הסכם סוור
 | |
| מקום יצירה |
סבר  |
|---|---|
| תאריך יצירה |
10 באוגוסט 1920 |
| שפות |
צרפתית |
  | |
הסכם סֶוְור (בטורקית: Sevr Antlaşması; באנגלית: Treaty of Sèvres; ביוונית: Συνθήκη των Σεβρών; בצרפתית: Traité de Sèvres; בכורדית: Peymana Sêwrê) היה הסכם שלום בין האימפריה העות'מאנית ומדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה, למעט ארצות הברית, אשר נחתם ביום 10 באוגוסט 1920 בסוור שבצרפת. לפי ההסכם חולקה האימפריה העות'מאנית באופן רשמי בין המדינות המנצחות בהתאם לסיכומי ועידת סן רמו מחודש אפריל 1920 ולוועידת לונדון מחודש פברואר 1920. בעת חתימתו של הסכם סוור חלקים מאסיה הקטנה ותראקיה נשלטו על ידי מי ממדינות ההסכמה בהמשך להפסקת האש של מודרוס מיום 30 באוקטובר 1918 ולכיבוש איסטנבול החל ב-12 בנובמבר 1918. בהיעדר פרלמנט עות'מאני מכהן, לאחר שזה פוזר על ידי הבריטים במרץ 1920, ההסכם לא אושר על ידי הרשות המחוקקת העות'מאנית, לא פורסם בעיתון רשמי כלשהו ולא אושר או אושרר על ידי הסולטאן מהמט השישי.
עיקרי ההסכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לפי ההסכם קיבלו צרפת ובריטניה את השליטה במרבית המזרח התיכון ובחלקים מאסיה הקטנה, ומבחינת שתי המעצמות גם יחד, הן השיגו את כל אשר יחלו לו ואשר הונצח ביניהן בסוד בהסכם סייקס–פיקו:
- איטליה זכתה בדרום-מערבה של אנטוליה ובכלל זה גם במרבית חופי הים התיכון, וכן במערבה של אסיה הקטנה למעט איוניה, אך האיטלקים לא היו מסוגלים לבסס את שלטונם באזור. רודוס והאיים הדודקאנסיים כבר היו בשליטת איטליה מאז 1912.
- יוון קיבלה את השליטה באיוניה ובעיר איזמיר באסיה הקטנה, ובמרבית תראקיה המזרחית באירופה.
- הרפובליקה הדמוקרטית של ארמניה הוקמה במזרח טורקיה וכללה גם אזורים שבהם לא הייתה אוכלוסייה ארמנית משמעותית, כמו בפונטוס ובטרבזון, אך הצבא האדום פלש אליה ב-1920 ומדינה זו צורפה לברית המועצות.
- עוד הוכרז על הקמת אזור כורדי אוטונומי במזרח אנטוליה אך ניסיונותיו לממש את עצמאותו דוכאו על ידי הטורקים.
- הוכרה עצמאותה של ממלכה עצמאית בחג'אז אך זו התקיימה זמן קצר ונכללה לבסוף בערב הסעודית.
- צבא האימפריה העות'מאנית הוגבל להיקף של 50,000 חיילים ושש ספינות טורפדו, ונאסר עליו לחלוטין להקים חיל אוויר.
גורלו של הסכם סוור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסכמות סוור לא יצאו לפועל בשל דחייתן על ידי התנועה הלאומית הטורקית בראשותו של מוסטפא כמאל. התמשכותה של מלחמת העצמאות של טורקיה על כל נספחיה הביאה לבסוף לקביעת עובדות בשטח והצדדים להסכם נפגשו שוב וניסחו את הסכם לוזאן שנחתם ביום 24 ביולי 1923 וביטל את הסכם סוור באופן רשמי, תוך שהוא מכיר בריבונותה של הרפובליקה הטורקית בגבולותיה החדשים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסכם סוור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| מלחמת העצמאות של טורקיה | ||
|---|---|---|
| התגבשות התנועה הלאומית הטורקית | חוזר אמסיה • ועידת ארזורום • ועידת סיוואס • האספה הלאומית הגדולה של טורקיה | |
| הסכמים בינלאומיים | הפסקת האש של מודרוס • ועידת סן רמו • הסכם סוור • הסכם אלכסנדרופול • הסכם קארס • הסכם מוסקבה • הסכם אנקרה • שביתת הנשק של מודניה • הסכם לוזאן | |
| מאבקים מזוינים | מלחמת יוון–טורקיה • מלחמת טורקיה–צרפת • מלחמת טורקיה–ארמניה | |
| בקרת זהויות |
|
|---|