לדלג לתוכן

הדורם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הֲדוֹרָם הוא דמות מקראית. הוא בנו של יקטן ואחיהם של 12 אחיו: אַלְמוֹדָד, חֲצַרְמָוֶת, שָׁלֶף, יֶרַח, אֲבִימָאֵל, אוּזָל, דִּקְלָה, עוֹבָל, שְׁבָא, אוֹפִר (אופיר), חֲוִילָה ויוֹבָב.[1]

”וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים: שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג - כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ וְשֵׁם אָחִיו: יָקְטָן. וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת וְאֶת יָרַח. וְאֶת הֲדוֹרָם וְאֶת אוּזָל וְאֶת דִּקְלָה. וְאֶת עוֹבָל וְאֶת אֲבִימָאֵל וְאֶת שְׁבָא. וְאֶת אוֹפִר וְאֶת חֲוִילָה וְאֶת יוֹבָב. כָּל אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן.” (בראשית י', כה-כט)

הדורם כנראה התגורר באזור תימן, וחוקרים מסוימים וגם רב סעדיה גאון השוו אותו לאזור בתימן הנקרא צ'מאר. יש חוקרים הסוברים שהדורם התגורר בתימן, איפה שנמצא כיום אהל אל-הדר.[2]

פירוש השם הדורם הוא האל הדד רם.[2]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.