הידרולוגיה

הידרולוגיה הוא מדע העוסק במים שאינם באוקיינוסים (אוקיינוגרפיה הוא התחום המדעי העוסק במים אלו) ואינם באטמוספירה (מדעי האטמוספירה הוא התחום המדעי העוסק במים אלו). תחום זה כולל את מי התהום ואת משאבי המים שעל פני היבשות – נהרות, נחלים, אגמים, שיטפונות, ניקוז, נגר עילי, תעלות, מים אפורים, מי קולחין וכיוצא בזה. אחת המשימות הקשות ביותר בהידרולוגיה היא מחקר מי התהום וזאת מפני שכמעט כל דבר הקשור במי התהום הוא קשה לתצפית, בקרה ולמדידה.

במסגרת תכנונים ויישומים בהידרולוגיה, עוסקים המומחים בעולמות המדעיים וההנדסיים הבאים: נגר, ניקוז עילי, הידרו-גאולוגיה, הידרומטריה, הידרודינמיקה, הידרוטכניקה, הידרוליקה, הידרולוגיה הנדסית, הנדסה חקלאית, הנדסת מים, תיעול וגישור, קידוח ושאיבה, מעבירים, מובילים, ספיקה, שיטפונות, הסדרה ושיקום נחלים, הסדרה, חלחול, השבה, החדרה, הולכה, ניצול, השבה, מניעת סחף ועוד.

מקור המונח "הידרולוגיה" מיוונית עתיקה, ומהווה צירוף של המילים "ὕδωρ" (הידרו), שפירושו מים, ו-"λόγος" (לוגיה), שפירושו תורה (הידרולוגיה = תורת המים).

בישראל אמונה רשות המים על המחקר והפיקוח ההידרולוגי. הרשות היא פיתוח של השירות ההידרולוגי.

ראו גם

• מים נושקים למים – ספרו אוטוביוגרפי למחצה של סמי מיכאל, המתאר את עבודתו בשירות ההידרולוגי.

קישורים חיצוניים

• חוג להידרולוגיה ומשאבי מים באוניברסיטה העברית בירושלים
• האגודה הישראלית למשאבי מים – החברה הישראלית לגיאודזיה וגאוגרפיה/חברה ישראלית להידרולוגיה
• מילון למונחי הידרולוגיה (1971), באתר האקדמיה ללשון העברית
• science/hydrology הידרולוגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.