דיטריך פישר-דיסקאו

דיטריך פישר-דיסקאו
**Dietrich Fischer-Dieskau**
לידה	28 במאי 1925; ברלין, רפובליקת ויימאר
פטירה	18 במאי 2012 (בגיל 86); ברג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מקום קבורה	בית הקברות הירשטראסה
מוקד פעילות	הרייך הגרמני, גרמניה
תקופת הפעילות	1947–2012 (כ־65 שנים)
מקום לימודים	האוניברסיטה לאמנויות בברלין
סוג קול	בריטון
שפה מועדפת	גרמנית
חברת תקליטים	דויטשה גרמופון, EMI
בן או בת זוג	Irmgard Poppen (1949–1963); Kristina Pugell (1968–1975); יוליה ואראדי (1977–2012); בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
צאצאים	Mathias Fischer-Dieskau, Martin Fischer-Dieskau, Manuel Fischer-Dieskau
פרסים והוקרה	אביר בלגיון הכבוד (1990); פרס פרידריך ריקרט (1977); מדליית הזהב ע״ש גתה (2009); פרס האמנות של ברלין (1950); מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1988); מדליית ברהמס (12 בספטמבר 1998); פרס רוברט שומאן של צוויקאו (1987); פרס ארנסט פון סימנס (1980); צלב מסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1958); פרס המוזיקה של פרנקפורט (2001); אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1984); פרס לאוני סונינג למוזיקה (1975); אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה (1984); מפקד מסדר האמנויות והספרות (26 בינואר 1995); פרס גרמופון למפעל חיים (1993); דב ברלין (2006); מדליית ארנסט רויטר (1993); פרימיום אימפריאל (2002); פרס המוזיקה של דיסבורג (2007); אזרח כבוד של ברלין; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת היידלברג; עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר ;
	פרופיל ב-IMDb

דיטריך פישר-דיסקאו (בגרמנית: Dietrich Fischer-Dieskau; ‏28 במאי 1925 – 18 במאי 2012) היה זמר בריטון, מנצח, מורה, מדריך מוזיקלי וקריין גרמני אשר נחשב, לדעתם של רבים, לזמר הליד (השיר האמנותי) הטוב ביותר בדורו. הוא היה ידוע בשליטתו הרבה בקולו אשר ניחן בצבעים רבים, ברגישותו לניואנסים, בפרשנות עמוקה ליצירות המבוצעות ובדיקציה מעולה. פישר-דיסקאו היה אחד הפורים ביותר מבין המוזיקאים המבצעים ואולי הפורה ביותר בקרב הזמרים; במהלך חמישים שנות פעילותו כזמר (1942-1992) ביצע והקליט תפקידים רבים מאוד באופרות, אורטוריות, יצירות דתיות שונות (פסיונים, מיסות, רקוויאמים), לידר ויצירות סימפוניות בעלות תפקיד קולי.

נעוריו

פישר-דיסקאו נולד בברלין בשנת 1925. הוא החל לשיר כבר כילד, וקיבל לראשונה הכשרה קולית בגיל 16. לאחר שנת לימודים בקונסרבטוריון של ברלין, גויס בשנת 1943 לוורמאכט ונשלח לחזית המזרחית. אחיו הנכה, מרטין, נרצח על ידי הנאצים. בשנת 1945 נפל בשבי האמריקני באיטליה. את הופעותיו הראשונות ערך במחנה השבויים. נלקח בשבי האיטלקי כאסיר מלחמה.

קריירת השירה

ב-1947 חזר מהשבי באיטליה לגרמניה, שם התחיל את קריירת השירה בעיר באדנוויילר כמחליף-ברגע-האחרון לבריטון שלא יכול להגיע ב"רקוויאם הגרמני" מאת ברהמס. בסתיו של אותה השנה נתן רסיטל לידר בלייפציג וזמן קצר לאחר מכן קונצרט ראשון מוצלח בברלין. ב-1948, בהיותו סטודנט שירה אצל הרמן וייסנבורן, נתן קונצרט בו שר את מחזור השירים מסע החורף מאת פרנץ שוברט. באותה שנה הועסק פישר-דיסקאו לראשונה על ידי האופרה של ברלין, שם פצח בקריירה אופראית בתפקיד רודריגו, המרקיז מפוזה באופרה דון קרלו (נקראת גם דון קארלוס בגרסה הצרפתית) מאת ורדי, תחת שרביטו של המנצח ההונגרי הידוע פרנץ פריצ'אי. בהמשך, הופיע גם בבתי האופרה של וינה וּמינכן.

אחרי 1949 ערך סיבובי הופעות באנגליה, בהולנד, בשווייץ, בצרפת ובאיטליה. ב-1951 הופיע לראשונה בפסטיבל זלצבורג ב"שירי השוליה הנודד" מאת מאהלר, בניצוח וילהלם פורטוונגלר. הוא הופיע דרך קבע בפסטיבל בַּיירוֹיְת בין השנים 1954 ו-1961, וּבפסטיבל זלצבורג מ-1956 עד תחילת שנות ה-70.

כזמר אופרה, הופיע פישר-דיסקאו בעיקר בברלין וּבבית האופרה הלאומי הבווארי במינכן. כמו כן נתן הופעות אורח באופרה הלאומית בווינה, בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון, באופרה הלאומית בהמבורג, ביפן ובתיאטרון המלך באדינבורו, כחלק מפסטיבל אדינבורו. סיבוב ההופעות הראשון שלו בארצות הברית היה בשנת 1955. ב-1964 נתן רסיטל לידר באולם קרנגי הול בניו יורק. בשנת 1951 ערך פישר-דיסקאו את ההקלטות הראשונות שלו עם הפסנתרן הנודע ג'רלד מור, באולפני חברת EMI בלונדון. הם הקליטו יחד רבות עד לפרישתו של מור בשנת 1967. הקלטות השניים של כל שירי שוברט היו לשם דבר.

פישר-דיסקאו ידוע גם בכך שביצע מוזיקה רבה בת-זמננו, כולל יצירות מאת המלחינים: בנג'מין בריטן, סמיואל בארבר, הנס ורנר הנצה, ארנסט קרנק, ויטולד לוטוסלבסקי, זיגפריד מאתוס, גוטפריד פון איינם, אריברט ריימן ועוד.

פישר-דיסקאו פרש מקריירת השירה בשנת 1992. תפקידו האחרון היה פלסטף באופרה הנושאת שם זה מאת ורדי, אשר חוברה על פי המחזה נשות וינדזור העליזות של שייקספיר. לאחר פרישתו הקדיש את זמנו וּמרצו לניצוח, להוראה, לחיבור ספרים, לציור וכיוצא באלה. בשנת 2005 זכה פישר-דיסקאו בפרס פולר, פרס שוודי יוקרתי עבור הישגים יוצאי דופן בתחום המוזיקה. פרס זה מכונה באופן בלתי רשמי "פרס נובל של עולם המוזיקה".

חיים אישיים

פישר-דיסקאו התחתן ארבע פעמים. ב-1949 נישא לצ'לנית אירמגארד פּוֹפּן. נולדו להם שלושה בנים, העוסקים כולם בתחום אמנויות הבמה: מתיאס (מעצב במה), מרטין (מנצח), ומנואל (צ'לן). אירמגארד נפטרה בשנת 1963 מסיבוכים במהלך לידה. בשנים 1965-1967 היה נשוי לשחקנית רות לווריק ובשנים 1968-1975 לכריסטינה פּוּגל-שוּלֶה. משנת 1977 ועד מותו היה נשוי לזמרת הסופרן יוליה ואראדי.

ספרים

The Fischer-Dieskau Book of Lieder: The Original Texts of over 750 Songs, translated by Richard Stokes and George Bird. Random House, 1977. (ISBN 0-394-49435-0)
Reverberations: The Memoirs of Dietrich Fischer-Dieskau, translated by Ruth Hein. Fromm International, 1989. (ISBN 0-88064-137-1)
Robert Schumann Words and Music: The Vocal Compositions, translated by Reinhard G. Pauly. Hal Leonard, 1992. (ISBN 0-931340-06-3)
Schubert's Songs: A Biographical Study. Alfred A. Knopf, 1977. (ISBN 0-394-48048-1)
Wagner and Friedrich Nietzsche|Nietzsche, translated by Joachim Neugroschel. Continuum International, 1976.
Jupiter und ich: Begegnungen mit Furtwängler, Berlin University Press, 2009.

אודותיו

Neunzig, Hans A. Dietrich Fischer-Dieskau Trans. Kenneth S Whitton. Gerald Duckworth & Co, 1998. (ISBN 0-7156-2818-6)
Whitton, Kenneth S. Dietrich Fischer-Dieskau: Mastersinger Holmes & Meier Publishers, 1981. (ISBN 0-8419-0728-5)

תפקידים אופראיים

פישר-דיסקאו ביצע תפקידים (לעיתים ביצע תפקידים שונים בהזדמנויות שונות באותה האופרה) באופרות הבאות:

טירתו של כחול הזקן	בלה בארטוק
פידליו	לודוויג ואן בטהובן
לולו, ווצק	אלבן ברג
בֵּאטריס ובנדיקט, קללת פאוסט	הקטור ברליוז
כרמן, דולי הפנינים	ז'ורז' ביזה
המבול	פלוּט
הירוטאס וגרלינה	בוריס
דוקטור פאוסט	פרוצ'ו בוזוני
הנישואין בסתר	דומניקו צ'ימרוזה
פליאס ומליסאנדה	קלוד דביסי
לוצ'יה די למרמור	גאטנו דוניצטי
מות דאנטון	גוטפריד פון איינם
היער	פורטנר
אנדרֵאה שנייה	אומברטו ג'ורדאנו
איפיגניה בטאוריס, איפיגניה באאוליס, אורפאוס ואֶוּרידיצ'ה	כריסטוף ויליבלד גלוק
פאוסט	שארל גונו
אגריפינה, ברניצ'ה, יוליוס קיסר, אותו, אחשוורוש, שלמה	גאורג פרידריך הנדל
אציס וגאלאתיאה	יוזף היידן
אלגיה לאוהבים הצעירים	הנס ורנר הנצה
קרדיאק, מאתיס הצייר	פאול הינדמית
הנזל וגרטל, ילדי המלך	אנגלברט הומפרדינק
ליצנים	רוג'רו לאונקוואלו
הקלע הפרוע, אונדינה, צאר וצימרמן	אלברט לורצינג
שני הפדגוגים, השיבה מהניכר	פליקס מנדלסון
פרנציסקוס הקדוש מאסיזי	אוליבייה מסייאן
בסטיין ובסטיינה, כך עושות כולן, הגננית המדומה, חליל הקסם, דון ג'ובאני, האווז הקהירי, נישואי פיגארו	וולפגנג אמדאוס מוצארט
נשות וינדזור העליזות	אוטו ניקולאי
סיפורי הופמן	ז'אק אופנבך
פלסטרינה	האנס פפיצנר
לה ג'וקונדה	אמילקארה פונקיילי
האדרת, ג'אני סקיקי, לה בוהם, טוסקה, מאדאם באטרפליי	ג'אקומו פוצ'יני
ליר	אריברט ריימן
גשר סאן לואיס ריי	רויטר
וילהלם טל	ג'ואקינו רוסיני
אלפונסו ואסטרלה, האחים התאומים, משימת ארבע-השנים	פרנץ שוברט
גנובבה	רוברט שומאן
פאוסט, יסונדה	לואי שפור
אולימפי	ספונטיני
אראבלה, אריאדנה בנאקסוס, קפריצ'ו, אביר הוורד, האישה ללא צל, אלקטרה, אינטרמצו, סלומה	ריכרד שטראוס
ברון הצוענים, העטלף	יוהאן שטראוס הבן
מאזפה, פיק דאם, יבגני אונייגין, הקוסמת	פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי
אאידה, דון קארלוס, פלסטף, ערביות סיציליאניות, הטרובדור, כוחו של גורל, לה טרוויאטה, מקבת', אותלו, ריגולטו, נשף המסכות	ג'וזפה ורדי
זהב הריין, הוולקירה, דמדומי האלים (מתוך טבעת הניבלונגים), ההולנדי המעופף, המייסטרזינגר מנירנברג, לוהנגרין, טנהויזר, פרסיפל, טריסטן ואיזולדה	ריכרד וגנר
הקורגידור	הוגו וולף

שירים אמנותיים

פישר-דיסקאו ביצע כ-3000 שירים שונים לרבות מחזורי שירים מאת מלחינים רבים ומגוונים, ביניהם: לודוויג ואן בטהובן, רוברט שומאן, פרנץ שוברט, יוהנס ברהמס, הוגו וולף, אלבן ברג, גוסטב מאהלר, ריכרד שטראוס, קארל לווה, האנס פפיצנר, אותמר שק, קלוד דביסי, מוריס ראוול, גבריאל פורה.

שירים על מות ילדים

דוגמה לאופן שירתו של פישר-דיסקאו ניתן לשמוע בהקלטה למחזור השירים "שירים על מות ילדים" מאת גוסטב מאהלר. ההקלטה שלהלן היא עם התזמורת הסימפונית של ברלין בניצוחו של רודולף קמפה. ההקלטה היא מה-20-21 ביוני 1955.

	1. "Nun will die Sonn' so hell aufgeh'n")
	לעזרה בהפעלת הקובץ

	2. "Nun seh' ich wohl, warum so dunkle Flammen"
	לעזרה בהפעלת הקובץ

	3. "Wenn dein Mütterlein"
	לעזרה בהפעלת הקובץ

	4. "Oft denk' ich, sie sind nur ausgegangen"
	לעזרה בהפעלת הקובץ

	5. "In diesem Wetter"
	לעזרה בהפעלת הקובץ

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דיטריך פישר-דיסקאו בוויקישיתוף

דיטריך פישר-דיסקאו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דיטריך פישר-דיסקאו, באתר AllMovie (באנגלית)
דיטריך פישר-דיסקאו, באתר ספוטיפיי
דיטריך פישר-דיסקאו, באתר AllMusic (באנגלית)
דיטריך פישר-דיסקאו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דיטריך פישר-דיסקאו, באתר Discogs (באנגלית)
חגי חיטרון, קולה של המאה ה-20: ריאיון עם הזמר הקלאסי דיטריך פישר-דיסקאו, באתר הארץ, 10 ביוני 2011
אריאל הירשפלד, נוכחות עזה של אדם: פרידה מדיטריך פישר-דיסקאו, באתר הארץ, 20 במאי 2012
דיטריך פישר-דיסקאו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
דיטריך פישר-דיסקאו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
דיטריך פישר-דיסקאו (1925-2012), דף שער בספרייה הלאומית

זוכי פרס לאוני סונינג למוזיקה
1959–1980	איגור סטרווינסקי (1959) • ליאונרד ברנשטיין (1965) • בירגיט נילסון (1966) • ויטולד לוטוסלבסקי (1967) • בנג'מין בריטן (1968) • בוריס כריסטוף (1969) • סרג'יו צ'ליבידאקה (1970) • ארתור רובינשטיין (1971) • יהודי מנוחין (1972) • דמיטרי שוסטקוביץ' (1973) • אנדרס סגוביה (1974) • דיטריך פישר-דיסקאו (1975) • מוגנס וולדיקה (1976) • אוליבייה מסייאן (1977) • ז'אן-פייר רמפל (1978) • ג'נט בייקר (1979) • מארי-קלייר אליין (1980)
1981–2000	מסטיסלב רוסטרופוביץ' (1981) • אייזק שטרן (1982) • רפאל קובליק (1983) • מיילס דייוויס (1984) • פייר בולז (1985) • סביאטוסלב ריכטר (1986) • היינץ הוליגר (1987) • פטר שרייר (1988) • גדעון קרמר (1989) • ג'רג' ליגטי (1990) • אריק אריקסון (1991) • גאורג שולטי (1992) • ניקולאוס הרנונקור (1993) • כריסטיאן צימרמן (1994) • יורי בשמט (1995) • פר נירגארד (1996) • אנדראש שיף (1997) • הילדגארד בהרנס (1998) • סופיה גוביידולינה (1999) • מיכלה פטרי (2000)
2001–2020	אן-סופי מוטר (2001) • אלפרד ברנדל (2002) • ג'רג' קורטג (2003) • קית' ג'ארט (2004) • ג'ון אליוט גרדינר (2005) • יו-יו מה (2006) • לארס אולריק מורטנסן (2007) • ארוו פרט (2008) • דניאל בארנבוים (2009) • צ'צ'יליה ברטולי (2010) • קאייה סאאריאהו (2011) • ז'ורדי סאוואל (2012) • סיימון ראטל (2013) • מרטין פרוסט (2014) • תומאס אדס (2015) • הרברט בלומסטדט (2016) • לאונידס קבקוס (2017) • מאריס יאנסונס (2018) • הנס אברהמסן (2019) • ברברה האניגן (2020)
2021 ואילך	אנסוק צ'ין (2021) • פייר לורן איימארד (2022) • אוולין גלני (2023) • עמנואל פהו (2024)

זוכי פרס פולאר למוזיקה
שנות ה-90	פול מקרטני / המדינות הבלטיות (1992) • דיזי גילספי / ויטולד לוטוסלבסקי (1993) • קווינסי ג'ונס / ניקולאוס הרנונקור (1994) • אלטון ג'ון / מסטיסלב רוסטרופוביץ' (1995) • ג'וני מיטשל / פייר בולז (1996) • ברוס ספרינגסטין / אריק אריקסון (1997) • ריי צ'ארלס / ראווי שנקר (1998) • סטיבי וונדר / יאניס קסנאקיס (1999)
שנות האלפיים	בוב דילן / אייזק שטרן (2000) • ברט בכרך / רוברט מוג / קרלהיינץ שטוקהאוזן (2001) • מרים מקבה / סופיה גוביידולינה (2002) • קית' ג'ארט (2003) • בי. בי. קינג / ג'רג' ליגטי (2004) • ז'ילברטו ז'יל / דיטריך פישר-דיסקאו (2005) • לד זפלין / ואלרי גרגייב (2006) • סאני רולינס / סטיב רייך (2007) • פינק פלויד / רנה פלמינג (2008) • פיטר גבריאל / חוסה אנטוניו אבראו / אל סיסטמה (2009)
שנות ה-2010	ביורק / אניו מוריקונה (2010) • רביעיית קרונוס / פטי סמית' (2011) • פול סיימון / יו-יו מה (2012) • יוסו נ'דור / קייג׳ה סאריאהו (2013) • צ'אק ברי / פיטר סלארס (2014) • אמילו האריס / אוולין גלני (2015) • מקס מרטין / צ'צ'יליה ברטולי (2016) • סטינג / ויין שורטר (2017) • מטאליקה / המכון הלאומי למוזיקה באפגניסטן (2018) • גראנדמאסטר פלאש / אן-סופי מוטר / מנגנים לשינוי (2019)
שנות ה-2020	אנה נטרבקו / דיאן וורן (2020) • איגי פופ / אנסמבל אנטרקונטמפורן (2022) • כריס בלקוול / אנז'ליק קיג'ו / ארוו פרט (2023) • נייל רוג'רס / אסה-פקה סאלונן (2024)