופה. כמטוס צבאי, הדקוטה היה בין כלי התעופה שהכריעו את ניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.

תהליך הפיתוח

בעקבות ביצועי מנועים נמוכים ומיושנים, חברת TWA החליטה באמצע שנות ה-20 להחליף אותם. בתחילת שנות השלושים, פרסמה מכרז עם דרישות מתקדמות כמו קיבולת גדולה בתא הנוסעים, טווח טיסה גדול ומהירות גבוהה. בנוסף, דרישה למטוס שיוכל להמשיך לטוס, גם אם אחד ממנועיו מתקלקל תוך כדי טיסה. מספר ימים לאחר מכן, חברת מקדונל דאגלס זכתה במכרז, והמטוס הראשון שלה המריא ביולי 1933. שבע שנים לאחר מכן, צבא ארצות הברית גייס ורכש אותו כמטוס צבאי. נשיא ארצות הברית הורה לגייס את כל מטוסי הדקוטה האזרחיים, אחרי כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה. למטוסים אלה היו מספר תפקידים במלחמה כגון אספקת ציוד, הטסת חיילים, עזרה בפינוי נפגעים והצנחה.

שירות בחיל האוויר הישראלי

במלחמת העצמאות

בפברואר 1948, נשלח בוריס סניור לדרום אפריקה כדי למצוא מטוסים לרכישה עבור חיל האוויר, והוא זה שהמליץ על מטוסי הדקוטה. חיל האוויר קיבל את המלצתו, והמטוסים הראשונים הגיעו לארץ ב-1948. בתקופת מלחמת העצמאות, הפעיל חיל האוויר מטוסי דקוטה למשימות תובלה והפצצה. לצורך שימוש בדקוטה למשימת הפצצה, היו מפרקים את דלתות המטוס לפני המראתו, ואיש צוות היה זורק את הפצצות ידנית, דרך פתחי המטוס הפתוחים. בזמן מלחמת העצמאות השתתף הדקוטה בתקיפות בכל החזיתות, כולל דמשק, קוניטרה, עזה, באר שבע ואל-פאלוג'ה. הדקוטה השתתף גם במבצע אבק לאספקה לנגב, ובמבצע עובדה לכיבוש אילת, לצד מטוסי הקומנדו והסקיימסטר.

במלחמת סיני

בתחילת שנות ה-50, מספר מטוסים שימשו לטיסות מחוץ לישראל ולאימונים של הצנחנים. לקראת מבצע קדש, טייסת הדקוטה תוגברה במטוסים נוספים שהושאלו מחיל האוויר הצרפתי. ב-29 באוקטובר 1956, המריאו מטוסי הדקוטה מבסיס עקרון, ועל סיפון כל מטוס 25 צנחנים. המטוסים טסו במהירות גבוהה ובגובה נמוך עד תחילת ההצנחה, ואז עלו לגובה 450 מטר לצורך ההצנחה. במבצע קדש, ביצעו מטוסי הדקוטה גיחות אספקת ציוד, פינוי פצועים וטיסות סיור. בנוסף השתתפו בפעילויות לוחמה פסיכולוגית כאשר טסו בגובה נמוך מעל אבו עגילה והפעילו רמקולים רבי עוצמה שקראו למצרים להיכנע.

שנות ה-70

בשנות ה-70, מטוסי הדקוטה שימשו את טייסת 122 למשימות תובלה, סיור, ומשימות מיוחדות. במלחמת יום הכיפורים, בוצע שימוש במטוסים למשימות תובלת כוח אדם וציוד, פינוי נפגעים ולוחמה אלקטרונית. מטוסי הדקוטה שימשו את טייסת 122 עד לאוגוסט 2000, שאז הוצאו משימוש. במקומם, החלו להשתמש בשנת 2002, במטוסי הנחשון מסוג גאלפסטרים 5.

בכל מטוס דקוטה, מול הדלת הראשית, היה מותקן שלט מתכת שעליו נכתב: "התחליף היחידי לדקוטה הוא מטוס דקוטה אחר" (ראו תמונה משמאל).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דאגלס C-47 דקוטה בוויקישיתוף

• דאגלס C-47 דקוטה באתר חיל אוויר
• דאגלס C-47 דקוטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)