דגל צלב בורגונדיה

דגל צלב בורגונדיה (ספרדית: Cruz de Borgoña) הוא דגל עליו משורטט סאלטייר משונן בצבע אדום בדרך כלל על רקע לבן. הדגל הונף בידי ספרד מתחילתה של המאה ה-16 ועד לתחילת המאה ה-18 כדגל ימי, עד שנת 1843 כדגל קרב יבשתי ועדיין מוסיף להופיע בדגליהן, תגיהן וסמליהן של יחידות צבא ספרד עד היום כמו גם על סמלי בית המלוכה הספרדי. הצלב מייצג את הצלב עליו נצלב אנדראס הקדוש.

מקורותיו של הצלב

הצלב הופיע על אדמת ספרד בשנת 1503 לערך כאשר נישא בידי משמר ראשו של פיליפה הראשון דוכס בורגונדיה בבואו לספרד כבעלה של חואנה מקסטיליה לציון בית האצולה של אמו מארי מבורגונדיה. מקורותיו של הצלב נמצאים בתחילת המאה ה-15 עת דוכס בורגונדיה, טוען לכתר צרפת, תמך באנגליה בעת מלחמת מאה השנים.

מתקופתו של המלך קרלוס הראשון הופיע הצלב על רקעים בצבעים שונים אך התיאור הרשמי היה שדה לבן. תחת שלטונו של פיליפה החמישי ועד לבחירתו של הדגל האדום-צהוב-אדום בשנת 1785 בידי המלך קרלוס השלישי, שימש דגל הצלב כדגלון חרטום לצד דגל לבן המוטען בשלט האצולה של ספרד. בשנת 1785 החליט קרלוס השלישי לשנות את צבעי הדגלים עקב הדמיון הרב בינו לבין צלב פטריק הקדוש והבלבול שנוצר מכך בציי המלחמה.

במרוצת המלחמות הקרליסטיות (משנת 1833 ועד הדחתה של איזבלה השנייה בשנת 1868) אומץ הדגל בידי הקרליסטיים - תומכי קרלוס מריה איסידרו, אחיו של פרננדו השביעי אשר טען לכתר הספרדי והיה היורש החוקי על פי החוק הסאלי (שבוטל על ידי פרננדו).

במהלך התקופה הקולוניאלית הספרדית ביבשת אמריקה שימש הדגל כדגל מלכות המשנה של ספרד החדשה או "דגל עבר הים" (ספרדית: "Bandera de Ultramar") וכיום הוא נחשב כדגל היסטורי ברבות מהמדינות אשר היוו חלק ממלכויות המשנה.

מדיה וקבצים בנושא דגל צלב בורגונדיה בוויקישיתוף