לדלג לתוכן

דוקשיצה

דוקשיצה
Докшыцы
סמל דוקשיצה
סמל דוקשיצה
סמל דוקשיצה
דגל דוקשיצה
דגל דוקשיצה
דגל דוקשיצה
בית כנסת בדוקשיצה בראשית המאה ה-20
בית כנסת בדוקשיצה בראשית המאה ה-20
בית כנסת בדוקשיצה בראשית המאה ה-20
מדינה בלארוסבלארוס בלארוס
וובלסט ויטבסק (מחוז)ויטבסק (מחוז) ויטבסק
ראיון דוקשיצה
גובה 204 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 6,696 (1 בינואר 2024)
קואורדינטות 54°53′00″N 27°46′00″E / 54.883333333333°N 27.766666666667°E / 54.883333333333; 27.766666666667 
אזור זמן UTC+3
http://dokshitsy.vitebsk-region.gov.by/
אנדרטה לזכר חללי דוקשיצה, בקרבת בית הקבורות היהודי בעיירה.

דוקשיצה או דוקשיץבלארוסית: Докшыцы, דוקשיצי; בפולנית: Dokszyce; ביידיש: דאקשיץ) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוקשיצה נזכרת לראשונה בשנת 1407, עת השתייכה לדוכסות הגדולה של ליטא. במהלך מלחמת ליבוניה הפך אזור העיירה לאחד ממעוזיו העיקריים של סטפאן באטורי.

בחלוקת פולין השנייה בשנת 1793 נכלל היישוב בתחום האימפריה הרוסית, ובשנת 1795 קיבל מעמד עירוני. בשנת 1921 נכלל היישוב במחוז וילנה שבשטח הרפובליקה הפולנית השנייה.

יהודי דוקשיצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 כיהן הרה״ג מרדכי יעקב גאלינקין כרבה הראשי של העיר.

בין מלחמות העולם חיו בדוקשיצה כ-4,000 יהודים, שהיוו את רוב אוכלוסיית העיירה. פעלו בה מוסדות דת ותרבות, תנועות נוער ציוניות, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בראשות הרב יהושע ליין ובית ספר עברי מרשת תרבות.

בתקופה הסובייטית נסגרו המוסדות היהודיים בעיירה, הולאמו בה עסקים פרטיים, ומספר יהודים עשירים הוגלו ממנה לעומק ברית המועצות.

ב-9 ביולי 1941 נכנסו לעיירה הנאצים והחלו בביצוע מעשי שוד, התעללות ורצח ביהודים, תוך הרס בית העלמין היהודי ושריפת ספרי התורה של בתי הכנסת בעיירה. תוך זמן קצר הוטלו על יהודי העיירה גזירות שונות, ובהן הגבלות תנועה וחובת ענידת טלאי צהוב. בד בבד מונה בעיירה יודנרט, בראשות יעקב בוטוויניק, אשר נצטווה לספק לגרמנים עובדים לעבודות כפייה ולהעביר להם תשלומי כופר. בספטמבר 1941 הוצאו להורג בעיירה כמה יהודים שהואשמו בקומוניזם.

ב-30 בספטמבר 1941 רוכזו יהודי העיירה בגטו מגודר שהוקם בה, בו שררו תנאי מחיה קשים אשר הפילו חללים רבים. מעת לעת הוצאו להורג יהודים מהגטו, ובמקרה אחד הוצאו להורג 65 יהודים בחג הפסח. באפריל 1942 שולחו מאות צעירים מהגטו למחנה עבודה בגלמבוקיה. בתקופה זו הוקם בגטו ארגון מחתרתי, בראשות יוסף שפירא.

במאי 1942 בוצעה בגטו אקציה, בה נרצחו בבית העלמין היהודי כ-400 איש. לאחר מכן צומצם שטח הגטו והתפשטו בו המגפות.

באקציה נוספת שהחלה ב-29 במאי 1942 רוכזו כ-2,650 היהודים שנותרו בגטו, ונרצחו כולם מחוץ לעיירה בידי אנשי ס"ד. במהלך האקציה נמלטו כ-250 יהודים ליערות וחלקם הצטרפו ליחידות פרטיזנים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוקשיצה בוויקישיתוף