דקדנס

דקדנס (מצרפתית: Decadence), הוא מושג בתולדות הספרות ובביקורת התרבות והאמנות. מקורו במילה צרפתית שמשמעותה המילולית: שקיעה, ירידה, הידרדרות. כמושג תאורטי נקשר הדקדנס בהיסטוריה של כמה סוגות בתחום הספרות והאמנות. הוא נגזר מתפיסה היסטורית לפיה תרבויות נולדות, משגשגות ולאחר מכן מידרדרות ושוקעות.

שלב סגנוני דקדנטי מיוחס לשירה הלטינית בתקופת הקיסרות הרומית המאוחרת, באמנות איטליה בשלהי תקופת הרנסאנס ועוד. אולם יותר מכול זוהתה עם הדקדנס קבוצה של משוררים שכוננה במחצית השנייה של המאה ה-19 את תנועת הדקדנס בספרות צרפת, כגון דה נרוול (Gerard de Nerval), בודלר, פול ורלן (Paul Verlaine) ורמבו (Arthur Rimbaud). הם הדגישו את המימד האסתטי ביצירה וכפרו במחויבותו של היוצר.

מילולית, המונח דקדנס (Decadere) פירושו: שקיעה, ניוון. השימוש המקורי במונח זה בספרות, היה לשם תיאור שקיעתה של האימפריה הרומית. ברבות השנים הפך השימוש במילה זו על דרך ההשאלה לתיאור שקיעתן של אימפריות וחברות שונות. החל מאמצע המאה ה-19 החלו לדבר על "דקדנס" כעל תהליך אותו עוברת החברה האירופית שעברה את שלב הבשלות ("התקופה היפה", "La Belle Époque") והגיעה לשלב הריקבון. בהמשך לספרות, נעשה שימוש במונח דקדנס כאל זרם באמנות. השימוש במונח הוא לרוב ביקורתי ושולל, ונעשה בו שימוש, למשל, כדי לתאר את שיריו של שארל בודלר, שירים המתארים פסימיות ומרה שחורה, חרדה וייאוש. זרם זה היה נחלתו של המעמד הבורגני והמשכיל, אשר לאחר תקופת השגשוג והפריחה באירופה ובעיקר בצרפת החל לחוות תחושות שיממון (בצרפתית: "ennui" – מושג יסודי בחוויית הדקדנס).

הדקדנס נוטה תמיד אחר האלמנט החולני, המנוון, השולי וה"מוקצה". זרם זה שהחל בצרפת עם שיריהם של תאופיל גוטייה, שארל בודלר, סטפאן מלארמה, פול ורלן וארתור רמבו ועם הרומן "À rebours" (יצא לאור בעברית בשם "להפך") מאת ז'וריס-קרל הויסמנס, שהפך "נושא הדגל" של הדקדנס, התפשט בצרפת (עם מרסל פרוסט ואחריו אנדרה ז'יד וז'אן ז'נה) ובאירופה התיכונה והמערבית כולה, למשל: גבריאלה ד'אנונציו באיטליה ("העונג"), אוסקר ויילד באנגליה (תמונתו של דוריאן גריי), תומאס מאן בגרמניה (מוות בוונציה, הר הקסמים).

בפרשנות מודרנית יותר, דקדנס יכול לשמש גם כמילה שמזהירה משקיעה, אך גם יכול לתאר (באופן חיובי) חוויה, או אימוץ אורח חיים נהנתני, אסקפיסטי ליברלי מתירני ומשוחרר, שסופו או הידרדרותו ידועה, אם כי צפויה רק בעתיד.

ראו גם

• Fin de Siècle
• התקדמות חברתית

קישורים חיצוניים

• חמוטל בר יוסף, דקדנס בספרות העברית (ערך באנציקלופדיה "למדא")
• חמוטל בר יוסף מבוא לדקאדנס האירופי, האוניברסיטה המשודרת משרד הביטחון, 1994. מופץ על ידי הוצאת מודן.
• חמוטל בר יוסף, מגעים של דקדנס: ביאליק, ברדיצ'בסקי, ברנר, אוניברסיטת בן-גוריון ומוסד ביאליק 1997.
• Sabrina Laurent, The Decadent Generation (באנגלית)