האראלד השלישי, מלך דנמרק
 | |||||
| לידה | 1040 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 17 באפריל 1080 (בגיל 40 בערך) | ||||
| מדינה |
 דנמרק | ||||
| מקום קבורה | כנסיית דלבי, סקונה, שוודיה | ||||
| בת זוג | מרגרטה | ||||
| שושלת אסטרידסון | |||||
| |||||
| |||||
האראלד השלישי "הרך" (בדנית: Harald III Hen; 1040 לערך – 17 באפריל 1080) היה מלך דנמרק מ-1074 או מ-1076 ועד מותו. הוא היה בנו הבלתי חוקי של סוון השני, מלך דנמרק והתחרה על כס המלכות עם כמה מאחיו. הוא היה שליט מתון שיזם כמה רפורמות. האראלד נשא לאישה את בת דודתו, מרגרטה, אך לא נולדו לו צאצאים ואחרי מותו ירש אותו אחיו, קנוט הרביעי, מלך דנמרק. ארבעה מאחיו למחצה היו מלכי דנמרק אחריו.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]האראלד נולד בשנת 1040 לערך. אביו היה סוון השני, מלך דנמרק והאראלד לקח חלק בפשיטה של סוון לאנגליה ב-1069, לצד דודו, אסביורן, ואחיו קנוט.
לאחר מותו של אביו, נבחר האראלד להיות מלך כשהוא מתחרה על התפקיד עם אחיו, קנוט באספה של זילנד. הדיווחים מאותה שנה מתוארכים ל-1074 ול-1076. כדי להיבחר, נשא האראלד שבועה שבה הוא הכריז על רצונו לקיים את שלטון החוק הקיים. במהלך תקופת מלכותו, נתקל האראלד בהתנגדות של חלק מאחיו, כולל קנוט, שקיבל את תמיכתו של אולף השלישי, מלך נורווגיה. האפיפיור גרגוריוס השביעי, שתיווך ביניהם, יעץ לאולף לא לתמוך באחד הצדדים וכן יעץ להאראלד לחלוק את סמכויותיו עם אחיו.
האראלד היה תלוי בתמיכתם של בכירי האצילים של דנמרק לבחירתו כמלך והוא מיעט להתנגד להם. כתוצאה מכך, הוא לא ניהל מלחמות רציניות והשקיע את כוחותיו בשיפור כמה מתחומי אחריותו. הוא ייזכר בעיקר בשל השיפור והתקנון של מערכת המטבע הדנית. הוא הקים מטבעות בערים ריבה, ויבורג, לונד ושלזוויג. הוא מיסד את השימוש הציבורי ביערות המלכותיים. האראלד גם שאף לשנות את מערכת החוק הדנית. הוא סלד מהנוהג העתיק של משפט על ידי דו-קרב או משפט האל שבו אחזו הנאשמים בברזל מלובן והוא הנהיג מערכת משפט שהייתה מבוססת על זאת האנגלית. ככל הנראה הוא המשיך במדיניותו של אביו להסדיר עם האפיפיור את הקמתה של ארכיבישופות דנית, אך לא נחל הצלחה בכך.
האראלד השלישי מת ב-17 באפריל 1080 ונטמן בכנסיית דלבי שבסקונה. אחריו מלך אחיו, קנוט הרביעי.
מורשתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההיסטוריון הדני סקסו גרמטיקוס לעג להאראלד ותיאר אותו כמלך חלש וחסר השפעה שנכנע לרצון פשוטי העם, בעוד שאיילנות' מקנטרברי כינה אותה "המחוקק אהוב העם". הוא גם מתואר כאדם שנתן לאחרים לשלוט על מעשיו ושהיה בעל אופי מתון. זהו ככל הנראה ההסבר לכינויו "האראלד הרך" (בדנית: Harald Hen, פירוש המילה Hen בדנית הוא "אבן משחזת"). הרפורמות החוקתיות של האראלד לא התקבלו במלואן עד לתקופת מלכותו של ולדמר השני במאה ה-13. האותנטיות של רפורמת המטבעות שלו שנויה במחלוקת.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]| תורגיל ספרקלינג | לא ידועה | סוון הראשון, מלך דנמרק | סיגריד היהירה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אולף תורלינגסון | אסטריד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוון השני, מלך דנמרק | לא ידועה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| האראלד השלישי, מלך דנמרק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מלכי דנמרק | ||
|---|---|---|
| מלכים קדומים | (הארדיקאנוט הראשון) • גורם הזקן • האראלד "כחול השן" • סוון פורקברד • האראלד השני • קנוט הגדול • הארדיקאנוט • מגנוס הטוב • סוון השני • האראלד השלישי • קנוט הרביעי • אולף הראשון • אריק הראשון • נילס • אריק השני • אריק השלישי • סוון השלישי • קנוט החמישי • ולדמר הגדול • קנוט השישי • ולדמר השני • ולדמר הצעיר • אריק הרביעי • אַבֶּל • כריסטופר הראשון • אריק החמישי • אריק השישי • כריסטופר השני • אריק כריסטופרסן • ולדמר השלישי • תקופת ביניים • ולדמר הרביעי • אולף השני • מרגרטה הראשונה | 
|
| בית פפאלץ-ניומרקט | אריק מפומרניה • כריסטופר מבוואריה | |
| בית אולדנבורג | כריסטיאן הראשון • הנס • כריסטיאן השני • פרדריק הראשון • כריסטיאן השלישי • פרדריק השני • כריסטיאן הרביעי • פרדריק השלישי • כריסטיאן החמישי • פרדריק הרביעי • כריסטיאן השישי • פרדריק החמישי • כריסטיאן השביעי • פרדריק השישי • כריסטיאן השמיני • פרדריק השביעי | |
| בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרברג-גליקסברג | כריסטיאן התשיעי • פרדריק השמיני • כריסטיאן העשירי • פרדריק התשיעי • מרגרטה השנייה • פרדריק העשירי | |