הזדקנות

הזדקנות

גורם	גידול
קישורים ומאגרי מידע
MeSH	D000375

תמונה משפחתית של שלושה דורות, כדוגמה להתפתחות ולהזדקנות. התמונה צולמה בשנת 1929. הזוג הצעיר שמשמאל הוא דוד בן-גוריון ופולה בן-גוריון. הילדים שבתמונה הם ילדיהם של הזוג בן-גוריון והזקן שבתמונה הוא אביגדור גרין – אביו של דוד בן-גוריון.

בצמח אחד יכולות להיות רקמות במצב הזדקנות שונה. העלים הירוקים הם צעירים והצהובים הם זקנים.

הזדקנות היא תהליך בלאי ביולוגי המתרחש בכל יצור רב תאי, בהתאם לגיל היצור, מינו הטקסונומיהמטען הגנטי שלו וסביבתו. אצל אדם החי בחברה עם חקלאות ורפואה מודרניות, מקובל להגדיר את תחילת התהליך בין גיל 40 ל-50 ומוות מסיבוכים קשורי זיקנה מגיע אחרי גיל 75. בחברות אנושיות שחיו בתנאים אחרים בלאי ביולוגי ומוות מזקנה הגיעו בגילים מוקדמים בהרבה.

תהליכי הזדקנות בטבע

הזדקנות בחד תאיים

חיידקים אינם מזדקנים, אולם חלק מהחד תאיים האוקריוטיים, כגון שמרים כן מזדקנים. זאת אף על פי שאין בהם התמיינות לרקמות. חיידק מתרבה על ידי חלוקתו לשנים כך שכל תא בת מכיל חצי מתכולת תא האם. כל תא בת גדל ומרבה את תכולתו וכשמיוצרת כפליים מהתכולה הקודמת, הוא מתחלק שוב לשניים. שמר, לעומת זאת, מתרבה בהנצה. רוב תכולת תא האם נשארת בתא האם, המניץ ממנו תא בת קטן. במקום בו הנץ תא הבת מקרום תא האם נותרת צלקת. שמר עם הרבה צלקות כאלה מתקשה לתפקד והוא למעשה זקן.

תאי גזע

תאי גזע לא מזדקנים. תאי גזע הם תאים היכולים להתמיין לכל תא של כל רקמה בגוף. אצל האדם יש תאים כאלה רק בעובר ואנשי מדע בדיוני משתעשעים באפשרות לקחת דגימת תאים כאלה מהאדם בעודו עובר כדי לפתח ממנה רקמות חליפיות לאלה שהזדקנו בבגרותו. בצמחים יש פיזור של תאי גזע שמהם מתפתחים מחדש איברים שהזדקנו וקמלו – עלים ופרחים. בחיידקים יש רק תא אחד והוא תא גזע.

ביצית מופרית היא סוג של תא גזע. בשעתו הועלו טענות כאילו ניסוי שיבוט הכבשה "דולי" הוכיח שההזדקנות תלויה גם בתכונות גרעין התא. דולי נוצרה מתא ביצית, שגרעין התא שלו הוחלף בגרעין מתא עטין של כבשה אחרת. דולי דמתה כמעט בכל לכבשה ממנה נלקח גרעין תא העטין. ההבדלים הקלים נבעו ככל הנראה מהעובדה שגם במיטוכונדריה מצוי חומר תורשתי ולא רק בגרעין התא, והמיטוכונדריה הגיעה מתא הביצית ולא מתא העטין. הטענות שנשמעו תחילה, היו, שדולי הזדקנה מהר בהרבה מהכבשה המקורית ממנה נלקח גרעין תא העטין. וההסבר היה שהטלומרים, קצוות חוטי הכרומוזומים, מתקצרים בכל חלוקת תא שאינו תא גזע, עד שהם הופכים לקצרים מדי, והתא מפסיק להתחלק, מת והאיבר הרלוונטי מזדקן. אצל דולי, שוב לפי הטענות הראשוניות, קצוות החוטים האלה היו קצרים יחסית מלכתחילה משום שגרעין התא הראשון שלה לא היה גרעין תא גזע, אלא גרעין שבא מתא שכבר עבר מספר רב של חלוקות. בסופו של דבר הסתבר שמחלותיה של דולי לא היו קשורות דווקא עם ההזדקנות ונמצא בהמשך גם כי לא תמיד היו הטלומרים קצרים יותר בתאי החיות ששובטו, כך שהשאלה נשארה פתוחה.

הזדקנות בצמחים

המיוחד לצמחים בניגוד לבעלי חיים ולפטריות הוא שיש להם רקמות במצבי זקנה שונים. לצמח יכול להיות עלה זקן לצד עלה צעיר שזה עתה התפתח מתאי הגזע. מלבד זאת, בניגוד לבעלי חיים ולפטריות, הליכי ההזדקנות בצמחים הם בעלי סדר אירועים קבוע – בלאי הרקמות מתרחש תמיד באותו אופן.

כשמביטים בתוחלת החיים של כלל הצמח, ישנם מיני צמחים רבים שהם חד-שנתיים, כלומר, הם מגיעים לגיל מקסימלי של שנה אחת. סוגים שונים של עצים, לעומת זאת, עשויים להגיע לגילאים מופלגים; ידועים עצים שגילם נאמד באלפי שנים. בין העצים הללו נמנים זנים מסוימים של עצי אורן, עצי סקויה, ועצי גינקגו.

השונות בקצב ההזדקנות בין מיני בעלי חיים

תוחלת החיים, כמו גם הגיל המתועד המקסימלי וקצב הופעת סממני זקנה, משתנים בין מינים שונים של בעלי חיים. בעלי-החיים בעלי תוחלת החיים הקצרה ביותר חיים למשך ימים ספורים, בעוד שמספר מיני בעלי חיים יכולים להגיע לגילאים של עשרות רבות של שנים. הפרט המבוגר ביותר שגילו ידוע בוודאות הוא ממין של צבי גלאפגוס – הוא הגיע לגיל של כמעט 180 שנה.

ככלל, בעלי חיים שבהם פעילויות החיים כולן איטיות גם מזדקנים לאט. גופם של צבי גלאפגוס הגדולים, החיים מאות שנים, עושה כל פעילות לאט. צבים אלה עומדים להיכחד משום שימאים נהגו לאסוף אותם אל הסיפון ולהחזיק אותם הפוכים על הגב – מצב בו צבים אלה יכולים לחיות במשך חודשים לפני שהם מתים מרעב ולספק בשר טרי לימאים. אצל עכברים, לעומת זאת, כל הפעילות המטבולית מהירה. קצב הלב שלהם וקצב נשימתם מהיר בהרבה מזה של האדם וכך גם קצב הזדקנותם – העכברים מעמידים דור חדש תוך שלושה חודשים וגיל שנה הוא גיל זקנה מופלגת עבורם. גם בגוף הצמח ניתן לראות קשר בין קצב הפעילות המטבולית הכללית לבין קצב ההזדקנות: העלים שבהם מתרחשות רוב פעילויות החיים של העץ מזדקנים מהר וגזע העץ שבו יש מעט פעילות חיים מזדקן לאט.

מלבד הקשר למהירות פעילויות החיים, יש גם קשר ברור בין גיל הזדקנות לבין גיל הבגרות המינית ודפוסי ההתרבות. קשר זה ניתן להסביר בעזרת ברירה טבעית.

• סימני הזדקנות לפני הגעה לבגרות מינית הם דבר נדיר ביותר (אפילו בתור מחלה זה נדיר). ישנם בעלי חיים העוברים גלגול. הפרפר, למשל, משתנה עם הגיל מזחל לגולם ולבסוף לצורתו הסופית כפרפר. הליך ההזדקנות מופיע רק בגלגול האחרון שלהם. יש פרפרים זקנים אך אין זחלים זקנים. הזחל אינו בוגר מינית ולכן לא מזדקן.
• פרטים ממינים שמתרבים לאט מזדקנים לאט.
• פרטים ממינים בהם האם מטפלת בצאצאים אחרי לידתם או בקיעתם מהביצה במשך זמן רב, מזדקנים לאט.
• פרטים ממינים בהם יש טיפול בנכדים (כגון פילים) מזדקנים לאט.

ביטוי אחר לתלות ההזדקנות בטיפול בצאצאים הוא הזדקנות השיליה. השיליה ביונקים נושאת את המטען הגנטי של העובר אולם היא אינה חלק מעובר ואינה חלק מהאם. במקרים בהם ההיריון מתמשך מעבר למקובל עבור המין הטקסונומי אליו שייך היונק (למשל מעבר לתשעה חודשים באדם) השיליה מתחילה לעבור תהליכי הזדקנות וירידה תפקודית.

ישנן דוגמאות לבעלי חיים דומים יחסית בגודלם אך בעלי תוחלת חיים שונה מאוד. עכבר המעבדה (~25 גרם) חי סביב 3 שנים ואילו פריטים של עטלף מסוג נשפון חום (~15 גרם) תועדו בגיל בטבע בגיל מעל 30 שנה. עובדה זו תומכת בתאוריה כי ההזדקנות היא מנגנון מתואם ומבוקר ולא רק הצטברות של בלאי ונזק לאורגניזם.

מחקר שנערך בצבים טוען שיש בהם שאינם מזדקנים כלל.

מחלות, לקויות והזדקנות

אדם זקן שגילו פחות מעשר שנים – בשל תסמונת Hutchinson-Gilford Progeria. מחלה זו נגרמת בשל פגם בחלבון הפעיל בתוך גרעין התא. מימין למטה מבנה גרעין תא של חולה פרוגריה ומעליו מבנה גרעין תא תקין באוכלוסייה הכללית.

יש מחלות ולקויות הנוטות להופיע בפרטים רבים לעת זקנה, כמו איבוד שיניים אצל האדם (ואצל יונקים מבויתים שאינם מסדרת המכרסמים) וכמו החלשות הזיכרון. בניגוד לזה, יש מחלות ולקויות שנוטות להופיע רק לעת זקנה ורק אצל פרטים מעטים כמו מחלת אלצהיימר.

ישנן גם מחלות ולקויות המאיצות את ההזדקנות עצמה. יש טענות שאחד הגורמים לבלאי הביולוגי הוא עקות חמצון – מצבי מצוקה ברמת התא והרקמה בהם יש עודף חמצן הגורם לתגובות חמצון כימיות לא רצויות. עקת חמצון יכלה להיות תופעת לוואי להפרשת מי חמצן בעת הפעילות הנורמלית של תאי הדם הלבנים במהלך דלקת. לכן אנשים שאינם מטופלים באנטיביוטיקה כשיש להם דלקות חמורות מאיצים את הזדקנותם. כמו כן, חוסר בוויטמינים גורם למחלות שעשויות גם הן לזרז את ההזדקנות, משום שרבים מהוויטמינים הם חומרים המגנים מחמצון יתר (למשל ויטמין E).

המחזור החודשי הוא תופעה שככל הנראה ייחודית לאדם. הפסקת המחזור החודשי אצל נשים מבוגרות מלווה בהפסקת ייצור ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. נשים שבעקבות הפסקת המחזור לא מתחילות לקחת באופן יזום הורמונים אלה, ממקור חוץ גופני, מאיצות את הזדקנותן. על כן גיל הפסקת המחזור מכונה גם "גיל הבלות". הפסקת המחזור מופיעה אצל נשים שונות בגילאים שונים בהתאם למטען הגנטי שלהן ולגורמים סביבתיים כמו מספר הלידות שהיו להן.

ישנן גם מחלות תורשתיות המאיצות הזדקנות. אדם כבן שישים עם תסמונת דאון עשוי להיות במצב בלאי ההזדקנות המקובל לאנשים בני שבעים או שבעים וחמש. קשה לדעת אם הזדקנות מהירה יותר היא חלק מתסמיני התסמונת עצמה או שמא זו תופעה שניונית הנגרמת מהקושי לתת טיפול רפואי טוב לאנשים אלה ומהקושי הכללי לדאוג לרווחתם. תסמונת Hutchinson-Gilford Progeria (תסמונת הילד המזדקן) מאיצה בלא ספק את הזדקנות האדם באופן קיצוני. חולי תסמונת זו נמצאים במצב בלאי זקנתי מתקדם כבר בגיל בו אנשים אחרים הם ילדים לכל דבר. הם לרוב מתים מזקנה לפני גיל שלוש עשרה. בתסמונת זו יש פגם בקידוד לחלבון הנמצא בתוך גרעין התא ופגם זה מפריע לשיעתוקם של קטעי גנום רבים.

עדיין קשה להכליל את מאפייני המחלות המאיצות הזדקנות אולם לגבי מחלות ולקויות המתפרצות בעיקר בזקנה ניתן לומר שהן ביטוי או לנזק שהצטבר עם השנים עד שלעת זקנה הוא עבר סף מסוים והתחיל לתת ביטוי פתולוגי. לקות שמיעה לעת זקנה נגרמת מהתרופפות הדרגתית של עור התוף המלווה בהיחלשות השמיעה הדרגתית שלעת זקנה נעשית חמורה מספיק כדי להזדקק למכשיר שמיעה. קטרקט (למעט קטרקט מולד) נגרם מהצטברות נזקי קרינה לקרנית העין. הסתיידות עורקים היא תהליך המתחיל בגיל ארבע והנזק המצטבר שלו מסכן את האדם בהתקפת לב בסביבות גיל 50. מחלת הנטינגטון היא הפרעה הולכת וגדלה בתיקון ופינוי של חלבונים פגומים בתאים ובסביבות גיל 30 עד 60 (על פי חומרת המחלה) היא גורמת להצטברות והתגבשות של חלבונים פגומים. הווריאציות בצורת הביטוי של מחלה זו נובעות מהווריאציות בנטיית החלבונים של הפרט להיפגם. הנטינגטון היא למעשה מחלה שחושפת את כל הכשלים בהרכבת חלבונים שיצור בריא מצליח להתגבר עליהם. מחלות דומות להנטינגטון באדם ניתן למצוא בפשוטים שביצורים הרב תאיים.

הזדקנות באדם

הגילאים והמוות, האנס בלדונג גרין 43–1540

קשה להצביע במדויק על גיל שיא הכושר באדם. תפקודים שונים של האדם, נעשים באיכותם המיטבית, בגילאים שונים. זאת, הן משום שהגוף מוכן יותר לקראתם והן משום תפקודים שונים דורשים ניסיון נצבר שונה. מערכת החיסון, למשל, ערוכה באופן המיטבי בגיל שנתיים, להתמודדות עם מחלה זיהומית, שהגוף טרם פגש את המיקרואורגניזם המחולל אותה וטרם פגש מיקרואורגניזם דומה לו. התמודדות עם מחוללי מחלות זיהומיות שהגוף כבר נתקל בהם משתפרת בעשורים הראשונים לחיים, עם הצטברות הזיכרון החיסוני, עד שמערכת החיסון עצמה מתבלה באופן משמעותי.

גיל שיא הכוח של מערכת התנועה, הוא כנראה גיל 17, שבו הגוף בממדים של גוף בוגר, השרירים, העצמות ושאר חלקי מערכת התנועה, התבלו אך מעט ותקופת הנעורים, שבה האדם נוטה ליותר פעילות גופנית, מחזקת השרירים, טרם חלפה. ספורטאים, שעברו את גיל 35, נוטים לפרוש ממקצועם.

גיל השיא של היכולת הקוגניטיבית קשה להגדרה. הגיל המיטבי ללמידת דיבור בשפה חדשה הוא הגיל הרך. למידת כתיבה וקריאה אפשרית בגיל הרך אולם היא קלה יותר בסביבות גיל חמש או שש. בעבר נטו לחשוב שהשיפור בהבנת הקריאה והכתיבה בסביבות גיל שש נובע מהניסיון הנצבר בדיבור אולם המחקר בתחום האוטיזם חשף אוכלוסייה שקל לה יותר לקרוא ולאיית וקשה לה יותר לדבר, ביחס לאוכלוסייה הכללית.

לצד התמורות האובייקטיביות ביכולות הגופניות, אין מחלוקת שזיקנה והזדקנות הן תופעות תרבותיות. ידועה למשל אימרה של ולדימיר לנין, לפיה "הדבר הגרוע ביותר בחיים הוא לחיות לאחר גיל של 55 שנה", לעומת זאת, לאור העובדה שתוחלת החיים עולה בעקביות ועמה גם איכות החיים בגילאים מתקדמים, אנשים כמו צבי לניר פועלים על יסוד תפיסה הפוכה, לפיה לאנשים בעלי גיל מבוגר יתרונות עצומים בתחומים חיוניים לאנושות.

שינויים גופניים

עם חלוף השנים, שינויים גופניים רבים בולטים לעין כגון שיער לבן המופיע עקב איבוד מקורות הפיגמנטציה של שקיקי השיער, כמו כן, קמטים רבים מתרבים כשהעור מאבד את גמישותו. בנוסף, גיל העמידה מביא עמו לעיתים לעלייה במשקל ואחריה ירידה של ממש עם התקדמות הגיל. פעמים רבות תופס שומן את מקומה של רקמת שריר, בייחוד מסביב לגזע הגוף, ואילו הזרועות והרגליים נעשים, בדרך כלל, רזים משהיו. אנשים זקנים נוטים לאבד מגובהם עקב דחיסת חוליות השדרה. דחיסה זו נובעת מאיבוד הדרגתי של סידן מהעצמות, תופעה אשר קיימת לרוב בעיקר אצל נשים בתקופה שלאחר חדלון הווסת, ומיציבה כפופה מחמת איבוד גמישות השרירים. כמו כן, קיימים גם שינויים כימיים הקשורים בתהליך הזקנה, אשר ניכרים גם בריח מסוים האופייני למזדקנים .

הזדקנות הגוף נכרת בצורך באמצעי טכנולוגיה מסייעת: כמעט כל אדם מעל גיל חמישים זקוק למשקפי קריאה. בשלב מסוים נדרש גם להשתלות שיניים או שיניים תותבות, ומעל גיל שמונים למקל הליכה ולמכשיר שמיעה.

שינויים פנימיים באיברי הגוף

איברים פנימיים רבים, כמו: לבלב, טחול, כליות, ריאות וכבד קטנים אצל אנשים זקנים, ויעילותם במילוי תפקידם פוחתת. מחזור הדם מושפע אף הוא מתהליך ההזדקנות. יעילות פעולת השאיבה של הלב פוחתת, ותגובת הלב לפעילות גופנית או לחץ, המתבטאת בהגברת קצבו, מוחרפת. כלי הדם שבגוף מאבדים מגמישותם, ונוטים אף להתפתל. העצמות נעשות פריכות וכך גדל הסיכוי כי עצמותיהם של קשישים ישברו בנפילה או בתאונות אחרות. הגוף נעשה רגיש לשינויים חדים בטמפרטורה, וההתאוששות ממחלות עלולה להמשך זמן רב. הנטייה ללקות בזיהומים, והסיכון לחלות בסרטן ובמחלות אחרות אף הוא גדל.

שינויים במערכת העצבים

עם השנים מתמעטים תאי העצב וגם הקשרים ביניהם עד שהחסרון בהם מגיע להיות בעל השפעה פתולוגית. אספקת הדם למוח ולחלקים אחרים של מערכת העצבים קטנה בשל ההידרדרות הכללית של מחזור הדם. תהליך זה מאיץ מוות של תאי מוח והפחתת יעילות של תאי מוח שאינם מתים. קיימת שקיעה הדרגתית במצבו של המוח אשר עלולה להביא עימה ירידה בכושר האינטלקטואלי. פעולות אחרות הקשורות למוח גם הן מאבדות מיעילותם: רפלקסים וכלל התנועות נעשים איטיים יותר, והזיכרון, בייחוד של מאורעות מן הזמן האחרון, עלול אף הוא להידרדר.

הרבה מחלות שפוקדות אנשים מעטים לעת זקנה כגון מחלת הנטינגטון ומחלת אלצהיימר הן מחלות עצבים הקשורות להרס מבנה החלבונים. תאי העצב נוטים להיפגע ממחלות אלה יותר מתאים אחרים התפקיד החיוני של הממברנה שלהם ובגלל הנפח הנמוך של שלוחותיהם (האקסונים והדנדריטים). חלבונים בעלי מבנה כללי פגום שאינם מטופלים נוטים להצטבר בממברנה או להתגבש בתוך גוף התא ולחסום את שלוחות תאי העצב.

עם ההתבגרות וההזדקנות זקוק האדם לפחות שעות שינה ביממה. תינוק ישן יותר מילד, ילד יותר ממבוגר ומבוגר יותר מזקן. הקשר בין תפקוד המוח לבין תהליך זה טרם הובהר.

הזדקנות מערכת הרבייה

ערך מורחב – מערכת הרבייה#הזדקנות

מערכת הרבייה של האישה, בניגוד לשל הגבר, מזדקנת ומפסיקה לתפקד כליל בגיל מוקדם יחסית, והאישה אינה מסוגלת עוד להרות וללדת. הגיל הממוצע של הזדקנות מערכת הרבייה הנשית הוא: 51. הגבר, בניגוד לאישה, מסוגל להוליד לכל אורך חייו. עם זאת, התפקוד המיני של הגברים יורד ככל שהם מתבגרים.

השפעות הזקנה על הגבר: מגיל ארבעים הגבר מפחית בדרך כלל את ייצור ההורמון טסטוסטרון בכאחוז אחד בכל שנה. כמו כן, פוחת ייצור תאי הזרע שלו עם ההזדקנות. כאמור, תדירות יחסי המין של הגבר הזקן יורדת, והתגובה המינית שלו איטית יותר. לא ברור אם הדבר קשור לירידה בייצור הטסטוסטרון, מאחר שישנם גברים שרמות הטסטוסטרון שלהם בגיל שבעים ואף יותר גבוהות יותר מאלה של גברים צעירים. בנפח האשכים וברמות הגונאדוטרופינים ישנה עלייה בגבר המזדקן.

השפעות הזקנה על האישה: אצל האישה, כאמור מערכת הרבייה מפסיקה לתפקד בגיל חמישים ואחת בממוצע במדינות המפותחות. הסיבה לכך היא הפסקת המחזור והביוץ, הנגרמת כשאין מספיק ביציות בשחלות כדי לייצר מספיק הורמונים להשלמת המחזור. חוסר הפוריות באישה הוא תהליך מתמשך שכבר ניכר בגיל 35; אצל אישה מעל הגיל הזה ישנם סיכונים גבוהים יותר לפגמים גנטיים בתינוקות או למיתתן בזמן הלידה. כמו כן, מעל גיל זה הנשים מתקשות להרות ולשמור על הריון. ישנן שתי תאוריות שאינן מוכחות מדעית לסיבת הפסקת כושר הפוריות באישה בגיל מוקדם כל כך.

העתיד הנשקף לקשישים

תהליך ההזדקנות כרוך בבעיות לא פשוטות אך ברוב המקרים בעיות אלה הן בגדר מגבלות בלבד. רק לעיתים נדירות הן שוללות לגמרי את היכולת לתפקד. אך הגבלות אלו נוטות להצטמצם עם הזמן עקב עלייה ברמת שירותי הבריאות הקהילתיים והאישיים, כגון: בדיקות רפואיות מתקדמות, תזונה נכונה, פעילות גופנית וכו'. מידת המוגבלות שמביאה עימה הזקנה הולכת ופוחתת עם השנים בזכות ההתקדמות ברפואה, בייחוד בתחום המחלות הקטלניות, כמו סרטן ומחלות לב. בשל כך העלייה בתוחלת החיים מגבירה את רצון אוכלוסיית הקשישים לשפר את איכות חייהם על ידי עיסוק בפעילות חברתית, פוליטית, פיתוח עסקי, פנאי וכדומה.

מאפייני האוכלוסיות/האנשים בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר

על פי החוקרים, נשים וגברים ביפן מאריכים חיים בזכות צורת חיים ייחודית. לנשים מעל גיל 50 ביפן יש תזונה דיאטטית שונה משאר נשות העולם, הן צורכות פחות בשר ושומן מן החי, הבשר מן החי היחידי שאוכלות הוא דג. הן לא מעשנות ולא שותות אלכוהול, דבר המוריד את הסיכוי שייחלו במחלות ריאות וסרטן.

מקום נוסף בו תוחלת החיים ארוכה בזכות הדיאטה הוא באיקריאה, בזכות סוג הדיאטה ותזונתם המיוחדת (תפוחי אדמה וצמח ירוק שנקרא הורטא).(Dumé, 2016).

המאפיינים העיקריים לאריכות חיים "באזורים הכחולים":

1. פעילות גופנית מתונה וסדירה.
2. מטרה בחיים.
3. הפחתת מתחים.
4. צריכת קלוריות מתונה.
5. תזונה צמחונית.
6. צריכת אלכוהול מתונה, בעיקר יין.
7. עיסוק ברוחניות או דת.
8. חיי משפחה וחברה פעילים, (ברנר 2017).

7 הסיבות להזדקנות על פי אוברי דה גריי

לפי אוברי דה גריי ישנן 7 סיבות מרכזיות להזדקנות:

1. מחסור בהתחדשות תאית
2. עודף של תאים רעילים
3. פגיעה בגנום התא (בצורה של סרטן)
4. פגיעה בגנום המיטוכונדריון
5. פסולת תאית
6. פסולת חוץ תאית
7. קשרי הצטלבות חוץ תאיים של חלבונים

מחקר הזדקנות

"התעניינותנו בהיבט הביולוגי של ההזדקנות נובעת מהשאלה הבסיסית מדוע מזדקנת מערכת ביולוגית, שכן הרי היא מצוידת במנגנונים המאתרים תקלות, פגמים ונזקים במרכיביה, מרמת המולקולה ועד לרמת האורגניזם השלם, ואלה, לאחר שאותרו, מתוקנים על פי רוב בצורה מדויקת". – פרופסור דוד גרשון, 'הביולוגיה של ההזדקנות'.

לצורך הבנה של המנגנונים הביולוגיים בבסיס ההזדקנות, מדענים עושים שימוש בין השאר בחיות מודל. בעשורים האחרונים התגלו מספר מסלולים שהתערבות בהם יכולה להאריך את תוחלת החיים של התולעת מסוג C. elegans. המסלול החשוב ביותר שהתגלה עד כה הוא של הורמון גדילה ופקטורי גדילה דמויי אינסולין שתואר לראשונה בהקשר זה על ידי סינתיה קניון. גם הגבלת דיאטה בצורות שונות כולל הגבלה ל-60% של סך הקלוריות היומי או הגבלת חלבון בלבד גורמת לעלייה משמעותית בתוחלת החיים בבעלי חיים שונים כולל פרימטים.

נבדקת ההשערה שהחומצה טאורין, הנמצאת בגוף באופן טבעי, קשורה בהאטת תהליכי הזדקנות. החוקרים מדגישים כי דרוש מחקר נוסף ועדיין אין המלצה לנטילת תוסף.

מחקר הזדקנות איברים

הראו כי האיברים מזדקנים בקצב שונה ואלו שגילם הביולוגי גבוה יותר נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות מחלה בהם. חלבונים הייחודיים לאותם איברים נמדדו בבדיקת דם. החוקרים מעריכים כי בעקבות הבדיקה ניתן יהיה לטפל באיברים אלה עוד לפני הופעת הסימנים הקליניים.

'קטסטרופת הטעויות' של אורגל

בשנת 1963 פרסם לסלי אורגל תאוריה להסברת הזדקנות, המבוססת על השערה שאוסף של טעיות בהעתקת ושכפול תאים מצטבר ומביא בסופו של דבר לידי הזקנות האורגניזם כולו. תאוריה זו הופרכה משום שחישובים שנערכו העלו שכלל הטעויות האקראיות אינן מצטברות לכדי השפעה של הזדקנות על המערכת.

תאוריית הרדיקליים החופשיים והזדקנות מיטוכונדריאלית

בשנת 1954, ד"ר דנהם הרמן, הציע כי רדיקליים חופשיים הם שאחראיים לנזק התאי המצטבר העומד בבסיס ההזדקנות. בהמשך הוא הציע כי המיטוכונדריה היא שיוצרת את הרדיקליים החופשיים בתהליך הנשימה התאית. בעקבות תאוריה זו הוצע כי שימוש בנוגדי חמצון עשוי להאט את תהליך ההזקנות. אולם, מחקר בחיות מודל שונות סותר תאוריה זו והראה כי נוכחות רדיקליים חופשיים דווקא תורמת לביטוי גנים המגנים מפני הזדקנות וכי אין קשר בין קצב ההזדקנות לכמות הנזק לגנום המיטוכונדריאלי.

התקצרות טלומרים

בכל חלוקה של התא הכרומוזומים מתקצרים. הטלומרים נמצאים בקצות הכרומוזום ומכילים חומר גנטי חסר חשיבות ומשמשים כמגן מפני אובדן מידע גנטי חיוני בדומה לקצה הפלסטיק בקצה שרוך הנעל. עם התקצרות הטלומרים הכרומוזום הופך בלתי יציב מה שמוביל להזדקנות תאית. חלק מהמחלות של הזדקנות מואצת, כגון תסמונת ורנר, ותסמונת בלום, נובעות ממוטציה בגן לאנזים מסוג הליקאז שתפקידו לייצב את הד.נ.א בזמן שכפול קצה הכרומוזום. חלק מהשוני בקצב ההזדקנות של בעלי חיים שונים יכול להיות מוסבר על ידי קיום טלומראז האחראי על הארכה מחדש של הטלומרים. אולם, ביטוי מוגבר של טלומראז קשור לעלייה בשכיחות סרטן.

פרביוזיס

בשנת 2014 פורסם מחקר שהדגים כי חיבור בין מערכת הדם של עכבר זקן לעכבר צעיר גרם לשיפור במדדים קוגניטיביים שקשורים להזדקנות. בהמשך הודגם כי המנגנון מתווך על ידי האנזים TET2. בשנים האחרונות חברות מסחריות מציעות הזרקה של דם צעיר במטרה לעכב את תהליך ההזקנות אך התופעה טרם הוכחה בבני אדם.

הזדקנות ורבייה

תאוריית "שקלול התמורות" (trade-off) גורסת כי בהתאם לעקרון לאק הפניית משאבים לרבייה תבוא על חשבון תוחלת החיים ולהפך. בחיות מודל שונות למחקר הזדקנות אכן הודגם כי התערבויות שמאריכות את תוחלת החיים של הפרט גורמות לירידה בפריון, אך ייתכן כי ניתן להפריד בין התופעות. בעכברות הודגם כי השתלה של שחלות צעירות בגוף של עכברה זקנה מוביל להארכת תוחלת החיים בהתאם לגיל השחלות המושתלות.

ראו גם

• הזדקנות האוכלוסייה
• טלומראז
• תאי גזע
• הזדקנות מהירה
• חיי נצח
• גבול הייפליק
• זיכרון והזדקנות

קישורים חיצוניים

• הגיל השלישי, אתר משרד הבריאות
• הזדקנות, דף שער בספרייה הלאומית
• רחל היימן ושיר היימן, ‏לצעוד בטוב אל הזִקנה, השילוח, 15, יוני 2019.
• צבי ינאי, ‏על גבול החיים, מחשבות 40, דצמבר 1974, עמ' 16–27
• אורן הוברמן, מתי זה מאוחר מדי?, באתר כלכליסט, 29 במרץ 2012.
• סוכנויות הידיעות, הסוד לאריכות חיים? מדענים זיהו גן שעשוי להאט את תהליך ההזדקנות, באתר TheMarker‏, 10 בספטמבר 2014.
• נמרוד צוק, הטרגדיה של גבי וויליאמס עשויה להיות עוד שלב בדרך לניצחון על הזקנה, באתר כלכליסט, 19 במרץ 2015.
• רונית דומקה, מי רוצה לחיות עד גיל 700?, באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2015 .
• אלעד בשט, הגיל לא קובע – מה קורה כשמזדקנים?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 באפריל 2018
• הזדקנות מיטבית – הג'וינט, באתר הג'וינט, ‏10 ביוני 2020
• מדדים להזדקנות מיטבית בישראל, 2020, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 10 בנובמבר 2022
• ד"ר מעיין קרלינסקי צור, צעיר בנפש, זקן בלבלב, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 12 בפברואר 2024
• רוני דורי, "ההייפ סביב עצירת ההזדקנות יגרום לאנשים לא להאמין למדע", באתר כלכליסט, 25 באפריל 2024
• הזדקנות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ד"ר תומר לנדסברגר, גם מעץ החיים, בלוג שעוסק בביולוגיה של ההזדקנות.